פסקי דין על מרים ברקן ברכן | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

5227/09 בל     24/08/2010




בל 5227/09 מרים ברקן ברכן נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית






בפני

כב' השופט, ד"ר יצחק לובוצקי

נ.צ. גב' שרה ברנדפלד

התובעת

מרים ברקן ברכן
נגד
הנתבע

בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית


פסק דין
התובעת, ילידת 1954, מועסקת כאחראית מסכים בחברת סי.ויז'ן שילוט חוצות בע"מ. המדובר בחברה המפעילה מסכי פרסום חוצות ממוחשבים, כאשר בעלה של התובעת משמש כמנהל החברה. לטענת התובעת, ביום 24.2.08 בדרכה לכיוון דלת ביתה, במטרה לבצע סבב בדיקות מסכים בתל אביב, ועוד טרם יצאה מביתה, ירדה במדרגות הבית, החליקה, נפלה ונפגעה בירך רגלה הימנית. התובעת מבקשת להכיר בפגימה בירך הימנית כנובעת מארוע בעבודה.
משסירב הנתבע להכיר בארוע כ"תאונת עבודה", הוגשה התביעה הנוכחית.
השאלה הדרושה הכרעה הינה, האם עלה בידי התובעת להוכיח קיומו של אירוע
תאונתי שארע תוך כדי ועקב עבודתה.

לאחר שמיעה ועיון בראיות שהוגשו שוכנענו כי התובעת לא עמדה
בנטל המוטל עליה להוכחת קרות אירוע תאונתי בעבודה. להלן נבהיר טעמנו.

1. התובעת הצהירה כי במסגרת תפקידה כאחראית מסכים, עליה לעקוב, משך
מרבית שעות היום, אחר פעולת המסכים באתרים השונים ולוודא שאין
תקלות. כאשר העבודה מבוצעת בעיקר מביתה באמצעות מחשב נייד שנרכש עבורה על ידי החברה (סעיפים 4-5, 8 לתצהיר התובעת). התובעת ממשיכה
ומתארת כי מדי יום, לקראת שעות אחר הצהריים, נוהגת היא לצאת ולפקוד
את אתרי המסכים באזור תל אביב, לצורך ביקורת (סעיפים 7-8 לתצהירה).
לדבריה ביום 24.2.08 עבדה מביתה. בשעה 17:00- 17:30 לערך, החלה לצעוד
לכוון דלת הבית במטרה להגיע לרכבה על מנת לצאת לסבב ביקורת מסכים
בתל אביב. עוד טרם הספיקה לצאת מביתה, מעדה והחליקה במדרגות
ונפגעה בירך ימין (סעיף 12 לתצהירה). לטענת התובעת, לאחר הנפילה נותרה
שכובה על הרצפה בלא יכולת לזוז או להגיע לטלפון על מנת להזעיק עזרה.
כשבשעה 18:30- 19:00 לערך שבו לביתם בעלה וילדיה וניסו לסייע לה לקום
(סעיפים 13-14 לתצהירה). התובעת טוענת כי בשעה 20:00 הוזמן רופא ממלר"ם לביתה, כאשר בשעה 23:30 הגיע הרופא לבית (סיכום בדיקת הרופא- ת/3).
התובעת פנתה למיון בסביבות חצות, שם טופלה ואובחנה כסובלת משבר תת
ראשי של ירך ימין (סעיפים 16-17 לתצהיר התובעת).

2. בבית הדין העידה התובעת כי נפלה במדרגות הבית, אך לטענתה המדובר
בבית פרטי דו קומתי, כשבקומת הקרקע יש דירה נוספת ומשפחתה
מתגוררת בקומה מעל, כשבין שתי הדירות יש מדרגות. וכך לדבריה: "מדובר בבית פרטי. למטה יש עוד דירה. זה מבנה של שני בתים פרטיים וביניהם
יש מדרגות. הבית שלי נמצא בקומה השניה. המדרגות מקשרות בין הקומה
הראשונה לשניה. אני יוצאת מהדלת הראשית שלי ויש מדרגות שאני
צריכה לרדת אותם. בתוך הבית אין לי מדרגות. הדירה הראשונה היא
בקומת קרקע ואני מעליה. אני יצאתי מדלת הדירה שלי והספקתי לרדת שניים או שלוש מדרגות ואז מעדתי ונפלתי.." (עמ' 1 שורות 19-23, עמ' 2 שורה 1).

