פסקי דין על גיא גולן | פסקי דין על מלגזות רעננה | פסקי דין על ר.ח פורקליפט והשקעות |

1992/07 א     13/09/2010




א 1992/07 גיא גולן נ' מלגזות רעננה בע"מ, ר.ח פורקליפט והשקעות בע"מ






בפני

כב' השופט דוד גדול
גיא גולן
התובע בת.א. 1992/07
הנתבע והתובע שכנגד בת.א. 3082/07
ע"י ב"כ עו"ד נתן מאיר
נגד
1. מלגזות רעננה בע"מ

2. ר.ח פורקליפט והשקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד נעם בר

הנתבעות בת.א. 1992/07 התובעות והנתבעות שכנגד בת.א. 3082/07
פסק דין
א. עובדות
1. שני תיקים מאוחדים. בת.א. 1992/07 (להלן:"התביעה הראשונה") התובע הינו גיא גולן
(להלן:"גולן") שהינו הנתבע והתובע שכנגד בת.א. 3082/07 (להלן:"התביעה השנייה") . בתביעה השנייה התובעים הינם מלגזות רעננה בע"מ
ור.ח פורקליפט והשקעות בע"מ
(הוספה בהסכמה מאוחר יותר) וביחד תיקראנה (להלן:"מלגזות").
2. גולן בזמנים הרלוונטיים לתביעה, היה הבעלים של מלגזה תוצרת ניסן מס' רישוי 14-103 שנת ייצור 1999 (להלן: "המלגזה").
3. מלגזות, חברות העוסקות במכירה, השכרה, שירות וטיפול במלגזות.
4. בחודש ספטמבר 2006 נערכה בין הצדדים עסקה הנוגעות למלגזות, כל אחד מן הצדדים טוען לגרסה אחרת אודותיה.
5. בעקבות העסקה ובחלק ממנה, גולן מסר את המלגזה לרמי חן מנהל מלגזות (להלן: "חן") זו מכרה את המלגזה לצד שלישי ובמקומה מסר לגולן מלגזה חילופית. האחרונה נגנבה מחצריו של גולן בלילה שבין 9 ל-10 אוקטובר 2006.
6. ביום 16.10.06 חתמו גולן (כשוכר) ומלגזות (כמשכירה) על הסכם שכירות לפיו גולן שוכר ממלגזות מלגזה שלישית כנגד תשלום דמ"ש חודשיים בסך 900$ (להלן: "חוזה השכירות").
7. מלגזות דרשה מגולן תשלום בגין המלגזה החילופית ועל כן בטל גולן את חוזה השכירות.
8. נוכח כל האמור, חתם גולן כשוכר עם רונטראק כמשכיר על חוזה שכירות לפיו גולן שוכר מלגזה תוצרת ייל (להלן: "המלגזה המושכרת"). (להלן: "החוזה החדש"). עפ"י החוזה החדש על גולן לשלם למשכירה סך 650$ בלווית מע"מ כדמי שכירות.

9. בכתב התביעה 1192/07 תובע גולן כי מלגזות תפצינה אותו בסך 40,425 ₪. בכתב תביעה 3082/07 תובעות מלגזות מגולן לשלם להן סך 55,602 ₪. גולן הגיש תביעה שכנגד בתביעה האחרונה לפיה הוא עותר כי מלגזות תשלמנה לו סך של 27,501 ₪.

ב. הדיון
1. גולן טוען כי:
א. לפי עסקת ה"טרייד אין" כללה זו החלפה של המלגזה כנגד מלגזה חדשה, תוך שעל גולן לשלם למלגזות סך נוסף של 50,000 ₪ שישולמו בתשלומים. עוד הוסכם בין הצדדים כי העסקה תתבצע עם הגעת המלגזה החדשה מחו"ל. העתק מן ההסכמות צורף כנספח א' לתצהירו. המסמך לא נחתם כיון שהדברים סוכמו בלחיצת יד. ב"כ גולן מפנה בעניין זה להלכה הפסוקה בד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו (3) 701, 724-725.

ב. מלגזות הציגו כלפיו מצג שווא בחוסר תום לב ולא התכוונו לספק לו מלגזה חדשה בניגוד לתנאי העסקה. כוונתו הייתה לרכוש אך ורק מלגזה חדשה שכן, מלגזתו הייתה תקינה. לאחר שהודיע לו רמי נציג מלגזות (להלן:"רמי") כי צד ג' הציע לו מחיר טוב עבור המלגזה העבירה לידי נציג מטעם מלגזות בידיעה, כי בקרוב תגיע המלגזה החדשה. בינתיים, נמסרה לו מלגזה חילופית מאת מלגזות. ראו עדותם של מרדכי ברמלי (להלן:"ברמלי"), יעקב גולן, (להלן:"יעקב") וחוסיין אזברגה (להלן:"חוסיין") אשר לא נסתרה. עדותם של האחרונים אינה בגדר עדות כבושה.

