פסקי דין על חיים טרבס בע"מ | פסקי דין על א.ר שיווק והנדסה - אוורור וקירור

11284/08 תאמ     02/09/2010




תאמ 11284/08 חיים טרבס בע"מ נ' א.ר שיווק והנדסה - אוורור וקירור








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 11284-08 חיים טרבס בע"מ
נ' א.ר שיווק והנדסה-אוורור וקירור






בפני

כב' השופטת
אנה שניידר


התובעת

חיים טרבס בע"מ


נגד


הנתבעת

א.ר שיווק והנדסה - אוורור וקירור



פסק - דין


1.
על פי כתב התביעה, שכרה הנתבעת בחודש יולי 2006 את שירותיה של התובעת, שהינה בעלת מפעל לייצור תעלות מיזוג אוויר והרכבתן, לצורך אספקת תעלות כאמור אצל לקוחה של הנתבעת (להלן – העבודה).

על פי הסיכום בין הצדדים, התמורה היתה בסכום של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ.

2.
לאחר ביצוע העבודה התחוור לתובעת, לטענתה, כי התוכניות שהועברו אליה לצורך ביצוע העבודה לא תאמו את המצב בשטח, ולפיכך נאלצה התובעת לבצע שינויים בעלות של 2,500 ₪, בצירוף מע"מ.

3.
הואיל והנתבעת סירבה לשלם עבור העבודה – הוגשה התביעה שלפנינו, על סך של 11,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

4.
לטענת הנתבעת, נוכח אופי הפרוייקט היה על התובעת להגיע לאתר טרם ביצוע העבודה ולקחת מידות מדוייקות של התעלות, ומשלא עשתה כן – היה עליה להחליף את התעלות בתעלות שרשוריות במקום תעלות הפח שהוזמנו, אשר שוויין ויעילותן פחותה משמעותית מהתעלות שהוזמנו במקור.

עוד נטען, כי התובעת לא סיימה את הפרוייקט ונטשה אותו באמצע ביצועו, וגם לא ביצעה כל עבודות נוספות בפרוייקט.

לטענת הנתבעת, כל עבודה נוספת נטענת, ככל שקיימת, נגרמה בעטייה של התובעת והתנהלותה, ולכן אין לתובעת להלין אלא על עצמה.

5.
מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מנהל התובעת, מר חיים טרבס (להלן – טרבס), וכן של מר אבי חזון (להלן – חזון), שעסק בתחום האיוורור והוא זה שפנה אל התובעת ,ביחד עם מהנדס שעבד אצלו מר רון סילם (להלן – רון או המהנדס).

לאחר מכן הסתבר שהמהנדס פרש מחברתו של חזון והקים חברה עצמאית, היא הנתבעת.

6.
מסעיפים 6-5 לתצהירו של טרבס עולה, כי נערכה פגישה בינו לבין חזון והמהנדס ולאחר שהודיעו לטרבס כי מדובר בעבודה דחופה וכי התובעת יכולה להסתמך על התוכנית שערך המהנדס ואף אין צורך להגיע לשטח לביצוע מדידות – בוצעה העבודה בדחיפות.

רק לאחר שהגיעו לשטח התברר שהתעלות שהוכנו לפי התוכנית, תוך הזזה הצידה של 1 מטר לפי ההנחיות של רון, אינן מתאימות.


עוד טוען טרבס בתצהירו, כי היה צורך להזיז את המפוח, בניגוד לתכנון המקורי, ובאישורו של רון נאלצה התובעת להתקין צינור שרשורי תקני במקום תעלת הפח, שהוזמנה והוכנה, ואף לחבר תעלות נוספות שלא היו בהזמנת העבודה המקורית.


בסעיפים 19-18 לתצהירו טוען טרבס כי התובעת ביצעה את חלקה בפרוייקט, למעט ההתחברות למפזרים, וזאת אך ורק בשל המגבלות בשטח וכל מיני מכשולים שהמהנדס לא שם לב אליהם כאשר הזמין מהתובעת את העבודה, ולכן על הנתבעת לשלם את סכום התביעה.

7.
בתצהירו שניתן ביום 19/1/09 מאשר חזון את דברי טרבס, ובסעיף 4 לתצהירו נאמר:

"... בפגישה שקיימנו רון ביקש מהתובעת לבצע את העבודות בדחיפות. רון אמנם ביקש מהתובעת לבוא לשטח לקחת מידות אולם התובעת הבהירה שהיא לא תספיק גם לבצע מדידות וגם לייצר את התעלות במועד ולפיכך המהנדס רון אישר לה שלא להגיע לשטח לבצע מדידות לצורך ייצור התעלות אלא לייצר לפי התוכנית שמסר לה רון".


דא עקא, שחזון נפטר במהלך שנת 2009, ובדיון שהתקיים ביום 9/11/09 ביקשה ב"כ התובעת להותיר את התצהיר בתיק תוך הסתמכות על ההלכה שנקבעה בפסיקה בעניין זה.

8.
מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מטעם המהנדס רון וכן מטעם מר אבידר ג'רסי, מנהל נוסף של הנתבעת (להלן – ג'רסי).

9.
בתצהירו טוען רון כי לא הוא זה שערך את התוכנית אלא מהנדס הפרוייקט בשם בלינקי, וגם לא הוא לקח את המידות בשטח. רון מכחיש כי עקב אילוצי זמן אישר לתובעת את ביצוע התעלות על בסיס התוכניות בלבד שכן לטענתו לא ניתן לייצר תעלות ללא לקיחת מידות בשטח.

עוד נטען, כי התובעת מעולם לא סיימה את העבודה ובוודאי שלא לשביעות רצונו, ורון נאלץ לסיימה בכוחות עצמו.

