פסקי דין על אחמד מוצטפא אחמד נאפע | פסקי דין על מחמד עטאאללה חוסין עמירה ואח' | פסקי דין על התביעה הצבאית

1940/10 בש     17/08/2010




בש 1940/10 אחמד מוצטפא אחמד נאפע, מחמד עטאאללה חוסין עמירה ואח' נ' התביעה הצבאית





בפני
הנשיא: אל"ם אהרון משניות
המבקשים: אחמד מוצטפא אחמד נאפע
/ת.ז. 850979055
מחמד עטאאללה חוסין עמירה / ת.ז. 852230481
סעיד עטאללה חסין עמירה/ ת.ז. 999836695
מחמד עצאם חסין נאפע/ ת.ז. 851993980
(באמצעות ב"כ עו"ד גבי לסקי
)

נגד

המשיבה: התביעה הצבאית
(באמצעות ב"כ קמ"ש ערן לוי
)

(הבקשות נדחות)

תאריך הישיבה: 8 באוגוסט 2010, כ"ח באב התש"ע.

החלטה

נגד המבקשים הוגשו כתבי אישום שמייחסים להם עבירות שונות. המכנה המשותף למבקשים שלפנינו הוא עד התביעה מוסטפא עווד חסין עמירה (להלן: מוסטפא), אשר הפליל בחקירתו במשטרה את ארבעת המבקשים. המבקשים עותרים כי בית המשפט יורה "על הסרת החיסיון מראיות חסויות אשר עשויות לפעול לטובת הגנתו של העותר. כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מסירת רשימה מפורטת של כל החומר החוסה תחת תעודת החיסיון ומסירת פרפראזות, כנדרש". בהמשך הבקשה, ובמהלך הדיון בפני
, ציינו ב"כ המבקשים כי עיקר מבוקשם לקבל פרטים אודות תרגילי חקירה שלטענתם ננקטו כלפי מוסטפא. נוכח העניין המשותף בארבעת התיקים, אוחד הדיון בארבע הבקשות. הטענות שנשמעו בדיון שנערך בפני
התייחסו אפוא לארבע הבקשות יחדיו, וכך אף החלטה זו.

כדרכם של דיונים מסוג זה, הדיון נחלק לשני חלקים: בחלקו האחד, הגלוי, שמעתי את טיעוניה המפורטים של הסנגורית, וכן את התייחסותו הגלויה והכללית של התובע, אשר ציין בפתח דבריו כי החיסיון אינו מתייחס למידע שיש בו כדי לתמוך בטענת פסלות. בחלקו השני, החסוי, שמעתי במעמד צד אחד את גורמי החקירה, וקיבלתי לעיוני את החומר החסוי במלואו. בחלק זה של הדיון, שהתקיים ימים אחדים לאחר החלק הראשון, נכח התובע, ביחד עם ראש צוות החוקרים המכונה "דותן", ועוד שתי משפטניות משירות הביטחון הכללי.

אציין עוד כי במהלך הדיונים בפני
הערכאה הדיונית, ביום 31/05/10, הועברה לידי ההגנה פרפראזה מחקירתו של מוסטפא, וזה לשונה: "במהלך חקירתו התבטא הנדון בפני
אחר, שאינו איש מרות, כי הודה בדברים שלא עשה, על מנת לסיים את החקירה". בעקבות זאת, פנתה ההגנה בבקשה לעיון חוזר במעצרם של המבקשים, בטענה כי מדובר בראיה חדשה שמכרסמת בראיות התביעה ומצדיקה את שחרורם ממעצר. בימ"ש קמא דן בבקשה והחליט לדחותה, תוך שהוא מציין כי הפרפראזה הינה "אמירה כללית שאין בה כדי ללמד דבר וחצי דבר, לא על עצמו ולא על אחרים", ולכן אין בה כדי לשמוט את הבסיס המצדיק מעצר עד תום ההליכים. עררים שהגישה ההגנה בעקבות החלטה זו נדחו בהחלטתו של בימ"ש זה בע"מ 1928,1929/10.

ההלכה בעניין זה של בקשה להסרת חיסיון ברורה, והיא נקבעה כבר מקדמת דנא לאמור: "... אם חומר החקירה, אשר לגביו חל החיסיון, חיוני הוא להגנת הנאשם, כי אז, בוודאי, הצדק דורש את גילויו, ושיקול זה עדיף על-פני כל שיקול ביטחוני אפשרי. שום נימוק ביטחוני, ויהא הוא הנכבד ביותר, אינו שוקל יותר, במשקלותיו היחסיות של הליך פלילי נתון, ממשקל הרשעתו של חף מפשע. עדיף זיכויו של נאשם, שאת אשמתו אין להוכיח בשל הצורך לגלות ראיה שיש אינטרס ביטחוני שלא לגלותה, על-פני הרשעתו של נאשם, שאת חפותו אין להוכיח בשל הצורך שלא לגלות ראיה חסויה..." (ב"ש 838/84 מנחם ליבני ואח'
נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3), 729 ,עמ' 738-739).

