פסקי דין על א.ד.ם אקספרס (אירועים) בע"מ | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על יוסף חקק |

814/02 עתמ     23/03/2004




עתמ 814/02 א.ד.ם אקספרס (אירועים) בע"מ נ' מדינת ישראל,יוסף חקק




1
עתמ 814/02
בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני: כב' השופט משה דרורי
א.ד.ם אקספרס (אירועים) בע"מ

בעניין:
העותרת
מרסל קורל

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד שגיא אופיר
מפמ"י
2. יוסף חקק
המשיבים

ע"י ב"כ עו"ד בנימין אייל

פסק דין
כללי

1. ביום 2.10.02 הגישה העותרת עתירה מנהלית (עת"מ 814/02) כנגד המשיבים, ובה ביקשה כי בית המשפט המחוזי בירושלים יכריז על פסילת הצעתה של המשיבה 2 כזוכה במכרז מס' 8/02, אשר פורסם על ידי משיבה 1, ושעניינו כולל: הובלת שירותי דואר באזור ירושלים החל מיום 1.10.02; כן ביקשה העותרת להכריז כי היא, העותרת, היא הזוכה במכרז.

2. בו ביום - 2.10.02 - הוגשה ע"י העותרת בקשה למתן צו ביניים (בש"א 6358/02), אשר יאסור על המשיבה מס' 1 מלהכריז על המשיב מס' 2 כזוכה במכרז 8/02 להובלת דברי דואר באזור ירושלים החל מיום 1.10.02 וזאת עד להחלטת בית המשפט בעתירה העיקרית אשר הוגשה על ידי המבקשת.

3. לאור העובדה כי גם אם יתבררו טענות העותרת כנכונות, אזי לכל היותר יהיו העותרת ומשיב 2 שווים בתחום הניסיון וההמלצות, אך עדיין תיוותר בעינה העובדה כי הצעת המשיב 2 נמוכה יותר מזו של העותרת (349 ₪ ליום, שהיא הצעת משיב 2, לעומת 350 ₪ ליום שהיא הצעת העותרת), לא ראיתי דחיפות במתן צו הביניים בסדר גודל של ימים, ועל כן החלטתי ביום ג' בחשון תשס"ג (9.10.02) כי יערך דיון בבקשה לצו ביניים ביום י"ב בחשון תשס"ג (16.10.02); ראה: החלטתי בתיק בש"א 6358/02 (עת"מ 814/02).

4. משיבה 1, באמצעות עו"ד שגיא אופיר
, עוזר ראשי לפרקליט מחוז ירושלים, ומשיב 2 , הגיבו בכתב על הבקשה למתן צו ביניים ביום 10.10.02.

5. בדיון שהתקיים ביום 20.10.02 במסגרת צו הביניים הסכימו הצדדים להגיש סיכומים וכי לאחריהם בית המשפט ייתן

פסק דין
בעתירה לגופה על פי החומר הקיים בתיק.
לאחר מכן הוגשה בקשה להגשת תצהיר נוסף מטעם העותרת. אפשרתי הגשת התצהיר ותצהיר נגדי ואף את חקירת המצהירים (ראה דיון שהתקיים ביום י"א טבת תשס"ג (16.12.02).

המכרז

6. נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין (להלן - "הנציבות") ביקשה לקבל הצעות מחיר לאספקת שירותי הובלת דואר בין יחידות הנציבות באזור ירושלים ולצורך כך פרסמה הנציבות מכרז שמספרו 8/02 (צורף כנספח א לעתירה).
יחידות נציבות מס הכנסה באזור ירושלים מצויים במקומות שונים בתחומי העיר. יש צורך, מובן, בהעברת דברי דואר בין היחידות השונות, במהירות וביעילות ובאופן ישיר. המכרז נועד למצוא את המוביל המתאים אשר יבצע משימה זו, הכוללת, כלשון המונח "שירותים" בהסכם הנספח למכרז, את המשימות הבאות: "איסוף דואר ביחידות השונות, כאמור בהסכם זה, והעברתם ליחידות הרלבנטיות וכן איסוף הדואר היוצר מהיחידות השונות והעברתו לסניפי הדואר הרלבנטיים."
7. אמות המידה שנקבעו לצורך מתן ציון להצעות המכרז הם אלה:
א. 80% מהציון ייקבע על פי המחיר בהצעה.
ב. 20% מהציון ייקבע על בסיס ההמלצות שהגיש המציע, ועל סמך ניסיונו, כולל ניסיונו בעבודה קודמת עם הנציבות. (ראה סעיף ג' לתנאים המיוחדים למכרז, עמ' 6 למכרז)

