פסקי דין על פואד סעיד אבו דיב | פסקי דין על ח'ליל סעיד אבו דיב | פסקי דין על חוסין סעיד אבו דיב ואח' |

346/08 א     20/09/2010




א 346/08 מדינת ישראל נ' פואד סעיד אבו דיב, ח'ליל סעיד אבו דיב, חוסין סעיד אבו דיב ואח'








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 346-08 פואד סעיד אבו דיב ואח'

נ' מדינת ישראל





מספר בקשה:8

בפני

כב' השופט
עודד גרשון


מבקשים

מדינת ישראל


נגד


משיבים

1.פואד סעיד אבו דיב
2.ח'ליל סעיד אבו דיב
3.חוסין סעיד אבו דיב
4.חסן סעיד אבו דיב
5.חניף (עפיף) סעיד אבו דיב



החלטה

1.
לפני בקשת הנתבעת למשיכת תצהיר התובע חליל סעיד אבו דיב מתיק בית המשפט או, לחילופין להורות על מחיקת סעיפים ממנו. הנתבעת עתרה -

"(...) להורות על משיכת תצהיר ו/או על מחיקת סעיפים שלמים וחלקי סעיפים מהתצהירים שהוגשו מטעם המשיבים, מן הטעם שתצהירים אלו מהווים עדות שמיעה ו/או סברה אשר המבקש מתנגד לה וכן פתיחת חזית חדשה בנושא אשר לא הועלה ולא נטען בכתבי הטענות ולפיכך המשיבים מנועים מלהעלותו בתצהיר".

2.
התובעים (המשיבים בבקשה הנוכחית) הגישו ביום 18.3.08 תביעה שעילתה סכומי הפיצויים המגיעים להם בגין הפקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) שביצעה הנתבעת (מדינת ישראל
) בשנת 1976. כתב התביעה מתייחס לחלקה 19 בגוש 19046 אשר בגינה שולמו לתובעים, לטענתם, פיצויים חלקיים בלבד, וכן לחלק מחלקות 11 ו- 25 בגוש 19045 שבגינן לא הוצע להם כל פיצוי.


הנתבעת לא חלקה על דבר ההפקעה או על כך שבעלי הזכויות, או מי שבא בנעליהם לפי כל דין, היו זכאים בשעתם לפיצוי בגין ההפקעה. היא חולקת על שיעור הפיצוי לו היו התובעים זכאים.


לטענת התובעים, בחלקה 25 בוצעה חציבה בפועל והדבר משליך על גובה הפיצוי, ובחלקה 19 היה פוטנציאל לקבל רישיונות חציבה הגם שלא התנהלה מחצבה בפועל (עמ' 2 לפרוטוקול הישיבה מיום 22.10.08, שורות 14 – 20).

3.
ביום 21.2.2010 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים. המצהיר הוא מר חליל סעיד אבו דיב (התובע מס' 2), יליד 1951, בנו ויורשו של המנוח סעיד מוחמד אבו דיב (צו הירושה צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

4.
הנתבעת הגישה בקשה למשיכת התצהיר ו/או למחיקת סעיפים או חלקי סעיפים ממנו. לחילופין התבקש בית המשפט שלא לייחס לו משקל.


הנתבעת טענה כי התצהיר מכיל טענות המהוות עדות מפי השמועה שאין לקבלן וכי רוב הצהרתו של המצהיר אינו ידוע לו מידיעה אישית. לעניין זה הפנתה המבקשת בעיקר לסעיפים 3-5, 6
מהמילה "זאת ועוד" ואילך, וכן לסעיף 9 בתצהיר.


בנוסף, טענה המבקשת כי התצהיר מכיל פרק שלם (סעיפים 13- 17) המתייחס לאופן חישוב שמאי המפרש את תקנה 7 לתכנית המנדטורית
rp/50/42
. המבקשת טענה כי
מדובר בטענה משפטית - שמאית שמקומה לא יכירנו בתצהיר ואף לא הוגשה לגביה כל חוות דעת שמאית. המבקשת הוסיפה וטענה, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.