3. לשאלת בית הדין מדוע נותרה שרועה זמן רב כל כך ולא הזעיקה עזרה,
השיבה: "פחדתי לקום. .. אני לא רציתי להפריע לאף אחד וחשבתי שאוכל
להסתדר לבד אך זה לא קרה" (עמ' 2 שורות 15-16). התובעת הודתה כי היה ברשותה טלפון נייד בתוך תיקה (עמ' 2 שורה 9), ולא סיפקה כל הסבר מדוע לא
השתמשה בו לצורך קבלת עזרה. התובעת אף ציינה כי בנה ואמה הם
שמתגוררים בקומת הקרקע, ולדבריה: "בבית מגורים זה גרים אנחנו והבן שלי עם המשפחה. זה בית פרטי אני בקומה השנייה והבן שלי למטה וגם אמא לי גרה שם. אבל זה לא משנה. אני נפלתי ובחרתי להישאר ככה ולא להגיד לאף אחד. זה מתוך בחירה שלי." (עמ' 4 שורות 7-9)

4. עיון בת/3, אותו מסמך רפואי שנרשם על ידי רופא מלר"מ, מעלה כי נרשם בו שהתובעת נפלה ונחבלה בשעות הערב, מבלי לאזכר כי הדבר ארע במהלך
ירידה במדרגות ו/או לצורך יציאה לעבודתה.

5. גם בטופס התביעה שהגישה התובעת (נ/2), כמו גם טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (נ/3), אין אזכור של נפילה במהלך ירידה במדרגות, אלא רק כי החליקה בדרך לרכבה.

6. במכתב סיכום אשפוז מבית חולים סוראסקי בתל אביב (נ/5) מתאר הרופא
המטפל כי התובעת "בת 53, ... הערב נפלה ונחבלה בירך ימין, ללא סיפור
של חבלת ראש, הקאות או אובדן הכרה...". שוב, אין אזכור אודות נפילה
במדרגות וכן כי הנפילה ארעה תוך כדי יציאה מהבית לצרכי עבודתה.

7. התובעת חזרה בעדותה על גרסתה כי היתה בדרכה לביקורת של המסך
המוצב ברח' רוקח בתל אביב לצורך ביקורת של עוצמת התאורה, זאת לאור
תלונות של אנשים על סנוור והצורך לשנות את עוצמת האור בין שעות
האור לחושך (עמ' 3 שורות 1-6). אולם אין כל הוכחה או עדות לכך שהתובעת
אכן התכוונה לצאת מביתה לצורך העבודה, כפי שטענה.

6. גם מר ברי ברקן, בעלה של התובעת טען בעדותו כי שב מעבודתו ביום
האירוע בשעה 18:00 או 19:00 לערך (נ/5, עמ' 1 שורות 20-17), מצא את
התובעת שרועה על הרצפה ושמע ממנה כי נפלה ונחבלה (עמ' 4 שורות 23-25).
מר ברקן נשאל גם כן מדוע לא הוזעק רופא באופן מיידי, אך השיב: "ניסיתי להזעיק את הרופא האורטופד אך הוא לא היה בבית" (עמ' 5 שוקות 4-5).

7. לשאלת בית הדין האם קיימת תלונה מסוימת בקשר למסך אותו טוענת
התובעת שהתכוונה לצאת ולבדוק, השיב: "יש תלונות באופן ספציפי של
תושבי אזור ת"א. וכשבין הדין מבקש לראות תלונה בפברואר הרלוונטית,
אני משיב: הבאנו דוגמא, נכון שזה לא מאותו תאריך והוא תאריך רחוק...
אין תלונה סמוכה לארוע, וזה בגלל שהעסקנו את אשתי אז לא היו יותר
תלונות. וכשבית הדין שואל אז בשביל מה היא יוצאת לסיור, אני משיב: כדי
למנוע את הדברים האלה.." (עמ' 5 שורות 9-13). בהמשך ציין מר ברקן כי
לפחות פעם או פעמיים ביום יש תקלה, אך שוב, לא הוצגה כל אסמכתא כי
אכן היתה תקלה במסך המוצב ברח' רוקח ביום האירוע הנטען.