8. לאחר שהמכרז פורסם הוברר כי, הוגשו 6 הצעות, אשר 4 מתוכם אינן רלוונטיות לתיק שלפנינו. בין ההצעות שהוגשו היתה הצעתה של חברת א.ד.ם אקספרס (אירועים) בע"מ
(העותרת), אשר סיפקה את השירותים האמורים לנציבות במהלך העשור הקודם. הצעתה של העותרת קיבלה את הציון 40.6, אשר חולק כך: 22.6 נקודות מתוך 80 ניתנו לה עבור המחיר בסך 350 ₪ ו- 18 נקודות מתוך 20 ניתנו לה עבור ההמלצות והניסיון. (ראה הטבלה שצורפה למכתב הנציבות לעותרת שבו נמסרה לה ההודעה כי היא נבחרה ככשירה שניה למכרז; נספח ב לעתירה)
ההצעה האחרת - החשובה לדיון שבפני
נו - היא הצעתו של חקק יוסף (משיב מס' 2) אשר עבד עבור הנציבות כקבלן משנה של העותרת, הצעתו קיבלה את הציון 42.7, אשר חולק כך: 22.7 נקודות מתוך 80 ניתנו לו עבור המחיר בסך 349 ₪ ו- 20 נקודות מתוך 20 ניתנו לו עבור ההמלצות והניסיון.
ועדת המכרזים העדיפה את הצעת משיב 2 שציונו המשוקלל היה 42.7 לעומת העותרת שציונה המשוקלל היה 40.6.
(ראה: פרוטוקול וועדת המכרזים האגפית מיום 9.9.02 (כפי שצורפו לסיכומים מטעם המשיבה מס' 1).

טענות הצדדים

9. העותרת טענה מספר טענות כנגד החלטת וועדת המכרזים בנוגע לאופי השירות המבוקש, איכות עבודת המשיב 2, קביעת הציון ופער המחיר. לטענת העותרת, המשיבה מס' 1 לא הפעילה שיקול דעת ראוי בעת שבחנה את הצעות המכרז אשר היו מונחות בפני
ה וחוסר הסבירות בטיפול בהצעות מגיע לדרגה המחייב את התערבות בית המשפט.

10. לאור זאת, טוענת העותרת כי דין ההצעה אשר הוגשה על ידי המשיב מס' 2 להיפסל בשל הפגמים שנפלו בה, וכי דין ההצעה אשר הוגשה על ידי העותרת להתקבל, הואיל והצעת העותרת - למכרז על כל תכונותיה - טובה לאין שיעור מהצעת המשיב מס' 2.

11. בפי המשיבות היו תשובות מפורטות, לגופו של עניין, על כל אחת ואחת מטענות העותרת, אשר מכוחן מבקשים המשיבים לדחות את העתירה ולחייב את העותרת בהוצאות הליך זה.
נביא את הטענות של העותרת ולצידן את התשובות של המשיבות.

אופי השירות המבוקש

12. העותרת טענה כי מדובר כאן בשירות חיוני, חשוב ומורכב אשר לצורך ביצועו דרושה חברה בעלת עתודות כוח אדם ורכב לביצוע המשימה.
העותרת הדגישה כי רק לה משאבים אלה וניסיון עשיר כקבלן שביצע את השירות במהלך כעשר שנים ובעוד למשיב מס' 2 יש כלי רכב אחד, אשר הוא גבולי בתכונותיו, וכן כוח אדם מצומצם, אשר אינו מבטיח את ביצוע השירות במקרה של תקלה כלשהי, כי למשיב 2 אין פתרונות חלופיים.

