פסקי דין על מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גליל מרכזי | פסקי דין על ראדי כנעאן

926/07 חעמ     13/09/2010




חעמ 926/07 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גליל מרכזי נ' ראדי כנעאן








בית משפט השלום בקריות



חע"מ 926-07 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גליל מרכזי
עכ נ' כנעאן






בפני
כב' השופטת רמה לאופר חסון
, שופטת בכירה

מאשימה
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גליל מרכזי



נגד

נאשם
ראדי כנעאן



החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בתיק עמק 926/07 וזאת, בתאריך 22.01.08.

כתב אישום זה מייחס לנאשם ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר, בלא היתר.

ב"כ הנאשם עותר לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

טען הסנגור, כי כנגד הנאשם הוגש כתב אישום זהה בתאריך 06.12.06 בתיק עמק 1176/06.

כתב אישום זה בוטל בהסכמת המאשימה ובשל העובדה שהנאשם לא זומן לחקירה טרם הגשת כתב האישום כנגדו.

ציין הסנגור, כי יש לבטל גם כתב האישום בתיק עמק 926/07 שכן, גם הפעם לא זומן הנאשם לחקירה ולא מסר גרסתו טרם הגשת כתב אישום זה.

ב"כ המאשימה טוען, כי יש מקום לדחות בקשת הסנגור שכן, לא קיימת חובה לחקור הנאשם טרם הגשת כתב אישום כנגדו ואין חובה על הרשות להחליט אם להעמיד אדם לדין, אם לאו רק לאחר ששמעה גרסתו.

כן הוסיף ב"כ המאשימה, כי לנאשם ניתנה הזכות להשמיע גרסתו טרם הגשת כתב האישום נשוא תיק עמק 926/07 אך בחר שלא להתייצב לחקירה.

עיינתי בטענות הצדדים וכן במסמכים שהוצגו לעיוני.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק נקלטה במשפט הישראלי תחילה בפסיקת בתי המשפט ובהמשך בחקיקת סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי.

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ, נקבע:


"עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק

והוגן. בעקרון
עשויה איפוא, ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך פוגע

באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שהם נתפסים בעיניו של ביהמ"ש. מטרת

החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה

על מעשיהן הנפסדים".

ובהמשך:


"אין
לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס, לא להתנהגות

שערורייתית של הרשות, אלא למשל לכישלונן, או אף לנסיבות שאינן תלויות

ברשות כלל ועיקר, אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה, כי במקרה הנתון

לא ניתן יהיה להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך יפגע באופן

ממשי תחושת הצדק וההגינות".

בע"פ 3270/08 מדינת ישראל נ' חדיד ואח' קבע בימ"ש, כי לא כל מעשה נפסד של הרשות יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק, ואם הוכחה פגיעה בנאשמים יכול שתישקל היא לטובתם בקביעת עונשם.

בע"פ (י-ם) 149/95 אבו אל ת'ן נ' מ"י, נאמר:


"...גם אנו איננו חולקים על כך שסדר הדברים הנכון הוא עריכת חקירה בטרם

הגשת כתב אישום, אך אין לומר, כי מהוראות החסד"פ עולה כי תנאי בל יעבור

להגשת כתב אישום הוא קיום חקירה קודם לכן (בין ע"י המשטרה ובין ע"י
רשות

חוקרת אחרת שהוסמכה לכך בחוק)".

וראו גם: י.קדמי "על סדר הדין בפלילים" (חלק ראשון) בעמ' 544.

לדעתי, רצוי הוא כי כתב אישום יוגש רק לאחר גביית הודעה מהחשוד וזאת, גם בהליכי תכנון ובניה ועם זאת, יתכנו מקרים בהם יוגש כתב אישום בלא גביית הודעת החשוד קודם לכן.




כך, בעניין הנדלמן (ע"פ 70597/04 הנדלמן נ' מ"י – פורסם באתר נבו)
נאמר:


"אין מדובר בזכות מוחלטת, ואין זה תנאי מוקדם להגשת כתב אישום".

"אינני מקבל את טענת הסנגוריה שללא קיומה של חקירה אין בידי המאשימה
סמכות להגיש כתב אישום. בעניין זה אחזור על דברים שנאמרו כבר במותב שלושה של בית משפט זה:
"... גם אנו איננו חולקים על כך שסדר הדברים הנכון הוא עריכת חקירה בטרם הגשת כתב אישום, אך אין
לומר, כי מהוראות החסד"פ
עולה כי תנאי בל יעבור להגשת כתב אישום הוא קיום חקירה קודם לכן (בין ע"י המשטרה ובין ע"י רשות חוקרת אחרת שהוסמכה לכך בחוק)".

אינני סבורה, כי בנסיבות העניין בתיק שבפני
, הפגם שבאי חקירתו של הנאשם טרם הגשת כתב האישום מצדיק ביטול כתב האישום.