ג. יש לקבל את גרסתו הנתמכת בעדויות חיצוניות, זאת בניגוד לגרסת מלגזות שאינה נתמכת. לפי דבריו של רמי עצמו, נהג בעת השכרת כל מלגזה לחתום על הסכם שכירות. העדר חתימה על הסכם ביניהם מחזקת את גרסתו של גולן.

ד. מלגזות לא הודיעו לו כי המלגזה החלופית אינה מבוטחת כנדרש. לכן, דרש הוא את מלגזתו שלו או שוויה. רק לאחר דרישה זו העלו מלגזות את הטיעון השקרי כי המלגזה החלופית נרכשה על ידו.

ה. המלגזה החילופית אוחסנה כראוי בסככה כשהיא קשורה לעמוד בטון ולמלגזה אחרת באמצעות שרשרת פלדה. גולן היה מנוי במוקד סיור ואבטחה. לאחר הגניבה, התלונן במשטרה.

ו. מלגזות ניצלו את מצוקתו וחייבו אותו לחתום על חוזה שכירות (נספח ו') לפיו ישולמו על ידו בגין שכירת מלגזה אחרת סכום מופרז בשיעור של 900$, ולאחר הפקדה של שיק בטחון על סך של 57,000 ₪. ( האחרון הוחזר).

ז. מלגזות נותרו חבים לו הסך של 35,000 ₪ בגין המלגזה הישנה שלו. בנוסף עליהם לשלם לו נזקו בסך של 27,501 ₪ שהם דמי השכירות המלאים של מלגזה אחרת שנאלץ לשכור (ממלגזות (2,362 ₪ +מע"מ – מיום 16.10.06-7.11.06) ולאחר מכן מחב' רונטראק (לפי עלות חודשית של 650$+ מע"מ)) ובסך הכול הסך של 62,501 ₪.

ח. החשבונית שצורפה כנספח א' לתביעת מלגזות, כראיה למצבה המכאני של המלגזה הראשונה משנת 1999, אינה מוכרת לו כלל ועיקר. יש לקבוע כי אי העדתו של רואה החשבון מצד מלגזות פועל לרעתן. ב"כ גולן הפנה להלכה הפסוקה בע"א 2275/90 לימה חברה ישראליות לתעשיות בע"מ ואח' נ' פרץ רוזנברג ואח' , פ"ד מ"ז (2) 605 וכן, ע"א 465/88 בנק למימון וסחר נ' מתתיהו ואח' , פ"ד מ"ה (4) 651. אף ייפוי הכוח לו טוענת מלגזות, אין בו מזור למלגזות שכן חובת ההוכחה בדבר אותנטיות החשבונית חלה עליה. רמי אף אישר בחקירתו (עמ' 25 שורות 17-24) כי מתאפשר למלגזות להנפיק רטרואקטיבית חשבוניות. כל האמור לעיל, יש בו כדי לקבוע כי חשבונית המס מיום 1.10.06, עליה נסמכת גרסתן של מלגזות הינה בגדר משענת קנה רצוץ.

ט. מכחיש את שירות התיקונים שניתן לו בשנת 2006 מאת מלגזות, ובעטיו של זה את החוב בגינו (17,660 ₪). מלגזות צירפו בעניין זה חשבוניות שאינן חתומות וכרטסות הנהלת חשבונות שהוצאו, לכאורה, על תיקונים במועדים שאינם ברורים. מלגזות לא טרחה להציג הזמנות ותעודות משלוח ומכל הנ"ל יש לקבוע כי גרסתה לא הוכחה ולו בראשית ראייה.

י. לפי חוו"ד שמאי מטעמו, מחיר המלגזה משנת 1999 היה 42,900 ₪.

יא. אין לקבל את הטענה לאי הקטנת נזק שהרי פעל להקטנת נזקיו כאשר התקשר עם חברת רונטראק.

