פסקי דין על אלי מורלי

22041/10 תתע     05/09/2010




תתע 22041/10 מדינת ישראל נ' אלי מורלי








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו




5 בספטמבר 2010

תת"ע 22041-10 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' מורלי




בפני

כב' השופט
שלמה איזקסון



בעניין:
מאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד טבצ'ניק



נגד


נאשם
אלי מורלי
ע"י ב"כ עוה"ד גולן


הכרעת - דין

1.א.

הנאשם הובא לדין על כך, שנהג את רכבו בשכרות, במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום. מעיון בכתב האישום, מתברר כי הנאשם נבדק באמצעות ינשוף ובגופו נמצא אלכוהול בשיעור של 315 מיקרוגרם.


ב.
הנאשם כפר בנהיגה בשכרות לפיכך, נשמעו בתיק הוכחות.

2.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה העידו מטעם התביעה שני עדים. האחת - מפעילת הינשוף, גנית ברדיאן והשני - שערך את מבחני הביצוע, תחקר את הנאשם וכן ערך את טופס הדיווח הוא העד ציון וונטורה. מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו.

3.

תמונת הראיות שפרסה לפני התביעה, כוללת את תדפיסי תוצאות הינשוף וכן צילום של תדפיס כיול הינשוף, תע"צ תקינות של הינשוף במועד עריכת בדיקת התקינות בו, יומן הפעלה, טופס מאפיינים, דו"ח עיכוב, טופס תיחקור חשוד וכן דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף וטופס הדיווח עצמו.

4.

בחקירה נגדית לסנגור, הודתה מפעילת הינשוף, שאכן לא רשמה כי וידאה עם המתנדב שהמתין עם הנאשם משך 15 דקות, עובר לבדיקת הינשוף (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 22-23). בחקירה נגדית של עד התביעה השני, וונטורה ציון, לא ידע העד לומר, כאשר נחקר על ידי הסנגור, היכן רשם את השעה שבה הורה לנאשם לעצור. לדבריו, הוא נוהג לרשום נתונים אלה על פתק בזמן אמת ובדיעבד, הוא מעתיק מתוך הפתק לתוך טופס הדיווח נתונים אלה. ברם, לא היה לעד התביעה את הפתק כדי שניתן יהיה להציגו בבית המשפט. בהמשך הוסיף, שהנאשם הובא אל מפעילת הינשוף דקה או שתיים לפני תחילת הבדיקה (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 12-16).
5.

עורך תע"צ התקינות לא התייצב לדיון. התביעה ביקשה דחיה כדי לזמנו למועד אחר, ברם דחיתי את הבקשה שכן, תיקים מסוג זה לא יכולים להשמע "בתשלומים" כי אם "במזומן" במועד אחד. לא יתכן ששני עדים ישמעו בישיבה זו והתיק ידחה לחודשים ארוכים, אולי לשנה, כדי שישמע עורך תע"צ התקינות. לפי שבשל שמיעה של תיקים רבים מאותו סוג, לא ניתן יהיה לתת הכרעת דין מדוייקת ומסודרת תוך קביעת מהימנויות, כאשר מדובר בסוגיה החוזרת על עצמה מידי יום, מספר פעמים. יתרה מזאת, בישיבה שבה נקבע התיק להוכחות, בתאריך 28.4.10, הוסבר לתביעה שגם עליה לזמן את עדיה ולוודא את התייצבותם לישיבת ההוכחות.

6.

הסנגור, עוה"ד גולן
, הסכים להגשת תע"צ התקינות ברם, הודיע שאיננו מסכים לתוכן התע"צ, שכן העד לא התייצב כדי להחקר על המסמך.

7.

הנתונים העומדים לחובת הנאשם, כעולה מתמונת הראיות הם נתוני הינשוף עצמו, המלמדים על תוצאה של 315 מיקרוגרם, הודאת הנאשם עצמו בשתיית בירה עובר לנהיגה הן בעדותו בבית המשפט (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 29 ו-31), הן מחוץ לבית המשפט, גם בטופס הדיווח (ת/5ב'), גם בטופס תיחקור חשוד (ת/8 סעיף 2ב' וסעיף 3) וגם בדו"ח עיכוב (ת/10) וכן בדו"ח פעולה (ת/9).

8.

