פסקי דין על אבנר חלאף | פסקי דין על קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום

3637-08/08 ענ     19/09/2010




ענ 3637-08/08 אבנר חלאף נ' קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום








בית משפט השלום בחיפה



ע"נ 3637-08-08 חלאף נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום






בפני

בפני
כב' השופט שמעון שר
– יו"ר הועדה
ד"ר בן ישי צבי – חבר ועדה
מר דוד לוקוב – חבר ועדה


מערערים

אבנר חלאף


נגד


משיבים

קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום




פסק דין


דיון בשאלת סילוק הערר על הסף.
נתחיל מבראשית,
בפני
ועדה זו הונח ערר על החלטת קצין התגמולים מיום 20.05.08 אשר קבעה כדלקמן:
א.
כאבי הגב התחתון מהם סובל המערער החמירו חלקית בתקופת שירותו הצבאי. ההחמרה שעל חשבון השירות הינה בשיעור של מחצית מהנכות הכוללת. הועדה הרפואית קבעה את דרגת נכותו עבור הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מותני, 5% מתוך דרגת נכות כוללת של 10%.
ב.
הכאבים בצוואר וגב עליון מהם סובל המערער הינם על רקע מחלת "בכטרב" ללא קשר לתנאי שירותו הצבאי.
ג.
לא קיימת נכות שמיעתית עקב תנאי השירות.

בתמיכה לכתב הערר, צירף המערער את חוות-דעתו הרפואית של דר' קליגמן. חוות-הדעת התייחסה אך ורק לתלונות המערער בגין כאבים בעמוד שדרה מותני והגבלה בטווח תנועות עמוד השדרה.
המערער לא התלונן בפני
ו על כאבי צוואר וגב עליון. לעניין זה לא הוגשה חוות-דעת רפואית.
כמו כן, המערער לא צירף כל חוות-דעת רפואית לעניין פגימה בשמיעה, אולם הוא תוקף משפטית את הדרך שבה נקבעה דרגת נכותו בועדה הרפואית ובהחלטת קצין התגמולים.

ראשית, נאמר כי דין הערר להידחות לגבי סעיף ב' להחלטת קצין התגמולים, זאת משום שלא הוגשה לעניין זה חוות-דעת רפואית כדין. המנעות מהגשת חוות-דעת רפואית גוררת את מחיקת הערר שכן לא ניתן לעמוד בנטל ההוכחה ללא הסתמכות על חוות-דעת. במקרה כזה, עת לא הוגשה חוות-דעת מטעם המערער, אף לא אפשרו את חקירתו של המומחה מטעם קצין התגמולים.
ראה לעניין זה

ע"א 147/74 חנן ידידיה נ' משרד הביטחון (פורסם בנבו)

בש"א (רשל"צ) 2996/03 קצין התגמולים נ' יעקובי דרור (פורסם בנבו).

פרשת רוט אף מחזקת את מסקנתנו לעיל בדבר הנחיצות שבהגשת חוות-דעת. בסעיף 16 לפסק-הדין נקבע כי ספרות שבמדע הרפואה איננה יכולה להיות מוגשת כראיה לבית-המשפט, אלא על-ידי אימוצה בחוות-דעת של מומחה, המוגשת בדרך שנקבעה לכך - "שאם כן נמצא קובע שאין כל צורך להיזקק לא לחוות דעת מומחים ולא לעדויות של מומחים".
ראה ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' אברהם רוט, פ"ד מה(5) 203.