13. העותרת מדגישה את חשיבות המשאבים (כלי רכב וכח אדם) שכן השירות נשוא המכרז דרוש למשיבה מס' 1, אשר, מבחינתה, כל עיכוב בביצוע השירותים טומן בחובו פוטנציאל תקלות קריטיות ויכול לגרום לשיתוק העבודה בפועל.

14. כנגד טענה זו עונה המשיבה מס' 1 כי אכן מדובר בשירות חיוני וחשוב, אך יחד עם זאת גם שירות חיוני יכול להיות פשוט בתכלית, אשר לשם ביצועו כיאות אין צורך לבחון עתודות ויכולות אופרטיביות גבוהות במיוחד, אלא די בהתרשמות כי המועמד למתן השירות אכן מסוגל לעמוד בדרישות שמעמידה בפני
ו המשימה.
לטענת המשיבה 1, אין כל ערך מוסף להיקף המשאבים העומדים לרשות העותרת ולניסיונה כקבלן ראשי, שתי תנאים שלא נכללו במכרז.
יתירה מזאת, אם סברה העותרת כי דרישות המכרז לוקות בחסר ולטעמה היה מקום לדרישות מחמירות יותר למתן השירותים, היה על העותרת להעלות טענות אלו עוד בטרם הגישה את הצעתה. משלא עשתה כן אין לשמוע כעת את טענתה כנגד דרישות אלו.
בנוסף, טוענת המשיבה כי חרף המשאבים העומדים לרשות העותרת עדיין נזקקה המשיבה לצורך ביצוע המשלוחים עבור המשיבה 1 לשירותיו של קבלן משנה (שהיה המשיב 2), דבר המבטל, במידת מה, את היתרון הכמותי הנטען שיש לעותרת.

15. משיב 2 משיב לטענות העותרת כי בכל השנים אשר עבד עבור המשיבה 1 הוא ביצע את המוטל עליו בצורה טובה, במסירות ובנאמנות ותמיד דאג לקיום כל האמצעים והשירותים הנדרשים, הוא הוסיף כי גם כאשר רכבו היה מושבת, הוא דאג לרכב חלופי.

איכות עבודת המשיב 2

16. העותרת טוענת כי קיים פגם בכישורי המשיב 2, וזאת בהתבסס על פעמיים בהן נמנע המשיב 2 מלהתייצב למתן שירות בתקופת עבודתו כקבלן משנה אצל העותרת, באופן שחייב את העותרת לדאוג לחלופות.

17. כנגד טענה זו, טוענת המשיבה 1 כי במהלך התקופה האמורה בה סיפק המשיב 2 את השירותים האומרים כקבלן משנה של העותרת, הוא לא החסיר ולו יום אחד של עבודה.

18. בנוסף, טוענת המשיבה 1 כי לנוכח ההתקשרות שבין המשיבה 1 לבין העותרת לא ברור כלל ועיקר כי המשיב 2 היה חופשי לדאוג לחלופות, ומטעם זה אין מקום ללמוד על היעדר יכולת של המשיב 2 להעמיד חלופות על פי ניסיון העבר.

19. משיב 2 טוען כנגד טענה זו, כי הוא לא החסיר אף יום מהעבודה בתקופה עבודתו כקבלן משנה של העותרת.

קביעת הציון

20. העותרת טוענת כי הציון שקיבלה בנושא ניסיון והמלצות על ידי המשיבה 1 היה נמוך מדי, כי היה להעניק לה ציון הגבוה מזה של משיב 2, או לפחות זהה לזה של משיב 2 וזאת מהסיבות הבאות:
א. הניסיון היחיד אשר משיב 2 צבר בשירותה של משיבה 1 היה רק כקבלן
משנה עבור העותרת. לכן אם, למשיב 2 מגיע בשל שירותים אלו ציון 20,
אזי איך ייתכן ששולחו - העותרת תקבל ציון נמוך יותר?!
ב. משיב 2 צירף להצעתו 2 המלצות, האחת של המשיבה 1 והשניה מאחד
מסניפי בנק הפועלים, כאשר העבודות אשר בוצעו עבורה על ידי המשיב 2
אינן דומות כלל ועיקר לעבודות נשוא המכרז. בנוסף, גם עבודה זו בוצעה
על ידי המשיב 2 כקבלן משנה.
ג. המשיב נמנע מלצרף המלצה מחברת מסוף אשר הייתה יכולה לשפוך אור
על יכולתיו וביצועיו.