יב. יש לקבוע כי הוכחה גרסתו ועל מלגזות לשפותו בסך של 42,425 בגין מלגזתו וכן, בסך של 27,501 ₪ בגין תקופות השכירות של מלגזה אחרת. מנגד, גרסת מלגזות לא הוכחה הן בקשר לעסקה והן בקשר לחוב הנטען על ידן ויש, איפוא, לדחותה.

2. מלגזות טוענות כי:
א. התובע פנה אליהן (לרמי הבעלים) בחודש ספטמבר 2006 וביקש לבדוק עסקת "טרייד אין" לגבי המלגזה שהושבתה נוכח מצבה המכאני.

ב. הוצעו לתובע אפשרויות שונות בטרם ההסכמה אליה הגיעו. לאחר ששקל שיקוליו, בחר התובע באופציה של החלפה תוך זיכוי של 30,000 ₪ עבור המלגזה ובתוספת של 32,800 ₪ יזוכה במלגזה חלופית משומשת מדגם חדש יותר.

ג. לאחר ימים מספר, התלונן התובע כי אינו מרוצה מן המלגזה וביקש להחליפה שוב במלגזה אחרת בתקציב דומה, לכך הסכימו שגולן יחויב בעלות של הובלה נוספת.

ד. חשבונית כנגד העסקה נשלחה לתובע ביום 1.10.06 כ-8 ימים עוד בטרם נגנבה המלגזה החלופית, לגרסת התובע.

ה. החשבונית מהווה רשומה מוסדית עם כל המשתמע מכך ויש לקבלה כמהימנה והמעידה על פרטי ותנאי העסקה הנכונים, כגרסת מלגזות. צירפו את אישור הרו"ח לעניין אותנטיות החשבוניות, זאת בהתאם להחלטת בית המשפט. התירו לגולן באמצעות ייפוי כוח לפנות לרשויות המס ולבדוק את אותנטיות החשבוניות ואולם זה בחר שלא לעשות שימוש כלשהוא בייפוי הכוח ובכך, יש למצוא חיזוק בגרסת מלגזות מפאת ההנחה ההגיונית כי לו היה לגולן חומר ראייתי לטובתו היה בוודאי עושה בו שימוש בבית המשפט. רמיזותיו של גולן כנגד מלגזות, הינן בגדר ניסיון להטיל סטיגמה של ביצוע מעשה פלילי ובכדי להוכיח טענות מעין אלה רובץ עליו נטל כבד, אשר לא הוכח כלל ועיקר.

ו. המסמך שצורף כנספח א' לתצהיר התובע אינו מהווה את הסכמת הצדדים, אינו חתום ונכתב ע"י התובע במועד לא ידוע, לפיכך, אין לקבלו.
אין כל אסמכתא, מטעמו של התובע, לרכישת מלגזה חדשה.

ז. לפי ידיעתן, המלגזה החילופית לא הייתה שמורה ולא הייתה אזעקה במקום.

ח. כרצון כן לסייע לגולן לאחר גניבת המלגזה, השכירו לו מלגזה אחרת ופטרו אותו משכירות בעד 10 הימים הראשונים. באותה העת, ביקשו כי ישלם את כל חובו למלגזות ובסך כולל של 17,660 ₪ ואולם, האחרון התחמק מתשלום.

ט. יש לדחות את טענת גולן לפיה אינו חב כל חוב בגין תיקונים במלגזותיו לפי חשבוניות שאינן חתומות על ידו, שעה שמעולם לא נהג לחתום על גבי אלה. עד לאותה גניבת מלגזה, גולן שילם תמיד את התשלומים לפי חשבוניות שאינן חתומות, בכך יש ללמוד על המנהג שהיה בין הצדדים ועל כך כי כיום מנסה האחרון להתחמק מתשלום באמתלות שווא. גולן פנה למלגזות ובקש להפחית החוב, משסורב פנה בתביעה לביהמ"ש כאמצעי לחץ.

י. אי קיומו של הסכם שכירות בעניין המלגזה החלופית יש בו כדי להעיד על כך שלא דובר במלגזה חלופית כי אם בקבועה ובעסקה סופית. ניסיונו של התובע לדרוש כספים בעד שכירת מלגזה אחרת הינו משולל כל יסוד ועומד אף בניגוד לעקרון הקטנת הנזק,בעניין זה הפנה ב"כ מלגזות לפסיקה עניפה (ע"א 4837/92 אליהו חברה לביטוח נ' ג'ורג' בורב מט(2) 257 , 259-260 וכיוצ"ב.)

