פסקי דין על דורון סבג | פסקי דין על אורן אברהם עזורי | פסקי דין על קרין קנבל יוקל | פסקי דין על עדי סבג |

10093-11/09 א     02/09/2010




א 10093-11/09 דורון סבג נ' אורן אברהם עזורי, קרין קנבל יוקל, עדי סבג








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 10093-11-09 עזורי נ' קנבל יוקל ואח'





מספר בקשה:18

בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


מבקש

דורון סבג


נגד


משיבים

1.אורן אברהם עזורי
2.קרין קנבל יוקל
3.עדי סבג



החלטה


לאחר שעיינתי בכתב תשובתו של המבקש, אשר לא עמד בפני
י בעת מתן החלטתי מיום 8.6.10 בבקשה לסילוק על הסף, ולאחר עיון מעמיק נוסף בכתבי הטענות בתיק, מצאתי כדלקמן:

השאלה הנמצאת בפתחנו הינה סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בסכסוך שבפני
ו. נושא המחלוקת שבפני
י הינו ביטולו של הסכם הלוואה [או הסכם משכנתא כטענת המבקש] ששוויו 750,000 יורו [להלן – "ההסכם"].


אין מחלוקת בין הצדדים כי על פי האמור בהסכם, לווה המשיב 1 [התובע] סך של 750,000 יורו [כאמור בסעיף 1.1 להסכם ההלוואה], וכי זהו שווי נושא המחלוקת. דא עקא, כי התובע טוען שהמדובר בהסכם הלוואה למראית עין בלבד, שאינו משקף את המציאות, והשימוש בו הינו הטעיה. לטענתו, הוחתם על ההסכם במרמה, ועל כן מבקש הוא סעד הצהרתי לפיו ההסכם בטל מעיקרו.

מנגד טוען המבקש כי כאשר הסעד המבוקש הינו של ביטול ההסכם, הסמכות העניינית נקבעת על פי שווי ההסכם שביטולו מבוקש. בנוסף, לאור שווי ההסכם כאמור, ומשסכום התביעה דנן עולה בהרבה על סכום סמכותו של בימ"ש זה, טוען הוא כי יש לדחות התובענה בשל העדר סמכות עניינית, ולהעבירה לביהמ"ש המחוזי המוסמך לדון בה. עוד טוען המבקש, כי מאחר שהמדובר בהסכם משכנתא במקרקעין, הרי שהסמכות לדון בעניין מסורה לבית המשפט המחוזי.




דיון
הלכה פסוקה היא, כי סמכותו העניינית של בית משפט נבחנת ונקבעת על פי הסעד אותו מבקש התובע בתביעתו [ע"א 27/77 טובי נ. רפאלי].

בסעיף 85.1 לכתב התביעה מבקש התובע מביהמ"ש:
"סעד הצהרתי לפיו המסמך ממרץ 2007, המכונה הסכם הלוואה בטל מעיקרו ו/או בטל".

יוצא אפוא, כי הסעד אותו מבקש התובע בתביעתו, וכפי שעולה מסעיף 85.1 לכתב תביעתו, הינו ביטול הסכם ההלוואה / הסכם המשכנתא.


סעיף 51[א][2] לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, קובע את סמכותו העניינית של בימ"ש השלום לדון ב"תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין".


ההלכה בעניין סמכותו של בימ"ש השלום נקבעה על ידי השופט כהן, בפס"ד טובי הנ"ל, שם קבע הוא כי "הסמכות נקבעת על פי התביעה של התובע, ולא על פי מהותו של הסכסוך. אם למשל בתביעה לשימוש במקרקעין מתגונן הנתבע בטענה שהוא בעל המקרקעין ועל כן הוא זכאי להשתמש בהם, ואילו התובע טוען שהוא בעל המקרקעין ועל כן אין לנתבע זכות להשתמש בהם, הרי על אף העובדה שהסכסוך האמיתי בין בעלי הדין הוא על הבעלות במקרקעין, בית משפט השלום יהיה מוסמך לדון בתביעה כזו, והיא לא תהיה בסמכותו של בימ"ש המחוזי".


שילוב הוראות החוק קובע את תקרת סמכותו של בימ"ש השלום, עם ההלכה לפיה יש לבחון את מהות הסכסוך, וכך לבחון ולקבוע את הערכאה המוסמכת לדון בסכסוך, מביאני למסקנה כי יש ממש בטענות המבקש לפיהן בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה דנן.

מהות הסכסוך בתביעה דנן הינו הסכם ההלוואה שנחתם [אף אם טוען התובע כי במרמה נחתם] בין הצדדים. סכום הסכם זה הינו 750,000 יורו, אשר לכל הדעות, בהמרה לשקלים חדשים, עולה על סכום סמכותו של בית משפט זה.



אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התובענה דנן והעברתה לערכאה המוסמכת לדון בה.


ניתנה היום,
כ"ג אלול תש"ע, 02 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 10093-11/09 דורון סבג נ' אורן אברהם עזורי, קרין קנבל יוקל, עדי סבג (פורסם ב-ֽ 02/09/2010)