פסקי דין על דן צבעוני | פסקי דין על א.ב. אקוויטי בית השקעות | פסקי דין על ברק נחמני |

3273-05/10 א     07/09/2010




א 3273-05/10 דן צבעוני נ' א.ב. אקוויטי בית השקעות בע"מ, ברק נחמני








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 3273-05-10 צבעוני נ' א.ב. אקוויטי
בית השקעות בע"מ ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' השופטת
תמר בר-אשר צבן


התובע / (המשיב)


דן צבעוני


נגד

הנתבעים
(המבקשים)
1
.

א.ב. אקוויטי בית השקעות בע"מ

2
.

ברק נחמני


בא-כוח התובע: עו"ד אליעד כהן
בא-כוח הנתבעים: עו"ד גיל רון

החלטה

בין הצדדים נחתם הסכם (חוזה אחיד), הקובע תניית מקום שיפוט ייחודית בבית משפט השלום בתל-אביב. השאלה הטעונה הכרעה היא אם לאור הוראת סעיפים 3 ו-4(9) בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, יש לבטל את תניית מקום השיפוט בשל היותה תנאי מקפח בחוזה אחיד.

א.
נושא התביעה וטענות הצדדים

2.
הנתבעים ניהלו את תיק ניירות הערך של התובע, ולטענתו עקב ניהול רשלני מצידם נגרמו לו נזקים כספיים. בתביעתו, עתר לבית המשפט לחייב את הנתבעים לפצותו בגינם בסך של 1,000,000 ₪.

בבקשתם מיום 11.7.2010 ביקשו הנתבעים, שהדיון בתובענה יועבר אל בית משפט השלום בתל-אביב יפו, ובתגובתו מיום 6.9.2010 הודיע התובע על התנגדותו לבקשה. מכאן החלטה זו.

3.
נימוקי הנתבעים לבקשתם להעברת מקום הדיון נסמכים על הוראה בהסכם השני שנערך בין הצדדים בשנת 2009 (אשר מבטל את ההסכם הראשון משנת 2007), הקובע כי "סמכות השיפוט הייחודית בכל הנוגע להסכם זה תהא נתונה לבית המשפט המוסמך מבחינה עניינית בעיר תל-אביב יפו" (סעיף 16.6 בהסכם השני). לפיכך לטענתם, הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בתל-אביב יפו, וזאת לאור הוראת תקנה 5 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום".

הנתבעים חולקים על טענת התובע בכתב התביעה (בסעיף 41), כי תניית מקום השיפוט היא תנאי מקפח בחוזה אחיד ולפיכך איננה תקפה. זאת לטענם, לאור ההלכה שנפסקה ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז(4) 473 (2003), שעליה חזר בית המשפט בע"א 10740/02 רחמים נ' ליגד השקעות ובנין בע"מ, פ"ד נח(1) 587 (2003). בעניין מפעל הפיס נקבע כי אין די שתניית מקום השיפוט פוגעת בנוחות, אלא יש להראות פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית. שם נקבע כי החלת מבחן זה בנסיבות שנדונו שם, "מביאה למסקנה בלתי נמנעת כי התנייה שבהסכם שבין המבקש לבין המשיבים, אינה בלתי סבירה, שהרי לא נאמר, בשום פנים כי הנסיעה מבאר-שבע לתל-אביב תרתיע בעל דין ממימוש זכויותיו" (שם, עמ' 479).

4.
בתגובתו חלק התובע על הנתבעים וחזר על טענתו, כי תניית מקום השיפוט שנקבעה בהסכם שבין הצדדים, היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד ולפיכך אינה תקפה. בנסיבות אלו, הוראת תקנה 3 בתקנות סדר הדין האזרחי היא זו שתקפה, מאחר שמקום מגוריהם של התובע ושל הנתבע 2, וכך גם מקום משרדיה של הנתבעת 1, בירושלים. שם גם נחתמו ויצאו לפועל כל ההתקשרויות העומדות בבסיס התובענה.