יא. גולן בתלונתו למשטרה לא ציין כי המלגזה אינה שלו. בכך יש כדי לחזק את גרסת מלגזות. במידה והאחרונות היו חושבות כי מדובר במלגזה זמנית שבבעלותן, לא היו משכירות לגולן מלגזה אחרת תחת החלופית שנגנבה.

יב. יש להתייחס לתצהירי העדות מטעמו של גולן (לבד מתצהירו) כאל עדות כבושה, כאשר זכרם של עדים נוספים לא בא לידי ביטוי מתחילתו של התיק ועד להגשתם. עוד נמצאו בעדויות אלה סתירות.

יג. אין לקבל את חוות דעתו של השמאי מטעם גולן שכן לא ראה את המלגזות, לפי דבריו הוא. חוות דעתו היא כעדות שמיעה, הינה חסרת כוח ראייתי שהוא ולפיכך, יש להתעלם ממנה כליל. משכך, יש לדחות את גרסת גולן ולחייבו בחובו כלפי מלגזות.

3. הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 12.4.10 ובה העידו גולן, מיכה זכאי (להלן:"זכאי"), אלי מינאי ("מינאי"), יעקב, ברמלי וחוסיין מטעם הראשון ומטעם מלגזות העיד רמי ודוד אדרי (להלן:"אדרי").

4. משקילת עדויות העדים מסתבר כי אף לא אחת מגרסאות הצדדים מתקבלת על דעתי ומשכנעת כי יש לקבלה.

5. העד גולן סיפר בתצהירו כי מלגזות הפרה את עסקת הטרייד אין ולא התכוונה מעולם לספק לו מלגזה חדשה לפי המוסכם. (עמ' 3-4 לתצהיר). בחקירתו בביהמ"ש חזר האחרון על אותה הגרסה אלא שלא הצליח לשכנע את בית המשפט לפי מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי (51%) מתובע, את תביעתו.

6. גולן לא הציג מסמך משכנע המגבה את העסקה לה הוא טוען. המסמך שהציג לא נשא תאריך או חתימות של הצדדים. לו אקבל את גרסתו לעניין גמירות הדעת בין הצדדים בדרך של לחיצת יד, כדבריו (עמ' 14 שורה 1), גם אז גרסתו, עליה להיות מגובה לכל הפחות בעדים מטעמו ואין הדבר כך. יעקב שהעיד סתר עצמו או זכרונו לא עמד לו, לעיתים קרובות. כאשר נשאל : "אתה זוכר באיזה שעה הגיע רמי? ענה : "בוקר זה לא, כנראה לפי זיכרון בשעות הצהריים, לא זוכר" (עמ' 10 לפרוטוקול) בהמשך ציין כי :"רמי לא לוקח הוא שולח משהו" ואחר כך טען "רמי היה במקום, רמי לקח את המלגזה עם המוביל". ובהמשך שוב חוזר לגרסתו הראשונה:
"ש: רמי חן היה במקום עם המוביל.
ת: לא"
וכך, גרסתו ממשיכה לנוע בין כן ולא והתייחסות לאירוע המשא ומתן בדרך שאינה ברורה /או מובנית.
דווקא יעקב היה אמור להיות עד תומך בגרסת בנו בצורה הטובה ביותר וזה נכשל. גם תמיכה ראויה לאופיו של הסכם בין הצדדים לא מצינו בעדותו.

לא רק עדותו של יעקב בעייתית אלא שגם העד ברמלי לא זוכר את רמי שמגיע (עמ' 11) בהמשך טוען ברמלי כי : "ראיתי שלוקח את המלגזה . רמי עצמו לקח.."
גם העד חוסיין לא טמן ידו בצלחת ובדיוק בנקודה זו טען פעם אחת כי :"בא לקחת אותה רמי והביא עוד אחת..." ובשנייה טוען :"לא רמי. הגיע אח שלו.." (עמ' 12 לפרוטוקול).

המינימום המצופה הוא מעדויות גולן כי גרסאות העדים מטעמו של גולן תהיינה עקביות ותומכות זו בזו. כך גם לא ברור מדוע גולן לא עשה שימוש בייפוי הכוח שניתן לו מאת מלגזות לבדיקת אותנטיות החשבונית מיום 1.10.06, שלפיה ניתן להכריע בין גרסאות הצדדים.
מצאתי כי גולן לא הוכיח את גרסתו ברמה הנדרשת ומכאן שדין תביעתו העיקרית להידחות וכך אני מורה.