10.
ג'רסי בתצהירו (סעיפים 5-4) אומר כי היה נוכח בפגישה שבה הבהיר רון כי בטרם ייצור התעלות יש לגשת לאתר ולקחת מידות מדוייקות, וכן כי רון לא אישר, בכל דרך או צורה שהיא, לבצע את העבודה על בסיס התוכניות בלבד.

עוד נטען, כי לא היתה קיימת דחיפות, כפי שטוען טרבס, וככל הנראה טענתו זו באה כדי לתמוך את גירסתו ולחפות על מחדליו.

דיון והכרעה

11.
השאלה המרכזית שעומדת בפני
נו בתיק זה הינה שאלה עובדתית – האם המהנדס רון אישר לתובעת לבצע את העבודה על פי התוכניות בלבד, מבלי לקחת מידות בשטח, ולכן אי ההתאמות שנתגלו נובעות מכך ועל הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא התמורה עבור העבודה, או שמא היה על התובעת, בכל מקרה, לקחת מידות לפני ביצוע העבודה ולכן אין לה להלין אלא על עצמה לגבי אי ההתאמות שנתגלו וסירובה של הנתבעת לשלם עבור העבודה.

12.
הואיל ושני העדים מטעם הנתבעת מכחישים את הטענות של טרבס, אשר נתמכות על ידי תצהירו של חזון ז"ל – ברורה בקשת התובעת להותיר את תצהירו של חזון על כנו על אף פטירתו, וזאת לשם שמירת האיזון הראייתי בין שני הצדדים.

13.
אכן כיום ניכרת מגמה לצמצום הסייגים החלים על קבילותן של ראיות ולהעברת מרכז הכובד משאלת קבילותן להערכת משקלן, וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט להגיע לתוצאה צודקת והוגנת יותר (ראה לעניין זה ר"ע 423/83 מדינת ישראל נ. עזבון המנוחה ורד סילברמן פ"ד ל"ז(4) 281, רע"א 7953/99 פילבר נ. המרכז הרפואי שערי צדק פ"ד נ"ד(2) 529, בש"א 3026/07 חברת העובדים השיתופית הכללית נ' רבינוביץ
וכן ת.א. 1617/96 זיאדן נ' רושדה (תק-של 2003(2) ,17016 שניתן ביום 11/6/03, ואשר בו נקבע כי מקום שבו ידוע כי מול גירסתו של התובע עומדת גירסה נוגדת מפורשת עליה היה המנוח מעיד אלמלא נפטר – יש ליתן משקל לתצהירו של המנוח).

14.
עם זאת, נראה שבמקרה שלפנינו מתן משקל ראייתי לתצהירו של חזון ז"ל אינו מעלה ואינו מוריד לגבי התוצאה הסופית אליה הגעתי כפי שיובהר להלן.
. מוכנה אני להניח, לטובת התובעת, גם מבלי להזדקק לאמור בתצהיר של חזון, כי אכן הוצגו בפני
ה תוכניות ואף נאמר לה על ידי רון כי הוא סומך ידיו עליהן.

אולם אין מחלוקת, כפי שמשתמע גם מתצהירו של טרבס עצמו (סעיף 5), כי רון ביקש מטרבס לבוא לשטח לקחת מידות, וטרבס הוא זה שהחליט בסופו של דבר להסתמך על מומחיותו הגדולה של רון ולהסתפק רק בתוכניות, כנראה משיקול כלכלי לפיו עיכוב בביצוע העבודה לצורך לקיחת המידות עלול לעלות לו בהפסד ההתקשרות כולה.


כאשר נשאל טרבס בחקירתו הנגדית האם ייצור בלי לקיחת מידות יכול לגרום לבעיות, הודה בהגינותו כי אכן כך הדבר, אולם הוסיף:
"אבל אם האדם שאומר שאפשר לעבודה על פי התוכניות הוא מומחה כמו רון, אז אפשר לעשות" (פרוטוקול עמ' 3 שורות 11-10).

גם בית המשפט היקשה ושאל האם מקובל אצל התובעת לעבודה רק על פי תוכניות מבלי לקחת מידות, וטרבס לא ענה בצורה ישירה אלא חזר ואמר כי כאשר ישנו מומחה גדול כמו רון – הוא הסתמך עליו (פרוטוקול עמ' 2 שורות 18-17).

15.
בנסיבות אלה, באי עריכת המדידות, לקחה התובעת על עצמה את הסיכון שהתעלות עלולות לא להתאים למצב בשטח, במיוחד כאשר היה מדובר בתעלות פח, שקשה להתאימן לשינוי בשטח, להבדיל מתעלות שרשוריות שהן גמישות יותר.

לפיכך, אין לתובעת להלין אלא על עצמה לגבי התוצאה של אי לקיחת המידות על ידה.

16.
מאידך, נראה שגם למהנדס רון, אשר אין מחלוקת לגבי מומחיותו בתחום נשוא התביעה, אשם תורם לגבי התוצאות העגומות שנתגלו בשטח.

כמומחה היה עליו לעמוד על כך שיבוצעו מדידות בשטח, במיוחד לאור העובדה שהתוכניות עצמן לא נערכו על ידו אלא על ידי מהנדס אחר (ראה פרוטוקול עמ' 6 שורות
23-22 וכן סעיף 7 לתצהירו של רון).

17.
לאור האמור, נראה שיהא זה ראוי וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת מחצית מסכום ההזמנה המקורית, קרי סך של 3,750 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הנתבעת תשלם את הסכום האמור, תוך 30 ימים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (6/2/08) ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות
תשלח
העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
כ"ג אלול תש"ע, 02 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 11284/08 חיים טרבס בע"מ נ' א.ר שיווק והנדסה - אוורור וקירור (פורסם ב-ֽ 02/09/2010)