לעניין ההלכה שנפסקה בעניין מפעל הפיס ובעניין רחמים, טוען התובע כי הלכה זו איננה מחייבת עוד, מאחר שניתנה קודם לתיקון סעיף 4(9) בחוק החוזים האחידים, שנכנס לתוקף בחודש יוני 2004. לטענת התובע, על-פי תיקון זה, ישנה חזקה בחוק שכל תניית מקום שיפוט היא בגדר תניה מקפחת בחוזה אחיד, וכי לא רק תניה הקובעת מקום שיפוט בלתי סביר, כפי שהיה קודם לתיקון, תחשב לתנייה מקפחת. את טענתו סומך התובע על פסק-דינו של כבוד השופט רחמים כהן בת"א (שלום, ת"א) פלאפון תקשורת בע"מ נ' ששון אילן (29.8.2006), שבו נקבע כאמור, ואף נקבע בו כי לאור התיקון לחוק, שונה המצב המשפטי שעליו התבססו פסקי הדין בעניין מפעל הפיס ובעניין רחמים. לטענת התובע, חיפוש במאגרי המידע
nevo
ו-


אף מראה כי פסק הדין בעניין אילן ששון הפך להלכה שעליה מסתמכים בתי המשפט הנדרשים להכריע בעניין תוקפה של תניית מקום שיפוט בחוזה אחיד.

ב.
דיון

5.
שאלת תוקפה של תניית מקום שיפוט בחוזה אחיד נדונה לאחרונה בבית המשפט העליון בע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (פסק-דינו של כבוד השופט יוסף אלון מיום 18.2.2010), שעסק בסעיפי החוזה האחיד של בנק לאומי לפתיחת חשבון עו"ש. כן נדונה שאלה זו ברע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' מאיר ברפי (פסק-דינו של כבוד השופט עוזי פוגלמן מיום 7.4.2010), שבו הלך בית המשפט בעקבות פסק הדין בעניין בנק לאומי.

בהיעדר מחלוקת כי לפנינו חוזה אחיד, נלך אף אנו בעקבות שני פסקי-דין אלו.

6.
סעיף 4 בחוק חוזים אחידים, שכותרתו "חזקות", תוקן כאמור, ביוני 2004 (ס"ח 1941,
תשס"ד, 9.6.2004 עמ' 389), וכך נקבע בו בסעיף משנה (9):


"חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים:
(9)
תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך"

קודם לתיקון בחוק, נאמר שחזקה שתניית מקום שיפוט בחוזה אחיד היא מקפחת במקום שבו נקבע "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך". השוני הוא בכך שקודם לתיקון, מי שביקש לבטל תניית מקום שיפוט בשל היותה מקפחת, צריך היה להראות שנקבע מקום שיפוט בלתי סביר. המבחן להיעדר הסבירות, על-פי הלכת מפעל הפיס שהוזכרה בטיעוני הצדדים, היה שמקום השיפוט שנקבע עשוי להרתיע את הלקוח, שהוא צד לחוזה, מלממש את זכויותיו בדרך של התדיינות משפטית (שם, עמ' 480). משקמה חזקה זו, יכול היה הסַפָּק, לסתור את החזקה.

מאז התיקון לחוק, בוטלה הדרישה שמקום השיפוט בתנייה יהיה "בלתי סביר" כדי להקים את החזקה שתניית מקום השיפוט מקפחת, אולם כדי לקבוע שיש לבטלה עדיין יש לבחון שני שלבים. האחד, אם התנייה באה בגדרו של סעיף 9(4), שאז חזקה שהיא תנייה מקפחת. השני, אם הצליח הסַפָּק לסתור את החזקה (פסק-דין מאיר בפסקאות 6-5).

7.
השלב הראשון מתקיים בענייננו, שכן תניית מקום השיפוט שנקבעה בהסכם שבין הצדדים "מתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט", בהיותה מתנה על תקנה 3 בתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת את מקום השיפוט בתובענה שאינה במקרקעין.

בפסק הדין בעניין מפעל הפיס, שבו נקבע "מבחן ההרתעה", נקבע כי חזקת הקיפוח קמה אם קביעת התניית מקום השיפוט תרתיע את הלקוח מלממש את זכויותיו. הלכה זו אמנם נקבעה ביחס להוראת סעיף 4(9) בחוק חוזים אחידים כפי שהייתה קודם לתיקון, אולם בפסק הדין בעניין בנק לאומי (בפסקה 127) קבע בית המשפט כי "הגיונה וטעמה של הלכת רע"א 188/02 [מפעל הפיס] לא נס ליחם בעקבות תיקון סעיף 4(9) לחוק חוזים אחידים".