7. מכאן יש לעבור לתביעת מלגזות, גם בגרסת מלגזות, לא מצאתי מקום ליתן בה אמון, ככל שהיא נוגעת לחוב בגין המלגזה ומאותו הנימוק ממש. אף מלגזות לא הצליחה להוכיח את תביעתה. אין כל מסמך המתעד את העסקה בין הצדדים או כל עדות תומכת בגרסת נציג מלגזות, רמי. (ראה עמ' 25 שורות 5-6 לעדותו של רמי). אף העדות הנוספת היחידה שהובאה מטעמן, עדותו של אדרי, זו לוותה בליקויי זיכרון. כך נשאל אדרי: "אתה הובלת לשם 2 מלגזות שונות או שמת מלגזה אחת אחרת" וזה ענה: "לא זוכר. אני עובד מסודר". (עמ' 22 שורות 13-14) ובהמשך:

" ש:אתה לא יודע אם זה מלגזה חדשה או משומשת.
ת: אני לא יכול לזכור דברים כאלו".
(עמ' 22 שורות 22-23).

מלגזות אף לא צירפה תעודת משלוח או הזמנה לביסוס העסקה : "הם לא צורפו . יש והם לא צורפו . אני לא יודע למה .." (ראה עדות רמי, עמ' 24 שורה 3), לא העידה את רואה החשבון או עדות אחרת ניטראלית לגבי החשבונית מיום ה-1.10.06.
נוכח כל האמור יש לדחות אף את גרסת מלגזות בהקשר זה, כאשר אף היא לא עמדה בסטנדרט המקובל להוכחת תביעתה.

8. מכאן יש לעבור ולבדוק את רכיב התביעה השני של מלגזות, זה הנוגע לחוב כספי כלפיה מאת גולן. רמי העיד בתצהירו כי כבר לאחר גניבת המלגזה, ביקש מגולן להסדיר את החוב (סעיף 25 לתצהיר). לאישוש התביעה צירפה מלגזות העתקי חשבוניות וכרטסת הנהלת חשבונות. גולן עצמו הודה בדבר ביצוע עבודות אצלו מעת לעת באמצעות מלגזות (ראה עמ' 15 שורות 2-3 לפרוטוקול). אף העד חוסיין חיזק את הדברים:" הוא טיפל לנו במלגזות" (עמ' 12 לפרוטוקול).

9. ב"כ גולן מקשה וטוען בסיכומיו כי רואה החשבון לא הובא לעדות וכי נטל ההוכחה בעניין אותנטיות החשבוניות מוטל על כתפי מלגזות, כך גם לא צורפו תעודות הזמנה. רמי עצמו הודה בעדותו בביהמ"ש כי טכנית ניתן להוציא חשבונית לא במועדה ( ראה עמ' 25 שורה 20 לפרוטוקול)

10. על פי דיני הראיות הוכיחה מלגזות את החוב כלפיה לפי חשבוניות וכרטסת הנהלת החשבונות של העסק. ואולם, שעה שעל אלה הוטל ספק גדול באותנטיותן, ספק שהוטל עוד בשלביו הראשונים של ניהול התיק, צפיתי כי מלגזות תעמוד בנטל מחמיר להוכחת תביעתה והוא העדת הרו"ח, או למצער המצאתן לביהמ"ש של תעודות ההזמנה, מכתבי התראה וכיוצ"ב. משמלגזות לא עשתה כן, אין לי אלא לנהוג עימה בחומרה כפי שנהגתי עם גולן עצמו בתביעתו.
להזכיר, המוציא מחברו עליו הראייה, ויכולות היו אף מלגזות להביא עדות ניטראלית מטעם רשויות המס ומשביכרו שלא לעשות כן, אין אלא לראות בהתנהלותן ככזו הפועלת לרעתן והמביאה לדחיית תביעתן גם בפן זה של הדברים.

11. באשר לתביעת הנגד של גולן כנגד מלגזות תביעה זו חוזרת על טיעוני גולן בתביעתו העיקרית.
משנדחתה האחרונה אזי דין תביעתו שכנגד של גולן להדחות אף היא, וכך אני מורה.

ג. לסיכום
1. העולה מן המקובץ כי דינן של שתי התביעות לדחייה.
2. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.
31
בית משפט השלום בכפר סבא

13 ספטמבר 2010
ת"א 1992/07 גיא גולן
נ' מלגזות רעננה בע"מ
ת"א 3082/07 מלגזות רעננה בע"מ
נ' גיא גולן








א בית משפט שלום 1992/07 גיא גולן נ' מלגזות רעננה בע"מ, ר.ח פורקליפט והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/09/2010)