פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים | פסקי דין על וצ'יסלב סטבינסקי | פסקי דין על אולג בוטוב | פסקי דין על ולרי ישייב |

2226/09 פ     30/08/2010




פ 2226/09 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' וצ'יסלב סטבינסקי, אולג בוטוב, ולרי ישייב





בפני

שופט יואל צור
בעניין:

מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים
המאשימה
נגד
1.וצ'יסלב סטבינסקי
(עציר)
2.אולג בוטוב

3.ולרי ישייב
הנאשמים
הכרעת דין


מבוא

1. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות כדלהלן:
לנאשמים 1-2 ביחד (ללא נאשם 3) 5 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק [נשוא אישומים 1-5] ועוד 3 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 415, 418 סיפא , 420 ו-441 לחוק העונשין הנ"ל [נשוא אישומים 2-3 ו-8].

לנאשם 3 בלבד מיוחסת [באישום 7] עבירת "הדחה בחקירה" לפי סעיף 245(א) לחוק הנ"ל.

לנאשמים 1-2-3 ביחד מיוחסות גם שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 415, 418 סיפא , 420 ו-441 לחוק העונשין הנ"ל [נשוא אישומים 5-6].

למען הקיצור , יהיו בהכרעת דין זו הקיצורים הבאים:
נאשם 1 ייקרא וצ'יסלב. יצויין כי וצ'יסלב מכונה בפרוטוקול בכמה מקומות בשם סלבה.
נאשם 2 ייקרא- אולג
נאשם 3 ייקרא -ולרי.
וסילי סטרוקן יייקרא- וסילי
בוריס פסוצ'ינסקי ייקרא –בוריס פ'
ילנה אוסטרוברחוב תיקרא-ילנה
בוריס קוזלוב ייקרא- בוריס ק' או קוזלוב- אשתו של בוריס ק. היא נטליה קוזלוב.
אמליה מובלנוב-תיקרא אמליה
קיריל ווסקוביניקו-ייקרא-קיריל
חברות פרופלקס וגרמיסל- הן חברות פיקטיביות שבאמצעותן היתה הזדהות של המעורבים הרלוונטיים (כל מקרה יידון לגופו) כעובדי החברות וכמקבלי שכר מהחברות או כקשורים בחוזי עבודה עם החברות וזאת לצורך פתיחת חשבונות בנקים.
לפי עדות וסילי חברת גמיסל היתה חברה בבעלותו של דניס אוסטרוברחוב ובאמצעותה בוצעו העבירות שיפורטו להלן. לפי עדותו של וסילי מי שהיה מעורב בפעילות העבריינית של חברת גרמיסל היו: נאשמים 1-2 וילנה1 .
לפי עדות וסילי חברת פרופלקס היתה חברה שבשמה השתמשו כדי להציג חוזי עבודה פיקטיביים עבור אותם אנשים שפנו לבנקים לצורך פתיחת חשבונות ומשיכת כספים2.
לפי עדותו של וסילי, הפעילות באמצעות גרמיסל החלה לאחר שלא ניתן היה להמשיך לפעול עם חברת פרופלקס3.

2. אציין כי היו עיכובים מצד ב"כ נאשם 1 באשר להשמעת ו/או הגשת הסיכומים. בתחילה, ב"כ נאשם 1 לא השמיע סיכומיו בע"פ ולא הגיש כל סיכומים בכתב, אף כי ניתנו לו הזדמנויות רבות לסכם טענותיו בע"פ ובכתב, ואף הוזהר שאם לא יופיע להשמעת סיכומיו בע"פ ולחילופין לא יודיע שברצונו להגיש סיכומים בכתב, לא תינתן לו הזדמנות נוספת לעניין זה, ותינתן הכרעת הדין ללא סיכומיו. אציין כי אבד זמן שיפוטי רב בהמתנה לב"כ נאשם 1 כדי שיופיע להשמעת סיכומיו בע"פ והוא לא הופיע ולא הגיש בכתב את סיכומיו. מעצרו של נאשם 1 (העצור עד תום ההליכים) הוארך בביהמ"ש העליון, בשל אי הגשת הסיכומים מצד ב"כ נאשם 1, אף כי אילו עמד בזמנים שקבעתי להשמעת סיכומים בע"פ ולחילופין להגישם בכתב היה מתייתר הצורך לבקש את הארכת המעצר עד תום ההליכים בביהמ"ש העליון. במקביל , אי הגשת הסיכומים מצד ב"כ נאשם 1 הקרינה על 2 הנאשמים האחרים המשוחררים בתנאים מגבילים של איזוק אלקטרוני. רק לאחר שנאשם 1 החליף את בא כוחו ויוצג ע"י עו"ד קטי צווטקוב, הושמעו הסיכומים מטעם נאשם 1, ונפתחה הדלת לכתיבת הכרעת הדין.

3. כתב האישום מגולל פרשת מרמה מתוחכמת וסבוכה, שמטרתה לעקוץ בנקים ומוסדות מסחריים שונים. כתב האישום כולל שתי תתי פרשיות שיפורטו להלן:

א. לפרשיה הראשונה שנוגעת לנאשמים 1-2 בלבד מתייחסים אישומים 3-1 ו-8 בכתב האישום המתוקן.
ב. לפרשיה השניה מצטרף נאשם 3 לנאשמים 1-2 וזו מתוארת באישומים 4-6 לכתב האישום המתוקן, וישנה תת פרשה נלווית שמיוחסת לנאשם 3 בלבד המתוארת באישום 7.
ג. במילים אחרות, נאשמים 1-2 מעורבים באישומים 1-6 ו-8, נאשם 3 מעורב באישומים 4-6 ואישום 7 שעניינו הדחה בחקירה המתייחס לנאשם 3 בלבד.
ד. כתב האישום מייחס לנאשם 1 את המעמד של יוזם, הוגה, מתכנן, והמפעיל בשטח. לנאשם 2 מעמד של "איש הביצוע בשטח" בשל כך שהוא זה שהסיע את המעורבים השונים (שייקרא להלן-"העובדים") לבנקים השונים, הוא זה שקיבל לידיו את כרטיסי האשראי, פנקסי השקים, את המוצרים שנקנו בכספים שהוצאו במרמה. הוא זה שדאג פיזית לצייד את עדי התביעה בתעודות מזויפות וכאמור לכל אלה מתייחסים אישומים 1-3 ו-8. מאישומים 4 - 6 עולה שנאשם 3 מצטרף לנאשמים 1-2 וביחד עם ה"מפעילים בשטח" של המעשים הפליליים.

4. נאשמים 1-3 כפרו בכל המיוחס להם בכתב האישום:

א. נאשם 1 הדגיש בהודעה בכתב שהגיש שמדובר ב"כפירה מוחלטת ומלאה במיוחס לו בכתב האישום". באשר לאישומים 1-3 טען שלא היו דברים מעולם, ושאישומים אלה מבוססים על עדותו של עד מדינה מר וסילי סטרוקן אשר העיד עדות שקר, אשר ניתנה לצורך קבלת טובות הנאה אישיות מטעם המשטרה והפרקליטות. טובות ההנאה התבטאו בכך שלא הוגש כנגדו כתב אישום ובכך שלא הוגשו כנגדו תביעות אזרחיות ע"י הבנקים שמהם גנב כסף. הנאשם טען שהכיר את סטרוקן היכרות כללית ואף אירח אותו מספר מועט של פעמים בביתו, אך לא ביצע את הפעולות המיוחסות לו בפרטי האישום. נאשם 1 הוסיף וטען שלמרות שנטען שאנשים לא מעטים השתתפו בביצוע העבירות, לא נמצאה אף עדות או ראיה ישירה שיש בה כדי לקשר את הנאשם לביצוע העבירות בהן הופלל. בנוגע לפרטי האישום 4-6 הנאשם כפר כפירה כללית ומלאה וטען שלא ביצע את העבירות המיוחסות לו באישומים אלה. בנוגע לפרט אישום 5 טען נאשם 1 שהוא לא מכיר את בוריס פ' ולא נפגש עימו או שוחח עימו אודות ביצוע עבירות. בנוסף, כפר נאשם 1 במיוחס לו באישומים 6 ו-8.

ב. אף נאשם 2 כפר במיוחס לו בכתב האישום. באשר לאישום השני טען נאשם 2 שמעולם הוא לא פעל יחד עם וסילי להשגת מסמכים מזוייפים. הוא לא שלל אפשרות שנסע ביחד עם וסילי, אך כפר בכך שהסיעו כשותפו לביצוע עבירה וכפר בכך שידע שוסילי מבצע עבירה. הוא הוסיף וטען שרשימת הבנקים שבאישום 2 / סעיף 5, לא מוכרת לו. נאשם 2 אף כפר בכך שביקש מוסילי לעשות את המתואר באישום 2 ושמעולם לא קיבל לידיו את המוצרים שהוזכרו באישום. עם זאת, הוסיף נאשם 2 וטען ש"ייתכן והיה מצב" שנאשם 2 קיבל מידי וסילי מכשירים סלולאריים אך כפר בכך שהנחה את וסילי לרכוש מוצר ובאיזו דרך לרוכשו. נאשם 2 המשיך וכפר במיוחס לו בכל הקשור לילנה וטען שאין לו קשר לחשבונותיה של ילנה ושלא קיבל ממנה אף תמונה ומעולם לא ביצע עבורה כל זיוף של מסמך כלשהו. הוא אף כפר בכך שהסיע אותה לצורך ביצוע עבירה כלשהי. הנאשם כפר בכך שהשתמש בחשבונות הבנק המוזכרים באישום. באשר לאישום 5- טען הנאשם שמעולם לא קיבל לידיו מסמכים של בנקים המתייחסים לחשבונות של בוריס פ' ולא הינחה את בוריס פ' לקבל הלוואה כלשהי או לבצע רכישת דולרים או מכשירים סלולאריים.בכל הקשור לאישום השמיני, כפר נאשם 2 במיוחס לו וציין שהוא לא קשר כל קשר עם הנשים המוזכרות בסעיף. עוד הוסיף נאשם 2 וטען שמעולם לא קיבל את תמונתה של אמליה ולא הכין עבורה מסמך מזוייף. הוא גם כפר בכך שהשתמש בחשבונות הבנקים המוזכרים בסעיף, ואף כפר בכך שקשר קשר לביצוע עבירה.
ג. נאשם 3 כפר בעובדות שבאישומים 4-5-6 ו-7. הוא כפר בכך שמסר לבוריס פ' מסמך מזוייף כלשהו ומעולם לא הנחה אותו לפעול מול הבנקים בכל הקשור לאישום 6, כפר הנאשם במיוחס לו באישום זה וטען שלא נכח או השתתף בשיחה המתוארת באישום וכפר בכך שקשר קשר כלשהו עם קוזלוב או עם אחרים לביצוע עבירה. נאשם 3 גם כפר מיוחס לו באישום 3 וטען שלא עשה כל מעשה על מנת להרחיק את עצמו ולא התכוון לעשות כן, ואינו מודה שניסה להניע אדם שהיה בחקירה.

מתווה ראייתי

5. משכפרו הנאשמים כפירה מוחלטת במיוחס להם בכתב האישום, מטבע הדברים, אם מצליחה התביעה לסדוק בכפירה ולהראות שעובדות המיוחסות באישומים השונים התקיימו ואין בראיות אחרות כדי לתמוך בטענות בהן כפרו הנאשמים, יכול הדבר להקרין גם על כל העובדות שייחסה המאשימה.

6. בתיק זה העיד עד המדינה וסילי ואחת מטענות ההגנה של הנאשמים היתה שעדותו של וסילי היא עדות שקר, אשר ניתנה לצורך קבלת טובות הנאה אישיות מטעם המשטרה והפרקליטות אשר התבטאו הן בהיעדרו של כתב אישום והן באי הגשת תביעה אזרחית ע"י הבנקים מהם גנב את הכסף.

7. בע"פ 7450/01 נדונה בהרחבה סוגיית עד המדינה ודרישת הסיוע הנדרשת לחיזוק עדותו; ואלה דברי ביהמ"ש (מפי כב' השופטת ברלינר ובהסכמת שאר חברי ההרכב):

"מוסד עד המדינה במובנו המהותי (קרי – עצם מתן טובת הנאה לעבריין על מנת שיעיד, ללא קשר לחוסנה הראייתי של עדותו) לא התקבל על ידי מערכת המשפט הישראלית בחיבוק חם, אלא בבחינת הכרח בל יגונה. במיוחד כך כאשר קיימות שיטות משפט מוערכות וותיקות אשר אינן מכירות כלל במוסד זה כגון: שיטת המשפט הצרפתית, שיטת המשפט הגרמנית, שיטת המשפט השוויצרית ועוד (ראה גרוס, עמ' 75-81), וכך נאמר בפסיקה:

'...המוסד של עד המדינה לא זכה לאהדה יתרה בבית המשפט, אך הוא נתקבל כרע במיעוטו אשר יש בו לסייע למלחמה בפשיעה. באותם מקרים שאין די ראיות בידי התביעה להעמיד לדין שותפים לעבירה, וכתוצאה מכך היו אלה יוצאים כולם ללא עונש, קיים אינטרס ציבורי ליתן הבטחה לאחד מהשותפים שלא יועמד לדין, ובלבד שיעיד נגד השותפים האחרים, דבר העשוי להביא להרשעתם4' ".

סעיף 54א(א) לפקודת הראיות (וסח חדש) קובע כדלהלן:

" 54א. (א) בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה- טעונה עדותו סיוע; לעניין זה 'עד מדינה'– שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה."
קשירת הקשר בין נאשמים 1-2 ואחרים
שבעקבותיה בוצעו העבירות נשוא אישומים 2-3 ו-8

8. ע"פ כתב האישום המתוקן, קשירת הקשר הראשונית שבעקבותיה בוצעו העבירות נשוא אישומים 2-3 ו-8 היתה קשירת הקשר המתוארת באישום 1. באישום זה מיוחס לנאשמים 1-2 שקשרו קשר ביחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, להונות בנקים, חברות אשראי וספקי מוצרים שונים. במסגרת הקשר ולשם קידומו, פעלו הנאשמים הנ"ל על מנת:

א. להקים חברות פיקטיביות שאין מאחוריהן כל פעילות עסקית אמיתית, ולפתוח חשבונות בנקים על שמן, בבנקים שונים ברחבי הארץ.
ב. לגייס אנשים (שהמאשימה כינתה בכתב האישום- "העובדים") על מנת שיפנו לבנקים שונים בבקשה לפתוח חשבונות בנק תוך הצגת מצג שווא לפיו הם עובדי החברות הפיקטיביות.
ג. לצייד את "העובדים" בתלושי שכר פיקטיביים מן החברות הפיקטיביות.
ד. לצייד את "העובדים" בתעודות זהות מזויפות על שמם של אנשים אחרים, אשר בחלק ניכר מן מהמקרים אינם נמצאים בארץ, כשעל גביהן מופיעות תמונותיהם של "העובדים". בנוסף, לצייד את "העובדים" בפרטים הכוזבים אותם עליהם יהיה להציג בפני
הבנקים לצורך יצירת מצג השווא לפיו הם עובדי החברות הפיקטיביות.
ה. להעביר כספים לחשבונות הבנקים שפתחו "העובדים", תוך הצגת מצג שווא כאילו מדובר במשכורות, וזאת על מנת ליצור מצג שווא כאילו חשבונות הבנק יציבים, וזאת על מנת שהבנק יאפשר ביצוע פעולות בחשבונות אלו.
ו. להזמין ולנצל את השירותים הבנקאיים אשר התלוו לפתיחת החשבונות, הכוללים: פנקסי צ'קים, כרטיסי אשראי, מסגרות אשראי והלוואות.
ז. למשוך כספים מחשבונותיהם של "העובדים" ולאחר מכן להפקידם בחזרה לחשבונותיהם, וחוזר חלילה. זאת, לצורך שימור מצג השווא לפיו "העובדים" מקבלים משכורות מן החברות הפיקטיביות.
ח. לבצע את הפעולות בסעיפים א-ו לאורך מספר חודשים עד לביסוס מצג השווא בפני
הבנקים בדבר יציבותם של החשבונות. לאחר מכן ובמסגרת הקשר, פעלו הנאשמים על מנת למשוך כספים מן החשבונות ולנצל את השירותים הבנקאיים עד ליצירת יתרות שליליות בסכומים ניכרים, מבלי שלבנקים ישנה אפשרות לאתר את בעלי החשבונות.
ט. בדרך זו, קשרו הנאשמים קשר לקבלתם במרמה של סכומי כסף גדולים מן הבנקים, באמצעות יצירת מצגי השווא המתוארים בסעיף 2 א-ז. לצורך כך, פעלו הנאשמים במקומות שונים ברחבי הארץ במשך תקופה ממושכת, בשיטתיות ובתחכום תוך הפעלת גורמים נוספים.

השיטה בה פעלו הנאשמים
9. פעולת הנאשמים היתה מתוחכמת ומשולבת וכללה את הפעולות הבאות:
א. שימוש בשמות של חברות פיקטיביות שאין מאחוריהן פעילות עסקית אמיתית, כגון פרופלקס, כגון גרמיסל.
ב. גיוס של האנשים, של "עובדים" שאותם עובדים הם עדי תביעה 1, 5 ו -6 וסילי, אמאליה וילנה, כדי שיפתחו את החשבונות, תוך הצגת מצג שווא לבנק שהם עובדים של אותן חברות ושהם משתכרים סכום מסוים.
ג. כל הפעילות הנ"ל נעשתה תוך שימוש בתעודות זהות מזויפות, בתלושי שכר מזויפים, בחוזי עבודה פיקטיביים. לאחר מכן היתה הצגת המצג הזה לבנק, בתוספת הצגת סיפור כיסוי על עבודה,למשל, בחברת פורפלקס (כל אחד עם הסיפור שלו).
ד. הפקדות הכספים שנחזים להיות משכורת, באותם חשבונות וגלגול הכספים האלה, כיוון שהסכום הזה היה מוגבל בין החשבונות, כדי שבכל חשבון יישמר מצג השווא שהכסף נכנס, כל חודש בחודשו, זהו חשבון בנק פעיל, יציב ואמין.
ה. אחרי ביסוס מצג השווא משיכת הכספים, לקיחת ההלוואות, ניצול של יתר שירותי הבנקים כמו שיקים, כרטיסי אשראי, מסגרות אשראי ובעצם הניצול של כל אלה עד לריקון החשבון ויצירת יתרות החוב. היו מקרים שלא נוצרה יתרת חוב וזה התרחש כאשר היתה ערנות של הבנקים הנוגעים בדבר, אך מקרים אלו של ערנות היו החריג ולא הכלל.
ו. השימוש בזהויות המזויפות, נועד לשתי מטרות: הוא נועד קודם כל כדי להשאיר את הבנקים בפני
שוקת שבורה כשהם יגלו את יתרת החוב ויגלו שהכספים לא נכנסים ולמעשה נצבר חוב גדול הם לא יוכלו לאתר את בעלי החוב האמיתיים. כאן יש להזכיר שהזהויות מזויפות, לרוב התייחסו לאנשים שלא מצויים בארץ. המטרה השנייה קשורה לעובדה שמדובר בזהויות המזויפות של אנשים שלא נמצאים בארץ, נועדה ליצור מצב שלא יפריעו בפעילות הפלילית, הם לא היו יכולים לקבל פניות טלפונית של הבנק לבירורים וכך נותרת הקרקע לפעול פעולות פליליות בבנקים ללא הפרעה.

10. אחד מהעדים החשובים בתיק זה, אם כי לא החשוב ביותר, הוא איציק איילון שביצע את הזיופים הנוגעים לתיק זה. מגזר דין שניתן כנגדו (ת/38) על עובדות שבהן הודה איציק איילון, עולה שבשנת 2007 מסר אולג בוטוב
(שהוא נאשם 2 בתיק דנן) מעטפות וביקש שאיילון יזייף עבורו ת.ז. לצורך שימושו של אולג. עוד צויין שב-3/08 מסר נאשם 2 לאיילון מספר רב של תמונות פספורט ופרטי אזרחים ממרשם האוכלוסין וביקש לזייף תעודות זהות והוא זייף עבור אולג 8 תעודות זהות ואולג שילם לו על כך.
11. בעדותו בביהמ"ש5 איילון הסביר איך נאשם 2 הזמין אצלו תעודות זהות מזויפות. הוא מזהה אותו במסדר זיהוי ב- ת/116 ו- ת/117 במשטרה, הוא גם זיהה אותו בבית משפט. העד אישר את גזר הדין שניתן בעניינו, ת/38, ששם רשום במפורש שהנאשם 2 הזמין 8 תעודות זהות, הוא אישר את זה גם בבית משפט 6. יודגש שהתקופה שעולה מ- ת/38 היא בדיוק התקופה הרלבנטית, 2007-2008.