21. כנגד טענה זו טוענת המשיבה 1 כי הניקוד לעותרת ולמשיב 2 נקבע בהתבסס על ההמלצות שהוגשו, כאשר העותרת הגישה 3 המלצות מהן רק אחת עדכנית, ואילו המשיב 2 הגיש 2 המלצות עדכניות.
בנוסף, טוענת המשיבה 1 כי בהתאם לאמות המידה שנקבעות על ידה נפלו שירותי העותרת - אשר אינם קשורים במשיב 2 - מאיכות השירות אשר ניתנה על ידי המשיב 2, ולכן נוקדה הצעתו של המשיב 2 בניקוד גבוה מזה של העותרת.
לאור טוענת משיבה 1 אין טעם המצדיק את התערבות בית המשפט בנוגע לניקוד שניתן לעותרת ולמשיב 2, מוסיפה וטוענת משיבה 1 כי גם אם היה מקום לנקד את העותרת בניקוד זהה לניקוד המשיב 2, עדיין ציונו המשוקלל של המשיב 2 יהיה גבוה יותר, וזאת לאור הצעתו הכספית הנמוכה מזו של העותרת.

פער המחיר

22. כאמור, פער המחירים בין ההצעות הוא 1 ₪ בלבד, כאשר הצעת העותרת היתה 350 ₪ ליום והצעת משיב 2 - 349 ₪ ליום.
העותרת טוענת כי לאור שינוי שיטת התמחור של השירותים, לעומת הנוהל שהיה קיים לפני המכרז, וכן לאור העובדה שמשיב 2 אשר שימש כאמור כקבלן משנה מטעם העותרת במהלך שש השנים שחלפו וככזה היה בן בית בית אצל העותרת, הסיכוי ברמה הסטטיסטית לכך שהמשיב 2 יצליח - רק במקרה - לקלוע כמעט להצעתה של העותרת ולהצליח להתגבר עליה בטווח של 1 ₪ בלבד מתוך 350 ₪, הוא כמעט ולא קיים, והדבר תמוה.
תמיהה זו היא אשר הניעה את העותרת לבדוק את פרטי המכרז ולהגיש את העתירה לבית המשפט.

23. המשיבה 1 משיבה לטענה זו, כי אפילו העותרת אינה יכולה להצביע על מעשה לא חוקי מצד המשיב 2 בנוגע לפער המחירים.

24. תשובת המשיב 2 לטענת העותרת הנ"ל היא כי המחיר אשר הציע במכרז אכן נמוך ב1 ₪ מהצעת העותרת, אך הדבר נעשה בתום לב.

דיון

25. כלל ידוע במשפט המנהלי, באשר למידת התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתה של הרשות המנהלית, הוא כי בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו , אלא יבחן אם שיקול הדעת של הרשויות הוא סביר ועומד באמות המבחן שנקבעו.

בבג"צ 636/83 נחלת ז'בוטינסקי מושב עובדים נ' שר החקלאות, פ"ד מ"א (2) 701, בעמ' 708, אמר בית המשפט העליון את הדברים הבאים:

"לגופו של עניין, על בית-משפט זה לבחון את החלטותיהם של המשיבים באספקלריה משפטית. תמיד יש לזכור, כי בית-משפט זה לא יחליף את שיקול-דעתן של הרשויות בשיקול-דעתו אלא יבחן, אם שיקול הדעת של הרשויות עומד באמות המבחן שנקבעו.
לא די לעותרים בכך שהם מצביעים על תום-לבם ועל הדרך המקובלת שהם נקטו במהלך הטיפול בעניינם. צריך שיצביעו על כך ושישכנעו את בית המשפט, כי המשיבים אכן נהגו שלא בדרך מקובלת ושלא בתום-לב, או שנהגו בשרירות לב או מתוך אפליה, או שהגיעו להחלטותיהם שלא על סמך נימוקים כשרים אלא על-פי נימוקים פסולים או זרים לעניין. "

בית המשפט העליון חזר על עיקרון זה בשורה ארוכה של פסקי דין.
משמעותו של כלל זה היא כי בית המשפט יתערב ויפסול את החלטת המנהל רק כאשר החלטת המנהל איננה סבירה והיא חורגת ממתחם הסבירות הראוי.

26. עיקרון זה, החל בכל ענפי המשפט המנהלי מיושם גם בדיני המכרזים; בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת המכרזים, גם במקרה שהוא סבור שהיה אפשר להגיע לתוצאה אחרת.

וכך נאמר בבג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד ל"ז (1) 651, בעמ' 655:

"עוד עולה מהפסיקה, שבית-משפט זה נוטה לא להתערב בשיקול-דעתה של ועדת המכרזים בהחלטותיה, כל עוד אין היא סוטה מעקרונות יסודיים, וכי יתחשב בשיקוליו גם בהתנהגות העותר בעת פתיחת תיבת המכרזים, אם מחה אז על הפגם אם לאו."

27. לאור זאת, הנטל המוטל על המבקש לפסילת החלטת המשיבה 1 בנוגע למכרז על העותרת היא להראות כי החלטת המשיבה 1 חרגה מתחום המתחם הסביר והיא נגועה בחוסר סבירות קיצוני שאין להרשותו, או כי ההחלטה נבעה משיקולים פסולים או זרים.

28. במקרה שלנו, לא כך הדבר. לאור תשובות המשיבים לטענות העותרת נראה כי העותרת לא הצליחה לעמוד במשימה ולהוכיח כי החלטת המשיבה 1, בכל הנוגע לתנאי ולדרישות המכרז ובכל הנוגע להחלטתה בדבר הזוכה במכרז, חרגה ממתחם הסבירות והיא החלטה שאיננה ראויה.

29. מקובלת עלינו תשובות המשיבים הן ביחס לאופי מהשירות והן ביחס לאיכות עבודתו של משיב 2.

30. אשר לקביעת ציון - המציעים למכרז ידעו מראש כי משקלו של הניסיון הוא 20%, ומשקל המחיר 80%. יש מחלוקת בפסיקה, האם חובה על מפרסם המכרז להודיע מראש על משקלם של כל מרכיבי הציון, או שיכול הוא לקבוע זאת לאחר שהמכרז כבר פורסם (ראה הדעות השונות והפסיקה בסוגיה זו, כפי שהובאו בפסק דיני בת.א. 2220/00 מפעלי תאורה א.הכט בע"מ נ' רשות הדואר, דינים מחוזי כרך לג (10), 545, בפיסקה 42 לפסק הדין). במקרה שלפנינו, מאחר ולצדדים נמסר מראש כיצד מורכב הציון, לא יכולה להיות להם כל טענה ביחס לדרך השקלול.

31. יש להדגיש כי גם אם נשווה את ציון העותרת לציון המשיב 2 בכל הנוגע לניסיון ולהמלצות - ובכך נקבל את עמדתה של העותרת כי וועדת המכרזים טעתה - עדיין יישאר פער המחירים הקיים לטובת המשיב 2, דבר המקנה למשיב 2 ציון גבוה יותר מאשר לעותרת, ועל כן, בכל מקרה, משיב 2 הוא זה שצריך לזכות במכרז.

32. בנוסף, בכל הנוגע להבדל במרכיב המחיר אשר בציון, אשר קיים לטובת המשיב 2, נהגה הנציבות כראוי, וזאת על פי תקנה 21 (ב) לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג - 1993, האומרת כי "ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי העניין, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי העניין, הזדמנות להביא טענותיו בפני
ה. נכללו במסמכי המכרז פרטים לעניין אמות המידה שלפיהם תיבחר ההצעה הזוכה, תבחר ועדת המכרזים את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז בהתאם לאמות המידה כאמור."