ב"כ המערער טען במסגרת הערר כי תנאי השירות הצבאי הקשים גרמו להתפרצות מחלת הבכטרב (
ankylosing spondylitis
- מחלת
as
), וקצין התגמולים לא בדק את הקשר בין המחלה לבין הפגימה הגבית. ב"כ המערער אינו עושה הבחנה בין עמ"ש מותני, גב עליון וצוואר והוא טוען בסיכומיו כי "המחלה פוקדת את כל עמוד השדרה: מותני תחתון, גב עליון וצווארי, וגורמת להקשחת כל עמוד השדרה".
טיעון זה לא נתמך בחוות-דעת רפואית מטעם המערער ובא-כוחו תולה את יהבו בכך שדר' קליגמן בדק את הקשר שבין תנאי השירות (ולא המחלה) לבין עמוד שדרה מותני, ולא בדק את הקשר שבין המחלה לבין הכאבים בעמוד השדרה המותני התחתון, הצווארי והגב העליון. לשיטתו, דר' קליגמן לא נתבקש לבחון קשר סיבתי זה שכן המשיב לא מסר עד לישיבת מיום 15.06.10 עותק מחוות-הדעת הראומטולוגית של דר' אהרנפלד, אשר סתר, לשיטתו, מהותית את חוות-הדעת של פרופ' ביאליק.
כמו כן, ב"כ המערער הצביע על סתירות שבחוות-הדעת מטעם קצין התגמולים והוא עומד על זכות המערער לצרף חוות-דעת בתחום הראומטולוגי לבחינת הקשר שבין המחלה לתנאי השירות.


ראשית, עולה מכתב הערר כי ב"כ המערער ידע גם ידע על קיומה של חוות-הדעת של דר' אהרנפלד מיום 28.04.05, מה גם שתיקו הרפואי של המערער הונח בפני
דר' קליגמן עת כתיבת חוות-הדעת, והאחרון אף התייחס למחלת המערער עת בחן את הקשר שבין שבין תנאי השירות לנכותו בעמ"ש מותני.
דר' קליגמן, על-סמך החומר שהונח בפני
ו, קבע בחוות-דעתו כי "אין ספק כי הנבדק סובל ממחלת
ankylosing spondylitis

שאינה קשורה לשירות הצבאי והמלווה בהגבלה בתנועות" (הוא אף חזר על קביעה זו פעמיים בחוות-הדעת). לפיכך, איננו מוצאים טעם לאפשר הגשת חוות-דעת רפואית נוספת לעניין זה, קרי לבחינת הקשר שבין המחלה לתנאי השירות. מה גם שהועדה הרפואית בעניינו לא דנה בקשר שבין המחלה לשירות והחלטת קצין התגמולים מיום 20.05.08 אינה מתייחסת לסוגיה זו, ומכאן שועדה זו נעדרת סמכות לדון בה.

בפני
דר' קליגמן הונחו כל חוות-הדעת של פרופ' ביאליק. דר' קליגמן הסכים עם ממצאי בדיקתו של פרופ' ביאליק שהראו הגבלה ניכרת בטווח התנועות, אולם חלק על שלילת כל גורם אחר היכול להחמיר ולזרז את הביטוי הקליני של המחלה.
דר' קליגמן קבע כי תנאי
שירותו הצבאי של המערער אחראים בצורה חלקית (50%) לנכותו בעמ"ש מותני.
בחוות-דעתו מיום 03.06.10, מתייחס פרופ' ביאליק לחוות-הדעת של דר' קליגמן, והוא כותב כדלקמן:
"ביום 11.07.05 ... בהסתמך על מסקנותיו של דר' מ. אהרנפלד, מומחה לכירורגיה לנימית וריאומטולוגיה, חוויתי דעה שמחצית הנכות בגב תחתון הינה על חשבון מחלת מפרקים (
ankylosing
), אשר על פי דר' אהרנפלד איננה קשורה לשרות בצה"ל, ומחצית הינה על חשבון תנאי השרות. על כך קיימת הסכמה עם דר' קליגמן הרושם: "הינני קובע כי שרותו הצבאי אחראי בצורה חלקית (50%) לנכותו בעמ"ש מותני"... ".

אם כן, מוסכם על הכל כי מחצית הנכות הגב התחתון הינה על חשבון תנאי השירות ובסופו של יום אין מחלוקת אמיתית בין המומחים בשאלת הקשר הסיבתי, מסוג החמרה, בין תנאי השירות הצבאי ובין כאבי הגב התחתון מהם סובל המערער.