12. הייתה טענה של איציק איילון במהלך החקירה הנגדית, שהוא חושש מוסילי7 איילון הבהיר שוסילי היה מגיע עם נאשם 2 והוא מהמאפיה הרוסית – אלא שהוא הבהיר שמעולם הוא לא דיבר עם וסילי ולא אויים על ידיו8. ההגנה ניסתה לבנות על כך תיאוריה שוסילי הוא האדם המרכזי ברשת ולא נאשם 1 ולא היא! איילון הבהיר שלא שוחח עם וסילי וראה אותו אולי פעמיים. מ-ת/59 ו-ת/60 עולה שהוא פחד דווקא מנאשם 2.


קשירת הקשר עם וסילי סטרוקן
אישום 2

13. האישום השני, המיוחס לנאשמים 2-1 בלבד, מייחס לנאשמים הללו שבמהלך המחצית השנייה של שנת 2007 ועד לסיום שנת 2008 (להלן: "התקופה הרלבנטית"), הנאשמים 1-2 הנ"ל ווסילי סטרוקן (להלן: "וסילי") קשרו קשר, לפיו וסילי יפתח חשבונות בנק בבנקים שונים ברחבי הארץ, באמצעות מסמכים מזויפים, ויפעל בהם לפי הנחיותיהם של הנאשמים 1-2. בגין פעולותיו קיבל וסילי אחוזים מהרווחים שהצטברו בהמשך כתוצאה ממעשי המרמה. עוד מיוחס שנאשם 1 הנחה את וסילי לאלו בנקים לפנות, אלו פרטים כוזבים למסור בבנקים בעת פתיחת החשבון, ואלו פעולות לבצע בחשבון. בהמשך אישום 2 מיוחס כדלהלן:

א. וסילי והנאשם 2 מסרו את תמונתם לאחרים, על מנת שיכינו עבורם תעודות זהות מזויפות ורישיונות נהיגה מזויפים. במהלך התקופה הוכנו עבור הנאשמים תעודות זהות מזויפות ורישיונות נהיגה מזויפים עם תמונתו של וסילי, על שמם של פליקס ציטלין מספר זהות 310030283, אלכסנדר קוסאיננקו מספר זהות 309337749, גוטמן בוריסלב מספר זהות 307506733, ואולג אורלנד ת.ז. 30393224-8 (להלן: "התעודות המזויפות").
ב. במהלך התקופה הרלבנטית, הסיע נאשם 2 את וסילי לסניפי בנק שונים ברחבי הארץ. וסילי ביקש מפקידי הבנק לפתוח חשבונות בנק כשהוא מזדהה בפני
הם כעובד החברות "פרופלקס", "גרמיסל" וחברות אחרות שזהותן איננה ידועה למאשימה, באמצעות מסמכים מזויפים שנמסרו לו על ידי הנאשמים: התעודות המזויפות, תלושי שכר מזויפים וחוזי עבודה מזויפים. כמו כן, מסר וסילי פרטים כוזבים על עצמו, לרבות פרטי זהותו, מקום מגוריו, מקום עבודתו והכנסותיו, בהתאם להנחיותיו של נאשם 1. על יסוד מצג השווא שהציג וסילי, הבנקים נענו לבקשתו ונפתחו לו חשבונות בנק .
ג. הנאשמים 1-2 והאחרים עשו שימוש בחשבונות הבנק שפתח וסילי ובשירותים הבנקאיים הנלווים להם, באופן שפורט באישום מספר 1. בעקבות שימוש זה, נוצרה יתרה שלילית בחשבונות הבנקים בגובה של עשרות אלפי שקלים בכל חשבון, ובסך הכל למעלה מ- 480,000 ₪, כמפורט בטבלה בסעיף 5 לאישום.
ד. עוד מציין כתב האישום שנאשם 2 הנחה את וסילי לרכוש טלפונים סלולאריים, מוצרי חשמל ומוצרי מזון באמצעות שיקים שהתקבלו כתוצאה מפתיחת חשבונות הבנק המפורטים בסעיף 5, ולמסור את המוצרים שנרכשו לנאשם 2. וסילי מילא אחר הוראותיו של נאשם 2, וכן חתם על השיקים במקום המיועד לחתימת בעל החשבון, באופן הנחזה כאילו השיקים נחתמו על ידי בעלי החשבון אליהם התחזה וסילי. רשימת הבנקים מופיעה בכתב האישום המתוקן.
ה. ופרט נוסף שמציין כתב האישום המתוקן הוא שהנאשמים 1-2 הנחו את וסילי לרכוש מטבע זר באמצעות כרטיס אשראי אצל חלפני כספים, וסילי מילא אחר הוראותיהם.

14. נוכח טענותיהם של נאשמים 1-2 שלא הכירו זה את זה ונוכח טענותיהם לעניין ההיכרות עם עד המדינה וסילי אקבע להלן ממצא בשאלת ההיכרות שבין הנאשמים 1-2 בינם לבין עצמם ובינם לבין וסילי:

א. נאשם 1 טען בכל הקשור לוסילי שהוא כלל לא הכיר את וסילי. אלא שכבר כאן יצויין שבעימות ת/66 הודה נאשם 1 שוסילי היה אצלו בבית. משנחקר על עובדה זו בביהמ"ש טען נאשם 1 שהוא היה ביחד עם אחרים. הוא הודה שלא היה לוסילי כל ריב עימו. משנשאל נאשם 1 מדוע וסילי טוען להיכרות עימו, נתן נאשם 1 הסבר בלתי סביר כדלהלן9: "שהוא ידע שאני במעצר בית ומנהל תיק על תקיפה, אז קל עלי להגיד משהו, על סמך .... שאני קשור לתיק הזה".
ב. נאשם 1 הוסיף וטען שלא הכיר את אולג ובמשטרה טען שאין הוא מזהה את תמונתו10. אף כי ראה אותו כמה פעמים11.
ג. למעשה מי שעדותו קושרת את נאשמים 1-2 הוא עד המדינה וסילי. לדבריו של וסילי, הוא הכיר את אולג (נאשם 2) באמצעות אחד מחבריו ואת נאשם 1 הוא הכיר באמצעות אולג12. וסילי, אם כן, הכיר את נאשם 1 ואת נאשם 2.
ד. על הקשר בין נאשמים 1 ו-2 ניתן ללמוד מעדותו של וסילי אשר העיד שהם "עבדו" יחד13 וכן הוסיף העד וציין "אני אישית הייתי בפגישות, ביניהם, ופעם אחת לפני הרבה שנים עוד לפני שהתחלתי את כל העבודות עם הבנקים, אולג פעם שלח אותי לתל אביב, שאני פגשתי עם ויצ'סלב וויצ'סלב עשה תעודת זהות עם תמונה שלי - על שם שאני לא זוכר עכשיו ואיתו ביחד נסענו למשרד עורך דין, וחתמתי שם על איזה שהם מסמכים על חברה". אני מודע לכך שאין אישום בעניין העובדות הללו, שהעד העיד לפי תומו, אך יש להם משקל לעניין הקשר שבין נאשמים 1-2. לעניין ההיכרות שבין וסילי לבין נאשם 2 , שב העד הנ"ל והעיד "הכרתי אותו דרך החבר שלי שעבד איתו בחברה, בתור נהג"14.
ה. לעניין מעמדו של נאשם 1 אישר וסילי את עדותו במשטרה שלפיה: "בשנת 2007 אם אני לא טועה, בתחילת קיץ בערך, יש אדם בשם ויצ'סלב שזה המתכנן המוח אחרי הכול, אני לא זוכר את שם משפחתו, אני הכרתי אותו דרך אולג בוטוב
"15.

ממצאים העולים מעדותו של עד התביעה וסילי סטרוקן
לעניין אישומים 1-2
עד התביעה המרכזי לעניין אישומים אלה הוא העד וסילי סטרוקן (להלן-וסילי). עד זה היה עד מדינה ובהמשך הדברים אתייחס לשאלת משקלה של עדותו. להלן העולה מעדותו:

15. באשר לפעולות המרמה בקניות בסופר ומעורבות נאשמים 1-2 העיד וסילי

א. אולג (נאשם 2) הציע לו לבצע קניות בסופרים ובהמשך עדותו הסביר כיצד: "אולג הציע לי לעבוד, עבודה להסתובב בסופרמרקטים לעשות קניות... לעשות קניות זה שקים עם תעודת זהות על איזה שהוא שם, להיכנס לסופרמרקט, לעשות קניה, וזהו...יש להם כל מיני שמות שהיו - היו נותנים לי"16.
ב. וסילי העיד שהיה זה אולג שהציע לו "לעבוד" עם סופרים (הכוונה לסופר מרקטים) בזהות מזוייפת17. בצורה יותר מפורשת בעניין זה העיד וסילי על "העבודה" שנתן לו אולג כך18: "נוסעים לאיזה שהוא אזור, בדרך כלל זה היה מרכז, תל אביב סביבה. נותן תעודת זהות ושיקים, אומר לי מה לקנות מה לעשות . אני הולך קונה ומביא לאוטו, עושים סיבוב בכמה חנויות, בערב הוא מוריד אותי ליד הבית, נותן לי ארבע מאות חמש מאות שקל פרנסה של היום, זהו".
ג. בהמשך העיד וסילי שנאשם 1 היה זה ששילם את "שכר הטירחה" בגין "העבודה" שלו בסופרים19. עוד הוסיף העד הנ"ל והעיד20 שאת השיקים לצורך קנייה בסופר מרקטים היו מקבלים מנאשם 1. באשר למעורבות נאשם 2 וצירופו לעבוד בתרמית של סופרמרקטים העיד וסילי כך: "באחת מהפגישות, פעם באתי לאלכס הביתה לבקר אותו, היה אולג שם, ישבנו, דיברנו, שתינו ותוך כדי הדיבורים קיבלתי הצעה אם אני רוצה לעבוד, לפרנס מהצד..".

16. באשר לעבודה בתרמית של בנקים-וסילי העיד כדלהלן:

א. שנאשם 2 הציע לו את "העבודה" עם הבנקים, ולאחר שהציע זאת, שניהם הלכו אל נאשם 1 כדי לסגור סופית את הפעילות21. העד חזר על הקביעה שאת תרמית הבנקים הציע לו אולג22.
ב. לאחר ההצעה של אולג לוסילי לעבוד בתרמית בנקים היתה פגישה בביתו של נאשם 1. לעניין זה העיד וסילי: " אני ואולג, באנו לויצ'סלב , ברמת גן, דיברנו על כל העבודה הזאת, הסכמנו שכן עושים את זה23". ווסילי העיד שהוא ואולג היו בביתו של נאשם 1 עשרות פעמים24 כאשר נאשם 1 "ניצח על המלאכה" והיה מי שהסביר את צורת "העבודה" והרווחים מכך25.

17. תפקידו של נאשם 1 בפרשות השונות:

א. לפי עדותו של וסילי תפקידו של נאשם 1 בפרשות השונות היה דומיננטי ומרכזי. הוא היה "המוח" מאחורי הפעולות הבלתי חוקיות הנ"ל26.
ב. ההנחיות וההסברים לעניין הפעולות הבלתי חוקיות השונות באו מנאשם 1 לכל המעורבים.
ג. נאשם 1 הנחה את וסילי ואת אולג עד לרמת הפרטים הכי קטנים. כך למשל העיד וסילי בהקשר זה27: " ויצ'סלב היה נותן הוראות איפה ללכת ומה לעשות . אולג היה מלווה, לוקח". נאשם 1 עבד מביתו וכאשר נכנס לכלא, הוא המשיך לתת הוראות והדרכות טלפוניות28. לפעמים ההוראות של נאשם 1 נעשו באמצעות נאשם 2.
ד. נאשם 1 היה זה שהשיג שמות של אנשים שבהם ניתן להשתמש לצורך התרמיות השונות. כך העיד בעניין זה וסילי: " השמות זה הביא ויצ'סלב דרך הקשרים שלו, ואחר כך עם הפרטים של בן אדם היינו בדרך כלל אני ואולג נוסעים לראשון לציון, לבחור אחד שמזייף מסמכים".
ה. נאשם 1 היה זה שהכין חוזי עבודה פיקטיביים כדי שבעזרתם ניתן יהיה לשכנע את הבנקים לפתוח חשבונות פיקטיביים לצורך ביצוע משיכות ע"י אנשים פיקטיביים שבשמותיהם נשאו הנאשמים. בעניין זה העיד וסילי כך: "קודם כל ביקשו חוזה עבודה, בסיפור שבפתיחת חשבון הייתי מספר שאני מהנדס עם חוזה עבודה כמה שנים ומשכורת גדולה, אז ביקשו את החוזה, אז חוזה אני וויצ'סלב ישבנו על יד המחשב ולפי ההסברים שלי הוא עשה את החוזה..... ויצ'סלב, הוא אמר על איזה סכום לדבר, אם סכום יותר גבוה, אז יותר קל לקבל את התנאים, ואם סכום די קטן, אז אי אפשר לקבל מבנק לאומי, אז הוא אמר על איזה סכום לעמוד, וגם זה היה קשור לכספים שהיה אצלנו להתחלה".
ו. באשר להפקדות ראשוניות במזומן בבנקים, כדי ליצור מסך של אמינות לחשבונות הנפתחים, העיד וסילי ש"כל הכספים שהתחלנו זה היו כספים שלנו. של ויצ'סלב, של אולג שלי ושל ילנה, היה סכומים קטנים אבל הכול ביחד היה מספיק להתחלה".
ז. וסילי העיד שלא ידע את הדרך שבה יש לפתוח חשבונות בנקים והמנחה היה נאשם 129. וסילי העיד גם על דרך קבלת הלוואות. אם הבנק דרש ערב (וזאת כשהיה מדובר בסכומים גבוהים) הערב היה פיקטיבי. כך הוא הצליח לקבל מבנק הפועלים הלוואה של 50,000 ₪30.
ח. את המעקב אחרי חשבונות הבנק הפיקטיביים היה עושה נאשם 1 מביתו באמצעות האינטרנט31. וסילי גם קיבל הוראות מנאשם 1 או מאולג כיצד לפעול באינטרנט באשר לחשבונות הבנקים הפיקטיביים32.
ט. בהיררכיה הפלילית הזו, נאשם 1 עמד בראש הפירמידה " הוא היה במקום ראשון" ולא היה איש מעליו. כך העיד וסילי33. חלוקת העבודה לפי דברי וסילי היתה כך34: " ויצ'סלב היה קובע את כל התהליכים, היה אומר לכולם מה לעשות, איפה ללכת מה להגיד, בבנקים, ובכל מיני מקומות איפה שהיו קשורים לעבודה הזאת . אולג היה מסיע אותנו והיה מעביר אינפורמציה מויצ'סלב, היה שומר על כל המסמכים, תעודות זהות כרטיסים, פנקסי שקים ושאר המסמכים" .
י. מי שעשה תיאומים עם נאשם 1 לפי המצבים המשתנים בשטח היה אולג35. היה זה נאשם 1 שיזם את בחירת הזהויות המזוייפות36.
יא. נאשם 1 היה מי שהזמין את תעודות הזהות המזוייפות37. נאשם 1 היה זה שנותן הנחיות כמה כסף להפקיד והיכן38. וסילי העיד שהיה בקשר מתמיד עם נאשם 1 וכמות שיחות הטלפון היומיות שלהם היתה של 10 שיחות כל יום לצרכי הנחיות שונות שנתן נאשם 1 לוסילי39.
יב. למעשה נאשם 1 היה מדריך של כל החבורה שעסקה בעבירות כנגד הסופרמרקטים והבנקים40.
יג. על מקומו של נאשם 1 בכל הפרשה ניתן גם ללמוד ממוצג ת/66.

18. תפקידו וחלקו של נאשם 2-

א. לפי עדותו של וסילי מי שגייס אותו לפעילות העבריינית נשוא כתב האישום היה אולג (נאשם 2) אך כדי "לסגור" את פעילותו של וסילי בעבירות , הדבר נעשה אצל נאשם 1 , אשר לדברי וסילי "הסביר מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות" והכוונה לפעילות העבריינית שתוארה לעיל41.
ב. מבחינת חלוקת התפקידים כפי שתיאר זאת וסילי : נאשם 1 היה נותן את ההוראות, לאיפה ללכת ומה צריך לעשות. בתקופת היותו של נאשם 1 במעצר בית, הוא גם נתן הוראות טלפוניות כיצד לפעול. אולג (נאשם 2) היה מלווה את אותו אדם שהיה צריך לבצע את ההוראות. הוא הסיע את העבריין שהיה צריך לבצע את העבירות לבנקים השונים. בזמן ביצוע העבירות בבנקים, נאשם 2 היה מחכה ברכבו עד לסיום הפעולות בבנקים42. בנוסף לכך, היה זה נאשם 2 ששמר אצלו על המסמכים השונים שבהם נעשתה הפעילות העבריינית (כגון: תעודות זהות או כרטיסי אשראי מזוייפים)43. וסילי העיד שבחבורה העבריינית הנ"ל, הוא (וסילי) היה "פועל פשוט". הוא לא החליט דבר44.
ג. שיטת הפעילות בבנקים היתה של הצגת אנשים שונים עם פרטים מזוייפים, אשר ישכנעו את הבנקים לפתוח חשבונות ולאחר מכן למשוך כספים ולהיעלם. וסילי העיד שמי שסיפק את השמות המזוייפים היה נאשם 1 "דרך הקשרים שלו"45. לאחר מכן וסילי ונאשם 2 הלכו לאדם אחר, בראשון לציון, שביצע את הזיופים בתיעוד (תעודת זהות ורישיונות) שלאחר מכן הוגשו לבנקים. נאשם 1 היה זה שניסח חוזי עבודה פיקטיביים כדי שניתן יהיה להציגם בבנקים השונים ולשכנע שמוסר המסמכים הללו (למשל וסילי ) הוא אדם אמין שעובד בעבודה מסודרת עם משכורת46.
ד. נאשם 1 גם סיפק "רשימת מוצרים" לקנייה בחנויות שרומו; כמו למשל מחשב או מוצרי חשמל וכיו"ב47. בכל הפעילויות הללו מי ש"הסיע" היה נאשם 2.
ה. וסילי העיד48 שהיו לנאשם 1 כרטיסי אשראי ופנקסי שיקים מזוייפים בכמות של בין 20 ל-30.
ו. כאשר נאשם 1 היה בכלא, לפי עדותו של וסילי49, ההחלטות באשר לדרך הפעילות היתה ע"י וסילי ביחד עם נאשם 2.
ז. באשר לילנה אוסטוברחוב, אשר הציגה עצמה בבנקים שונים כסופי מרשק ובעזרת שם זה פתחה חשונות פיקטיביים בבנקים שונים, מי שהסיע אותה היה בהתחלה נאשם 2 אך בשלב מאוחר יותר וסילי הסיע אותה לבנקים השונים50.
ח. נאשם 2, היה אם כן, גם המסיע של אותם שביצעו עבירות בבנקים ובחנויות למיניהן; גם שמר עם המסמכים המזוייפים לפני הפעילות העבריינית ואחריה51, גם שמר על המוצרים שנקנו בעזרת כרטיסי האשראי המזוייפים, כשהיה צורך לקבל הוראות פרטניות, אלו ניתנו ע"י נאשם 1, וכאשר זה האחרון היה במעצר, הוא העביר את ההוראות טלפונית או שנאשם 2 היה מסיע את וסילי ואילנה אל נאשם 152. כאן יש להעיר שנאשם 2 היה מעורב גם במתן כמה עצות והחלטות על דרכי פעולה עברייניות בעת ההסעה למקומות שבהם בוצעו העבירות53. לפי עדותו של וסילי54, נאשם 2 היה מעביר אליו הוראות שונות מנאשם 1. נאשם 2 היה זה ששילם לוסילי בכל אימת שביצע את הפעלות העברייניות שהוטלו עליו בחנויות למיניהן55. נאשם 2 היה זה שהכיר את מבצע הזיופים, מקסים בויב, שביצע את הזיופים בראשון לציון ווסילי נזקק לנאשם 2 שיבוא עימו בכל פעם שהיה צריך לקחת את תעודות הזהות המזוייפות56. נאשם 2 היה קשור לפעילות נוספת. למשל כאשר נקנו פלאפונים בשיטות הקנייה של מוצרי חשמל כפי שתוארו לעיל ויתוארו להלן, חלק מהפלאפונים נשארו אצל "החבורה" אך חלק נמכר והיה זה וסילי ונאשם 2 שעסקו במכירה57.
ט. מעדותו של וסילי עולה שלעיתים מרוב חשבונות ובנקים שבהם נעשו העבירות, היה צורך לרשום ולארגן את הדברים ולכן וסילי ונאשם 2 ערכו במחשב של נאשם 1 רישום החשבונות על שם חברת פרופלקס58. כשהסתיים השימוש בחברת פרופלקס לצורך ביצוע התרמיות, עבר המחשב של נאשם 1 אל נאשם 2 59.
י. מהודעתה במשטרה של אמליה ת/39 ניתן לראות את פעילויותיה הפליליות בעבירות נשוא כתב האישום.
יא. העד יצחק איילון שביצע זיופים העיד שהיה זה נאשם 2 שהיה מבקש ממנו לבצע את הזיופים. העד זיהה את נאשם 2 באולם ביהמ"ש60. ת/38 הוא גזר דין שניתן כנגד העד יצחק איילון בת.פ. (שלום-פתח תקווה) 2812/08 לאור הודאתו באשמה. העובדות שמתוארות בגזר הדין היו כדלהלן: "בתחילת שנת 2007 במועד לא ידוע, אולג בוטוב
מסר לנאשם מעטפות של אדם אחר ופרטים הכוללים שם ומס' ת.ז. והנאשם זייף עבור אולג ת.ז. לצורך שימושו" עבור עבודה זו קיבל הנאשם מאולג 600 ₪ . עוד מציין כתב האישום בתיק הנ"ל שב-"חודש מרץ 2008 או בסמוך לכך, מסר אולג לנאשם מספר רב של תמונות פספורט ופרטי אזרחים ממרשם אוכלוסין וחזר וביקש לזייף תעודות זהות והנאשם נענה לבקשה ובין החודשים מרץ עד יוני 2008 עשה שימוש בתמונות שנמסרו לו ובאמצעות טפסי תעודות זהות ריקים שהיו ברשותו זייף 8 תעודות זהות. עבור כל תעודת זהות קיבל הנאשם 600 ₪ מאולג". צויין שיצחק איילון החזיק בביתו בפתח תקווה ציוד רב הכולל מחשבים, 3 מחשבים ניידים פלסטיק לצורך ניילון, עותקים של סמל מדינת ישראל סורק ומדפסת ומכשיר למינציה והחזיק בטפסי תעודות זהות ריקים. בגין עבירותיו הוטלו על הנאשם 11 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מעבירה.
יב. מדו"ח תשאול של יצחק איילון במשטרה שסומן כ-ת/55 עולה שיצחק איילון הודה במעורבותו בזיופים של תעודות זהות עבור אולג בוטוב
. נראה כי איילון חשש מאד מנאשם 2 מפני שבמסדר זיהוי התמונות ת/116, אף כי זיהה את נאשם 2 כמי שהוא מכיר אותו אך "אינו מוכן להגיד דבר". לעניין פחדו של איילון מאולג בוטוב
ראו גם את ת/117. כמו כן ראוי לציין שבין המסמכים שנתפסו ב"מעבדתו" של איילון שבה עסק בזיוף תעודות זהות נמצאה תמונתו של וסילי61.
19. תפקידה וחלקה של ילנה אוסטוברחוב

