פסקי דין על משה כרוב |

35160-08/10 ברע     05/09/2010




ברע 35160-08/10 משה כרוב נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות




המבקש






המבקש

משה כרוב


נגד


המשיבה

מדינת ישראל – משרד הבריאות


החלטה

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (גז"ז 10253-05-09; הנשיא רמי כהן), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן גם הוועדה) מיום 7.6.07.

2.
לאחר שעיינתי בבקשה ובכל חומר התיק שבפני
ובחנתי את טענות המבקש לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי וליתן רשות ערעור עליו. לא שוכנעתי מטענותיו של המבקש כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה של הוועדה אשר יש בה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
3.
על פי טענות המבקש, נפלו שני פגמים בהחלטת הוועדה: ראשית, נטען כי אין בה התייחסות לטענת המבקש בדבר נזק של בצקת שגורמת לכאבי ראש קשים, אשר גם בגינם קבע ד"ר היילברון 20% נכות. שנית, נטען כי הוועדה לא התייחסה למכלול ממצאיו של ד"ר גולדברגר בחוות הדעת הפסיכיאטרית מטעמו.

אולם, עיון בהחלטת הוועדה ובחוות הדעת מטעם ד"ר היילברון וד"ר גולדברגר מגלה כי אין ממש בטענות המבקש. החלטת הוועדה בעניינו של המבקש הייתה מפורטת ומנומקת היטב. הוועדה רשמה בפני
ה באריכות את תלונותיו של המבקש ואת דבריו של בא כוחו, אשר פירט את הממצאים בחוות הדעת השונות שעמדו בפני
הוועדה. הוועדה פירטה את ממצאיה בתחום הדרמטולוגי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי, תוך שהיא מתייחסת במפורש לחוות הדעת מטעם ד"ר היילברון וד"ר גולדברגר.
4.
באשר לתחום הנוירולוגי, הוועדה ציינה אכן ציינה בין יתר ממצאיה כי נמצאה בצקת אצל המבקש. אמנם, אין היא מתייחסת בהכרעתה באופן ספציפי לטענה בדבר כאבי הראש מהם הוא סובל, אך בנסיבות העניין לא נמצא בכך פגם משפטי. זאת לאור העובדה, כי גם בחוות דעתו של ד"ר היילברון לא ניתן משקל ממשי לכאבי הראש בהמלצה בדבר אחוזי נכותו של המבקש. בכל אופן, כאשר מתבקשת התייחסות הוועדה לחוות דעת, אין הכוונה בהכרח כי עליה להתייחס באופן מפורש ודווקני לכל ממצא וממצא המפורט בחוות הדעת, אלא יש לבחון את הדברים לפי המכלול. בנסיבות המקרה, הוועדה ציינה כי היא מקבלת את חוות הדעת באופן חלקי, ובכך היא יצאה לידי חובת ההנמקה.

גם באשר לתחום הפסיכיאטרי, הוועדה התייחסה לחוות הדעת מטעם ד"ר גולדברגר, אך ממצאיה היו שונים מעט מממצאיו, כאשר היא קבעה כי: "לא התגלו סימני הפרעות בזיכרון. מה שקיים הוא מצב חרדתי בקשר עם פחד מגידולים בראש וניתוחים חוזרים... הוועדה לא התרשמה מתסמונת אורגנית מנטלית". לכן קבעה הוועדה כי היא מקבלת חלקית את מסקנות חוות הדעת, ואין פגם משפטי בהחלטתה.

5.
סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.




ניתנה היום,
כ"ו אלול תש"ע, 05 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 35160-08/10 משה כרוב נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (פורסם ב-ֽ 05/09/2010)