פסקי דין על לוי שלמה | פסקי דין על לוי חביבה | פסקי דין על לוי יפית | פסקי דין על לוי אלירן | פסקי דין על עיריית ירושלים-שרותי כבאות והצלה

13532/01 א     24/03/2004




א 13532/01 לוי שלמה, לוי חביבה, לוי יפית, לוי אלירן נ' עיריית ירושלים-שרותי כבאות והצלה




1
בתי המשפט

א 013532/01
בית משפט השלום ירושלים
24/03/2004

כב' השופט כרמי מוסק
בפני
:
1 . לוי שלמה

2 . לוי חביבה

3 . לוי יפית

4 . לוי אלירן

5 . עזבון אסתר לוי ז"ל
6 . עזבון נחום לוי ז"ל
בעניין:
התובעים
נ ג ד
עיריית ירושלים-שרותי כבאות והצלה
הנתבעת

החלטה

1. לפני שתי בקשות מטעם התובעים. הבקשה האחת היא הגשת חוות דעת רפואית מתוקנת והשניה היא בקשה לתיקון כתב התביעה.

2. הנתבעת והצד השלישי 3 (להלן: הצד השלישי) מתנגדים באופן נמרץ לבקשות האמורות.

3. טרם אגש לגוף הבקשות, ראוי לסקור את הרקע לתביעה, והמהלכים שהיו בניהול הדיון עד כה.

4. כתב התביעה בתיק זה, הוגש ביום 4/9/01, והוא עוסק בארוע מצער שהיה בתאריך 12/11/92 ובו פרצה שריפה בדירת התובעים וכתוצאה ממנו נספו שני ילדי התובעים אסתר לוי ז"ל ונחום לוי ז"ל, ונגרמו נזקים לתובעים.

5. בתביעה מועלות טענות כנגד שירותי הכבאות, שגרמו לטענת התובעים במחדליהם לתוצאות הקשות. בין היתר נטען כי היה עיכוב בפריצת דלת הדירה, דבר שגרם למות המנוחים.

6. הנתבעת והצד השלישי חולקים על האמור בתביעה.

7. מסתבר כי תביעה דומה או זהה הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 1999. תביעה זו נמחקה בדיון שהתקיים ביום 21/10/99 בבית המשפט המחוזי. התביעה נמחקה, ובתנאי שאם תוגש מחדש יהיו הנתבעים והצד השלישי רשאים לעתור ולבקש הוצאות.

8. על פי החלטתי, הגישו התובעים ביום 18/12/03 תצהירי עדות ראשית. כמו כן הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת מומחה, בתחום הרפואה המשפטית. בבקשה נאמר כי חוות הדעת אמורה להתייחס למרכיב הקשר הסיבתי בתביעה, תוך הסבר כי הכוונה לסיכויי היוותרות המנוחים בחיים אלמלא העיכוב שנגרם בפריצת דלת הדירה. הבקשה נומקה בקשיים כספיים לגייס את סכום עלות חוות הדעת וכן עומס העבודה המוטל על פרופ' היס שאמור לתת את חוות הדעת.

9. לקראת הדיון שהתקיים ביום 21/12/03, הוגשה חוות דעתו של פרופ' היס.

10. חוות הדעת עוסקת בניתוח עדויות, וממצאים רפואיים ופתלוגיים שונים. בסוף חוות הדעת נאמר כך:

"השריפה בדירה פרצה בסביבות השעה 22:07.
מכבי אשר הגיע לכניסה לדירה בשעה 22:14.
דלת הכניסה לדירה נפרצה בשעה 22:38.
צוות מד"א נכנס לדירה בערך בשעה 22:38.
מנוחה מספר 1 ומנוח מספר 2 היו חסרי הכרה וגוון עורם היה ורוד.
הוחל מייד בניסיונות החייאה כולל הנשמה ע"י חמצן שנמשכו במרכז רפואי "הדסה".
א. מאז תחילת פעולות החייאה לא הראו מנוחה מספר 1 ומנוח מספר 2 סימני חיים.
מותה של המנוחה מספר 1 נקבע בחצות של 12 בנובמבר 1992.
בדמו של אלירן לוי נמצאו 33% קרבוקסיהמוגלובין.
בדמה של יפית לוי נמצא 8.2% קרבוקסיהמוגלובין.
על סמך נתונים מזירת שריפת דירת משפחת לוי בתאריך 12 בנובמבר 1992 ועל סמך נתונים רפואיים מבדיקת הנערה יפית לוי בת 12 שנים והילד אלירן לוי בן 8 שנים ופעולות החייאה שעברה התינוקת אסתר לוי והילד המנוח נחום לוי, הינני מחווה דעתי:
1. מותם של אסתר ונחום לוי נגרם מהרעלה קטלנית של חד תחמוצת הפחמן.
2. סביר להניח שפעולות החייאה רפואית מוקדמות יותר, ז"א בערך בשעה 22:14 היו מעניקות סיכוי סביר להצלת חייהם של אסתר לוי ונחום לוי.
3. האיחור בתחילת פעולות ההחייאה, היה קרוב לודאי, גורם מכריע בגרימת מותם של אסתר לוי ונחום לוי".