33. עיקרון זה אומץ על ידי הפסיקה כדרך הפעולה הראויה שעל ועדות מכרזים לנקוט בבחירת הזוכה במכרז.

בע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ פד"י מז (1), 667 ,עמ' 676-677, אמר בית המשפט העליון את הדברים הבאים:

"על-פי עקרונות דין המכרזים אמורה הייתה דרוקר לזכות במכרז כמי שהצעתה הייתה הזולה ביותר מבין כל ההצעות. זו ציפייתו הסבירה של כל מציע במכרז, ודין המכרזים חותם ציפייה זו בהקניית זכות-לכאורה למציע הזול כי יזכה במכרז; למשל: בג"צ 148/64 קציף נ' עיריית אילת ואח', פ"ד יח (3) 423, 425, ורבים אחרים. ראה עוד, למשל, הוראות תקנה 22(ב) ו-(ג) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח -1987."

34. לא הועלתה בפני
נו כל טענה בנוגע לקיום הוראה המתירה קבלת ההצעה היקרה יותר, כאשר פער המחיר הוא קטן ביותר. מצאנו הוראה כזו בנוהל המכרזים הכללי של חברת החשמל, כפי שנה בשנת 1986, שם נאמר בסעיף 7.14.4 לאותו נוהל (כמצוטט בע"א 700/89 הנ"ל, בעמ' 677, מול האותיות ה- ו):
"הועדה רשאית שלא לקבוע כזוכה במכרז פתוח את בעל ההצעה הזולה ביותר אם קיימות סיבות סבירות לכך, כגון טיב, עיצוב (design) פעולה או תכונות אחרות, בלתי משביעות רצון, או אם ההפרש בין ההצעות אינו עולה על 2% (גם במכרז סגור), או אם המציע נמצא רחוק מדי, וקיים שיקול למסור את ההזמנה למציע הנמצא בקרבת מקום ושקול כזה הובא לידיעת המציעים, כאמור בסעיף 7.5.5."

אך מאחר ולא הועלתה הטענה בפני
נו, ומאחר ובתקנות חובת המכרזים לא קיימת הוראה כזאת, מכאן שאין הדבר נוגע לעניינינו, ועל כן גם פער של שקל אחד, יש לו משקל לעניין הציון הסופי של המציעים במכרז.

35. לאור זאת, צדקה ועדת המכרזים בבחירתה במשיב 2 כזוכה במכרז בשל הציון הגבוה יותר אותה קיבלה עבור הצעתה בגין המחיר הנמוך אשר הציעה בעבור השירותים.

36. יתר טענות העותרת, אין בהם כדי לשנות בהם את התוצאה, וכדי שלא להאריך יתר על המידה לא ראינו צורך לפרטם. מכל מקום, תשובות המשיבים, מקובלות עלינו.

פסיקתא

37. לאור כל הנ"ל , אני פוסק כדלקמן:
א. א. העתירה - על כל הסעדים (לרבות הסעדים החילופיים) - נדחית.
ב. ב. ממילא, ברור שלא ניתן צו ביניים.
ג. ג. העותרת תשלם למשיבה מס' 1 שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן

פסק דין
זה ועד לתשלום בפועל.
ד. ד. העותרת תשלם למשיב 2 , שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת העתירה ועד לתשלום בפועל (סכום זה נקבע ע"פ הצהרת בא כוח משיב 2 כי זה שכרו; עמ' 11, שורה 25, לפרוטוקול)

38. המזכירות תשלח העתק

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום כ"ט אדר תשס"ד ( 22.3.04) בהעדר הצדדים.
משה דרורי
, שופט








עתמ בית משפט מחוזי 814/02 א.ד.ם אקספרס (אירועים) בע"מ נ' מדינת ישראל,יוסף חקק (פורסם ב-ֽ 23/03/2004)