לעניין תקיפת החלטת קצין התגמולים לפיה "הכאבים בצוואר וגב עליון מהם סובל המערער הינם על רקע מחלת "בכטרב" ללא קשר לתנאי שירותו הצבאי", היה על המערער להגיש חוות-דעת רפואית נגדית מטעמו ולא די להצביע על סתירות כאלה ואחרות, לשיטתו, שבחוות-הדעת מטעם קצין התגמולים. זאת עבודתו של המומחה הרפואי, ולא ברור לועדה זו מדוע דר' קליגמן לא נדרש לבדוק את המערער ולחוות-דעתו הן לעניין זה.

באשר לסוגיית השמיעה, בפרוטוקול הועדה הרפואית, מיום 07.02.06 נכתב כדלקמן:
"הנבדק נחשף לרעשים שונים בעת שרותו אלא ששמיעתו תקינה למעט ליקוי קל ביותר באוזן הימנית כ- 4000 הרץ בלבד. לפי תק' ועדות של משרד הבטחון לאור שמיעתו זו אינו זכאי לנכות".
ובהמשך:

"א.א.ג אין נכות".

לשיטתו של ב"כ המערער מדובר בקביעה בלתי חוקית שכן שאלת קיומה של נכות או העדרה היא שאלה שבסמכות קצין התגמולים ולא בסמכות ועדה רפואית. הוא מפנה ועדה זו לפסק-דינו של כבוד השופט חיים פורת בע"א 2124/99 כהן דוד נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו) שם נפסק כי הערעור מתקבל ובמקום דרגת נכות של "אין נכות" ייכתב בטבלת

הפגימות %
1
לצמיתות".

לעניין זה כותב כבוד השופט חיים פורת:

"תקופה ארוכה קבעתי כי מחוקק המשנה חרג מסמכותו כאשר במקום דרגת נכות שאמורה להתבטא במספר מאפס עד
100
, כתב "אין נכות", בעוד שקיומה של נכות או העדרה היא שאלה שבסמכות קצין התגמולים ולא בסמכות ועדה רפואית, ומחוקק המשנה לא הוסמך להקנות סמכויות לועדה אשר המחוקק הראשי הקנה לקצין התגמולים".

ואולם, בהמשך הוא כותב כי:

"אני ער לכך כי היו שופטים במחוזות אחרים שפרשו את הדברים אחרת, ולא פסלו את הכתוב בתקנות שדרגת נכות יכולה להיות "אין נכות". אולם, דווקא בשל אי התאמה בפסיקה בין המחוזות השונים, ראוי היה להביא את הפרשה בפני
ביהמ"ש העליון להכרעה בהקדם האפשרי, ובכל זאת קצין התגמולים כנראה לא הזדרז, וחלפו חודשים עד שסוף סוף הגיש בקשת רשות לערער, בתיק אחד או שניים, והנושא תלוי ועומד בפני
ביהמ"ש העליון".

כמו כן, בצדק טען ב"כ המערער כי קביעת הועדה הרפואית אינה ברורה ולא ניתן להבין ממנה האם הפגימה, הקלה לשיטתה, נגרמה כתוצאה מתנאי השירות.
לפיכך, הועדה תורה למשיב להבהיר את החלטתו בנושא הפגימה, ולהעביר התיק לגורם המוסמך לקבוע את דרגת הנכות.

סופו של יום,
הערר נדחה לעניין סעיפים א ו-ב' להחלטת המשיב.
הערר מתקבל לעניין הפגימה השמיעתית והתיק מוחזר לגורם המוסמך לקבוע את דרגת הנכות.
אין צו להוצאות.

ניתן היום,
י"א תשרי תשע"א, 19 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.






שמעון שר
, שופט
יו"ר הוועדה

ד"ר צבי בן-ישי
חבר הוועדה

מר דוד לוקוב
חבר הוועדה







ענ בית משפט שלום 3637-08/08 אבנר חלאף נ' קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום (פורסם ב-ֽ 19/09/2010)