11. קריאה פשוטה של חות הדעת מלמדת כי פרופ' היס מייחס משמעות רבה למועדים המדוייקים דהיינו מועד פריצת השריפה, מועד כניסת מכבי האש, וצוותי מד"א לדירה. לדעת פרופ' היס, אילו היה ניתן הטיפול בשענה 22:14 ולא 22:38, היינו כ-24 דקות קודם היה סיכוי סביר להציל את חיי הילדים המנוחים, והאחור בפעולות ההחייאה היה הגורם המכריע לפטירה.

12. בדיון שהתקיים ביום 21/12/03, 3 ימים לאחר חתימת חוות הדעת, הודיע ב"כ התובעים כי הוא מבקש מפרופ' היס לתקן את חוות הדעת, שכן פרופ' היס התייחס לשעה 22:14 ואילו ב"כ התובעים מבקש מפרופ' היס להתייחס לשעה 22:20. לדבריו שעה זו, עולה מחומר הראיות הנמצא בידי ב"כ התובעים.

13. על פי החלטתי, הוגשה ביום 6/1/04 בקשה בכתב לתיקון חוות הדעת. בבקשה מוסבר כי ראוי היה להתייחס לשעה 22:20 כמועד בו ניתן היה לפרוץ את דלת הדירה ואילו השעה 22:14 היא שעת ההגעה של הצוות הראשון של מכבי אש.

14. בהמשך עוסקת הבקשה בטענות המשפטיות בדבר המועד להגשת חוות הדעת, והאפשרות לבקש תיקון חוות הדעת.

15. לבקשה צורף תצהיר התובע 1, אולם אין בתצהיר התייחסות כלשהי, לפשר הבקשה לתיקון חוות הדעת, אלא התצהיר מתייחס לסיבות לכך שחוות הדעת התעכבה והוגשה באחור.

16. הנתבעת הגיבה בכתב והעלתה את כל מסכת הזמנים והמועדים שחלפו, לרבות העובדה שלא הוגשה חוות דעת כזו בבית המשפט המחוזי, או עם הגשת כתב תביעה זה.

17. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי כל הנחותיו של פרופ' היס, באשר למועד פריצת השריפה הן מופרכות לחלוטין, שכן לא ניתן לדעת מתי פרצה השריפה.

18. בתגובת התובעים, נטען כי על פי חומר הראיות, שיוגש, הדיווח על השריפה התקבל במכבי אש בשעה 22:11. דהיינו, על פי גרסת התובעים הצוות הראשון הגיע לדירה בתוך 3 דקות, נעשו נסינות כושלים לפרוץ את הדלת משך 18 דקות ללא הצלחה, בשעה 22:35 נטלו צוות מכבי אש מכשיר הדראולי שני, ואז נפרצה דלת הדירה תוך 3 דקות, והצוותים נכנסו בשעה 22:38.

19. ראוי לציין כבר עתה, כי אין לפני ראיה או חוות דעת מטעם התובעים, מהו הזמן הסביר לפרוץ את דלת הדירה עם מכשיר הדראולי.

20. התובעים הגישו תצהירים של עדי ראיה לנסיונות הפריצה. מתצהיריהם עלה כי הנסיונות עם המכשיר הראשון ערכו בין 12 ל-15 דקת, המכשיר הראשון הצליח לעקם את הדלת, אך לא לפרוץ אותה, עם המכשיר השני נפרצה הדלת בפרק זמן של
2-3 דקות.

21. לא ניתן לקבוע מעדויות אלה, של עדי ראיה שאינן עדים מומחים, מהו פרק הזמן הסביר לפריצת הדלת עם אותו מכשיר. לא ניתן לקבוע כי מדבר בפרק זמן של 2-3 דקות שכן חרף העובדה שהמכשיר הראשון לא הביא לפריצת הדלת, הרי לפי העדויות מטעם התובעים הוא גרם לעיקום הדלת היינו מכשיר זה החליש את אחיזתה ויציבותה, ובהחלט יתכן שהמכשיר השני רק השלים את המלאכה.

22. לאור כל זאת, יש לחזור ולעיין בתיקון המבוקש בחוות הדעת. מטרתו של התיקון הוא להתייחס לשעה 22:20 כשעה בה ניתן היה להציל את הילדים המנוחים ולא 22:14.

23. ברור לכל, כי אם הצוותים הגיעו בשעה 22:14, תוך 3 דקות כאמור, הרי שלא ניתן היה לפרוץ את הדלת בשעה זו.

