פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ סניף מוריה | פסקי דין על אהובה מחנאי | פסקי דין על עו"ד ערן אטלס כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי | פסקי דין על עו"ד נפתלי נשר כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי ואח' |

3740-02/10 א     30/08/2010




א 3740-02/10 בנק לאומי לישראל בע"מ סניף מוריה נ' אהובה מחנאי, עו"ד ערן אטלס כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי, עו"ד נפתלי נשר כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה




ת"א 3740-02-10 מחנאי נ' ערן אטלס חברת עורכי דין ואח'




בקשה מס' 1

בפני

כב' השופט
דניאל פיש


מבקש
בנק לאומי לישראל בע"מ – סניף מוריה
ע"י ב"כ עו"ד יעקב סלומון
, ליפשיץ ושות'



נגד

משיבים
1.אהובה מחנאי

ע"י ב"כ עו"ד ע' אטיאס ואח'

2.עו"ד ערן אטלס בתפקידו כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי

3.עו"ד נפתלי נשר בתפקידו כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי
4. עו"ד יעקב ריבנוביץ בתפקידו ככונס נכסים על נכס מקרקעין


החלטה


1.
בפני
י בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין להורות על העברתה לבית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, התביעה דנן מתייחסת לנכס מקרקעין שהיה בבעלות התובעת ובעלה- מר אפרים מחנאי. מדובר בבית מגורים ברח' המגינים בזכרון יעקב (גוש 11303 חלקה 22) אשר נמכר בסכום של 5.1 מיליון ₪, באמצעות כונס נכסים שמונה לבקשת המבקש- בנק לאומי לישראל. נטען כי התובעת הסכימה למכירת הנכס, אולם ביקשה לקבוע במסגרת התביעה
דנן, כי ערבותה הגלומה במשכנתא בטלה וכי היא זכאית לקבל 50% מתמורת מכירת הנכס. לטענת המבקש, יש להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית הן מאחר שהתביעה מתייחסת לזכות במקרקעין והן מאחר והסעד העיקרי עולה על 2.5 מיליון ₪. נטען כי שטר משכנתא מהווה זכות במקרקעין וכי ישנה סמכות בלעדית לבית המשפט המחוזי. טענה נוספת הינה כי מדובר בתביעה כספית במסווה של תביעה הצהרתית. נטען כי טענת התובעת בכתב תביעה לפיה יש להצהיר כי הערבות הגלומה בשטר המשכנתא שנעשתה על זכויותיה בנכס בטלה, מטרתה סעד כספי שהרי הנכס נמכר בטרם הוגש כתב התביעה. עוד נטען בהקשר זה כי בסעד החלופי מבוקש להצהיר כי התובעת זכאית ל-50% מהתמורה שנתקבלה ממכירת הבית ולמעשה זהו הסעד היחידי שהתובעת עשויה לזכות בו. מכאן, נטען כי מדובר בתביעה כספית ויש להורות על סילוקה או תיקונה. לטענת המבקש, התובעת שילמה אגרה מופחתת היות ומדובר בסעד הצהרתי שאינו ניתן לכימות. בנוסף, נטען להתיישנות היות ומדובר בשטר משכנתא שנחתם על ידי התובעת בחודש ינואר 2000. נטען כי התובעת לא הצהירה מתי ובאיזה אופן נודע לה על כך ששיעבדה את הנכס לטובת הבנק ולא הוכיחה כנדרש נסיבות שעשויות להצדיק את הארכת תקופת ההתיישנות. עוד נטען לשיהוי. לטענת המבקש, התובעת השתהתה בהגשת תביעתה ללא הסבר מוצדק, באופן בו הבנק שינה את מצבו לרעה.