א. תפקידה של ילנה אוסטוברחוב (להלן-ילנה) היה לגשת לבנקים, היא הציגה עצמה בבנקים שונים בשם מזוייף, סופי מרשק, ובעזרת שם זה פתחה חשבונות פיקטיביים בבנקים שונים. אלא שפעילותה לא התמצתה רק בבנקים. היא גם ביצעה קניות בסופרמרקטים.
ב. לדברי וסילי היא עשתה את אותן פעולות שהוא עשה: להיכנס לבנקים עם תעודות מזוייפות, לפתוח חשבונות, שמהם אח"כ נמשכו כספים62.
ג. מסתבר ש"העסק התרחב" ושגשג והיה צורך בעובדים נוספים ואז גוייס לתפקידים השונים גם דניס אוסטוברחוב, בעלה לשעבר של ילנה63, וסילי גייס אישה נוספת את אמליה מובלנוב וילנה גייסה חברה שלה בשם איבגניה64. למעשה מי שהחליט על הרחבת מעגל המשתתפים בעבירה וגיוס אנשים נוספים היו, לדברי וסילי, נאשמים 1-2 וילנה65.
ד. וסילי העיד שהיו מקרים שהוא הוביל את ילנה לסופרמרקטים ובאחד מהם (במלחה)היא נתפסה ונעצרה66.
ה. מסתבר שנגד ילנה אוסטרחוב הוגש כתב אישום67 במסגרת ת.פ. (שלום י-ם) 6085/08 . בכתב אישום זה צויין שילנה פתחה חשבונות בנק בבנקים שונים ברחבי הארץ באמצעות תעודות זהות מזוייפות והוסכם במעמד פתיחת החשבונות או סמוך לאחר מכן שהיא תזמין שירותים בנקאיים שונים לרבות פנקסי שיקים וכרטיסי אשראי ותמשוך מחשבונות הבנק כספים שאותם תמסור לאדם בשם "אלכס", ובגין פעולותיה קיבלנה ילנה תשלום. כתב האישום נגד ילנה כולל 7 אישומים ש-6 מהם כוללים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף והתחזות כאדם אחר; ואישום אחד כולל עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, בנסיבות מחמירות. בגזה"ד שניתן כנגד ילנה צויין שילנה קיבלה תשלום של כ-4,200 ₪ בגין פעולותיה הפליליות הנ"ל ולבנקים נגרמו נזקים בסכומים שמהם נהנה הגורם שעמד מאחורי המעשים ובאחד החשבונות נותרה יתרת חוב של 32,000 ₪. בגזה"ד הוטלו על נאשמת זו 4 חודשי מאסר בפועל בתנאי עבודות שירות ו-3 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים68.
ו. יצויין כי ילנה השתמשה בשמות שונים לצורך פתיחת חשבונות הבנקים. השמות היו: מרינה רוזנפלד69 ויקטרינה סידלצקי70. כמו כן ראו את המסמכים הבנקאיים נשוא המוצגים 6א-6ד' ואת המזכר ת/54 (שהוא מזכר המתייחס ליקטרינה סידלצקי).
ז. ילנה הכירה את נאשמים 1 ו-2 71.
ח. וסילי העיד שילנה היתה המקבילה שלו בפעילות הפלילית72 היא נכנסה לבנקים, השתמשה במסמכים מזויפים, סיפרה סיפור דומה בבנקים, קיבלה את מה שקיבלה במרמה וזאת עבור הנאשמים. וסילי העיד על הזהויות שלה: מרינה רוזנפלד, סידלצקי יקטרנה, אלה זהויות שילנה הורשעה בדין בשימוש בהם.
ט. וסילי העיד כיצד היא גם גייסה עובדת נוספת תחתיה וגם היא שודרגה יחד איתו. וסילי העיד כיצד באחד החשבונות שהיא פתחה, הם הלכו באמצעות אמצעי תשלום שהם קיבלו מהחשבון הזה, קנו מחשב נייד, הביאו אותו לנאשם 1, כשהוא היה במעצר בית בבית כדי שהוא יוכל לעקוב אחרי הנעשה . בהקשר הזה יש לציין, שבכל החשבונות שנפתחו התקבלו קודים גישה לבצע פעולות באמצעות הטלפון, גישה לאינטרנט וכו'. הקודים האלה נמסרו לנאשם 1 יחד עם המסמכים האחרים ובאמצעות הקודים האלה הייתה לנאשם 1 גישה חופשית לחשבונות האלה, כדי לקבל את ההחלטות .
י. וסילי העיד שקצת אחרי המעצר של ילנה במרץ 2008. הבנקים באזור ירושלים שם השתמשו בחברת פרופלקס עלו עליהם, ואז התחילו לעבוד עם חברת גרמיסל באותה שיטה בדיוק. חברה פיקטיבית שמפקידה כספים כביכול שנחזים להיות משכורת. שם ההצלחה הייתה פחותה, והוא מייחס את זה בין היתר לכך שנאשם 1 בשלב הזה כבר נמצא בכלא, הוא אומנם התקשר אבל זה בכל זאת לא אותו דבר, חלק מההחלטות הם היו צריכים לקבל בעצמם וכמו שהוא אמר, ההחלטות כנראה לא היו כל כך נכונות, כי הצליחו פחות. תקופת הפעילות הזאת שהוא מתאר, נתמכת ועולה גם מכל המסמכים שהוגשו. ת/5, ת/6 על כל תתי המספרים שלהם.
יא. וסילי העיד על מעצרה של ילנה וידע פרטי פרטים עליה, דבר שמחזק את האמינות באשר לעדותו.

20. חלקה ותפקידה של אמליה מובלנוב

א. כאמור, היא גוייסה לפעילות העבריינית נשוא תיק זה ע"י וסילי. לפי עדותו של וסילי, הוא הכיר את אמליה בכך שהיתה חברה של אשתו. היא גוייסה לעבודה העבריינית בהיותה אם חד הורית ומאחר ונזקקה לכסף73. מסתבר שלוסילי היה גם קשר רומנטי עם אמליה74.
ב. שיטת הפעילות העבריינית שלה דמתה לזו של ילנה. נאשם 1 "סידר את הפרטים", וסילי ונאשם 2 היו נוסעים למקסים בויב שהיה מבצע את הזיופים, אמליה פתחה חשבונות בנקים ומשכה הלוואות כמה שניתן. בכסף שנאסף שולמו "משכורות" למבצעי הפעילות העבריינית,קנו מוצרים חשמליים ומזון בסופרמרקטים ולבסוף גם התחלקו בכספים75.
ג. למעשה, לפי תיאורו של וסילי, כאשר ילנה נעצרה, אמליה היתה זו שעשתה את אותן פעולות עברייניות שהוטלו על ילנה76.
ד. וסילי העיד שמהפעילות העבריינית של אמליה כמעט ולא היו לו רווחים כספיים77.
ה. ראוי לציין שאמליה מובלנוב מסרה הודעה במשטרה (ת/40) ובהודעה זו דיווחה ששמעה את וסילי מדבר עם אשתו בטלפון כאשר אמליה היתה עם אשתו והיא שמעה אותו צועק עליה מדוע היא מספרת לכולם שהוא עובד עם שיקים מזוייפים ושכבר חצי חדרה יודעת על כך. היא אף דיווחה שפעם נסעה עם וסילי ועם אשתו ברכבם והיא שמעה את וסילי מדבר בטלפון על שיקים, ואשתו של וסילי סיפרה על פעילויותיו של וסילי עם שיקים מזוייפים ואמליה טענה שהיא דיווחה על כך למשטרה וענו לה שמטפלים בזה78.
ו. אמליה מובלנוב השתתפה במסדר זיהוי תמונות וזיהתה את נאשם 2 כמי שעסק בפעילות העבריינית נשוא כתב האישום79.
ז. ת/45 מאשש את העובדה שאמליה השתמשה בשם מרשק סופיה. המוצג כולל צילום תעודת הזהות של מרשק סופיה כשהיא נושאת את תמונתה של אמליה. ת/60 מאשר (לאחר בדיקה במשרד הפנים) שסופיה מרשק עזבה את ישראל בשנת 2003 ומאז אין רישום של כניסות לגביה.
ח. חומר ראייתי נוסף שמאשש את מעורבותה של אמליה בתרמיות השונות נשוא תיק זה הם: מוצגים 6ה'-6ו'-שהם מסמכים בנקאיים ע"ש גב' סופיה מרשק כאשר אמליה הציגה עצמה בשם הנ"ל.
ט. בעדותה בביהמ"ש ציינה אמליה שהוצע לה "לעבוד" בסופרמרקטים עם שיקים מזוייפים ולקבל שכר טירחה של 500 ₪ ליום עבודה מלא ו-250 ₪ לחצי יום.
י. מבחינת ההיררכיה ברשת היא הייתה הפועלת תחתיו של וסילי. היא הלכה ופתחה חשבונות בשטח, וסילי העיד על עצמו שהוא גם זה שהלך וקיבל בשבילה את התיעוד המזויף, הוא הלך והסיע אותה. בכך הראה וסילי , אף כי לא נשאל על כך, שהוא מדווח על חלקו בכל הקשור לאמליה.
21. שיטת המרמה ומצגי השווא

א. פתיחת חשבונות בנקים ע"י אנשים שנשאו שמות, תעודות זיהוי ומסמכים אישיים פיקטיביים. וסילי העיד שרק בירושלים נפתחו בין 20 ל-30 חשבונות בנקים80.
ב. לאחר שנפתחו חשבונות הבנקים, ביקש הפותח פנקס שיקים וכרטיס אשראי ואף מסגרת אשראי לצורך משיכת כספים. הכספים שנמשכו פוזרו בבנקים שונים כמשכורות שקיבלו מחברת פרופלקס וכך יצרו אמון ונמשכו כספים מהבנקים81.
ג. הבנקים היו מבקשים מפותח החשבון חוזי עבודה, ומי שעסק בניסוחם היה נאשם 1. כך העיד וסילי שנאשם 1 עשה עבורו82. פותחי החשבונות המציאו גם תלושי משכורת פיקטיביים ע"ש חברת פרופלקס83. שיטת פתיחת החשבונות השונים בבנקים השונים היתה אותה שיטה84.
ד. לעיתים בכסף המזומן שהפיקו במרמה מהבנקים היו קונים שיקים בנקאיים שהופקדו בבנקים אחרים, שוב כדי ליצור אמינות אצל אותם בנקים85. אחרי כמה פעולות של "גלגול" כספים, החלו במשיכות וקנו מוצרים חשמליים בעזרת השיקים וכרטיסי האשראי86. בכל חשבונות הבנקים שנפתחו הבנקים נתנו שירותי אינטרנט ונאשם 1 יכול היה לפקח על מצב החשבונות השונים בבנקים השונים87. כשנאשם 1 נכנס לכלא, וסילי פיקח על החשבונות בעזרת המחשב של נאשם 188 .
ה. מציאת הבנקים השונים שבהם יפעלו את הפעילות העבריינית היתה אקראית. היו מסתובבים, רואים בנק, מבררים את הדרישות ומנסים לפתוח חשבון בנק וכך עברו מבנק לבנק89.
ו. לדברי העד וסילי, היה צריך להשקיע כספים והכספים הראשוניים שהושקעו היו כספיהם של וסילי, של נאשמים 1-2 ושל ילנה90.
ז. היו עוד שני שותפים נוספים לפעילות העבריינית של פתיחת חשבונות בנק – מדובר באנשים ששמם דמיטרי (דימה) ואלי91. לצורך ביצוע זיופים שונים נזקק נאשם 1 למסמכים ממשרד הפנים ווסילי הזכיר שאלי או דימה סיפקו מסמכים אלה92. וסילי הכיר אנשים אלה מאחת משליחויותיו לירושלים93. מכל מקום דימה ואלי היו האנשים שהמציאו פרטים על חברת פרופלקס. הם היו אלה שהביאו תלושי משכורת לצורך זיוף94. בנוסף לכך, לפי עדותו של וסילי השניים מכרו לו בזמנו רכב גנוב עם מסמכים מזוייפים לצרכי ביצוע נסיעות95.
ח. פעולות הזיוף נעשו אצל מקסים בוייב מראשל"צ אך כשהוא נעצר, החבורה היתה פונה לצורכי זיוף אל אחר שהיה בפתח תקווה ווסילי הכירו בשם איציק96. תעודת הזהות המזוייפת כללה תמונה נכונה של האדם שקיבל אותה ושהיה צריך להשתמש בה לצורכי העבירות, אך השם לא היה שלו97. השמות שנבחרו לתעודות הזיהוי היו פרי מוחו של נאשם 1. כך למשל וסילי השתמש בשם צ'טלין פליקס98, קסיאנין אלכסנדר99, בוריסלב גוטמן ואורלנד אולג100. השמות היו מבוססים על שמות אנשים שלא היו בארץ101. וסילי העיד על מקרה בו נעשה שימוש בשם מסויים בבנק בבית שמש, והיה אדם כזה בארץ102.
ט. באשר לחוזי העבודה עם חב' פרופלקס אשר בהם נעשה שימוש לצורך מתן פרטים לבנקים עובר לפתיחת חשבונות הבנקים- וסילי העיד שמי שהכין אותם היה נאשם 1 במחשב שלו תוך שהשתמש בתכנת פוטושופ103. וסילי סיפר שכאשר פתח את חשבונות הבנק הוא הציג עצמו כמהנדס העובד בחברת פרופלקס104.
י. וסילי ציין בעדותו שאת המחשב שעליו עבד נאשם 1, קנו באחת החנויות באותם שיקים שהתייחסו לחשבונות המזוייפים105.
יא. וסילי ציין בעדותו שבחשבונות הבנקים הפיקטיביים הנ"ל הוצאו בין 20-30 כרטיסי אשראי 106. מחשבונות הבנק נלקחו הלוואות גדולות. וסילי העיד שבאחת הפעמים הוציא הלוואה בסכום של 50,000 ₪ ואחד הערבים היה דניס אוסטוברחוב שהשתמש בתעודת זהות מזוייפת107.
יב. המגמה של המעורבים בפרשה היתה להשתמש בחשבונות הפיקטיביים לצורך קבלת הלוואות גבוהות. מתן ההלוואות היה מבוסס על כך שהאשראי הבנקאי בכל חשבון היה קיים. וסילי העיד שנאשם 1 ידע כיצד לאפס את הסכומים שבהם השתמשו באשראי כך שתמיד היה נראה בבנק שיש אשראי לא מנוצל וניתן היה לקבל הלוואה108.
יג. בכספים שהוצאו מחשבונות הבנק הפיקטיביים נעשו מגוון של פעולות: בחלק נעשה "גלגול" של כספים והכנסתם לבנקים אחרים ככסף מזומן109, לעיתים קנו מטבע חוץ וחילקו ביניהם110, קנו מוצרי מזון בסופרמרקטים111, שכרו רכבים לצורך הנסיעות למקומות שבהם נעברו העבירות112; קנו גם מכשירי פלאפון . לכל חשבון בנק קנו פלאפון אחר כדי שלא לערבב בין החשבונות; כי מידי פעם היו פונים מהבנק ומבררים מתי תכוסה יתרת חובה וכיו"ב113. וסילי העיד שלכל אחד מחברי הכנופיה נשוא דיוננו היה פלאפון114. בסוף הפרשה נותרו פנקסי שיקים וכרטיסי אשראי שהיו קשורים לחשבונות הפיקטיביים, ונאשם 1 גזר את כרטיסי האשראי ואילו את השיקים שנותרו הוא מכר115.
יד. וסילי ציין שכתוצאה מהתרמיות ומצגי השווא הנ"ל הוא הרוויח לאחר חלוקה כ-70,000-90,000 ₪116 . באשר לחלוקת הרווחים מהתרמיות, העיד וסילי כדלהלן: " כל בן אדם שנכנס לבנקים, היה מקבל עשרים וחמש אחוז מהרווח, ממה שהוא מוציא מהבנק והגדולים ויצ'סלב ואולג, 75% ומחלקים חצי חצי. ביני ובין אולג היה עוד הסכם, כאילו חלק שלי וחלק שלו, אנחנו מחברים ומחלקים חצי בינינו117". באשר להסכם זה ונפקויותיו, אתייחס בהמשך הדברים.
קשירת הקשר עם ילנה אוסטוברחוב
אישום 3

22. אישום 3 מייחס לנאשמים 1-2 הנ"ל שבמהלך שנת 2007 הם ביחד עם ילנה אוסטרוברחוב (להלן: "ילנה") קשרו קשר לפיו ילנה תפתח חשבונות בנק בבנקים שונים ברחבי הארץ, באמצעות מסמכים מזויפים, ותפעל בהם לפי הנחיותיהם של הנאשמים. בגין פעולותיה קיבלה ילנה אחוזים מהרווחים שהצטברו בהמשך כתוצאה ממעשי המרמה. בעקבות זאת ילנה מסרה לנאשמים את תמונתה על מנת שיוכנו עבורה תעודות זהות מזויפות. הנאשמים העבירו לילנה תעודות זהות מזויפות על שמה של מרינה רוזנפלד, מספר זהות 306836958, ואקטרינה סדלצקי, מספר זהות 314097114 כשעל גביהן מופיעה תמונתה של ילנה. בהמשך מיוחסות העובדות הבאות:

א. נאשם 2 הסיע את ילנה לסניפי בנק שונים ברחבי הארץ. ילנה ביקשה לפתוח חשבונות בנק כשהיא מזדהה בפני
הבנקים באמצעות תעודות הזהות המזויפות שנמסרו לה על ידי נאשם 2, ומסרה פרטים כוזבים על עצמה, לרבות פרטי זהותה, מקום מגוריה, מקום עבודתה והכנסותיה, בהתאם להנחיותיהם של הנאשמים. על יסוד מצג השווא שהציגה ילנה, הבנקים נענו לבקשתה ונפתחו לה חשבונות בנק .
ב. הנאשמים 1-2 והאחרים עשו שימוש בחשבונות הבנק שפתחה ילנה ובשירותים הבנקאיים הנלווים להם. בעקבות שימוש זה, נוצרה יתרה שלילית בחשבונות הבנקים בגובה של עשרות אלפי שקלים בכל חשבון, ובסך הכל למעלה מ-83,210 ₪.
ג. בתאריך 12.3.08 הנחה נאשם 2 את ילנה לרכוש מוצרים ב"מגה בעיר" בקניון מלחה שבירושלים בשווי 482.29 ₪, באמצעות שיק מזויף של יקטרינה סידלצקי שמסתיים בספרות 9405, מחשבון 73865348 משוך על בנק דיסקונט, סניף 45 רחובות. ילנה מילאה אחר הוראותיו של נאשם 2, וכן חתמה על השיקים במקום המיועד לחתימת בעלת החשבון, באופן הנחזה כאילו השיקים נחתמו על ידי בעלת החשבון אליה התחזתה ילנה.
ד. בתאריך 13.3.08 נאשם 2 הנחה את ילנה לרכוש מוצרים ב"מגה בעיר" בקניון מלחה שבירושלים בשווי 613 ₪, באמצעות שיק מזויף שמספרו אינו ידוע למאשימה, מחשבון 73865348 משוך על בנק דיסקונט, סניף 45 רחובות. ילנה מילאה אחר הוראותיו של נאשם 2, וכן חתמה על השיקים במקום המיועד לחתימת בעלת החשבון, באופן הנחזה כאילו השיקים נחתמו על ידי בעלת החשבון אליה התחזתה ילנה. אולם, העסקה לא יצאה אל הפועל עקב הוראת החנות שלא לקבל את השיק.
ה. הנסיבות המחמירות באישומים שלהלן מתבטאות בריבוי המקרים בהם בוצעו מעשי מרמה, בתחכום, בשיטתיות המעשים, בריבוי חשבונות הבנק שנפתחו, ובהיקפי המרמה העומדים על עשרות אלפי שקלים בכל חשבון.