24. על כן, כאשר קבע פרופ' היס בחוות דעתו, כי ניתן היה להציל את הילדים, אם היו מקבלים טיפול בשעה 22:14, למעשה הביא בקביעה זו לכשלון התביעה, לאור הנתונים שהצגנו לעיל.

25. אין זה חשוב כלל מתי פרצה השריפה, אלא חשוב הוא, מתי הוזעקו מכבי האש ומתי הגיעו לדירה, זאת כדי לבחון את התנהגות מכבי האש.

26. בבקשה לתיקון חוות הדעת, מודה ב"כ התובעים כי שעת פריצת השריפה אינה ידועה, אלא מעלה השערה, כי הדבר היה סמוך לשעה 22:11.

27. אם כך, הנחתו של פרופ' היס בחוות הדעת כי השריפה פרצה בשה 22:07, אינה משוללת יסוד, ומכאן שלדעתו המקצועית קבלת טיפול תווך 7 דקות היתה מצילה את המנוחים.

28. אם סבר פרופ' היס, כי ניתן היה להציל את המנוחים גם אם ניתן היה לטיפול תוך 9 או 10 דקות היה ודאי מציין זאת בחוות דעתו, אולם פרופ' היס תחם את הזמן ל-7 דקות.

29. עתה, מבקשים התובעים ל"הזיז" את השעה בה ניתן היה להציל את המנוחים ל-22:20, היינו 6 דקות קדימה, ומצפים כי פרופ' היס, ייאמר שגם אז ניתן היה להציל את המנוחים.

30. ברור, כי השריפה לא פרצה ב-22:11, שהרי אז הודע למכבי אש. מכאן, כאמור השריפה פרצה מספר דקות קודם לכן.

31. התובעים, אינם מבקשים לתקן את קביעתו של פרופ' היס כי השריפה פרצה ב-22:07, אחרת תתמוטט חוות דעתו לחלוטין.

32. לאור כל זאת, אני סבור, כי התיקון שאותו מבקשים התובעים לעשות בחוות הדעת הינו בלתי סביר על פניו, וסותר באופן מהותי את שאמר פרופ' היס בחוות דעתו שכבר הוגשה כי פרק זמן 7 דקות היה מציל את המנוחים, ולא פרק זמן ארוך מזה.

33. אוסיף ואומר, כי היה ראוי שהבקשה תוגש בצרוף תצהיר מתאים, שינמק ויסביר מדוע מלכתחילה התייחס פרופ' היס לשעה 22:14 ולא לשעה 22:20, כיצד נמסר לו מידע זה, או לא נמסר לו מידע זה.

34. עניין זה כשלעצמו, מוסיף על מחדלי התובעים, עם כל הצער שבדבר, הן לעצם ניהול התביעה בבית המשפט המחוזי, ומחיקתה, הן לעצם העובדה כי חוות הדעת הוגשה כאן באחור ניכר, ועתה מסתבר כי היא מוטעית או שאינה מתיישבת עם העובדות מבחינת לוח הזמנים.

35. לאור כל זאת, אינני מתיר להגיש חוות דעת נוספת או מתוקנת.

36. באשר לבקשה לתיקון התביעה, בקשה זו זהה או דומה לבקשה לתיקון חוות הדעת ומטרתה "להזיז" את לוח הזמנים הנטען.

37. אוסיף ואומר, כי נראה מוזר ביותר, ובלתי סביר כי אחרי שנים כה רבות, עדיין יגישו התובעים כתב תביעה ובו פירוט זמנים העומד בניגוד לעובדות בשטח.

38. יחד עם זאת, אינני רואה בתיקון האמור משום "שינוי מהותי" בגרסת התובעים, או הוספת טענות עובדתיות השונות באופן עקרוני מאלו שהועלו בכתב התביעה המקורי, ויתכן ויהיה בתיקון הדרוש כדי להעמיד את העובדות על דיוקן. אמנם התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, אולם הנתבעת לא עשתה כן, וטרם החלה חקירת העדים. בנסיבות אלה נראה לי לראוי להתיר לתובעים לתקן את התביעה כמבוקש.

39. הואיל והתיקון נעשה אחרי זמן רב, ונראה ויהיה צורך להגיש כתב הגנה מתוקן, הודעה מתוקנת לצד השלישי והגשת כתב הגנה מתוקן מטעם הצד השלישי, אני מתיר את התיקון בכפוף לכך שהתובעים ישלמו הוצאות לנתבעת ולצד השלישי כל אחד בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ, ובתנאי שהתשלום יעשה עד ליום 2/5/04.

40. אין צו להוצאות בעקבות החלטה זו.

41. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ב' בניסן, תשס"ד (24 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק
, שופט








א בית משפט שלום 13532/01 לוי שלמה, לוי חביבה, לוי יפית, לוי אלירן נ' עיריית ירושלים-שרותי כבאות והצלה (פורסם ב-ֽ 24/03/2004)