פסקי דין על xueqin xue | פסקי דין על שר הפנים - מר אלי ישי | פסקי דין על משרד הפנים |

15214-09/10 עתמ     16/09/2010




עתמ 15214-09/10 xueqin xue נ' שר הפנים - מר אלי ישי, משרד הפנים








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 15214-09-10 xue(עציר) נ' שר הפנים-מר אלי ישי ואח'








בפני
כב' השופטת נאוה בן אור


העותר
xueqin xue
דרכון סיני מס' 20435306
g
ע"י ב"כ עו"ד יובל מור-מוסלי



נגד

המשיבים
1.
שר הפנים - מר אלי ישי
2.
משרד הפנים
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
ע"י ב"כ עו"ד עמיצור איתם






פסק דין



אין חולק, כי העותר שוהה בישראל שלא כדין החל ממאי 2009, לאחר שפג תוקף אשרת העבודה מכוחה נכנס לישראל בשנת 2004.

ביום 28.6.10 נעצר העותר, והוצא נגדו צו משמורת וצו הרחקה. העותר פנה מיד למחרת לשר הפנים, על פי סעיף 16(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וביקש כי ייתן החלטה סופית בעניין צו ההרחקה שהוצא נגדו. בקשתו הייתה שהמדינה תנהג בו לפנים משורת הדין, שכן במהלך שהותו בישראל בגד באשתו, הדבר נודע לבני משפחתה בסין, והוא חושש לחייו. במקביל הגיש העותר עתירה מנהלית ובקשה לצו ביניים לבית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז. במסגרת אותה עתירה ביקש כי לא יורחק מישראל וכי בית המשפט יורה על שחרורו עד להחלטת שר הפנים בעניינו.

במהלך הדיון באותה עתירה הגיעו הצדדים לידי הסכמה, ולפיה יישאר העותר במעצר פרק זמן של 60 יום, ולא יורחק מישראל במהלכם. היה ולא תינתן החלטה של שר הפנים עד עבור 60 יום, ישוחרר העותר בכפוף לתנאים שפורטו. עוד הוסכם כי מרגע שתינתן החלטה בעניינו, תינתן לו שהות של 14 יום להשיג עליה בפני
ערכאה מוסמכת.

ביום ה- 59 לשהותו של העותר במעצר, התקבלה החלטה בעניינו, ולפיה דחה שר הפנים את הבקשה. ההחלטה מיום 25.8.10, נספח ט' לעתירה, חתומה בידי מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. על פי האמור בה, בקשתו של העותר נבחנה ונבדקה על ידי שר הפנים, ולאחר ששקל את השיקולים הנוגעים בדבר, הוחלט לסרב לבקשה. המכתב ממשיך ומפרט את הנימוקים שהביאו את שר הפנים לדחות את הבקשה, ומוסיף ואומר, כי לאחר ששקל את בקשתו של העותר, לא נמצאה בה עילה למתן ארכה לשהייה בישראל.

עניינה של העתירה שלפניי אינה בהשגה על החלטה לגופה, כי אם בטענה, שסעיף 16(ב) לחוק הכניסה לישראל אינו מאפשר לשר הפנים להאציל את סמכותו לפי אותו סעיף לגורם אחר, וכי גם אם לא הואצלה הסמכות, היה על שר הפנים לחתום על ההחלטה בעצמו.

בדיון בעל פה חזר בו ב"כ העותר מן הטענה שסמכותו של השר הואצלה לאחר, אולם עמד על טענתו כי ההחלטה לאו החלטה היא כל עוד לא נחתמה בידי השר עצמו.

לא מצאתי כל יסוד לטענה זו. על פי האמור במכתב באופן הברור ביותר, שר הפנים הוא שהפעיל את שיקול דעתו, ולא הסמיך אחר לעשות כן במקומו. החובה הקבועה בהוראת סעיף 16(ב) הנ"ל היא החובה להפעיל את שיקול הדעת, ולא נמצאה לי כל הוראה לפיה מפעיל שיקול הדעת המנהלי הוא גם זה שחייב לחתום על המכתב המודיע לפונה את ההחלטה שהתקבלה על ידי בעל הסמכות. כתב התשובה מטעם המשיב, המגובה בתצהירו של מנכ"ל רשות האוכלוסין, מודיע בפרוש כי ההחלטה התקבלה על ידי המשיב עצמו, ואין כל יסוד לפקפק בכך.

משכך, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ב"כ העותר ביקש כי ככל שאדחה את העתירה, אורה על עיכוב ביצוע צו ההרחקה על מנת שיוכל לערער על פסק הדין בפני
בית המשפט העליון. לנוכח סיכויי הערעור, ובשים לב לכך שהעותר אינו תוקף כלל בעתירתו את ההחלטה לגופה, איני סבורה כי יש הצדקה לכך, והבקשה נדחית.

המזכירות
תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.

ניתן היום,
ח' תשרי תשע"א, 16 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 15214-09/10 xueqin xue נ' שר הפנים - מר אלי ישי, משרד הפנים (פורסם ב-ֽ 16/09/2010)