בניגוד לעדות התובעת (עמ' 2 שורה 5), הודה מר ברקן כי אמה של התובעת
היתה בביתה בשעה שהאירוע הנטען קרה (עמ' 5 שורה 29). הגם שמר
ברקן ציין כי המדובר באשה מבוגרת, לא הוסבר על ידי התובעת או בעלה
מדוע לא פנתה אליה בבקשה לסייע לה, או למצער להזעיק עזרה עבורה.

8. אין כל תיעוד בקשר לשגרת יומה של התובעת בעבודה, כמתואר על ידה
ובפרט באשר לטענה כי מדי יום בשעות אחר הצהריים היא היתה יוצאת
מביתה לסבב ביקורת מסכים. כך שלמעשה אין כל תמיכה לגרסת התובעת ובעלה, כי אכן התכוונה לצאת מביתה, ובפרט לצורך ביצוע עבודתה.

לאור כל האמור לעיל, לא הוכח קיומו של "אירוע תאונתי בעבודה" במועד
הנטען.
למעלה מזאת, גם לו היינו משתכנעים כי התובעת אכן נפלה במדרגות בשעה
שהתכוונה לצאת מביתה לצורך ביצוע עבודתה, ספק אם היה מקום
להכיר בתביעתה כ"פגיעה בעבודה", וזאת מהטעמים הבאים:
סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי:

"רואים תאונת עבודה אף אם-
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן ..., ועקב נסיעתו או הליכתו זו;,

על פי הפסיקה, מדרגות המחוברות לדירה, בבית פרטי, המובילות לחצר הבית, שעה
שמדרגות אלה והחצר הם בשליטתו הבלעדית של בעל הדירה, מהוות חלק מהמעון,
ולכן תאונה בעת ירידה מאותן מדרגות, אינה תאונה ב"דרך לעבודה" (דב"ע נג'66-0
אסתר גלולה נ' המוסד, פד"ע כו 134; עב"ל 19/99 המוסד נ' משה רונן, לז 721). הטעם לכך-
מדובר ברשות היחיד בה המבוטח חולש על מצב הדברים ולו השליטה המלאה
באמצעים הדרושים לסילוק המכשולים (ראה עב"ל 19/99 לעיל). גם תאונה שארעה
בעת ירידה ממדרגות חצר מגודרת למדרכה, שעה שהמעידה ארעה על אותן מדרגות,
אינה נחשבת לתאונת עבודה (בג"צ 4197/97 טלי ויסמן נ' בית הדין הארצי לעבודה והמוסד,
לא פורסם).

במקרה דנן, התובעת אישרה כי מדובר בבית פרטי הבנוי בשתי קומות, כשבכל
קומה קיימת דירה. התובעת הודתה כי בבית כולו מתגוררת המשפחה,
כשבקומה העליונה מתגוררים היא ובעלה ובקומה התחתונה בנה ואמה. לטענת
התובעת, נפלה במדרגות הפנימיות המקשרות בין שתי הקומות, כשלמעשה ניתן
להבין כי ישנה יציאה מדלת ראשית אחת, והתובעת נפלה במדרגות הפנימיות
המקשרות בין שתי הקומות. לדידנו, ככל שאכן התובעת היתה מוכיחה כי נפילתה ארעה בשעה שירדה באותן מדרגות בדרכה לעבודתה, הרי שממילא יש לראות זאת
כנפילה בתוך תחומי המעון ועל כן, ולאור הפסיקה שלעיל, אין לראותה כ"תאונת
עבודה".
זאת ועוד, תאונה "בשל סיבה פנימית גרידא, ללא כל תרומה של גורם חיצוני... בלא
ש'הדרך' תרמה תרומה כל שהיא לנפילה" אינה בגדר תאונה עבודה (עב"ל 146/97
אפרים רחמים נ' המוסד, פד"ע לד 29). התובעת לא טענה, וממילא גם לא הוכיחה כי היה
גורם חיצוני כלשהו בתנאי הדרך, שגרם לנפילתה.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום.
ניתן היום, יד' אלול תש"ע, 24 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.
נ.צ- אב"ד-
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

10 אוגוסט 2010
ב"ל 5227-09 מרים ברקן ברכן
נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית
1 מתוך 6








בל בית דין אזורי לעבודה 5227/09 מרים ברקן ברכן נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית (פורסם ב-ֽ 24/08/2010)