פסקי דין על עובדיה כהן | פסקי דין על שושנה כהן | פסקי דין על הסתדרות העובדים הלאומית | פסקי דין על "עמותת נ.י.ל.י" |

1291/09 א     21/09/2010




א 1291/09 עובדיה כהן, שושנה כהן נ' הסתדרות העובדים הלאומית, "עמותת נ.י.ל.י"








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 1291-09 הסתדרות הלאומית ואח' נ' כהן






בפני

כב' הרשם
חגי ברנר


מבקשים

1
. עובדיה כהן
2. שושנה כהן


נגד


משיבים

1. הסתדרות העובדים הלאומית

2
.
"עמותת נ.י.ל.י"



החלטה


1.
בפני
י בקשה של המבקש 1 (להלן: "המבקש") ורעייתו, המבקשת 2 (להלן: "המבקשת"), לעיין מחדש בשאלת העיקול על מחצית מכספי הפנסיה של המבקש, באופן שיוסר העיקול על כספים אלה על מנת שניתן יהיה לשלמם לידי המבקשת.

2.
בתיק העיקרי מתבררת תביעתן של המשיבות נגד המבקש, להשבת כספים שנגנבו על ידו בעת ששימש בתפקיד מנהל הכספים של המשיבות.

3.
המשיבות ביקשו להטיל עיקול זמני על כספי הגמלה החודשית המשולמים על ידן למבקש. ביום 18.3.2009 ניתן צו עיקול זמני כמבוקש. לאחר מכן הוגשה בקשה לביטול העיקול הזמני, שנדונה ביום 11.6.2009 בפני
כב' השופט ברוך ז"ל.

4.
בהחלטה מיום 17.6.2009 קבע כב' השופט ברוך ז"ל כי העיקול הזמני יעמוד על כנו, אך הוסיף וציין כי "אם תסכים אשת המשיב ליטול על עצמה את ההתחייבות בהתאם להצהרת עו"ד פיינברג [ב"כ המשיבות שבפני
י- ח.ב.], תוגש בקשה מתאימה לבית משפט, באופן שיאפשר את רישום השיעבוד על מחצית הדירה שלה, להבטחת הסכומים שבין הסכום הפטור מעיקול לבין הסכום שישולם לידיה, עד למועד פסק הדין בהליך הנוכחי."

בית המשפט הסתמך על הצהרתו של עו"ד פיינברג, במהלך הדיון מיום 11.6.2009, לפיה המשיבות מוכנות לשלם למבקשת מחצית הגמלה החודשית ובלבד שזו תחתום על שיעבוד חלקה בדירה לטובת המשיבות כדי להבטיח את יכולתן של המשיבות לגבות מהמבקשת את מה שישלמו לה עד למתן

פסק דין
בתיק העיקרי.

5.
זמן מה לאחר הדיון הודיעה המבקשת כי היא מוכנה לשעבד את זכויותיה בדירה, אך המשיבות התנגדו לשלם למבקשת את מחצית סכום הגמלה.

6.
בהחלטתי מיום 20.1.2010 ציינתי כי על מנת שתועמד לרשות המשיבות בטוחה הולמת, על המבקשת להסכים לכך שהעיקול שהטילו המשיבות על חלקו של המבקש בדירת המגורים גובר על הערת האזהרה שנרשמה לזכותה של המבקשת על חלקו של המבקש בדירה.

המבקשת לא היתה מוכנה ליתן הצהרה כאמור, ועל כן, בהחלטה נוספת מיום 8.4.2010, ציינתי כי בשלב זה אין מקום לדון מחדש בשאלת העיקול הזמני.

7.
במקביל, המשיבות יזמו הליך למחיקתה של הערת האזהרה שרשמה המבקשת על חלקו של המבקש בדירה (ה"פ 16562/09). המבקשת התנגדה למחיקה המבוקשת. ביום 11.4.2010 ניתן

פסק דין
הצהרתי לטובתן של המשיבות ולפיו הורה בית המשפט על מחיקתה של הערת האזהרה.

8.
כעת שבה המבקשת ועותרת לביטול העיקול הזמני על מחצית מכספי הגמלה של המבקש על מנת שכספים אלה יועברו לידיה.