קשירת קשר עם אמליה מובלנוב
אישום 8

23. במהלך שנת 2007, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הנאשמים, יחד עם וסילי ואמליה מובלנוב (להלן: "אמליה"), קשרו קשר, לפיו אמליה תפתח חשבונות בנק בבנקים שונים ברחבי הארץ, באמצעות מסמכים מזויפים, ותפעל בהם לפי הנחיותיהם של הנאשמים. בגין פעולותיה קיבלה אמליה אחוזים מהרווחים שהצטברו בהמשך כתוצאה ממעשי המרמה. במהלך שנת 2007, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, מסרה אמליה לנאשמים את תמונתה על מנת שיוכנו עבורה תעודות זהות מזויפות. הנאשמים העבירו לאמליה תעודת זהות מזויפת על שמה של של סופיה מרשק, מספר זהות 310054705, כשעל גביה מופיעה תמונתה של אמליה (להלן: "התעודה המזויפת"). במהלך התקופה הרלבנטית, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הנחו הנאשמים את אמליה לאלו בנקים לפנות, אלו פרטים כוזבים למסור בבנקים בעת פתיחת החשבון, ואלו פעולות לבצע בחשבון.להלן המיוחס בהמשך הדברים: במהלך התקופה הרלבנטית, הסיעו נאשם 2 וסילי את אמליה לסניפי בנק שונים ברחבי הארץ. אמליה ביקשה לפתוח חשבונות בנק כשהיא מזדהה בפני
הבנקים באמצעות תעודת הזהות המזויפת שנמסרה לה על ידי הנאשמים, ומסרה פרטים כוזבים על עצמה, לרבות פרטי זהותה, מקום מגוריה, מקום עבודתה והכנסותיה, בהתאם להנחיותיהם של הנאשמים. על יסוד מצג השווא שהציגה אמליה, הבנקים נענו לבקשתה ונפתחו לה חשבונות בנק כמפורט להלן. הנאשמים 1-2 והאחרים עשו שימוש בחשבונות הבנק שפתחה אמליה ובשירותים הבנקאיים הנלווים להם, באופן שפורט באישום מספר 1. הנסיבות המחמירות באישומים שלהלן מתבטאות בריבוי המקרים בהם בוצעו מעשי מרמה, בתחכום, בשיטתיות המעשים, בריבוי חשבונות הבנק שנפתחו, ובהיקפי המרמה העומדים על עשרות אלפי שקלים בכל חשבון.
תמיהות העולות מחקירת נאשם 1 ביחס לאישומים 1-3 ו-8

24. כפי שראינו לעיל נאשם 1 הכיר את עד המדינה וסילי סטרוקן, הכיר את נאשמים 1-3, הכיר את ילנה אוסטוברחוב אשר באה לבקר אותו בעת היותו בכלא ועורכת הדין שלו אף ייצגה את ילנה אוסטוברחוב במשפט שהתנהל כנגדה בעניין אותה פרשה שהיא נשוא דיוננו118. מקורות הפרנסה שלו בהתחלה היה תיקון מחשבים. אדם בשם קפנר הביא לו מחשבים של אנשים שונים ונאשם 1 היה מתקנם. לטענתו הוא עסק בכך 3-4 חודשים119. נאשם 1 השתמש גם בכרטיס אשראי של בוריס פ' על חשבון חוב נטען שבוריס הנ"ל היה חייב לנאשם 1 120 . ברור הוא שהנאשם 1 היה דחוק מאד מבחינה כספית מפני שהכנסותיו מתיקון מחשבים לא כיסו הוצאות של שכירת דירה ושכירת רכב ותשלום עבור דלק121. נאשם 1 נתן בעניין זה תשובות מתחמקות וטען שחברתו גרה עימו והשתתפה בהוצאות אך לא הובאו כל פרטים כדי לאשש את הדבר. יוצא, איפוא, שנאשם 1 נזקק להכנסות נוספות ואת אלה השיג בצורה חופשית ממעשיו כמתואר בכתב האישום. בהמשך חקירתו הוא קשר עצמו לנושא תרמית הבנקים בכך ש"חברים" ניסו לעניין אותו בכך122.
25. נאשם 1 החזיק בתכנת מרשם אוכלוסין 123.לנאשם לא היה כל הסבר סביר מדוע במחשב שלו היתה התכנה הזו. הנאשם טען שאינו יודע איך התכנה הגיעה אליו למחשב124. מסתבר כמו כן, שהיתה כניסה לחשבונות "פרופלקס" מדירה השכנה לדירת נאשם 1. לאמור שנאשם 1 גלש, תוך כניסה לרשת אלחוטית של דירה השכנה לו. נאשם 1 נחקר על כך ונתן הסברים מוזרים בנימת המעטה125 כגון: שאדם שרצה להפלילו ישב בתחתית הבית ועלה על הרשת האלחוטית שלו.
26. אצל נאשם 1 נתפס יומן ובו מספר הטלפון של נאשם 2. הנאשם נתן תשובה מתחמקת שהיומן הזה הוא של חברתו נטלי126. נאשם 1 טען שלא הכיר את נאשם 2 אך בהודעתו במשטרה הודה ששוחח עימו טלפונית. משנשאל על כך בביהמ"ש נתן נאשם 1 תשובה מתחמקת שהסתיימה במילים "אני לא חושב ששוחחתי איתו"127. יצויין שבאותו יומן שנתפס אצל נאשם 1 ואשר הוא טען שהוא של חברתו נטלי, הופיע מספר הטלפון של עו"ד יעקובוב שייצג את הנאשם 1 בכל המשפט עד לשלב הסיכומים128.

הערות המתייחסות לחקירת נאשם 2 ביחס לאישומים 1-3 ו-8

27. נאשם 2 הכיר את עד המדינה וסילי129. בחקירתו בביהמ"ש טען נאשם 2 שכל עדותו של וסילי נועדה כדי לחפות על עצמו130. מכל מקום בחקירתו (השביעית) במשטרה טען נאשם 2 שוסילי הציע לו לעסוק עימו בהונאת בנקים131.
28. נאשם 2 הכיר את נאשם 1, כפי שראינו מהעדויות דלעיל. לא זאת אף זאת, מספר הטלפון של נטליה נפיודוב (חברתו לשעבר של נאשם 1) היה רשום אצל נאשם 2 132. נאשם 2 הכיר את מי שהיתה קשורה לרשת ההונאה נשוא תיק זה-ילנה אוסטוברחוב ואף יצא עימה133. יוזכר שילנה אוסטוברחוב נשפטה על זיופים ומרמות בנקים בנושאים הקשורים גם לתיק זה134. נאשם 2 אף הכיר את אמליה מובלנוב135. על הקשר שבין נאשמים 1 ו-2 ניתן ללמוד מכך שהתגלו הודעות טקסט מב"כ נאשם 1 לב"כ נאשם 2 כאשר אלו היו במעצר136.
29. יש לזכור שאצל נאשם 2 ניתן למצוא ראשית הודייה בבקשה לשחרור ממעצר תמורת שיתוף פעולה137.
הערכת עדותו של וסילי כעד מדינה

30. עם וסילי נערך הסכם עד מדינה138. הסכם אשר כזה לא ניתן לתקוף לפני בימ"ש זה. הנושאים שעל בימ"ש זה לדון בהם הם שאלת המהימנות של עדותו של וסילי והאם יש סיוע לעדותו של עד זה. בהקשר זה יצויין שעדותו של וסילי היא חשובה ביותר שכן מדובר בעדות על עבירות חמורות שמטרתה למנוע הימלטות מהדין של השותפים הבכירים לעבירות נשוא תיק זה. עדותו של וסילי היא חשובה ביותר מפני שהיא הביאה לחשיפת הרשת139. יוזכר שכאשר נעצרה העדה ילנה, למשל, הרי שלמרות שהיתה קשורה לרשת היא לא חשפה את הרשת. היה זה וסילי שחשף את הרשת. להלן טעמיי לפיהם מדובר בעד מהימן שניתן לבסס על עדותו הרשעה בדין:
א. וסילי הוא זוטר ביחס לנאשמים 1 ו-2. הוא לא היה היוזם, ההוגה, או המתכנן של המעשים. הוא לא זה שקיבל את ההחלטות. הוא לא זה שתימרן בין הזהויות ובין החשבונות. על פי עדותו שלו הוא החל בתור איש השטח, מעין "פועל" שעושה את העבודה השחורה. רק בשלב מאוחר הוא זוכה ל"שדרוג". כשהוכנסה תחתיו עובדת שהיא אותה עדת תביעה 5 אמליה, הוא הופך להיות האחראי עליה וגם נהנה מהרווחים של העבודה שלה.
ב. חלוקת הרווחים בין הנאשמים 1 ו-2 ווסילי הייתה כזאת שנתנה ביטוי למעמד של כל אחד. חלקם של נאשם 1 ושל נאשם 2 היו שווים, חלקו נאשם 3 היה קטן יותר. וסילי על רקע קשרי החברות שלו עם נאשם 2 , הגיע להסכם חברי שהם יצרפו את החלקים שלהם שלא היו שווים, וכן יחלקו אותם שווה בשווה. למרות ההסכם הזה ביניהם אי אפשר לומר שהמקום של וסילי בתוך הפירמידה הזאת הוא מקום שווה ערך לנאשם 2 למשל.
ג. ההסכם עם וסילי כולל התחייבות של הבנקים להימנע מתביעה אזרחית כנגדו. יש לזכור שהמדינה לא היתה צד להתחייבות הזאת אלא הבנקים, אשר יש להניח שאף הם חפצו בחשיפת הרשת האחראית לתרמית. גם וסילי וגם ראש צוות החקירה, הדגישו כי התנאים של הסכם עד המדינה הועלו רק אחרי שוסילי למעשה התייעץ עם עו"ד והוא זה שייעץ לו לדרוש את ההתחייבות של הבנקים להימנע מתביעה140. יודגש בהקשר זה שאין ויתור של הבנקים על החובות אלא הימנעות מתביעה.
ד. כפי שהעיד ראש צוות החקירה, עודד כהן, היה מדובר בחקירה קשה בשל התחכום של המעשים ובגלל ההקפדה להסתיר את העקבות, וללא עדות עד המדינה קשה היה לפצח את הרשת ומעשיה.
ה. אף כי וסילי מעורב בפרשה אין זאת אומרת שמה שהעיד עליו איננו אמת. עד מדינה תמיד מעורב בפרשה שעליה הוא מעיד אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לפגום בעדותו שיש לה סיוע כפי שאראה להלן. אציין שוסילי לא מנסה להקטין את החלק שלו ואיננו מסתתר. להיפך, ראש צוות החקירה עודד כהן, העיד שדווקא הוא זה שגילה את חלקו המהותי במעשים האלה למשל, כשגילה מיוזמתו את חלקו ברווחים. בהקשר זה חשוב להדגיש את עדותו של החוקר עודד כהן שסיפר על הנסיבות שבהן הגיעו להסכם עד מדינה141.
ו. ראוי להזכיר בהקשר זה שכשנאשם 1 נכנס לכלא ובעצם הקשר התרופף, וסילי העיד שהוא ונאשם 2 התחילו לקבל את ההחלטות ולא כל כך הצליחו, לא כל כך ידעו איך להתנהג. כאן יש להזכיר שדווקא הכניסה של נאשם 1 לכלא, היא זאת שיצרה את הקושי בהתנהלות. עובדה זו מלמדת על מקומו המיוחד של נאשם 1 ברשת.
ז. מתוך העדות של וסילי ניכרים אותות האמת. הוא מספר את הדברים שידועים לו בעדות פתוחה, חופשית, הוא לא בורח מהחלק שלו. וסילי גם לא ניסה להקטין את חלקו142 . בראיות שמסבכות את הנאשמים 1-2, שיש להם תפקיד כפול כאן. הם גם מחזקות את האמינות של עדות עד המדינה והם גם מהוות ראיית סיוע מבחינת ראייה שמסבכת את הנאשמים ממקור עצמאי ונפרד, בנקודה ששנויה במחלוקת.
ח. המקרה שלפנינו הוא לא המקרה שבו עד מדינה מוסר פרטים שהם לא נכונים רק כדי לשאת חן בעיני החוקרים, או כדי להציל את עצמו. וסילי מוסר את הפרטים שהוא מוסר באופן שוטף, במספר הודעות במשטרה; תוך כדי שהוא מוסיף, תוך כדי ההודעות במשטרה, פרטים שהוא נזכר בהם. ניתן לראות זאת במיוחד בעימותים מול נאשמים 1-2.
ט. יודגש שבאשר להיכרות של וסילי עם נאשם 1 אמנם וסילי הכיר את נאשם 1 בשנים 2003/4 דרך נאשם 2. אלא שבכל הקשור לאישומים שלפנינו היתה היכרות של ממש ופעילות במשותף מקיץ 2007 143.
י. באשר לפעילות הפלילית הנוגעת למרמת בנקים זו הוצעה לוסילי ע"י נאשם 2. כשהסכים לכך, נסע וסילי עם נאשם 2 אל ביתו של נאשם 1 שהסביר לוסילי את שיטת המרמה144. וסילי גם תיאר את הדרך שבה קיבלו הוראות מנאשם 1145 ועל ההוראות בטלפון שהם קיבלו מהנאשם 1, גם כשהוא היה בכלא.
יא. באשר לנאשם 2 הוא זה שהיה האיש הבכיר בשטח. הוא זה שליווה את כל העובדים לבנקים, הסיע אותם, הוא זה שדאג להביא את התיעוד המזויף. הוא זה שהיה מקבל לידיו את המסמכים מהבנקים ואת כרטיסי האשראי והשיקים. הוא זה שהיה מחליט על רשימת הקניות מהסופרמרקטים, וגם היה מקבל לידיו את מרבית הסחורה ומוכר אותה הלאה146.

ראיות סיוע לעדות עד המדינה וסילי-

31. עבירת הסיוע מבחינת המאפיינים שלה לא צריכה להיות עדות אוטונומית או עצמאית שבכוחה לבסס הרשעה. ראיית הסיוע מתאפיינת במספר דרישות מצטברות: דרישה של היותה ממקור עצמאי ונפרד, למשל, ידיעת פרטים מיוחדים אצל עד שעדותו טעונה סיוע, יכולה להיות מקור עצמאי ונפרד. למשל, במקרה הזה העובדה שיודע וסילי לספר על הזהויות המזויפות של ילנה, על הזהויות המזויפות של אמליה או על נסיבות המעצר של ילנה; כל אלה הם פרטים מיוחדים שנחשבים "מקור עצמאי ונפרד לחלוטין". התנאי השני דורש שהראייה תהיה "מסבכת", או "נוטה לסבך" את הנאשמים, והיא צריכה להתייחס לכל נאשם באופן ספציפי. התנאי השלישי הוא שראיית הסיוע מתייחסת לנקודה מהותית ששנויה במחלוקת. ראיית סיוע לא צריכה להתייחס לכל שלושת הדרישות ואם יש כמה ראיות סיוע מספיק שביחד כל הראיות האלה עונות על שלושת הדרישות כדי שנאמר שדרישת הסיוע באה על סיפוקה147. בנוסף, ראיית סיוע, יכולה להיות ראייה נסיבתית. עדות שבעצמה טעונה סיוע, יכולה לשמש סיוע.

א. כל אלו מתקיימות במקרה דנן. בהתחשב בהכחשה הגורפת הכללית של הנאשמים, יש הרבה נקודות מחלוקת. מרבית האירועים כאן הם שנויים במחלוקת. להלן ראיות סיוע נוספות.
ב. ת/4 -פלט ביקורים בשב"ס. נאשם 2 ועדת התביעה 6 ילנה, מגיעים לבקר את נאשם 1 כשהוא שוהה בכלא. הטענה גם של ילנה וגם של נאשם 1 שהם לא מכירים אחד את השני. זה בלתי מתקבל על הדעת שיגיע אדם לבקר מישהו בכלא, לא פעם אחת אלא פעמיים, כשהוא לא מכיר אותו ואין לו שום היכרות איתו ובודאי שלא יגיע יחד עם עוד מישהי, שהיא גם על פי העדות של עד המדינה קשורה לכל הרשת.
ג. במשטרה ילנה טענה שהיא לא מכירה את נאשם 2, בביהמ"ש היא מוסרת גרסה אחרת, היא מזהה אותו, הוא חבר שלה.
ד. ראיית סיוע נוספת, ת/71 ו - ת/100 אותו יומן שנתפס בדירה של הנאשם 1 שנמצאים בו הטלפונים של הנאשם 2, רשומים בו. ומופיעים המספרים של נאשם 2.
ה. ההרשעה של ילנה בדין ת/46 ו- ת/47, היא מורשעת בשימוש בזהויות מזויפות, בשיטה דומה למיוחס לנאשמים. עד המדינה ידע על זהויות אלה. השיטה שהיא מתארת, של שימוש בחברת פרופלקס שמוזכר שם השימוש בזהויות, המסמכים הבנקאיים. התקופה של הפעילות, כל הדברים האלה הם ראיות ממקור עצמאי ונפרד שמחזקות את העדות של עד המדינה.
ו. המסמכים הבנקאיים שמתייחסים לחשבונות של וסילי מחזקים את העדות של וסילי ביחס לתקופת הפעילות, ביחס למצגי השווא שהוצגו לבנקים. גם אלה ראיות ממקור נפרד.
ז. עד התביעה, איציק איילון הורשע על כך שהוא סיפק על פי הזמנה לנאשם 2 תעודות זהות מזויפות בתקופה הרלבנטית והוא לא רק הורשע בזה, הוא גם מזהה במסדר זיהוי את הנאשם 2 כמי שהזמין ממנו זיופים.
ח. הזיהוי שאמליה מזהה את נאשם 2 מפלילה את הנאשם 2 כמי שהציע לה לעבוד במרמה עם בנקים.
ט. ת/72, ת/73, הם שיקים למעשה, שנמצאו אצל הזייפן מקסים בוייב, עליו מספר עד התביעה וסילי. שאומר שבחיפוש שנערך אצל אותו מקסים בוייב, נמצאו במקרה שיקים מזויפים על שם חברת פרופלקס וגם שיק מזויף על שם זהות של מרינה רוזנפלד, אותה זהות שהשתמשה בה ילנה. אף זו ראיה ממקור נפרד ועצמאי שמסבך.
י. גם העדויות של עדי התביעה 2 - 4, והראיות הנוספות שמתייחסות לכל העניין של אישומים 4 - 6 גם הם בגדר סיוע. שימוש בכרטיס אשראי על שם בוריס פ' שנעשה על ידי נאשם 1 אף הוא סיוע שמסבך.
יא. חשבון הבנק של בוריס פ' שנמצא במחשבו של נאשם 1- הדבר מחזק את העדות של וסילי שאומר נתנו קודים, לנאשם 1 כדי שהוא יכנס לחשבון ויבדוק דרך המחשב שלו בבית מה קורה.
יב. הגלישה לחשבונות של פרופלקס מכתובות ip, -ת/59- מבדיקה שעשתה המשטרה מסתבר שחלק נכבד מהכניסות שנעשו לחשבונות שמיוחסות לחברת פרופלקס נעשו מרשת אלחוטית שמצויה בדירה הסמוכה לדירת המגורים של נאשם 1 בתקופה הרלבנטית שהיא גם במקרה על פי המסמכים של ת/59 הרשת היחידה שהיא למעשה לא מוגנת. היא לא מוצפנת אין לה קוד, כל אחד יכול להיכנס ולהשתמש בה אך זו ראיה שנוטה לסבך את הנאשם 1 שכן אין לו הסבר ראוי לעובדה הנ"ל.
יג. ההתכתבויות מהטלפון שנמצא אצל נאשם 1 עם בא כוח הנאשמים 2 ו- 3 כשהוא מתעניין לגבי מעצרו של קיריל, מספר ימים לפני המעצר שלו עצמו, גם זו ראייה שנוטה לסבך והיא ממקור עצמאי ונפרד.
יד. ביחס לנאשם 2 ראיות הסיוע מעבר למה שהוזכר לעיל, הן עדותה של אמליה והזהוי שזיהתה את נאשם 2 במסדר זיהוי במשטרה,
טו. כפי שצויין בהכרעת דין זו יש לנאשם 2 ראשית הודייה הנחשבת כראיית סיוע . הוא מתבטא לפני החוקרים שלו גם ב- ת/82 גם ב- ת/111 "אני בטח גם אשב בכלא", הוא מוסיף ואומר "אולי תשחררו אותי מהמעצר ואז אני אספר לכם". אלה אמירות שמבטאות תחושת אשם או הכרת אשם על ידי הנאשם. גם הן מהוות ראיות סיוע.
טז. ביחס לנאשם 2 ישנה ראיית סיוע נוספת שהיא רשימת הבנקים שנמצאה במחשב שלו ת/98.
יז. הטלפונים במכשיר שנתן נאשם 2 לאשתו המספרים שמצויים שם, הם מספרים שמשתייכים לזהויות של פרופלקס. למשל סופיה מרשק, ומספר נוסף שרשום על שם בוריס פ'. זה ראייה נוספת ממקור עצמאי לחלוטין.
יח. קלטת השיחה, בין הנאשם 2 נאשם 3 וקיריל148 אף היא ראיית סיוע.
יט. המסמכים שנמצאים ברכב של נאשם 2 שמתייחסים לבוריס פ'149 .
כ. העולה מכל האמור לעיל הוא שאף כי מדובר בעד מדינה, יש משקל לעדותו בשל היותה רציפה, מושלמת, ונתמכת בעדותם של מעורבים אחרים; כך שיש עדויות מסייעות לעדותו ולכן אני מקבל את כל עדותו כנכונה.