תכליתו של התיקון בחוק הייתה להרחיב את היקף החזקה, כדי למנוע מצב שבו תאגידים גדולים קובעים בחוזים של המתקשרים עימם תניות מקום שיפוט מכבידות, שעשויות להקשות על אזרחים לנהל את ריבם עימם ובכך לפגוע בזכות הגישה לערכאות (הצ"ח 3135, תשס"ב, 19.6.2002 עמ' 662. ראו בעניין זה: פסק-דין מאיר, שם; רע"א 8713/06 פני ברוך נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (12.6.2008), החלטת כבוד השופטת עדנה ארבל בפסקה 6). יחד עם זאת, המבחנים שנקבעו בפסק-דין מפעל הפיס, כדי לקבוע אם תניית השיפוט אמנם מקפחת, נותרו בעינם בכפוף לתיקון הוראת סעיף 4(9) (פסק-דין בנק לאומי ובפסק-דין מאיר).

8.
בשלב השני, משקמה החזקה שתניית מקום השיפוט מקפחת, עובר כאמור, הנטל אל הסַפָּק – הנתבעים – לסתור את החזקה, בכך שיראה שבנסיבות העניין התנייה איננה מקפחת. סתירת החזקה תיעשה לפי הוראת סעיף 3 בחוק חוזים אחידים, שעניינה "תנאי מקפח וביטולו" (מפעל הפיס; מאיר בפסקה 6; בנק לאומי בפסקה 127). כך קובע סעיף 3:

"בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן – תנאי מקפח)".

בשלב השני, שבו נבחנת תניית מקום השיפוט, אם היא אמנם מקפחת ואם יש לבטלה, על יסוד הוראת סעיף 3 בחוק, יש לשקול את הדברים "בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות". לפיכך, "ככל שיצליח הסַפָּק להראות כי אין בתניית השיפוט כדי להרתיע את הלקוח מעמידה על זכויותיו המשפטיות, כן ייטה בית המשפט לקבוע כי התנייה אינה מקפחת בנסיבות העניין" (מאיר בפסקה 7). יחד עם זאת, בכך לא מתמצית הבדיקה ועדיין יש לבחון את הדברים כאמור, לאור להוראת סעיף 3 (מאיר, שם; בנק לאומי, שם).

9.
במקרה הנדון, אין מחלוקת בין הצדדים שהחוזה הוא חוזה אחיד, ואף אין מחלוקת שתניית מקום השיפוט הקבועה בסעיף 16.6 בהסכם משנת 2009 מתנה על הוראות תקנה 3 בתקנות סדר הדין האזרחי הקובעות את מקום השיפוט. כך שקמה החזקה שלפיה תניית מקום השיפוט היא תנאי מקפח בחוזה אחיד.

מכיוון שכך, עבר הנטל אל הנתבעים (הסַפָּק) להראות שלנוכח מכלול הנסיבות, לרבות שאלת ההרתעה מפני מימוש זכויותיו של התובע, התנייה אינה מקפחת. אולם נראה כי הנתבעים לא עמדו בנטל זה. כל שנאמר על-ידם בעניין הוא שהתובע היה מודע לקיומה של תניית השיפוט (סעיף 6 בבקשה). מנגד, והגם שלאור החזקה לא חלה על התובע חובה להראות שתניית מקום השיפוט מקפחת, הראה הוא שלכאורה קיים קושי בניהול התביעה מחוץ לירושלים. זאת כאמור מעלה, לנוכח העובדה שמקום מגוריו ומקום מגורי הנתבע 2 בירושלים, ושם גם מקום משרדה הרשום של הנתבעת 1. בירושלים גם נחתמו ויצאו לפועל כל ההתקשרויות העומדות בבסיס התובענה. לפיכך לטענתו, "קיום הדיון בבית משפט הנמצא במחוז אחר, יש בו כדי להטיל על התובע קשיים מיותרים" (סעיף 9 בתגובת התובע לבקשה).

10.
לאור האמור ומאחר שכאמור, לא סתרו הנתבעים את חזקת הקיפוח הקבועה בסעיף 4(9) בחוק חוזים אחידים, אזי המסקנה המתבקשת היא שעל פי סעיף 19 בחוק החוזים האחידים, תניית מקום השיפוט הקבועה בהסכם שבין הצדדים, בטלה.

הבקשה להעברת מקום הדיון נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובע שכר טרחת עורך-דין והוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪.





ניתנה היום,
כ"ח אלול תש"ע, 07 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 3273-05/10 דן צבעוני נ' א.ב. אקוויטי בית השקעות בע"מ, ברק נחמני (פורסם ב-ֽ 07/09/2010)