9.
המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות כי הצעתן בדיון שנערך בפני
כב' השופט ברוך ז"ל חדלה להיות רלבנטית מרגע שנדחתה על ידי המבקשים, עוד קודם להחלטה מיום 17.6.2009. הן מצביעות על כך שהמבקשת סרבה להעתר לדרישתן למחוק את הערת האזהרה שרשמה על זכויותיו של המבקש, והן נצרכו לנהל תביעה נגדה בענין זה, שרק בעקבות פסק הדין שניתן בה, מוכנה כיום המבקשת לקיים את מה שנדרשה מלכתחילה לעשות. המשיבות מצביעות על כך שצמצום העיקול יפגע ביכולתן להפרע מן המבקש וכי כפי שציין כב' השופט ברוך ז"ל, המבקשת היתה שותפה לנסיונו של המבקש להבריח רכוש. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה תומך בשלילת גמלתו של המבקש בהליך המתנהל בבית הדין לעבודה.

10.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה.

11.
החלטתו של כב' השופט ברוך ז"ל היא ברורה ומפורשת, ולפיה ניתנה למבקשת אפשרות, שאינה מוגבלת בזמן, לשעבד לטובת המשיבות את זכויותיה בדירה, ומרגע שתעשה כן, יוסר העיקול הזמני על מחצית מכספי הגמלה של המבקש. אכן, החלטה זו התבססה על הסכמה של המשיבות שהועלתה במסגרת הדיון, הסכמה שלימים המשיבות חזרו בהן ממנה, אלא שחזרה זו אינה מועילה להן, שכן ההסכמה קיבלה למעשה תוקף של החלטה במסגרת ההחלטה מיום 17.6.2009. כב' השופט ברוך ז"ל היה מודע היטב לחומרת מעשיה של המבקשת, שהיתה שותפה לנסיון של המבקש להבריח נכסים, כמו גם לסיכויי ההצלחה הגבוהים של התביעה, אך חרף זאת מצא לנכון ליתן בידיה של המבקשת את הברירה לשעבד את זכויותיה בדירה ובתמורה לקבל מחצית מתשלומי הגמלה.
המותב הנוכחי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטתו זו של כב' השופט ברוך ז"ל.

12.
נתתי דעתי גם לכך שהמבקשת היא שמנעה במו ידיה את הסרת העיקול הזמני בכך שסרבה להצהיר כי העיקול שנרשם על זכויותיו של המבקש בדירה גובר על הערת האזהרה שנרשמה לטובתה (שלימים, בית המשפט הורה על מחיקתה). יחד עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מתוקפה של הההחלטה מיום 17.6.2009, שבעינה עומדת. הוא הדין בעובדה שהיועץ המשפטי לממשלה תומך בשלילת גמלתו של המבקש. יחד עם זאת, ברור כי ככל שבית הדין לעבודה יחליט בסופו של יום לשלול את גמלתו של המבקש, ממילא לא תידרשנה המשיבות לשלם את מחצית הגמלה למבקשת.

13.
עמדתן החלופית של המשיבות היא שיש להקנות להן זכות לפינוי ומימוש דירת המבקשת באופן מיידי כתנאי לתשלום מחצית הגמלה למבקשת. אכן, בעמדה זו יש הגיון רב שכן יש בה כדי לשפר את הבטוחה שתועמד לרשותן, אלא שמדובר ב"מקצה שיפורים" לעומת הסכמתן של המשיבות כפי שניתנה בדיון מיום 11.6.2009, והואיל ותנאי זו אינו מהווה חלק מן ההחלטה מיום 17.6.2009, אין מקום להטילו כעת.

14.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה כי כנגד רישום שיעבוד לטובתן של המשיבות על זכויותיה של המבקשת בדירה, יצומצם העיקול הזמני כמבוקש ויחול על מחצית הגמלה החודשית. המחצית השניה תשולם החל ממועד רישום השעבוד, למבקשת.

הצדדים יפעלו יחדיו לשם רישום השעבוד בהקדם האפשרי.

15.
אין כל יסוד לדרישת המבקשת לקבל לידיה את מלוא הסכומים רטרואקטיבית ממועד הטלת העיקול הזמני, שכן המבקשת בסרבנותה בענין הערת האזהרה היא זו שתרמה לכך שלא קויים התנאי לצמצומו של העיקול הזמני.

16.
אין צו להוצאות.









ניתנה היום,
י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.


חגי ברנר
, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א









א בית משפט מחוזי 1291/09 עובדיה כהן, שושנה כהן נ' הסתדרות העובדים הלאומית, "עמותת נ.י.ל.י" (פורסם ב-ֽ 21/09/2010)