ראיות נוספות שיש בהן משום סיוע לאשמת הנאשמים באישומים 1-3 ו-8

32. הראיות הנוספות שיש בהן כדי לשמש סיוע, מעבר לראיות שכבר הוזכרו לעיל, הן כדלהלן:
א. ת/71 ו-ת/100 המעידים על מספרי הטלפון של נאשם 2 שנתפסו ביומן בביתו של נאשם 1.
ב. ת/95 המעיד על מספר הטלפון של נאשם 1 שנמצא במכשיר הפלאפון של נאשם 2.
ג. ת/46ו-ת/47 המצביע על הרשעתה של ילנה אוסטוברחוב בפרשיות שמתייחסות למעשים הפליליים נשוא תיק זה.
ד. ת/72 ו-ת/73 שהם שיקים מזוייפים שנתפסו אצל מקסים בוייב שהיה זייפן, ושיקים אלה הם ע"ש חברת פרופלקס וע"ש מרינה רוזנפלד שהיא זהות מזוייפת של עדת התביעה ילנה אוסטוברחוב שהורשעה בשימוש בזהות מזוייפת זו.
ה. מוצגים הנוגעים למרמם למרמת הבנקים ת/12,ת/13, ת/80, ת/90-91, ת/94, ת/113-114.
ו. ת/59 שמעיד על בדיקת כתובות ip – כניסה לחשבונות חברת פרופלקס מרשת אינטרנט אלחוטית השייכת לדירה הסמוכה לנאשם 1 וקושרת את נאשם 1 לעבירות שנעשו תוך שימוש בחברת פרופלקס.
ז. ת/92-ת/93- תכנת מרשם אוכלוסין שנתפסה במחשב של נאשם 1.
ח. ת/38- גזר הדין בעניינו של עד התביעה איציק איילון.
ט. ת/82 ו-ת/111-ראשית הודייה מפי נאשם 2.
י. ת/98- מסמכים שנתפסו במחשב של נאשם 2.
קשירת הקשר בין נאשמים 1-2-3 ואחרים
שבעקבותיה בוצעו העבירות נשוא אישומים 5-6
33. האישום הרביעי (שבעקבותיו בוצעו העבירות נשוא אישומים 5-6) שכאמור, היה משותף ל-3 הנאשמים בתיק זה, מייחס לשלושת הנאשמים שקשרו הנאשמים קשר ביחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, להונות בנקים, חברות אשראי וספקי מוצרים שונים. במסגרת הקשר ולשם קידומו, פעלו הנאשמים על מנת:
א. להקים חברות פיקטיביות שאין מאחוריהן כל פעילות עסקית אמיתית, ופתיחת חשבונות בנקים על שמן, בבנקים שונים.
ב. לפרסם מודעות בעיתונות בשפה הרוסית, תחת הכותרת "עזרה ליורדים" בצירוף מספר טלפון לפניות.
ג. להציע לאנשים (להלן: "העובדים") אשר פנו אל הנאשמים בעקבות המודעות שפורסמו, לפתוח פתיחת חשבונות בנק תוך הצגת מצג שווא לפיהם הם עובדי החברות הפיקטיביות, עבור תמורה כספית.
ד. לצייד את "העובדים" אשר הסכימו להצעת הנאשמים, בתלושי שכר פיקטיביים מן החברות הפיקטיביות וכן בפרטים הכוזבים אשר יציגו "העובדים" לבנקים, לצורך יצירת מצג השווא לפיו הם עובדי החברות הפיקטיביות.
ה. להעביר כספים לחשבונות הבנקים שפתחו "העובדים" ולהעביר כספים מחשבונו של "עובד" אחד לחשבונו של "עובד" אחר. זאת, לצורך יצירת מצג השווא כאילו מדובר במשכורות ובחשבון בנק יציב, על מנת שהבנק יאפשר משיכת יתר מן החשבונות.
ו. להזמין ולנצל את השירותים הבנקאיים אשר התלוו לפתיחת החשבונות, הכוללים: פנקסי צ'קים, כרטיסי אשראי, מסגרת אשראי והלוואות.
ז. לבצע את הפעולות בסעיפים א-ו לאורך מספר חודשים עד לביסוס מצג השווא בפני
הבנקים בדבר יציבותם של החשבונות. לאחר מכן ובמסגרת הקשר, פעלו הנאשמים על מנת למשוך כספים מן החשבונות ולנצל את השירותים הבנקאיים עד ליצירת יתרות שליליות בסכומים ניכרים, מבלי שלבנקים ישנה אפשרות לאתר את בעלי החשבונות.

פרשת בוריס קוזלוב/אישום 6

34. בהמשך לקשר שבין נאשמים 1-2-3 במהלך חודש נובמבר 2008 או בסמוך לכך, במועד שאיננו ידוע במדויק למאשימה, פנה בוריס קוזלוב (להלן: בוריס ק' או "קוזלוב") למודעות בעיתון בשפה הרוסית המציעה "עזרה ליורדים". בסמוך לכך, התקשר אליו אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה והשניים קבעו להיפגש. בפגישה, שנערכה במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה נכחו הנאשמים וקוזלוב. הנאשמים וקוזלוב קשרו קשר להונות בנקים, על ידי כך שקוזלוב יפתח חשבונות בנק, יפעל בהם לבקשתם של הנאשמים, ויאפשר להם לבצע פעולות בחשבונות הבנק הקיימים על שמו בסניף קרית השרון בבנק הפועלים בנתניה שמספרו 32598, ובבנק דיסקונט בסניף 049 ברח' סוקולוב בחולון, שמספרו 77302100. בתמורה הבטיחו הנאשמים לקוזלוב לעזור לו בקבלת הלוואות מן הבנקים.

35. במסגרת הקשר ולשם קידומו, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, ביקש קוזלוב לפתוח חשבונות בנק בסניף 012 חולון של בנק מזרחי טפחות, ובסניף 55 של הבנק הבינלאומי ברח' קיבוץ גלויות תל אביב, כשהוא מזדהה בפני
הבנקים כעובד החברות "נזריאן ארטור" וחברות אחרות שזהותן אינן ידועה למאשימה, באמצעות תלושי שכר מזויפים שקיבל מנאשם 1. על יסוד מצג השווא שהציג קוזלוב, נעתרו הבנקים לבקשתו הנזכרים בסעיף זה, ונפתחו לו חשבונות בנק, שמספריהם 60889 ו- 229040 בהתאמה. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, מסר קוזלוב לנאשם 1 סיסמאות שקיבל מן הבנקים לצורך כניסה לחשבונות הבנק שלו דרך אתרי האינטרנט של הבנקים. לאחר מכן נעשו הפעולות הבאות:

א. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, לקח קוזלוב, על פי הנחית נאשם 1 הלוואות מהבנקים, כמפורט בטבלה בסעיף 9 להלן, והעביר מתוכם לנאשם 1 כ- 15,000₪.
ב. לאחר מכן, הנחה נאשם 1 את קוזלוב להפקיד סכומי כסף הנעים בין 500 ₪ ל- 5,000 ₪ לחשבונו של בוריס פ', והוא מילא אחר הוראותיו.
ג. בשבעה או שמונה מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הנחה נאשם 1 את קוזלוב למשוך 500 ש"ח מחשבונותיו באמצעות כרטיס אשראי בחנות "יילו" שבתחנת דלק פז, ולהעביר הכסף לנאשם 1, והוא מילא אחר הוראותיו.
ד. הנאשמים והאחרים עשו שימוש בחשבונות הבנק שפתח קוזלוב ובשירותים הבנקאיים הנלווים להם, כפי שפורט באישום מספר 4. בעקבות שימוש זה, נוצרה יתרה שלילית בחשבונות הבנקים בגובה של עשרות אלפי שקלים בכל חשבון, ובסך הכל למעלה מ- 99,400 ₪.
ה. ביום 5.2.09, לקח קוזלוב הלוואה מחברת "ויזה" על סך 20,000 ₪. ביום 6.2.09 משך קוזלוב מחשבונו סכום של 17,000 ₪, אותם העביר לנאשם 1.
פרשת בוריס פסוצינסקי (להלן: "בוריס פ' ")
אישום 5

36. באישום 5 מתואר שקוזלוב פנה באמצעות קיריל ווסקובויניקו (להלן-קיריל) למודעה בעיתון בשפה הרוסית המציעה "עזרה ליורדים". קיריל התקשר למספר הטלפון הרשום במודעה, ונענה על ידי אישה שזהותה איננה ידועה למאשימה, אשר מסרה לו כי בוריס פ' יידרש לבצע עבודה שפרטים לגביה יימסרו בפגישה, תמורתה יקבל עד 20,000 דולר. כעבור יום או יומיים, התקשר אל קיריל אדם שזהותו איננה ידועה, והנחה אותו להכין תדפיסים של חשבון הבנק של בוריס פ' מששת החודשים האחרונים, תעודת זהות וצ'ק אחד. השניים קבעו להיפגש באותו ערב בסמוך לבנק הפועלים בטבריה, בו מתנהל חשבון בנק על שם בוריס בסניף 723, שמספרו 477833. בפגישה נכחו בוריס פ' ובנו אלכסיי, קיריל ונאשמים 2-3. נאשם 3 הנחה את בוריס להיכנס לבנק ולבקש סיסמא כדי להיכנס לחשבון הבנק של בוריס דרך אתר האינטרנט של הבנק, וכן להזמין כרטיס אשראי בינלאומי, והמתין לו מחוץ לסניף הבנק. בוריס מילא אחר הוראותיו, ולאחר שיצא מסניף הבנק, מסר את המסמכים שקיבל מן הבנק לנאשם 3.

37. כעבור יום או יומיים, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קשרו נאשמים 2-3 עם בוריס קשר להונות את הבנק, על ידי כך שבוריס יפתח חשבונות בנק ויפעל בהם לבקשתם של הנאשמים במשך חודשיים עד שיעזוב את הארץ, בתמורה לתשלום של 20,000 דולר. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הנחה נאשם 1 את בוריס אלו פרטים כוזבים למסור בבנקים בעת פתיחת החשבון, לאלו בנקים לפנות, ואלו פעולות לבצע בחשבון. בעקבות כל אלו נעשו הפעולות הבאות:

א. במועדים שאינם ידועים במדויק, הסיעו נאשמים 2-3 את בוריס לסניף 02 של הבנק הבינלאומי בטבריה, לסניף 074 בבנק מזרחי טפחות בעפולה ולסניף 970 בבנק לאומי בטבריה.
ב. במסגרת הקשר, ביקש בוריס לפתוח בסניפים אלו חשבונות בנק והזמין כרטיסי אשראי, כשהוא מזדהה בפני
הבנקים כעובד חברת "נווה טופז" וחברת "ארטור ספיישל סיקיוריטי", באמצעות תלושי משכורת מזויפים שקיבל מנאשמים 2-3, ומוסר פרטים כוזבים על עצמו בנוגע למקום עבודתו והכנסותיו.
ג. על יסוד מצג השווא שהציג בוריס, נעתרו הבנקים לבקשתו ונפתחו לו חשבונות בנק. את המסמכים שקיבל מן הבנקים ואת כרטיסי האשראי מסר בוריס פ' לנאשמים.
ד. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הנחו הנאשמים את בוריס פ' לקחת הלוואה מן הבנק הבינלאומי בסך 18,230 ₪ ולרכוש 3000 דולר באמצעות כרטיס אשראי אצל חלפן כספים, ובוריס מילא אחר הוראותיהם.
ה. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הנחה נאשם 1 את בוריס פ' להעביר כספים מחשבונו לחשבונו של אחר בשם בוריס קוזלוב (להלן: "קוזלוב") באמצעות בנק הדואר, ובוריס מילא אחר הוראותיו.
ו. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, הנחו הנאשמים את בוריס פ' לרכוש ארבעה טלפונים סלולאריים ולמסור להם שלושה מהם, ובוריס מילא אחר הוראותיהם.
ז. במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, פעל נאשם 1 בשמו של בוריס מול הבנקים והזמין שירותים בנקאיים שונים, לרבות כרטיסי אשראי ופנקסי צ'קים.
ח. נאשמים 1-2-3 ואחרים עשו שימוש בחשבונות הבנק שפתח בוריס ובשירותים הבנקאיים הנלווים להם, כפי שפורט באישום מספר 1. בעקבות שימוש זה, נוצרה יתרה שלילית בחשבונות הבנקים בגובה של עשרות אלפי שקלים בכל חשבון, ובסך הכל למעלה מ-74,800 ₪.
ממצאים העולים מעדותו של עד התביעה בוריס קוזלוב
לעניין אישומים 4 ו-6 לכתב האישום המתוקן
המתייחס לנאשמים 1- 3

38. עד התביעה המרכזי לעניין אישומים אלה הוא העד בוריס קוזלוב (להלן-בוריס ק. או קוזלוב ). עד זה היה עד מדינה ובהמשך הדברים אתייחס לשאלת משקלה של עדותו. להלן העולה מעדותו:
א. בוריס ק. זיהה את 3 הנאשמים תוך שציין שנאשם 2 מכונה אלכס150. למעשה בוריס ק. זיהה את נאשמים 2-3 במסדר זיהוי תמונות 151.
ב. הנ"ל העיד שנאשם 1 פירסם מודעה בעיתון152 על עזרה בהלוואות ובעסקים ובעקבות זאת בוריס ק. התקשר אל נאשם 1. זה האחרון הציע ל-בוריס ק. לקחת הלוואות בבנקים ונאשם 1 שלט על הפעילות באמצעות מחשב153. שיטת פתיחת החשבונות דמתה לשיטה בה פעל נאשם 1 עם אחרים. נאשם 1 צייד את בוריס ק. בתשלושי משכורת במקום שלדבריו הוא לא עבד בו154.
ג. בוריס ק. ציין בעדותו שהוא לקח הלוואות בבנקים: בבנק מזרחי 20,000 ₪ , בחברת כלל מימון 20,000 ₪ , מבנק דיסקונט הוא משך בעזרת כרטיס אשראי 20,000 ₪. לדבריו הוא נתן חלק גדול מהכסף לנאשם 1 לפי דרישתו והותיר בידיו חלק מאותם כספים155.
ד. בוריס ק. העיד שבפגישה הראשונה עם נאשם 1 נכחו נאשמים 2-3 156. הוא ראה שכל 3 הנאשמים "הם ביחד"157.
ה. שיטת העבודה של נאשם 1 בכל הנוגע ל-בוריס ק. דמתה לשיטה שבה פעל פעילות פלילית כנגד בנקים עם אנשים אחרים. בוריס ק. נדרש ע"י נאשם 1 לפתוח חשבונות בנק בבנק מזרחי בחולון ובבנק הבינלאומי הראשון בקיבוץ גלויות בדרום ת"א158. לדברי בוריס ק. הוא נדרש ע"י נאשם 1 למסור לו תדפיסי בנק מהחשבונות שפתח159.
ו. למעשה, בוריס ק. שימש עבור נאשם 1 צינור שדרכו הוא הזרים לעצמו כספים. בוריס ק. ציין בעדותו שניתנו לו כרטיסי אשראי ונאשם 1 דרש ממנו למשוך כספים. לדברי העד הוא משך עבור נאשם 1 10 פעמים סכומים של 500-600 ₪ בכל פעם160. לפי מוצג ת/7ו' למשל ישנה משיכה של 20,000 ₪ . לאחר מכן בוריס ק. משך עוד סכומים שמגיעים לסך של 17,000 ₪ העד ציין שקיבל "משכורת" מנאשם 1 שנכנסה לחשבון אחר שלו בבנק הפועלים וכן לבנק דיסקונט ומזרחי161 . לדברי בוריס ק. כדי להוכיח לבנקים פעילות בחשבון, נאשם 1 הזרים לו כספים במשך 3-4 חודשים ו-בוריס ק. היה צריך להחזיר לנאשם 1 כספים162. בוריס ק. ציין בעדותו שהוא קיבל מכל הפעילות הבנקאית שלו עם נאשם 1 כ-40,000 ₪ ומתוך זה שילם לנאשם 1 15,000 ₪ 163. שהוא לא עשה שום פעולה בנקאית על דעת עצמו. לגבי כל פעולה הוא קיבל הנחיות מדוייקות מנאשם 1164 .
ז. בוריס ק. ציין שהוא נדרש ע"י נאשם 1 להעביר כספים לבוריס פסוצינסקי (להלן- בוריס פ')165 . העד ציין שהוא העביר כספים ל-בוריס פ' פעמיים (בין 3,000-5,000 ₪ ) ו-בוריס פ' העביר לו כספים פעמיים166.
ח. בנוסף ציין העד שנאשם 1 דרש שגם אשתו של בוריס ק. (ששמה נטליה קוזלוב) תיקח הלוואה167.
ט. לגבי הנסיעות ממקום למקום ציין העד שלעיתים הוא לקח "נהג" ולעיתים נאשם 1 הסיע אותו168.
י. בוריס ק. העיד שלאחר שהוא השתחרר ממעצר, נאשם 1 התקשר אליו אך הוא ניתק את השיחה169.