הנאשם בעדותו בפני
גרס ששתה רק בירה אחת קטנה. לדבריו, מדובר ב-330 מיליגרם, היה זה בשעה 22:00, כשמאידך התכוון לצאת מהמועדון ולנהוג רק בשעה 02:00. בפועל אכן נלכד הנאשם בכף בשעה 02:20. עוד טען הנאשם, שחברו שהיה עמו ברכב הוא שוטר וזה בוודאי לא היה מאפשר לו לשתות לשוכרה ולנהוג לאחר מכן. הנאשם ציין כי הוא עצמו אדם אחראי מאוד ודי בכך שאיננו חש בטוב, כדי שימנע עצמו מלנהוג (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 19-20).

9.

בסיכומיה ביקשה התביעה להרשיע את הנאשם בהתבסס על הודאתו בכך ששתה בירה, בכמות של 330 מיליליטר ובשל תוצאת הינשוף, המלמדת על כך שבגופו של הנאשם היה אלכוהול בשיעור של 315 מיקרוגרם.

10.

מאידך, הפנה אותי הסנגור לליקויים בתמונת הראיות. לדבריו, לא הוכחה תקינות מכשיר הינשוף, שהרי לא התייצב נותן התע"צ כדי להחקר על המסמך. כמו כן, לא ידעה מפעילת הינשוף לומר אימתי הובא אליה הנאשם, זאת למרות שרשמה שהוא היה בחזקתה 15 דקות. הסנגור הפנה לתוצאות מבחני הביצוע, המלמדים על כך שהנאשם לא כשל באף אחד מהמבחנים.

11.

בחנתי את תמונת הראיות. הגעתי לכלל מסקנה כי אין בה כדי להצדיק את הרשעת הנאשם בנהיגה בשכרות. תחת זאת, תמונת הראיות מלמדת על נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ואלו טעמי:

א.

תוצאות מבחני הביצוע, היו תקינות לחלוטין ואינן תומכות בקביעה לפיה הנאשם היה שיכור.

ב.

קיומו של ריח אלכוהול חזק מפיו של הנאשם (ת/6 סעיף 4), אין בו די כדי ללמד על היותו שיכור. שכן, מספיק שאדם ילגום לקרבו לגימה אחת של בירה - שככל הנראה עומדת בסטנדרטים הקבועים בחוק - כדי שמפיו ידוף ריח של אלכוהול ולעיתים אפילו ריח חזק.

ג.

ראוי להדגיש שכרסום משמעותי בראיות התביעה, יש בכך שלא התייצב נותן תע"צ התקינות, כדי להחקר על המסמך. כירסום בראיות התביעה יש גם בכך שעד התביעה מספר 2 לא שמר איתו את הפתק, עליו רשם את השעה שבה עצר את הנאשם. שכן, נתון זה הוא העוגן ממנו מונים את הזמנים בתיק, לרבות את הזמן שהנאשם צריך היה להמתין עד לביצוע בדיקת הינשוף. הרישום של השעה נעשה בדיעבד וכאמור, בהתבסס על תרשומת שאיננה קיימת בחומר הראיות. כמו כן, לא רשמה מפעילת הינשוף כי וידאה שהמתנדב המתין עם הנאשם 15 דקות, קודם לביצוע הבדיקה.

ד.

עם זאת, הנאשם הודה כאמור בשתיית בקבוק בירה. נתון זה, כשהוא מצטרף לתוצאת בדיקת הינשוף, מצדיק את הרשעת הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה.

ה.

אני תומך את יתדותיי

בקביעות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מפי כב' השופטת ברקאי בערעור פלילי 6559/09. שם ציין בית המשפט, כי יש מקום להתחשב בקביעות בית משפט השלום בירושלים בעניין "עוזרי", שקבע רף אכיפה גבוה יותר מזה המקובל. בית המשפט המחוזי בתיק הנ"ל, אימץ את הקביעה של בית משפט השלום בירושלים ונתן לה ביטוח מעשי, בפסק הדין הנ"ל.

ז.

לאור גבוליות הנתונים בתמונת הראיות של התביעה בתיק זה, אני מחליט להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, בהתאם לתקנה 26 (2) לתקנות התעבורה, מהטעמים שמניתי לעיל.

11.

אחר הדברים האלה, אני מזכה את הנאשם מנהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה ותקנה 169 ב' לתקנות התעבורה ותחת זאת, אני מרשיע אותו בעבירה לפי תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה.


ניתנה היום,
כו' אלול תש"ע , 5 ספטמבר 2010, במעמד הצדדים




שלומית







תתע בית משפט לתעבורה 22041/10 מדינת ישראל נ' אלי מורלי (פורסם ב-ֽ 05/09/2010)