פסקי דין על דוד בוסקילה | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

10366/98 בל     27/05/1999




בל 10366/98 דוד בוסקילה נ' המוסד לבטוח לאומי





דוד בוסקילה

בעניין:
המערער
נגד
המוסד לבטוח לאומי


המשיב
פסק דין
1. בפני
ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 18.2.98, (להלן - "ועדת העררים"), בקשר לתאונה מיום 2.9.94, אשר קבעה למערער נכות לצמיתות בשיעור של 30% וזאת בגין אי יציבות בברך ימין.

יצויין, כי המערער נחבל בברך ימין לאחר נפילה ב- 2.9.94.

הועדה לעררים קבעה למערער 20% נכות לפי פריט 48 (2) ב' לפרטי הנכות שעניינו "אי יציבות אחורית קידמית עם התעקמות הברך תחת כובד משקל הגוף" וכן הוסיפה 10% נוספים לאור הפעלת תקנה 15. סה"כ נקבעו לו כאמור 30% נכות. בכך, אישרה הועדה לעררים את קביעת הועדה לעררים הקודמת .

לצורך השלמת התמונה יצויין, כי המערער מסתמך בטיעוניו על חוות דעתו של ד"ר אגר מטעמו, שהובאה לעיון בפני
כל הועדות שדנו בעניינו והיא קובעת, כי עקב הנפילה כאמור, המערער סובל גם מפגיעה במיניסקוס וגם מפגיעה ברצועות.
הועדה לעררים הקודמת קבעה, כי :"אינה מקבלת שיש צורך להוסיף בגין פגיעה במיניסקוס, מאחר ומדובר בנפילה".

2. ועדת העררים, התכנסה בעקבות

פסק דין
קודם מיום 8.12.97, בתיק נז/ 01-231 (להלן - "פסק הדין הקודם"), בו התקבל ערעור המערער ונפסק כדלקמן:
"לדעתי, היה על הועדה לפרט במעט את נימוקיה לדחיית חוות דעתו של ד"ר אגר המדברת ב'פגיעה מניסקלית', באופן שהמבוטח וגם בית הדין יבינו מדוע לדעת הועדה נפילה אינה יכולה לגרום או להביא להחמרת 'פגיעה מניסקלית' קיימת.
הערעור מתקבל איפוא, בחלקו, והתיק יוחזר לועדה לצורך השלמת נימוקיה כמפורט לעיל".

3. ב"כ המערער טען בכתב הערעור ובדיון עצמו, כי המערער סובל מאי יציבות בברך ימין הנובעת הן מפגיעה ברצועות והן מפגיעה במיניסקוס. לטענתו, הועדה לעררים טעתה בכך שכללה את הפגיעה במיניסקוס ביחד עם הפגיעה ברצועות והעניקה לו אחוזי נכות גלובליים, למרות שעל פי פריט 48 (2) ז' (1) לפרטי הנכות, מגיעה לו נכות נוספת בשיעור 10% בגין הפגיעה במיניסקוס.

כן טען ב"כ המערער, כי הועדה לעררים לא קיימה את הוראות פסק הדין הקודם.

4. לטענת ב"כ המשיב, הועדה לעררים קיימה את כל שהתבקשה על פי פסק הדין הקודם, הבהירה היטב את נימוקיה לענין דחיית חוות דעתו של ד"ר אגר שהתייחסה לפגיעה במיניסקוס ולפיכך, לא נפל כל פגם בהחלטתה ויש לדחות את הערעור.

5. הועדה לעררים התייחסה בסעיף 29 לחוות דעתה לפסק הדין הקודם וקבעה
כדלקמן:
"המצב הוא סופי . הועדה עיינה בחוות דעת של ד"ר אגר וכן הועדה עיינה ב

פסק דין
מ- 8.12.97 . אין עוררין שקיים נזק לסהרון הפנימי, שמתבטא גם הוא באי יציבות של ברך ימין ומסייע לאי היציבות הנגרמת כתוצאה מקרע למצולבת הקידמית, מאחר ונכות ניתנת על בסיס של תפקוד הברך הימנית ויציבותה ולא על פי הממצאים הפתלוגיים התוך פרקיים, הרי ש - 20% שקיבל בעקבות אי היציבות, כוללת גם את אותה אי היציבות שהתאספה בגין הקרע בסהרון.
אם לא היתה אי יציבות בברך ימין ובברך זו היו קיימים ממצאים כגון נעילות, מעידות, גם ללא נזק למצולבת הקידמית, הרי שהיתה ניתנת נכות על פי הסהרון בגין הסעיף שהעניק ד"ר אגר. ( 48 (2) ז (1) ). כאמור לא היו נעילות או מעידות , ובריחת הברך נגרמה בגין אי היציבות הכוללת גם את אי היציבות שנגרמה בעקבות הקרע בסהרון.
הועדה מאשרת את החלטתה הקודמת מ- 30.6.96 ומיום 27.10.96 כולל הפעלה תקנה 15 בשיעור של מחצית ".

6. השאלה המשפטית במקרה שלפנינו, כאשר חוזר ענין לדיון בפני
ועדה לעררים לאור

פסק דין
קודם היא - האם פעלה הועדה לעררים על פי פסק - הדין הקודם.

מציטוט סעיף 29 לדו"ח הועדה לעררים כאמור לעיל, נראה, כי הועדה לעררים אכן פירטה כפי שנדרשה בפסק הדין הקודם, מדוע לא נקבעו למערער אחוזי נכות נוספים עקב הפגיעה ואי היציבות במיניסקוס.
הועדה לעררים קבעה, כי אכן קיימת פגיעה במיניסקוס, אלא שלדעתה, מדובר בפגיעה שגרמה למערער לאי יציבות בברך ימין ובמסקנתה הסופית לענין אי היציבות בברך זו, כללה כבר את ההתייחסות גם לאי היציבות שנגרמה עקב פגיעה זו במיניסקוס.
הועדה הבהירה בסעיף 29 כמצוטט לעיל, על סמך איזה ממצאים רפואיים היא הגיעה למסקנתה זו ביחס לפגיעה במיניסקוס, תוך התייחסות להעדר "נעילות או מעידות".
בכך קיימה הועדה את חובתה להשלמת נימוקיה והבהרת מסקנתה כפי שהתבקשה בפסק הדין הקודם.

לפיכך נראה, כי לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה לעררים.
יצויין, כי המערער חולק על קביעותיה הרפואיות של הועדה לעררים, וקביעות אלו הן בסמכותה הבלעדית של הועדה לעררים ובית הדין אינו מתערב בשיקוליה הרפואיים.
אשר על כן הערעור נדחה . אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר .

ניתן היום, י"ב בסיון תשנ"ט, (27 במאי 1999), בהעדר הצדדים.


א. לקסר, שופטת
אביבה מאיר, / d01036698x.1
בל 010366/98

בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
כב' השופטת לקסר אפרת

בפני

1









בל בית דין אזורי לעבודה 10366/98 דוד בוסקילה נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/05/1999)