ממצאים העולים מעדותו של עד התביעה בוריס פסוצ'נסקי
לעניין אישומים 4 -5 ו-7 לכתב האישום המתוקן
המתייחס לנאשמים 1- 3

39. להלן כמה ממצאים העולים מעודותו שלפ בוריס פ':

א. בפגישה נכחו בוריס ובנו אלכסיי, קיריל ונאשמים 2-3.בוריס פ' הכיר את קיריל הדבר עולה מעדותו לפיה קיריל הציע ל-בוריס פ' להצטרף לחבורה ל"עבודה" אלא שבהתחלה הכל היה חוקי170. הוצעה לו הלוואה של 20-25,000 ₪ 171. בוריס פ' היה אמור "לעבוד" עם בנקים ועם חברות פיננסיות172.
ב. בוריס פ' הכיר את נאשם 1 והיה מודע לחלוטין באשר לתפקידיו בביצוע העבירות נשוא דיוננו. הפגישה הראשונה נעשתה בטבריה ומי שאירגן אותה היה קיריל173.
ג. כאשר הוצעה ל-בוריס פ' העבודה הוא סירב לקבלה, אך איימו לפגוע בבנו של בוריס פ'174.
ד. שיטת פתיחת החשבונות בבנקים היתה אותה שיטה שראינו לעיל. בוריס פ' צוייד בתלושי משכורת, הפעם שחב' נווה טופז175 ואתור סקיורטי. לאחר התפתלויות שונות, העד הודה שלא עבד בחברות אלו176.
ה. עד זה הוכרז כעד עויין לאחר שטען שאינו זוכר נושאים מהותיים שעליהם העיד177.
ו. בוריס פ' אישר שהוא מכיר את נאשם 1 ושנאשם 1 הוא זה שקבע לאיזה בנקים ילך לפתוח חשבונות ומהם המסמכים שיציג בבנקים השונים178.
ז. בוריס פ' העיד שנאשמים 1 או 2 היו מפקידים לו כספים בחשבונות. הם העבירו כספים מחשבון לחשבון179. כפי שראינו לעיל המטרה היתה להראות שמדובר בחשבון חי ופעיל.
ח. נאשם 3 היה זה שהסיע את בוריס פ' ולאותם מקומות שנסע העד, נסע גם נאשם 2 ברכב180.
ט. בוריס ק. קיבל הוראות מ-3 הנאשמים ואם קיבל כספים מהבנקים היה מוסר אותם לאחד מ-3 הנאשמים181.
י. בוריס פ' אישר שקיבל הלוואה מהבנק הבינ"ל הראשון, בסך 15,000 ₪182. הוא גם אישר בעדותו שהורו לו להזמין 4 כרטיסי אשראי. הוא גם אישר שהם הורו לו להפקיד את משכורתו בחשבון של בוריס ק.183 . במקום אחר בעדותו ציין העד שהעביר לנאשמים סכומים שבין 500 ל-10,000 ₪ . וכאשר היה מדובר בסכומים הגדולים הוא העבירם פעמיים184. בוריס פ' לא שלל אפשרות שבוריס קוזלוב, אף הוא העביר כספים לחשבון של בוריס פ'185.
יא. באשר לפעילות מול הבנקים בוריס פ' העיד על כך בהודעתו במשטרה ת/32.
יב. בוריס פ' תכנן לעזוב את הארץ בסביבות מרץ 2009186.
יג. ראיות נוספות שמצביעות על קשר עם נאשמים 1-2 הן כדלהלן: שימוש בכרטיס אשראי ע"ש בוריס פ' ע"י נאשם 1187; תמונות תוכי על מחשבו של נאשם 1 כשברקע דף חשבון של בוריס פ' 188; מסמכי בנק ותלושי שכר מזוייפים ברכבו של נאשם 2 189.
גירסת נאשם 1 באשר לאישומים 4-6

40. בעדותו בביהמ"ש שיקר נאשם 1 בתחילת עדותו וטען שאינו מכיר את בוריס פ' וטען שראה אותו לראשונה בביהמ"ש190. אך בהמשך עדותו של נאשם 1 הוא הודה שהשתמש בכרטיס אשראי של בוריס פ'191. נאשם 1 ניסה לטעון שקיבל את כרטיס האשראי מאדם בשם אולג קפנר, אלא שקפנר עזב את הארץ. לנאשם 1 לא היה כל הסבר מדוע קפנר נתן לו את כרטיס האשראי של בוריס פ' ומדוע שבוריס פ' יסכים שישתמשו בכרטיס האשראי שלו. נאשם 1 טען בתשובה לאחת השאלות בעניין זה בחקירתו הנגדית שמדובר ב"בונוס"192 ובמקום אחר טען שהוא שאל את קפנר האם ניתן להשתמש בכרטיס הזה ותשובת קפנר היתה שזה של לקוח שלו ו"שזה בסדר"193. הסבריו של נאשם 1 לכך שהשתמש בכרטיס האשראי של בוריס פ' שניתן לו ע"י אחד בשם קפנר, היו דחוקים ומוזרים.

41. נאשם 1 הכחיש היכרות גם עם בוריס ק'194. עם זאת, לנאשם 1 לא היה כל הסבר מדוע גם בוריס ק' וגם קיריל זיהו את נאשם 1 כמי שקשור למרמה של הבנקים195. נאשם 1 הכחיש שהכיר את קיריל, עם זאת, קיריל זיהה את נאשם 1 כשהוצגה לו תמונתו של נאשם 1 196.

42. נאשם 1 ניסה להפליל אחר בשם אולג קפנר ושזה האחרון ביצע עבירות. אלא שנאשם 1 הודה שעשה שימושים בכרטיס האשראי של בוריס פ'. השימושים היו בדיוק בתקופות הרלבנטיות שבוריס פ' מוסר שהנאשמים הפעילו אותו. בעדותו במשטרה העיד נאשם 1 שקפנר נתן לו את הכרטיס הזה לשימוש באמצע מרץ. אך מסתבר, שקפנר עזב את הארץ ב- 25 בפברואר 2009 ומאז לא חזר. כשהוא מעומת עם העובדה הזו, משנה את הגרסה שלו ובעצם אומר, אולי קיבלתי קודם לכן.
43. לגבי השימושים בכרטיס האשראי של בוריס פ', נאשם 1מודה שלמעשה הוא עשה שימוש והוא מסביר שזה גם היה דבר שבשגרה. השימושים בדיוק בתקופות הרלבנטיות שבוריס פ' מוסר שהנאשמים הפעילו אותו. מסתבר עפ"י מסמכי הבנק שהכרטיס הזה הונפק לראשונה ב- 21 בפברואר 2002, אך לא ברור אם זה היה על חשבון כסף שמגיע לו בגין תיקון המחשבים, צדקה, תרומה, או בונוס כפי שהוא קרא לזה. אבל הוא אומר שהוא כל הזמן ידע שזה לא גנוב, כי השתמשו בזה הרבה זמן וזה לא נחסם, זאת אומרת שזה לא גנוב. אם הכרטיס הזה הונפק בסך הכול ארבעה ימים לפני שאולג קפנר עזב את הארץ, לא יכול להיות שהוא ראה את אולג קפנר משתמש בו הרבה פעמים, ובגלל זה חשב שאין בעיה בעצם בכרטיס הזה והכרטיס הזה הוא לא גנוב. אלא שכל הסיפור של נאשם 1 הוא מוזר על פניו. נאשם 1 מקבל לשימושו באופן קבוע כרטיס אשראי, משתמש בו בתוך תקופה של כחודש, בסכום של 2000 שקל, וכל זה הוא מקבל מאדם אחר, שזה לא אותו בוריס פ' ואינו יודע מאיפה קפנר קיבל את הכרטיס הזה, ואין הוא יודע על קפנר שום דבר; במיוחד כשהוא לא זוכר להגיד לבית משפט בשום אופן איך הוא הכיר את אולג קפנר שהוא אדם שנותן לו על בסיס קבוע שימוש בכרטיס אשראי על פי טענתו.; טענות כאלה הן בלתי סבירות בעליל.


גירסת נאשם 2 לעניין אישומים 4-6

44. נאשם 2 הכיר את בוריס פ'197. בעדותו בביהמ"ש ציין שלא הכיר את קיריל198, דבר שהופרך ע"י קיריל עצמו. עם זאת, במהלך עדותו חזר בו נאשם 2 וציין "אני פשוט לא מצביע על אנשים, אני לא רוצה בעיות"199. בהמשך הודה נאשם 2 בדברי קיריל בעימות שהוא הכיר אותו מטבריה ושהוא קבע פגישה בין בוריס פ' לבין נאשמים 2-3 בקשר למודעה בעיתון שעניינה "עזרה ליורדים"200.

45. באשר לקוזלוב, טען נאשם 2 שהקשר שלו מתייחד בכך שהוא הסיע אנשים לפגישה איתו201.
46. נאשם 2 הוסיף וטען לגבי הקלטת ת/80 (שנמצאה ברכבו של נאשם 2) שבה נשמעים קיריל ונאשמים 2-3 משוחחים שבגלל איומים הוא פחד וטען שלא הכיר את קיריל. הוא הוסיף וטען שהם שוחחו על "רשתות של דייגים". אך לנאשם 2 לא היתה תשובה מספקת לעניין האיזכור בשיחה של בוריס פ' ועל כך שהעבודה לא נעשית ע"י בוריס פ'202.

47. יש לנאשם 2 ראשית הודייה. הוא מתבטא לפני החוקרים שלו גם ב- ת/82 גם ב- ת/111 "אני בטח גם אשב בכלא", הוא אומר "אולי תשחררו אותי מהמעצר ואז אני אספר לכם". אלה אמירות שמבטאות תחושת אשם או הכרת אשם על ידי הנאשם.
גירסת נאשם 3 באשר לאישומים 4-6

48. בביהמ"ש טען נאשם 3 שהוא פחד על משפחתו וילדיו ולכן לא סיפר את האמת במשטרה203. בקשר לבוריס פ' טען נאשם 3 שהוא לא מכיר אותו204. נאשם 3 כפר בכל הקשור לקשר עם בוריס פ' והבנקים. הוא אף טען שאיננו מכיר את קיריל205. נאשם זה אף כפר בכל המעורבות בעניין קיריל ובוריס פ'. נאשם 3 גם כפר באשר למה שקוזלוב העיד וטען שאיננו מכיר אותו206. באשר לקלטת ת/80 שבה לפי העדויות נכח נאשם 3, טען האחרון שאינו יכול לזהות את קולו207. רק לאחר חקירה ארוכה התרצה נאשם 3 ואישר שקולו נשמע בקלטת ושהוא נכח בעת שהיתה השיחה שבקלטת ת/80 208 .

49. הראיות התומכות באישומים 4-6 הללו:

א. הודעותיו במשטרה של עד התביעה קיריל אשר הוגשו מכוח סעיף 10א' לפקודת הראיות ת/20-ת/25. בשתי ההודעות הראשונות-ת/20 ו-ת21 הכחיש הלה כל קשר לפרשיות המיוחסות אך החל מ-ת/22 התחיל להודות וקשר עצמו ואחרים למיוחס בכתב האישום.
ב. בהודעות בהן הודה במעורבותו ומעדותו של קיריל בביהמ"ש עולה הקשר עם בוריס פ'209. קיריל העיד על כך שבוריס פ' אמר לו שהוא רוצה לעזוב את הארץ ונזקק לכסף. קיריל סיפר לבוריס פ' על מודעה שראה ברוסית באחד העיתונים ששם מציעים עזרה כספית לאלה שרוצים לעזוב את הארץ. קיריל התקשר למספר הטלפון שבאותה הודעה והוא זומן לפגישה תוך שהודיעו לו שהוא יכול לקבל עבודה שהשכר בגינה הוא עד 20,000 דולר. לפי העדות במשטרה, התבקש קיריל להביא לפגישה תעודת זהות, תדפיסי בנק של 6 חודשים אחרונים.
ג. על יצירת הקשר עם הנאשמים ניתן ללמוד מעדותו של קיריל בביהמ"ש210. קיריל הסביר בעדותו שבשיחה הטלפונית הנ"ל הוא ציין שלא הוא היה זה שמתכוון לעזוב את הארץ אלא אחר (הכוונה לבוריס פ').; ובתגובה לכך נאמר לקיריל שעל בוריס פ' להביא את המסמכים הנ"ל לפגישה. הפגישה נקבעה ליד בנק בטבריה211. בפגישה הראשונה עם הנאשמים שהיתה ליד בנק הפועלים בטבריה, באו בוריס פ', בנו, נאשם 3-ולרי ונאשם 2 (יצויין שקיריל זיהה את הנאשמים 2-3 באולם ביהמ"ש)212. לפי העדות בוריס פ' נכנס לבנק וקיריל לא נכנס עימו ולכשיצא הוא מסר לנאשם 3 דפי בנק.
ד. כהערה כללית אציין באשר לעדי תביעה 2 - 4 והאישומים 4 - 6 עדים אלה הם גם מעורבים במידה כזו או אחרת בביצוע העבירות והם נחקרו כולם באזהרה וקיימת האפשרות שהם יהיו צפויים לעמוד לדין, וכולם חפצו להפחית מחלקם, כך שיש לבחון את עדותם של עדים אלה בזהירות. עם זאת, מדובר בשותפים שהם זוטרים ושהעדויות שלהם תומכות אחת בשנייה. הן קושרות את הנאשמים 1 - 3 לתוך נושא המרמה. העובדה שהם נחקרו באזהרה ושהם שותפים במרמה, ברמה זוטרה, אינה אומרת שהעדות שלהם היא לא מהימנה או שהיא שקרית. העדויות האלה הן מהימנות ובגרעין הקשה שלהם הן גם תומכות אחת ברעותה.

ה. לעניין תפקידם וחלקם של נאשמים 2-3 קיריל אישר בעדותו בביהמ"ש את תפקידם של נאשמים 2-3 שהם היו אמורים לאשר את הצטרפותו של בוריס פ' לפעילות שלהם עם הבנקים שהתבררה כפעילות פלילית213. אלא שבוריס נקט בפעילות עצמאית בכך שנטל הלוואה מהבנק מבלי לשתף בכך את נאשמים 2-3 ואלה האחרונים ביקשו מקיריל שיערב לכך שבוריס פ' לא יברח לחו"ל214. בוריס פ' גם עשה פעילויות של קניות תוך שימוש בכספים שלקח מהבנק ללא תיאום עם נאשמים 2-3 ונהג להשתכר עד לאובדן חושים; דבר שעורר חששות אצל נאשמים 2-3 שהפעילות שלו תביא לתפיסתם215. בשלב מסויים נקטו נאשמים 2-3 בפעולה כנגד בוריס פ' בכך שביטלו את כרטיס האשראי של הבנק הבינלאומי הראשון ואף ביטלו חשבון216 ונעשו פניות אל קיריל תוך שאמרו לו שהוא ערב לכך שבוריס פ' "יעבוד" עבורם217. בשלב מסויים הונחה קיריל ע"י נאשם 3 להתקשר לנאשם 1 (המכונה סלבה)218 לקיריל היה רישום בפלאפון שלו של מספרי הפלאפון של נאשמים 1-2-3 219 . קיריל ידע שתפקידו של בוריס פ' היה לפתוח חשבונות בנקים ולהעביר אל הנאשמים שיקים וכרטיסים220.
ו. כפי שעולה מהודעתו של קיריל במשטרה221, קיריל הכיר את נאשם 1. הדבר גם עולה מעדותו של קיריל בביהמ"ש222. נאשם 1 הוצג בפני
קיריל כרואה חשבון223.
ז. תפקידו של קיריל ב"ארגון" שבו היו מעורבים 3 הנאשמים היה תפקיד של "מתווך" או "ערב" בין הנאשמים לבין בוריס פ'224. מבחינתו של קיריל, בכל הנוגע לאישומים שבהם היה מעורב, היה זה ולרי (נאשם 3) שנחשב למארגן ואילו נאשם 1 הוצג בפני
ו, כאמור, כרואה חשבון225.

ח. עד התביעה קוזלוב, זיהה את הנאשמים 1 - 3 כמי שקשורים לרשת226, הצביע עליהם, וידע לומר מי הם. ביחס להיכרות עם נאשם 1 הוא העיד איך הוא הכיר אותו דרך מודעה בעיתון שמתייחסת לעזרה בהלוואות227. הוא העיד שהוא נפגש עם הנאשם 1. הרקע להתקשרות שלו היה שהוא נקלע לקושי כספי רצה לקבל הלוואות בשביל חברה שלו.קוזלוב ציין שהיו לו הלוואת לפני שפגש את נאשם 1, אבל הבנק סירב לתת הלוואה לעסק שלו. בפגישה ראשונה שלו עם נאשם 1 הוא העיד שנאשם 1 אמר לו שהוא יכול לעזור לקוזלוב עם כספים. הוא הבהיר שרק נאשם 1 דיבר איתו. הוא ציין שנכחו שם נאשמים 2 - 3. קוזלוב זיהה אותם, לא רק באולם בית המשפט אלא גם במסדרי זיהוי תמונות228.
ט. נאשם 1 הציע עזרה אך הציע לעניין זה לפתוח חשבונות בנקים229. יצויין כי באשר לאישומים 4 - 8 לא היה שימוש בתעודות זהות מזויפות. הזהויות של האנשים הם הזהויות האמיתיות שלהם. אך היה כאן שימוש במסמכים מזויפים, ועדיין השיטה היא אותה שיטה, של הפקדת כספים, של גלגול משכורות, מחשבון לחשבון. זה נכון שהזהויות כאן לא מזויפות אבל הרציונאל גם נשמר. הרציונאל המתייחס לעד בוריס פ', הוא מתייחס לאדם שמתכוון לרדת מהארץ, שמתכוון להיעלם מפה, כדי שהבנק לא יוכל לאתר אותו.
י. אחרי ההצעה הזאת שקוזלוב קיבל מנאשם 1 ללכת ולפתוח חשבונות בנק, הוא נדרש למסור פרטים לנאשם 1, העד קוזלוב העיד שהוא מסר לנאשם 1 את תעודת הזהות שלו, תלוש משכורת שלו ודפי חשבון של הבנק, כל זאת כדי להוכיח את הכשירות שלו. קוזלוב נדרש בהוראת נאשם 1 לפתוח חשבונות בנק בבנק מזרחי בחולון ובבנק הבינלאומי בקיבוץ גלויות. המסמכים הבנקאים מפרטים בדיוק את ההלוואות שהוא לקח: הוא לקח 20,000 ש"ח הלוואה במזרחי בכלל מימון עוד 20,000 ש"ח, בדיסקונט.
יא. העד קוזלוב ציין בעדותו שהשיטה הזאת לא הייתה מוכרת לו קודם לכן, היינו לקבל כמה הלוואות מכמה בנקים, תוך גלגול כספים בין החשבונות, זה דבר שהוא לא ידע עליו קודם230. מצג השווא שהציג עד התביעה 2, בהוראות ביוזמת ובתכנון של נאשם 1, מקורו בנאשם 1 ההגנה ניסתה להציג שכאילו חשבונות הבנק לפני ואחרי, היו בדיוק באותו מצב ושום דבר לא השתנה. אך היו עוד שני חשבונות בנק, שנפתחו בהוראת נאשם 1 והיו פעולות בתוך החשבונות האחרים הקיימים של העד קוזלוב שנעשו על פי הוראת הנאשם 1.
יב. קוזלוב העיד בביהמ"ש שאת הכספים שהוא משך הוא העביר במרביתם לנאשם 1 231. יודגש שמצג השווא שנעשה כאן כלפי הבנק הוא הצגת תלושי השכר שנתן לו נאשם 1. קוזלוב ציין שנאשם 1 הנחה אותו לפעול כך.
יג. ראוי לציין שבאחד החשבונות של קוזלוב היתה פעילות של העד בוריס פ', אף כי לא היתה היכרות בין קוזלוב לבוריס פ'. היינו שנאשם 1 היתה החוליה שקישרה בין השניים232. קוזלוב גם ציין בעדותו את הרציונאל שהסביר לו נאשם 1, שהיה ליצור מצג שווא לבנק שמדובר בפעילות יציבה של חשבון. כדי להוציא את ההלוואה מהבנק.
יד. יצויין כי קוזלוב, כאמור, לא הכיר את בוריס פ' והאחרון לא הכיר את קוזלוב, אף כי עשה פעולות בחשבונותיו233. שניהם פעלו , כ"א בנפרד, לפי הוראותיו של נאשם 1. כרטיסי בנק ושיקים בחשבונות של קוזלוב היו אצל נאשם 1.
טו. ההיכרות בין קוזלוב לנאשם 1 היתה עמוקה. הם נפגשו 25-35 פעמים234.
טז. קוזלוב תיאר כיצד נאשם 1 החזיק בצילום של תעודת הזהות שלו, בתלושי משכורת, בתדפיסים מהבנקים, כל המסמכים הרלבנטיים כדי להפעיל אותו. הוא גילה לו את כל הפרטים של חשבונות הבנק את התדפיסים, הקוד לאינטרנט. קוזלוב ציין שלנאשם 1 היו את הקודים של כרטיסי האשראי והבנקטים.
יז. קוזלוב זיהה את נאשמים 2-3 גם במסדר זיהוי תמונות וגם כמי שנכחו בפגישה הראשונה. בהתחשב במכלול הראיות, בשותפות שהוכחה בראיות האחרות בין הנאשם 1 לנאשם 2, ובין הנאשם 2 ו- 3, ועצם העובדה שהם נכחו בפגישה שהיתה בין קוזלוב לנאשם 1, יש לייחס להם גם את ההפעלה של קוזלוב.