על תפקידו של בית המשפט בעניין זה נאמר כי "... בית-משפט לא יכריע בשאלת החיסיון אלא לאחר שביקעת המחלוקת תיגלה לעיניו במלואה, ובהשקיפו עליה סביב-סביב מעל כס המשפט. בעודו יושב על כס המשפט, יעמיד בית-המשפט עצמו סנגור-ממונה-לשעה - סנגור שהוא בית-משפט - וההכרעה בשאלת החיסיון תבוא בשיבתו, בה-בעת, גם כבית-משפט גם כבית-משפט- סנגור -ממונה. על דרך זה, דומה, יוכל בית-משפט להגיע להכרעה נכונה בשאלה אם אי -גילויה של ראיה פלונית יפגע בהגינותו של ההליך הפלילי ובעשיית צדק לנאשם..." (ע"פ 889/96 מאזריב מוחמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1), 433 ,עמ' 464-465).

אף אני הלכתי בדרך זו, ובחנתי את חומר החקירה החסוי, שמא יש בו כדי להועיל להגנת המבקש. הפכתי בו והפכתי בו, תוך שאני משים עצמי בנעליו של סנגור, ולא מצאתי בו את שבקשה ההגנה למצוא. אפרט קמעא: השאלה המרכזית שבמחלוקת בין הצדדים היא המשקל שיש לתת לעדותו המפלילה של מוסטפא. אמרותיו במשטרה והזכ"דים מחקירתו בשב"כ כלולות בחומר הגלוי. לכל אלה נוספו גם דברים שאמר מוסטפא בעת הדיון בבקשת התביעה להאריך את מעצרו, שנערך בבימ"ש קמא ביום 21/01/10 (בתיק יהודה 1187/10), אשר בהם מסר תיאור קשה של נסיבות חקירתו, והם נמסרו לי ע"י הסנגור במהלך הדיון בפני
. בנוסף לכל האמור, קיימת גם הפרפראזה שנזכרה לעיל, ולא למותר לציין בהקשר זה כי הפרפראזה האמורה מתייחסת למעשיו או מחדליו של העד מוסטפא עצמו, ואין בה התייחסות למעשיהם של אלה שהופללו על ידו, והמבקשים בכללם.
מדובר בראיות ששני הצדדים אמורים לעבד ולבחון בכור ההיתוך של ההליכים שמתנהלים בערכאה הדיונית, ולרשותו של כל אחד מהצדדים עומדים הכלים המובנים במסגרת סדר הדין הפלילי להוכחת טענותיו. בשים לב למכלול הראיות ולגזרת המחלוקת שבין הצדדים, נחה דעתי כי החומר החסוי שבו עיינתי, אינו תורם תרומה של ממש להגנתם של המבקשים, יתר על מה שכבר נמסר או ידוע להגנה, ובמובן מסוים חסיונו של החומר האמור, אשר מונע את האפשרות להגישו כראיה במשפט, אף עשוי לסייע להגנה.

לעומת זאת, הסרת החיסיון עלולה לפגוע באינטרס ביטחוני חשוב, ויפים לעניין זה דברים שנאמרו בבימ"ש זה בב"ש 3318/09 בעניין ג'מאל חאג':
"סוד גלוי הוא כי חלק מארגוני הטרור, כארגוני פשיעה אחרים, עוסקים באיסוף שיטתי של דרכי פעולת כוחות הביטחון, ואף בהדרכת פעיליהם איך להתמודד עם שיטות אלה, על מנת לשכלל את מעשיהם ולהבטיח לעצמם הישגים רבים ככל האפשר. אשר על כן, האמור לעיל בדבר דרכי הערכת האינטרסים, מקבל משנה תוקף כאשר על כף אחת של המאזניים מצויים אינטרסים הקשורים לעבודתם של שירותי הביטחון, האמונים על המלחמה נגד עבריינות מאורגנת זו, המאפיינת חלקים גדולים של פעילות הטרור".
בנסיבות אלה, אני סבור כי לא ניתן לומר "כי הצורך לגלות את הראיה, לשם עשיית צדק, עדיף מן העניין שיש לא לגלותה", כנדרש לפי סעיף 87(א) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב](יהודה והשומרון)(מס' 1651), התש"ע – 2009.

אשר לבקשה כי תימסר להגנה רשימה מפורטת של כלל חומר החקירה, ובכלל זה החומר החוסה תחת תעודת החיסיון, חקרתי ודרשתי בעניין זה את התביעה ואת גורמי הביטחון שהופיעו בפני
בדיון במעמד צד אחד. בסופו של דבר שוכנעתי כי העברת רשימה הכוללת גם את החומר החסוי, גם מבלי להתייחס לתוכנו של החומר האמור, עלולה לחשוף נתונים שיפגעו בתכלית החיסיון ובביטחון המדינה, מבלי שיש בה תועלת נראית לעין להגנת המבקשים (ראו החלטתו של כב' השופט עמית בבש"פ 120/10, פלוני נ' מדינת ישראל, פורסמה בנבו, ובעיקר בסעיף 27 להחלטה).

נוכח כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשות ההגנה להסרת החיסיון שהוטל על חלק מהראיות בתיקיהם של ארבעת המבקשים, ולכן הבקשות נדחות.

ניתנה היום, 17 באוגוסט 2010, ז' באלול התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
_________________
הנשיא
תאריך: 8.8.10 בית המשפט הצבאי לערעורים ב"ש 1940+1941+1942+1943/10
3

צ ב א ה ה ג נ ה ל י ש ר א ל

בית המשפט הצבאי לערעורים ב"ש 1940/10
1941/10
1942/10
1973/10

1









בש בית המשפט הצבאי 1940/10 אחמד מוצטפא אחמד נאפע, מחמד עטאאללה חוסין עמירה ואח' נ' התביעה הצבאית (פורסם ב-ֽ 17/08/2010)