2.
המשיבים 2 ו-3 תומכים בבקשה. המשיבה 1- התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, לבית משפט השלום הסמכות העניינית לדון בתובענה היות ומדובר בסעד הצהרתי שעל פי שוויו הינו בסמכותו. בהקשר זה נטען, כי סמכות עניינית נקבעת בהתאם לסעד המבוקש וכי מדובר בסעד הצהרתי ששוויו הוא פחות מ-2.5 מיליון ₪. עוד נטען כי הסעד העיקרי הינו הצהרה על בטלות ערבותה של התובעת לחובו של פרויקה (בעלה בנפרד של התובעת שהינו בפשיטת רגל). לטענת המשיבה, מדובר בסעד הצהרתי שלאחר שיינתן תוכל המבקשת לפעול באמצעותו לשם חלוקת התמורה ממכירת הבית בזכרון יעקב באמצעות בקשה למתן הוראות לכונס הנכסים. באשר לשווי הסעד נטען כי אומנם הבית נמכר בסך של 5.1 מיליון ₪ אך בניכוי הוצאות המימוש- לרבות שכ"ט כונס הנכסים, מס שבח והיטל השבחה ככל שיחולו, תמורתו פחותה מ-2.5 מיליון ₪. נטען עוד כי מדובר בסעד שאינו הצהרתי גרידא וכי למבקשת אין אפשרות לקבל סעד אחר, שעה בה כב' השופט רניאל הורה על הגשת תביעתה כתביעה אזרחית בשל מורכבותה, להבדיל מהגשת בקשה למתן הוראות לכונס הנכסים. באשר לטענת ההתיישנות נטען כי הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה- במסגרת הבקשה למתן הוראות לכונס הנכסים. נטען כי המבקש לא צורף כמשיב לבקשה אך כונס הנכסים הגיש תגובה מפורטת וטענות הגנה לשמירת האינטרסים של הבנק ואף צורפו ראיות התומכות בטענות הבנק. עוד נטען באשר לטענת ההתיישנות כי עילת התביעה נולדה ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל על ידי הבנק ביום 9/12/08 היות ולפני כן העובדות המקימות את עילות התביעה לא היו ידועות לתובעת וכן היות ולפני כן לא התגבשה עילת התובענה המהותית והדיונית. נטען כי לו תביעתה היתה מוגשת בטרם מועד המימוש היה הבנק טוען כי מדובר בסעד תיאורטי. יתרה מכך, נטען כי עילת התביעה כנגד החייב המשני יכולה להתגבש רק עם התגבשות עילת התביעה של הנושה- המבקש כנגד החייב העיקרי- פרויקה. המשיבה הפנתה לפסיקה לפיה חוב נוצר רק במועד דרישתו על ידי הבנק, דהיינו, ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד המשיבה. נטען כי היחסים בין הבנק לערב עשויים להמשך מעבר לתקופת ההתיישנות עד למועד הדרישה. מכאן, נטען כי מירוץ ההתיישנות לעניין תוקף ההתחייבות/השטר יחל ממועד הדרישה לקיום החוב. נטען כי גם המשיבה מנועה מלטעון כי שטר הערבות התיישן. עוד נטען בהקשר זה כי למשיבה נודע לראשונה על מהות שטר הערבות ונסיבות עריכתו רק כאשר פנתה לייעוץ משפטי ועל כן מירוץ ההתיישנות התחיל במועד בו נודע למשיבה על עילת התביעה. נטען כי ההטעיה במקרה זה חלה כפי שחלה בעילה של תרמית. עוד נטען כי הסעד הכספי טרם התיישן היות ומרוץ ההתיישנות לגביו מתחיל רק ממועד פשיטת הרגל של פרויקה, לכל המוקדם. באשר לשיהוי נטען כי המשיבה לא ויתרה על זכויותיה כמפורט בהרחבה בבקשה.

3.
מבקש בתשובתו חוזר על טענותי, תוך התייחסות לתגובת המשיבה. עוד נטען כי המשיבה לא התייחסה בתגובתה לסוגיית תשלום האגרה וכי מדובר בסעד הצהרתי שניתן לכימות ועל כן יש להורות על תשלום אגרה כדין.

4.
דין הבקשה להתקבל באופן בו ההליך שבפני
י יועבר לפסים רגילים ותשלום אגרה כנדרש. המשיבה בתגובתה מודה כי בכוונתה "לממש" את הסעד ההצהרתי באם יתקבל, באופן בו היא תפנה לכונס הנכסים בבקשה למתן הוראות. בהתאם לפסיקה, תובע עשוי לזכות ב

פסק דין
הצהרתי בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, בהוכיחו כי קנויה לו זכות או כי נתקיים "מצב" שעליו מבקש הוא להצהיר: והאחר, בהוכיחו "כי מן הראוי ל'שריין' אותה זכות" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא הוצאה לאור, מהדורה שביעית-2003, עמ' 386, ע"א 2447/93 מעיוף נ' אברהים, פ"ד מח (5), 206, 210). במקרה שבפני
י עולה כי הנכס נמכר בטרם הוגשה התביעה
וכי כונס הנכסים חילק בפועל את תמורת המכירה והעבירה לידי הבנק- המבקש- עד לגובה החוב המובטח על ידי המשכנתא. מכאן, לא ברור מהי הזכות אותה יש לשריין עבור התובעת שעה בה הנכס נמכר והערבות הנטענת מומשה, מלבד סעד כספי כאמור. הלכה היא שאם התובע יכול להשיג את מבוקשו בתובענה, שבה יתבצע מלוא הסעד הממשי, אין להיעתר לתובענה הצהרתית (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא הוצאה לאור, מהדורה שביעית-2003, עמ' 389). בע"א 136/82 שיכון עובדים נ' רשות הפיתוח, פ"ד לח (4), 668, 671 פסק בית המשפט כי אין מעניקים סעד הצהרתי כאשר ניתן לבקש סעד ממשי (שם דובר בתביעה שעניינה דרישת פיצויים מרשות מקומית עקב הפקעה). לאור האמור לעיל, סבורני כי התביעה שבפני
י אינה מתאימה להליך של סעד הצהרתי ואני מורה על העברת הדיון לתובענה רגילה בהתאם לתקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. המשיבה תתקן את כתב תביעתה ותשלם אגרה בהתאם לסכום בו הינה מעוניינת להעמיד את תביעתה. כתב תביעה מתוקן יומצא תוך 30 יום. כתב הגנה מתוקן יומצא תוך 30 יום נוספים.


באשר לטענת ההתיישנות סבורני כי לאור טענות הצדדים הכוללות פרטים עובדתיים ה מצריכים בירור במסגרת שמיעת הראיות, אין להעתר לה בשלב זה. יובהר כי אין מניעה להעלאת הטענה בהמשך ההליך ובמידת הצורך.



קדם משפט יתקיים ביום 18.11.10 שעה 8:30.

ניתנה היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010,
בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 3740-02/10 בנק לאומי לישראל בע"מ סניף מוריה נ' אהובה מחנאי, עו"ד ערן אטלס כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי, עו"ד נפתלי נשר כנאמן בפשיטת רגל של אפרים מחנאי ואח' (פורסם ב-ֽ 30/08/2010)