יח. נאשמים 2-3 קשורים אף הם לאישומים נשוא דיוננו לא רק בכך שהם נכחו בפגישה הנ"ל והראו בה פעילות כפי שציינתי לעיל, הם נכנסים לתמונה כאשר היה מדובר בהפעלתו של בוריס פ'. בוריס פ' נזכר באישום 5, והעדים הרלוונטים לגבי המיוחס שם הם בוריס פ' עצמו וקיריל. אציין ביחס לקיריל שהוא היה עד עוין והעדויות שלו הוגשו לפי סעיף 10 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש]235. קיריל בעדתו תיאר את הקשר החברי עם בוריס פ' וציין את העובדה שבוריס פ' רצה לרדת מהארץ. הוא מתאר את המודעה בעיתון עם הפרסום של עזרה ליורדים. הוא אישר שהוא זה שהתקשר עבור בוריס פ' כדי לסייע לו בעברית. בעדותו של קיריל בביהמ"ש הוא טען שהוא לא שמע מה היה בשיחה בין בוריס פ' לבין נאשמים 2 ו – 3 אף כי במשטרה העיד כיצד נאשם 3 ביקש בפגישה הזו אישור לכרטיס בינלאומי וקוד להיכנס לחשבון.
יט. קיריל ציין בעדותו שבוריס פ' התבקש להגיע עם תעודת זהות עם שיק ועם תדפיס בנק כדי להוכיח את הכשירות שלו בבנקים. בעדותו ציין קיריל שבפגישה הראשונה בוריס פ' נתן לנאשם 3 דפי חשבון ואח"כ עשו לו מה שנקרא "מבחן קבלה" בכך שהתבקש להיכנס לבנק ולקבל מסטרקארד, אם יקבל, יזכה בעבודה. ואכן, בוריס פ' נכנס לבנק, כאשר המתינו לו נאשם 3 יחד עם קיריל וכל אחד שותה את הקפה או את הויסקי לפי העניין, ואחר כך יצא בוריס פ' מהבנק והגיש לנאשם 3 את המסמכים שהוא קיבל בבנק. בשלב הזה גם הנאשם 2 כבר נכח. נאשמים 2 - 3 בדקו את הדפים, וכעבור כמה ימים נאשם 2 הגיע אליו לטבריה, באוטו שלו, במיניבוס הלבן, ואומר לו שלא מצא חן בעיניהם שכשבוריס פ' נכנס לבנק, כשהוצעה לו הלוואה, הוא לקח אותה ושזה לא טוב שהוא עושה דבר כזה, כי הוא בעצם יוכל לקבל הרבה יותר אם הוא רק היה יודע להציג את מצג השווא הנכון. הכעס על ההתנהלות הזאת כלפי בוריס פ' אשר פעל בתוך החשבון שלו, מעידה על מידת השליטה שהנאשמים 2-3 שלטו בנעשה בחשבונות האלה.
כ. קיריל המשיך והעיד שנאשמים 2-3 הגיעו אליו וביקשו ממנו לקחת אותם לבוריס פ' ;וקיריל נדרש ע"י נאשמים 2-3 להיות ערב לעבודה של בוריס פ'. שלא יברח להם236. קיריל המשיך והעיד שנאשמים 2 ו- 3 באו אליו ואמרו לו שבגלל בוריס פ', סגרו להם חשבון, הם כעסו על ההתנהלות שלו.
כא. יצויין שקיריל הכיר את מס' הטלפון של נאשם 1. קיריל ציין בעדותו כיצד בוריס פ' סיפר לו גם על הטלפונים שהוא מקבל מנאשם 1 ומנאשם 3 ביחס לפעילות. ראוי לציין שלקיריל לא היתה היכרות עם עד התביעה וסילי אך בכל זאת מעדויותיהם של השניים ניתן לראות דמיון בשיטה, בהתנהלות ובהירארכיה ברשת וזאת מבלי שיש ביניהם היכרות.
כב. למותר הוא לציין שבביהמ"ש היה לקיריל חשש להעיד בפני
הנאשמים, אך מכל מקום ציין שעדותו במשטרה היתה עדות אמת כך שיש להעדיף את האמור בעדויות במשטרה.
כג. יש התאמה בקווים כליים בין עדותו של בוריס פ' לבין עדותו של קוזלוב. העדות של קוזלוב עולה בקנה אחד עם המסמכים הבנקאיים, גם ביחס לתקופת הפעילות וגם ביחס לעצם הפעילות עצמה בחשבון. למשל, הפקדות בינו לבין קוזלוב כשאין ביניהם קשר.
כד. יצויין כי ברכבו של נאשם 2 נפתסו מסמכים של בוריס פ' ומדובר בתלושי שכר מזויפים ובתדפיסים של הבנק עצמו בטבריה.
כה. לצד כל אלו יש להזכיר את השימוש שעושה נאשם 1 בכרטיס אשראי על שם בוריס פ'. שימוש במשך חודש בסדר גודל של כ- 2000 שקל כפי שהוא עצמו מעיד, בדיוק בתקופה הרלבנטית, סוף פברואר תחילת מרץ. שימוש חוזר מספר פעמים לא חד פעמי, בכל מיני מקומות, כמו שאפשר לראות מ - ת/12 ו- ת/13. מעבר לכך, במחשבו של נאשם 1 ישנו דף החשבון של בוריס פ'.
כו. פרט לכל האמור לעיל, יש את מספר הטלפון של שם בוריס פ' שמופיע בטלפון שהוא ברשות אשתו של נאשם 2.
כז. כל אלו מאששים את פעילותה הפלילית של הרשת ואת המיוחס לנאשמים באישומים נשוא פרק זה.
עבירת הדחה בחקירה המיוחסת לנאשם 3
אישום 7

50. אישום 7 המתייחס לנאשם 3 בלבד מציין שבתאריך 25.3.09 נעצר נאשם 2 לחקירה בגין תיק זה. בתאריך 27.3.09 התקשר נאשם 3 לבוריס פ' ונאשם 3 סיפר לבוריס פ' שנאשם 2 נעצר, והנחה אותו לומר במשטרה שנאשם 2 הוא חבר שלו וכי בוריס פ' נתן לנאשם 2 את הטלפון הנייד בו השתמש נאשם 3 במהלך השיחה. בכתב האישום צויין שנאשם 3 עשה כן על מנת להרחיק עצמו בחקירה עתידית אפשרית מקשר לעבירות נשוא כתב אישום זה. לפיכך צויין בכתב האישום שנאשם 3 ניסה להניע אדם שמצוי בחקירה ע"פ דין , שימסור הודעת שקר.

51. הראיה המאששת את אשמת נאשם 3 באשר לאישום זה היא עדותו של בוריס פ' שהעיד כיצד התקשר אליו הנאשם 3 אחרי שנאשם 2 נחקר ופשוט אמר לו, מה לומר במשטרה. הוא העיד כיצד התקשר אליו נאשם 3 ואמר לו לומר במשטרה שנאשם 2 אולג בוטוב
הוא חבר שלו ושהוא בוריס פ' נתן לאולג בוטוב
את הטלפון כי הם חברים. כפועל יוצא מכך, ומאחר ואני מאמין לעדות זו, הנני מרשיע את נאשם 3 בעבירה שיוחסה לו באישום 7.

לעניין עבירת הקשר לביצוע פשע

52. סעיף 499(א)(1) לחק העונשין קובע כדלהלן:
"הקושר קשר עם אדם אחר לעשות פשע או עוון, ....דינו-.........."
לעבירת הקשר יש שני מרכיבים שהם:
א. עובדת ההתקשרות בין שניים או יותר, אנשים לשם מטרה מסויימת. לעניין זה על התביעה לפחות להוכיח "רצון משותף לבצע בצוותא עבירה מסוג מסויים, אם כי לאו דווקא עבירה קונקרטית במועד מוגדר"237. קדמי בספרו "על הדין בפלילים" מבהיר ש"ללא קיומו של "הסכם" בין שני אנשים או יותר, אין לדבר על קשר; והסכם לעניין זה משמעו הסכם ההופך את השותפים לבני ברית להשגת התכלית הבלתי כשרה שלמענה התגבש אותו הסכם"238.
ב. אותה מטרה חייבת להיות מה שנחשב בעיני החוק כ"מטרה בלתי כשרה...".
לעניין עבירת הזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר

53. סעיף 418 (אמצע) לחוק העונשין קובע כדלהלן:
"….זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו- מאסר 3 שנים".

כדי שנאשם יורשע בעבירה זו לא די להוכיח את עצם העובדה שהמסמך מזויף . יש להוכיח שהנאשם
היה זה שזייף אם בעצמו או בכך שהיה שותף לדבר הזיוף. עפ"י סעיף 414 לחוק העונשין הזיוף יכול להיעשות באחת מהדרכים הבאות:

א. עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
ב. שינוי מסמך, לרבות הוספת פרט או השמטת פרט, בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
ג. חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין או בשם מדומה, באופן העשוי להיראות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני.

המחוקק הבחין בין זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין לבין שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420. לא כל מי שמשתמש במסמך המזוייף בפועל זייף את המסמך, אם כי דינו (במידה ויימצא אשם) הוא כדין המזייף את המסמך על כל חלופות החומרה שבו. עם זאת המעורבות בזיוף מצד נאשמים 1-2 בהבאת החומר ששימש בסיס לזיופים שבוצעו מקים את אחריותם.

לעניין העבירה של שימוש במסמך מזוייף

54. סעיף 420 לחוק העונשין קובע כדלהלן:
"המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך".

יסודות העבירה הטעונים הוכחה הם: שהנאשם (או מי מטעמו) עשה שימוש במסמך (כמשמעות המילה "שימוש" בחוק העונשין) שהיא "עשייה כלשהי במסמך המזוייף, או על פיו, או באמצעותו; תהא תכלית העשייה אשר תהיה"239. יסוד נוסף הטעון הוכחה הוא היסוד הנפשי. לעניין זה יש צורך בידיעה ממשית בדבר היות המסמך מזוייף. פזיזות בלבד אינה מספקת, אך די ב"עצימת עיניים" השקולה כנגד "ידיעה ממשית"240. כאן עבירה זו הוכחה במלואה. מסירת המסמכים המזוייפים לבנקים לפתיחת חשבונות, הצגת תעודות הזהות המזוייפות לסופרמרקטים וכיוצ'ב יש בהם משום עבירה על סעיף זה. לפיכך, הנני מוצא את הנאשמים אשמים ומרשיעם בעבירה של שימוש במסמך מזוייף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לעניין העבירה של קבלת דבר במרמה

55. סעיף 415 סיפא לחוק העונשין קובע כדלהלן:

"המקבל דבר במרמה, דינו מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו מאסר חמש שנים".
סעיף 414 מגדיר את המילים "מרמה" ו"לרמות" כך:

מרמה-טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת;
לרמות-להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל".

היסודות שיש להוכיחם באשר לעבירה זו הם: קבלת דבר מאחר. למושג קבלה יש משמעות רחבה יותר מקבלה פיזית. מדובר ב"זכייה" בדבר241. לעניין המילים "קבלת דבר" אין נפקא מינה אם הדבר התקבל בשביל עושה מעשה העבירה או בשביל אחר ואם הדבר התקבל ע"י עושה מעשה העבירה או אחר242. יסוד נוסף הוא היסוד הנפשי יש צורך ב"ידיעה" שהטענה הכוזבת היא אכן אינה אמת או שיש צורך בהלך נפש של "אי אמון" באמיתות הטענה. יסוד ה"ידיעה" יכול להילמד גם מהנסיבות. מתן עדויות סותרות ואי אמון בגירסת הנאשם או, כאשר לכך מצטרפת עובדת השימוש במסמך המזוייף, תוכל לגבש את המסקנה בדבר קבלת דבר במרמה (בנסיבות מחמירות).

56. במקרה דנן התביעה עמדה בדרישות הסעיף, הוכיחה שכל הדרישות הללו באו על סיפוקן. מבחינת היסוד הנפשי שמתייחס לאפשרות קבלת הדבר, אין לנו פה רק פזיזות, יש לנו ממש מטרה, כוונה, שאיפה ורצון להשיג את הדבר במרמה. למעשה לכך כוונו כל המעשים של הנאשמים.

57. לעניין קבלת דבר במרמה- אין נפקא מינה אם הדבר מתקבל בשביל אחר או על ידי אחר. וזה גם לא משנה אם הדבר ניתן לאחר243. אין זה חשוב מי מהנאשמים או העדים נכנס לבנקים או לבתי העסקים למיניהם כדי לבצע את התרמיות תוך שימוש במסמכים המזוייפים. כולם היו שותפים למעשים האלה .

58. למונח "דבר" שמתייחס אליו החוק, ניתנה פרשנות רחבה בפסיקה. זה לא חייב להיות כסף, זו יכולה להיות זכות או טובת הנאה. לצורך העניין עצם פתיחת החשבון, גם אם לא נעשה שום דבר יותר מזה, ברגע שזה נעשה על בסיס מצג השווא ובעקבות מצג השווא, המעשה נחשב ל"קבלת דבר במרמה". אין ספק שבעייננו הבנקים נתנו את מה שהם נתנו בעקבות מצג השווא. היו שם טענות כוזבות ביחס לזהות, ביחס למקום העבודה, ביחס לשכר ולא היה שם פרט אחד שהוא אמת. למעט ביחס לאישומים 4 עד 6 שם הזהות הייתה הזהות הנכונה של אותם אנשים שפתחו את החשבון אך פרט לזהות היו מסמכים מזוייפים שפורטו לעיל.
59. מה שהוברר, חד משמעית, הוא שבעקבות המסמכים המוייפים שנמסרו לבנקים, הבנקים למיניהם נעתרו לבקשות ונפתחו חשבונות בבנקים ואחר כך גם ניתנו הלוואות ונמסרו כרטיסי אשראי והשקים ומסגרות האשראי ושרותי הבנק עצמם, זאת אומרת האפשרות להיכנס לחשבון דרך האינטרנט או לעשות פעולות באמצעות הטלפון. כל הדברים האלה ניתנו על סמך מצגי השווא. לא רק הבנקים רומו אלא גם חברות האשראי, כמו "כלל מימון", גם חברות הטלפונים הסלולאריים, שמכרו על סמך זהויות מזוייפות פלאפונים; גם החנויות ובתי העסק שמכרו לנאשמים את הסחורה שמכרו על בסיס אמצעי תשלום שהם אמצעים מזויפים.

60. באשר ליסוד של "מרמה"- כלומר הצגת הטענה הכוזבת - מבחינת היסוד העובדתי הטענה עצמה צריכה להיות "טענה כוזבת" שמכוחה נפרד המרומה מן הדבר שהוא מוסר אותו, לרמאי. מבחינת היסוד הנפשי נדרשת "מודעות לכך שהטענה הזאת היא טענת לא אמיתית". אף יסודות אלה התקיימו במלואם במקרה דנן. הטענות שהוצגו לבנקים (תעודות הזהות המזוייפות, תלושי השכר המזוייפים חוזה העבודה הפיקטיבי, והטענות באשר לעבודות שבהן עסקו אותם "פועלים" לצורך פתיחת החשבונות ושיותר מאוחר על בסיסן נעשו השקעות כספים והוצאתם של כספים, היו בבחינת "טענה כוזבת" שנטענה בכתב בע"פ ובהתנהגות. מצגי השווא הללו כולם הם שהובילו את הבנקים לפעול כפי שפעלו ואלמלא המצגים הכוזבים לא היו נפתחים החשבונות, לא היו ניתנות ההלוואה ולא שירותי הבנקים הנלווים. אילו הבנק היה יודע את המצב לאשורו, כל אותם אנשים שנכנסו לבנק בבקשה לפתוח חשבונות, היו נשלחים כלעומת שבאו. ליבה של עבירת המרמה היא בהישגו של המרמה בשל המרמה שביצע; וזה לא הכרחי שהישגו של המרמה ילווה בחסר או בנזק למרומה. גם איפה שאין מינוס בבנק, גם איפה שלא נוצרה יתרת חוב מכל סיבה שהיא, עדיין יש לנו "קבלת דבר במרמה". עצם קבלת החשבון, עצם פתיחתו, זאת טובת ההנאה וזה לא רק עצם פתיחתו, זה כל השירותים הנלווים, השיקים, כרטיסי האשראי, מסגרות האשראי וכן הלאה.

61. מבחינת ה"נסיבות המחמירות" אף אלו הוכחו במלואן. מדובר על מעשים שנעשו בתחכום, שהם פרי מאמץ מתוכנן היטב. הדבר מתבטא בהיקף של המרמה, גם מבחינת כמות חשבונות הבנק; גם מבחינת ההיקף הגיאוגרפי, מצפון ועד דרום; גם מבחינת סכומים- סכומי חוב שהם סכומי חוב נכבדים; גם בעובדה שלצורך המרמה חברו כמות לא מבוטלת של אנשים, כדי לקבל את הדבר במרמה. דבר נוסף המהווה נסיבה מחמירה, היא השימוש במסמכים מזויפים.

62. לעניין עבירות הזיוף, מדובר בתלושי השכר שנחזים להיות תלושים של שכר שמשולמים לאנשים שהם עובדי חברה, כאשר בפועל אותם אנשים הם לא עובדי החברה, הם לא משתכרים בסכומים האלה והם גם מעולם לא היו עובדי החברה. הזיוף לא חייב להיעשות פיזית על ידי הנאשמים, הוא יכול להיעשות גם באמצעות אחר. גם הזיוף עצמו וגם השימוש במסמך המזויף עובר כחוט השני בכל האישומים. השתמשו העדים, על פי העדויות בתלושי שכר מזויפים. היו אלה תלושי שכר שהם מעידים על עצמם שקר. הזיוף והשימוש במסמכים המזויפים נעשו כדי לקבל במרמה את מה שהם קיבלו. את פתיחת החשבונות, את השירותים הבנקאיים את ההלוואות, את הכספים ועוד.

63. ביחס לעבירה של "התחזות לאחר"- מדובר במי שמציג עצמו בכזב כאדם אמיתי, בכוונה להונות. הזהויות שהשתמשו בהן במסגרת אישומים 1 עד 3 ו - 8, הן זהויות של אנשים אמיתיים וזה התנאי שנדרש בסעיף. כך,למשל, זהותה המזויפת של אמליה מובלנוב, עדת התביעה 5 כסופיה מרשק. היא הוכחה מתוך אותו מזכר שהגיש החוקר עודד כהן ת/60 שאותה סופיה מרשק, לא היתה בארץ משנת 2003; ודוגמא נוספת מתייחסת לזהות המזוייפת של עדת התביעה ילנה, עדת תביעה 6- כזהות של מרינה רוזנפלד244. מדובר כאן בעבירת התנהגות שדורשת מודעות לכזב, עם כוונה להונות במובן של שאיפה ומטרה.
64. באשר לעבירת "הדחה בחקירה" המוזכרת באישום 7 ומתייחסת לנאשם 3- סעיף 245 (א) לחוק העונשין מדבר על מי שמניע או מי שמנסה להניע אדם, זאת אומרת די בניסיון כדי לעבור את העבירה המושלמת. הסעיף דורש שמעשה ההדחה ייעשה במעשה גלוי ובאמצעי שניתן להגשמה. בענייננו, הטלפון מנאשם 3 ל"עובד שלו" ביחס לגרסה שהוא מצפה או אומר או דורש מאותו עד למסור במשטרה, זהו ניסיון להניע אדם לומר דבר בחקירה, זה ניסיון במעשה גלוי, באמצעי שניתן להגשמה. ההדחה היתה באשר לפרשה הנחקרת. ההדחה לא חייבת להיות ספציפית לנושא האישום שנחקר ודי שהיא מתייחסת לפרט הנוגע לפרשה הנחקרת, וגם אם אותו עד עדיין לא נחקר במשטרה. בענייננו, החקירה של אותו בוריס פ' הייתה צפויה, והנאשם 3 טלפן אליו כדי להדיח אותו לומר דבר שקר במשטרה.
65. סוף דבר, לאור כל האמור לעיל, הנני קובע שהמאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את כל העבירות שיוחסו לנאשמים ולפיכך הנני מוצא את הנאשמים 1-2-3 אשמים ומרשיע אותם בעבירות כדלהלן:

את נאשמים 1-2 ביחד (ללא נאשם 3) ב- 5 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק [נשוא אישומים 1-5] ועוד 3 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות,שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 415, 418 סיפא , 420 ו-441 לחוק העונשין הנ"ל [נשוא אישומים 2-3 ו-8].