מנספח "ג" לסיכומי הנאשם עולה, כי עוד ביום 14.6.2007, בתגובת המאשימה לבקשת ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום הראשון, זומן הנאשם למסור את גרסתו בפני
מפקח המאשימה והיה עליו להופיע למסירת גרסתו, תוך 14 יום.

הנאשם שהיה מיוצג אז ע"י אותו סניגור – עו"ד בלומנפלד - לא עשה כן ולא הופיע בפני
מפקח המאשימה ומשכך הוא, אין לו להלין אלא על עצמו.

כתב האישום שבפני
הוגש ביום 18.10.2007, דהיינו כארבעה חודשים לאחר שבוטל כתב האישום הראשון.

היה לו לנאשם פרק זמן ארוך דיו על מנת להגיע למשרדי הוועדה ולמסור גרסתו לעבירות בהן נחשד לו רצה לעשות כן.

משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

גם טענת הסנגור, לפיה היה על המאשימה לשלוח לנאשם הודעה בשפה הערבית, נדחית על ידי בשתי ידיים.

הנאשם היה מיוצג ע"י סנגור עת התקבלה הודעת המאשימה הקוראת לנאשם להגיע למאשימה ולמסור גרסתו ואין לי כל ספק, כי ידע שעליו לעשות כן ובחר, מטעמיו הוא, שלא להופיע ולא להיחקר ועתה טוען הוא כי משום שלא נגבתה גרסתו, טרם הגשת כתב האישום החדש, יש לבטל כתב האישום.

בעניין זה אומר, כי משפעל שלא בידיים נקיות בעניין זה, לא יוכל ליהנות מפרי מחדלו.

כבר נקבע, כי השימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק צריך שייעשה במשורה וייוחד למקרים חריגים וקיצוניים.

אף כי רצוי היה כי כתב אישום יוגש לאחר שנערכה חקירה לנאשם, בנסיבות המקרה שבפני
ולאור התנהגות הנאשם, כפי שפורט על
ידי לעיל, לא שוכנעתי כי יש הצדקה להורות על ביטול כתב האישום ולא שוכנעתי כי נגרמה לנאשם פגיעה ביכולתו להתגונן שכן, לא מסר גרסה הכובלת אותו ואשר עשויה לשמש ראיה כנגדו.

טענת שיהוי במסירת גרסת הנאשם, אם תטען בהמשך, תישקל לאור הנסיבות אשר פורטו.

לסיכום, יפים הם הדברים שנאמרו בע"פ 9847/05 מדינת ישראל נ' אורה מושב עובדים להתיישבות:


"החלה הדוקטרינה של הגנה מן הצדק, לגבי העבירות שהמשיבים הואשמו בהן,

משמעה איננה אך מחילה על ביצוע עבירות אלא מתן "היתר דה פקטו" להמשך

השימוש האסור במקרקעין גם בעתיד. יתר על כן, זיכויים של המשיבים בדין,

מחמת הגנה מן
הצדק, עלול לתמרץ אותם, כמו גם אחרים, להימנע בעתיד מהסדרת

השימוש במבנים, ולייתר בכך את ההליך התכנוני החוקי באמצעות קבלת היתר הלכה

למעשה במסלול עוקף מוסדות התכנון".

וכן ראה בע"פ 450/77 ברוך בעל טכסא נ' מדינת ישראל פ"ד ל"ב (2) 152:


"לא רק מה שנוח לנאשם גם צודק לעניין זה, ואף לא רק מה שנוח לביהמ"ש למען

קיצור הדיונים, אלא שיש לשקול גם מה שצודק למען האינטרס הציבורי שהתביעה

מייצגת כן יבדוק ביהמ"ש את מידת הכנות שבטענת הצדק שהנאשם מבקש להעלות

שמא מעייניו ליתרון תכסיסי בלבד".

בענייננו, לא שוכנעתי כי עלי לקבל טענת ב"כ הנאשם כי יש לבטל כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, משום שבוטל כתב האישום הראשון ומשלא מסר הנאשם גרסה.

הנאשם ידע כי עליו להתייצב בפני
המאשימה לשם מסירת גרסתו, אך בחר שלא לעשות כן מטעמים השמורים עימו וכדי שיוכל בהמשך לנסות ולהיבנות מעצם העובדה שלא נחקר בטרם הגשת כתב האישום הנוכחי.

ביטול כתב האישום הינו, למעשה, מתן היתר להמשך ביצוע העבירות נשוא כתב האישום ויש בו להוות משום תמריץ שלילי, בנסיבות העניין.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה לביטול כתב האישום.

הנני קובעת התיק להקראה לתאריך 03.11.10 שעה 10:30.

מזכירות בימ"ש תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

מזכירות בימ"ש תזמן הצדדים לתאריך שקבעתי.

ניתנה היום,
ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.














חעמ בית משפט שלום 926/07 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גליל מרכזי נ' ראדי כנעאן (פורסם ב-ֽ 13/09/2010)