את לנאשם 3 בלבד בעבירת הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק הנ"ל [נשוא אישום 7] .

את נאשמים 1-2-3 ביחד בשתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 415, 418 סיפא , 420 ו-441 לחוק העונשין הנ"ל [נשוא אישומים 5-6].

ניתנה היום, כ' אלול תש"ע , 30 אוגוסט 2010, במעמד הצדדים
1 ראו פרוט' עמ' 43 ש' 6-14.
2 ראו פרוט' עמ' 26 ש' 3-11.
3 ראו פרוט' עמ' 119 ש' 2 ואילך.
4ראו בג"צ 6679/95 עבד אעמס ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ (1) 546, 549-550 (1996); וראו עוד בג"צ 746/80 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (2) 453 (1981); ע"פ 190/82 מרקוס נ' מדינת ישראל, פ"ד לז (1) 225 (1983), וע"פ 20/86 אגבבא נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (1) 151.
5 ראו פרוט' עמ' 235
6 ראו פרוט' עמ' 236.
7 ראו הפתק נ/1
8 ראו פרוט' עמ' 238
9 ראו פרוט' עמ' 392 ש' 14.
10 ראו ת/1א' ש' 9.
11 ראו פרוט' עמ' 416 ש' 14
12 ראו פרוט' עמ' 24 ש' 3 ואילך וכן עמ' 57 ש' 15, וכן עמ' 124 ש' 19-20
13 ראו פרוט' עמ' 52 ש' 11
14 ראו פרוט' עמ' 133 ש' 21.
15 ראו פרוט' עמ' 59 ש' 23.
16 ראו פרוט' עמ' 25 ש' 1-11. בצורה יותר מפורשת מודה וסילי בביצוע קניות בסופר עם זהות מזוייפת בפרוט' עמ' 57 ש' 14 ואיל.
17 ראו פרוט' עמ' 100 ש' 17
18 ראו פרוט' עמ' 101 ש' 7 ואילך.
19 ראו פרוט' עמ' 121 ש' 8 ואילך.
20 ראו פרוט' עמ' 121 ש' 10-11
21 ראו פרוט' עמ' 26 ש' 28-29.
22 ראו פרוט' עמ' 65 ש' 39. ראו באותו כיוון פרוט' עמ' 135 ש' 30-36.
23 ראו פרוט' עמ' 25 ש' 19-20 וכן עמ' 26 ש' 28
24 ראו פרוט' עמ' 88 ש' 5-10.
25 ראו פרוט' עמ' 103 ש' 26-28 וכן ראו פרוט' עמ' 136 ש' 1-3
26 ראו פרוט' עמ' 26 ש' 26-35
27 ראו פרוט' עמ' 27 ש' 1-7.
28 ראו פרוט' עמ' 82 ש' 19.
29 ראו פרוט' עמ' 34 ש' 1-2 ראו באותו כיוון עמ' 35 ש' 9-10
30 ראו פרוט' עמ' 38 ש' 13 ואילך
31 ראו פרוט' עמ' 45 ש' 31-32
32 ראו פרוט' עמ' 114 ש' 17-19.
33 ראו פרוט' עמ' 49 ש' 27 ואילך.
34 ראו פרוט' עמ' 53 ש' 19.
35 ראו פרוט' עמ' 31 ש' 36.
36 ראו פרוט' עמ' ע76 ש' 15
37 ראו פרוט' עמ' 104 ש' 3-5.
38 ראו פרוט' עמ' 115 ש' 13 ואיל.
39 ראו פרוט' עמ' 119 ש' 14 ואילך.
40 ראו פרוט' עמ' 141 ש' 13-14.
41 ראו פרוט' עמ' 26 ש' 26-38
42 ראו פרוט' עמ' 27 ש' 1-15.
43 ראו פרוט' עמ' 53 ש' 19-23.
44 ראו פרוט' עמ' 53 ש' 19-23.
45 ראו פרוט' עמ' 29 ש' 7 ואילך.
46 ראו פרוט' עמ' 30 ש' 3 ואילך.
47 ראו פרוט' עמ' 37 ש' 6 ואילך.
48 ראו פרוט' עמ' 38 ש' 10.
49 ראו פרוט' עמ' 44 ש' 1-7.
50 ראו פרוט' עמ' 49 ש' 38-39.
51 ראו פרוט' עמ' 37 ש' 39
52 ראו בעניין זה פרוט' עמ' 61 ש כל העמוד.
53 ראו פרוט' עמ' 67 ש' 13
54 ראו פרוט' עמ' 114 ש' 17-22.
55 ראו פרוט' עמ' 101 ש' 5 ואילך.
56 ראו פרוט' עמ' 104 ש' 8 ואילך.
57 ראו פרוט' עמ' 140 ש' 34 ואילך.
58 ראו פ]רוט' עמ' 92 ש' 22-36.
59 ראו פרוט' עמ' 118 ש' 34
60 ראו פרוט' עמ' עמ' 234 ש' 22-23.
61 ראו לעניין זה את ת/57.
62 ראו פרוט' עמ' 28 ש' 5-9.
63 ראו פרוט' עמ' 27 ש' 23 ואילך.
64 ראו פרוט' עמ' 35 ש' 11 ואילך.
65 ראו פרוט' עמ' 53 ש' 11. וכן עמ' 138 ש' 11
66 ראו פרוט' עמ' 42 ש' 14
67 ראו ת/46. שם מופיע השם ילנה לנג- אך מדובר באותה ילנה אוסטרחוב.
68 ראו ת/47.
69 ראו לעניין זה את ת/48
70 ראו את מוצג ת/49- ת.ז. מזוייפת עם השם הנ"ל .
71 באשר להיכרות ילנה עם נאשם 1 ראו פרוטק עמ' 260 ש' 28 ובאשר להיכרות עם נאשם 2 ראו פרוט' עמ' 259 ש' 24- נסיעה משותפת לביקור של נאשם 1 בכלא. אמנם ילנה טענה שלא ידעה את מי ביקרה אך בפועל היא נסעה עם נאשם 2.
72 ראו פרוט' עמ' 25 עד 28, עמוד 30, 32, 35, 38, 42, 43 ו- 61.
73 ראו פרוט' עמ' 50 ש' 13 ואילך.
74 ראו פרוט' עמ' 50 ש' 18.
75 ראו פרוט' עמ' 35 למטה ו-36 למעלה.
76 ראו פרוט' עמ' 43 שש' 1-4.
77 ראו פרוט' עמ' 121 ש' 1-6.
78 ראו ת/40 דף 2 מש' 34 ואילך.
79 ראו ת/44.
80 ראו פרוט' עמ' 28 ש' 20
81 ראו פרוט' עמ' 29ש' 17 ואילך
82 ראו פרוט' עמ' 30 ש' 4-7
83 ראו פרוט' עמ' 31 ש' 4-6 וכן ש' 10-37
84 ראו פרוט' עמ' 128 ש' 36-37.
85 ראו פרוט' עמ' 33 ש' 17 ואילך. כמו כן ראו פרוט' עמ' 35 ש' 3.
86 ראו פרוט' עמ' 34 ש' 6 ואילך
87 ראו פרוט' עמ' 45 ש' 27 ואילך.
88 ראו פרוט' עמ' 49 ש' 13. וכן פרוט' עמ' 74 ש' 12. וכן עמ' 113 ש' 37 , וכן עמ' 114 ש' 1-6
89 ראו פרוט' עמ' 136 ש' 16 ואילך. ראו גם ת/89 ו-ת/60.
90 ראו פרוט' עמ' 32 ש' 3-5 וכן עמ' 136 ש' 35-38
91 ראו פרוט' עמ' 32 ש' 25 ואילך.
92 ראו פרוט' עמ' 47 ש' 17 ואילך.
93 ראו פרוט' עמ' 18 ש' 16 ואילך.
94 ראו פרוט' עמ' 70 ש' 20-30 וכן עמ' 79 ש' 33.
95 ראו פרוט' עמ' עמ' 85 ש' 17.
96 ראו פרוט' עמ' 39 ש' 27 ואילך.
97 ראו פרוט' עמ' 57 ש' 21 ואילך. פרטים נוספים ישנם בפרוט' עמ' 76-79.
98 ראו פרוט' עמ' 25 ש' 34
99 ראו פרוט' עמ' 28 ש' 28
100 ראו פרוט' עמ' 28 ש' 31.
101 ראו פרוט' עמ' 40 ש' 14.
102 ראו פרוט' עמ' 73 ש' 8
103 ראו פרוט' עמ' 26 ש' 10
104 ראו פרוט' עמ' 30 ש' 4-7 וכן ראו עמ' 73 ש' 32
105 ראו פרוט' עמ' 26 ש' 15וכן ראו פרוט' עמ' 37 ש' 8
106 ראו פרוט' עמ' 38 ש' 8 וכן עמ' 130 ש' 12ה ואילך.
107 ראו פרוט' עמ' 38 ש' 18 ואילך.
108 ראו פרוט' עמ' 83 ש' 19.
109 ראו פרוט' עמ' 34 ש' 7.
110 ראו פרוט' עמ' 36 ש' 30.
111 ראו פרוט' עמ' 37 ש' 2.
112 ראו פרוט' עמ' f 33 ש' 26
113 ראו פרוט' עמ' 36 ש' 13-29
114 ראו פרוט' עמ' עמ' 140 ש' 24 ואילך.
115 ראו פרוט' עמ' 39 ש' 24.
116 ראו פרוט' עמ' 39 ש' 15.
117 ראו פרוט' עמ' 41 ש' 6.
118 ראו פרוט' עמ' מ-27.1.10 עמ' 445 ש' 9 ואילך.
119 ראו פרוט' עמ' 435 ש' 19 ואילך וכן עמ' 436 ש' 8-14
120 ראו פרוט' עמ' 436 ש' 18 ואילך.
121 ראו פרוט' עמ' 438 ש' 30 ואילך.
122 ראו פרוט' עמ' 439 ש' 31 ואילך.
123 המדובר הוא ב-ת/92-ת/93
124 ראו פרוט' עמ' עמ' 406 ש' 9.
125 ראו פרוט' עמ' 408 ש' 12-27
126 ראו פרוט' עמ' 429 ש' 3.
127 ראו פרוט' עמ' 431 ש' 13 ואילך ואח"כ ש' 36
128 ראו פרוט' עמ' 431 ש' 28 ואילך.
129 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 2-3.
130 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 7 ש' 19-21
131 ראו פרוט' עמ' 38 ש' 1 ואילך.
132 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 16 ש' 35-36.
133 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 12 ש' 26
134 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 13 ש' 1-3
135 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 18 ש' 32-33 וכן עמ' 19 ש' 17 ואילך
136 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 17 ש' 32 ואילך.
137 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 26 ש' 25-26 וכן ש' 31-35 וכן עמ' 27 ש' 1-3.
138 ראו לעניין זה את ת/15.
139 ראו לעניין זה את עדות ראש צוות החקירה עודד כהן. עמוד 4 לפרוטוקול מיום 29.12.09 ש' 27 וש' 30, 33. וכן עמ' 30 לאותו פרוט' בש' 15, הוא מבהיר שלמעשה העדות הזאת היא הובילה לאפשרות להעמיד את יוזמי המרמה, הוגיה ומתכנניה העיקריים לדין.
140 ראו עדותו של וסילי בפרוט' מיום 26.11.09 עמוד 57 ש' 9 , 10 ועדותו של עודד כהן בפרוט' מיום 29.12.09 עמוד 8 ש' 27 ואילך וכן עמ' 29 לפרוטוקול הנ"ל ש' 34, 35,
141 ראו פרוט' מיום 29.12.09 עמ' 4 ש' 3-10 ועדות וסילי בפרוט' מיום 26.11.09 עמ' 89 ש' 25 וש' 27 וראו גם את המזכר ת/53.
142 ראו פרוט' מיום 29.12.09 עמ' 30 ש' 20 -23 וכן בעמ' 31 לש' 18 - 29.
143 ראו פרוט' מיום 26.11.09 עמ' 58 ש' 13, ועמוד 29 באותו פרוט' ש' 6 ואילך.
144 ראו פרוט' עמ' עמוד 25, עמוד 26, עמוד 61, עמוד 88, עמוד 103 ועמוד 136
145 ראו פרוט' עמ' 27 ו-43.
146 ראו פרוט' עמ' 26 עד 29, 34, 39, 40, 43, 44 ועד עמ' 142,
147 ראו רע"פ 1601/91 פד"י מ"ה (3 ) 409.

148 ראו התמלול של השיחה ב-ת/80.
149 ראו ת/113.
150 ראו פרוט' עמ' 145 ש' 10 ואילך.
151 ראו מוצגים ת/118-ת/119.
152 לעניין מודעה בעיתום ראו פרוט' עמ' 167
153 ראו פרוט' עמ' 152 ש' 20.ראו גם דו"ח עימות בין בוריס ק. לבין נאשם 1 (ת/67).
154 ראו פרוט' עמ' 148 ש' 12 ואילך.
155 ראו פרוט' עמ' עמ' 147 החל מש' 23.
156 ראו פרוט' עמ' 146 ש' 36 כמו כן ראו פרוט' עמ' 14 ש' 28.
157 ראו פרוט' עמ' 159 ש' 7. ראו גם העימותים ת/61 ו-ת/65.
158 ראו פרוט' עמ' 147 ש' 14.
159 ראו פרוט' עמ' 152 ש' 25.
160 ראו פרוט' עמ' 150 ש' 31 ואילך.
161 ראו פרוט' עמ' 154 ש' 16 ואילך עד עמ' 155 ש' 5
162 ראו פרוט' עמ' 155 ש' 6 ואילך
163 ראו פרוט' עמ' 164 ש' 27 ואילך.
164 ראו פרוט' עמ' 158 ש' 1-11. ראו גם מוצגים ת/7ה'-ת7ח, ובנוסף לכך ראו מזכרים ת/85-ת/87
165 ראו פרוט' עמ' 148 ש' 26 וכן עמ' 150 ש' 13 ואילך.
166 ראו פרוט' עמ' 149 ש' 1 ואילך. וכן עמ' 153 ש' 30 ואילך.
167 ראו פרוט' עמ' 151 ש' 23. עד סוף העמוד.
168 ראו פרוט' עמ' 158 ש' 21.
169 ראו פרוט' עמ' 159 ש' 16
170 ראו פרוט' עמ' 221 ש' 28 וכן עמ' 365 ש' 21.
171 ראו פרוט' עמ' 370 ש' 5 ואילך.
172 ראו פרוט' עמ' 22 ש' 34 ואילך.
173 ראו פרוט' עמ' 222 ש' 12 ואילך.
174 ראו פרוט' עמ' 223 ש' 19 ואילך.
175 ר227 ש' 3 ואילך.
176 ראו פרוט' עמ' 227 ש' 33 עד עמ' 228 ש' 7.
177 ראו פרוט' עמ' 228 ש' 16.
178 ראו פרוט' עמ' 228 ש' 27 ואילך.
179 ראו פרוט' עמ' 229 ש' 13 ואילך.
180 ראו פרוט' עמ' 229 ש' 26 ואילך.
181 ראו פרוט' עמ' 362 ש' 1-7 וכן עמ' 230 ש' 8-11. בנוסף ראו גם פ רוט' עמ' 230 ש' 10.
182 ראו פרוט' עמ' 229 ש' 34-35.
183 ראו פרוט' עמ' 230 ש' 35 ואילך.
184 ראו פרוט' עמ' 213 ש' 3 ואילך.
185 ראו פרוט' עמ' 231 ש' 14.
186 ראו פרוט' עמ' 330 ש' 3.
187 ראו לעניין זה את מוצגים ת/12,ת/13, ת/83 ו-ת/84.
188 ראו לעניין זה את מוצג ת/94.
189 ראו לעניין זה את מוצגים ת/113 ו-ת/114.
190 ראו פרוט' מיום 10.1.10 עמ' 26 ש' 5.
191 ראו פרוט' מיום 10.1.10 עמ' 28 ש' 34 ואילך.
192 ראו פרוט' עמ' 400 ש' 32 ואילך.
193 ראו פרוט' עמ' 401 ש' 12 ואילך.
194 ראו פרוט' ראו פרוט' מיום 10.1.10 עמ' 26 ש' 13.
195 ראו פרוט' עמ' 417 ש' 12 ואילך
196 ראו פרוט' עמ' 418 ש' 10 ואילך.
197 ראו פרוט' ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 4 ש' 23 ואילך. ראו גם הודעת נאשם 2 במשטרה ת/2א וכן מ-5.4.09 ומ-16.4.09 וכן ת/63,ת/113 ו-ת/114.
198 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 23 ש' 1-5
199 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 23 ש' 31
200 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 24 ש' 20.
201 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 4 ש' 26.
202 ראו פרוט' עמ' 25 ש' 25 ואילך.
203 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 43 ש' 12 ואילך.
204 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 46 ש' 5 ואילך
205 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 56 ש' 13
206 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 65 ש' 30.
207 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 57 ש' 8 ואילך
208 ראו פרוט' מיום 1.2.10 עמ' 58 ש' 30 וראו גם עמ' 60-61.
209 ראו פרוט' עמ' 182 ש' 1-3.
210 ראו פרוט' עמ' 182 ש' 19 ואילך.
211 ראו פרוט' עמ' 186 ש' 39 ואילך
212 ראו פרוט' עמ' 184 ש' 26 ואילך.
213 ראו פרוט' עמ' 190 ש' 13-14 וכן עמ' 191 ש' 33 ואילך,וכן עמ' 212 ש' 32 ואילך.
214 ראו פרוט' עמ' 196 ש' 26 ואילך וכן עמ' 192 ש' 2 ואילך וכן ש' 35 ואילך
215 ראו פרוט' עמ' 192 ש' 2-8, וש' 35
216 ראו פרוט' עמ' 193 ש' 1-11
217 ראו פרוט' עמ' 193 ש' 20-26
218 ראו פרוט' עמ' 199 ש' 2 ואילך
219 ראו פרוט' עמ' 200 ש' 27 ועד סוף העמוד.
220 ראו פרוט' עמ' 201 ש' 27 ואילך
221 ראו הודעת קיריל במשטרה ת/22 ש' 67 וש' 81 ו-107
222 ראו פרוט' עמ' 198 ש' 31
223 ראו פרוט' עמ' 200 ש' 6.
224 ראו לעניין זה את הודעתו של קיריל במשטרה ת/22 ש' 28 ואילך וכן ש' 43 ואילך.
225 ראו פרוט' עמ' 201 ש' 17
226 ראו פרוט' עמ' 145 ש' 10 עד 19
227 ראו פרוט' מיום 8.12.09 עמ' 145 ש' 25 - 33.
228 ראו ת/118 ו-ת/119.
229 ראו פרוט' מיום 8.12.09 עמ' 147 ש' 18 -19.

230 ראו פרוט' מיום 8.12.09 עמ' 160 שורה 17, 18.
231 ראו פרוט' מיום 8.12.09 עמ' 147-148
232 ראו פרוט' מיום 8.12.09 עמ' 153.
233 ראו בהקשר זה את המסמכים הבנקאיים ת/7ה'-ו'
234 ראו פרוט' מיום 8.12.09 עמ' 152, ש' 20 - 24
235 ראו ת/20-ת/25.
236 יצויין שהעדות הזאת נתמכת בקלטת ת/75 ובתמליל ת/80.
237 ראה קדמי, "על הדין בפלילים", חלק ראשון (מהד' 1994) עמ' 131
238 ראה ה"ש 34 דלעיל.
239 ראה קדמי,"על הדין בפלילים" חלק ראשון עמ'454.
240 ראה קדמי ה"ש 28 דלעיל.
241 ראה קדמי בספרו שבה"ש 34 דלעיל עמ' 401.
242 ראה קדמי בספרו שבה"ש 34 דלעיל עמ' 402. כמו כן ראה ע"פ 115/77 לב נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד לב(2) 513 .
243 ראו קדמי עמ' 836.
244 ראו לעניין זה את ת/89 של מרינה רוזנפלד האמיתית שאינה בארץ הרבה שנים.
---------------

------------------------------------------------------------

---------------

------------------------------------------------------------
בית משפט השלום בירושלים
ת"פ 2226-09 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים
נ' סטבינסקי ואח'
1 מתוך 75








פ בית משפט שלום 2226/09 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' וצ'יסלב סטבינסקי, אולג בוטוב, ולרי ישייב (פורסם ב-ֽ 30/08/2010)