5.
המשיבים (התובעים) הגישו תגובה שבמסגרתה טענו כי דין הבקשה להידחות, תוך חיוב המבקשת בהוצאות.


המשיבים טענו כי למצהיר, בנו של המנוח, יש ידיעה אישית על פעילות אביו בקשר למקרקעין המופקעים ועל ידיעה זו הצהיר בתצהירו.


המשיבים התייחסו בתגובתם באופן ספציפי לסעיפים 3- 6 ו- 9 המוזכרים בבקשה וטענו כי מדובר בעובדות שבידיעת המצהיר, בנו של המנוח.



באשר לסעיפים 13 - 17, נטען כי "נכון הוא שהמצהיר אינו מומחה בתכנון אך תצהירו בא להראות כי מבחינה משפחתית ועל פי מנהגי המגזר סביר להניח כי היו עושים שימוש בזכויות המוקנות על פי התוכנית".


בהתייחסם לטענה בדבר הרחבת חזית, טענו המשיבים כי "הפלוגתא על פי כתבי התביעה היא גובה הפיצויים המגיעים למשיבים בעקבות ההפקעה. מן הדין ומן הצדק לאפשר למשיבים להעלות כל טענה כלכלית שמאית ו/או תכנונית כדי לבסס את תביעתם".


לסיכום טענו המשיבים כי "טענותיה של המבקשת הינן קטנוניות ונועדו להפחית את סכום הפיצוי ותו לא ואין מקומן בבקשה של רשות המפקיעה אשר רכשה את המקרקעין הנ"ל בכפייה".

6.
לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהיר מטעם התובעים, בבקשה, בתגובה ובמכלול נסיבות העניין הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כדלקמן:


באשר לטענות ביחס לסעיפים 3- 6:

אני דוחה את הבקשה.


מן החומר שלפני עולה כי המצהיר, מר חליל סעיד אבו דיב נולד בשנת 1951 (ראו את תאריך הלידה כפי שהוא מופיע בצו הירושה שצורף כנספח ה' לכתב התביעה).


צו ההפקעה הוצא ביום 19.3.1976 (ראו את סעיף 1.1 בעמ' 2 לכתב ההגנה).

לאחר עיון בסעיפים 3 – 6 לתצהיר, ולאור גילו של המצהיר, שהיה כבן 25 בעת ההפקעה, סבורני כי אין לשלול את האפשרות כי המצהיר ידע מידיעה אישית אודות פעילות אביו המנוח ביחס למקרקעין נשוא התביעה, או חלק מהם.

מכל מקום, ראוי להבהיר כי אין בדחיית הבקשה למחיקת הסעיפים האמורים משום הבעת עמדה לעניין המשקל שיינתן לאמור בסעיפים האמורים. עניין זה יידון ויישקל במסגרת פסק הדין שינתן לאחר שמיעת הראיות והסיכומים.


באשר לטענות ביחס לסעיפים 9 ו- 13
: אני מקבל את הבקשה.


עיינתי בשני הסעיפים האמורים. סבורני כי התובע לא הניח את התשתית המתבקשת לתוכן הדברים. התובע אינו יכול להצהיר על כוונותיו של אביו המנוח, כמו על מחשבותיו ולהסיק מה היה אופן פעולתו המשוער.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת שני הסעיפים 9 ו - 13 מתצהירו של מר חליל סעיד אבו דיב.


באשר לטענות ביחס לסעיפים 14 – 17: אני מקבל את הבקשה.

לאחר עיון בסעיפים האמורים הגעתי למסקנה כי צודקת באת כח הנתבעת, עו"ד הגב' נאוה אביזהר-גרוס, בטענתה כי דברי התובע שם מהווים טענה שבמומחיות שאין מקומה בתצהירו של המצהיר שאיננו מומחה. התובעים אף לא הגישו חוות דעת בעניין.

אשר על כן, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל ואני מורה על מחיקת סעיפים 14- 17 מהתצהיר.

7.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן:

א.
אני מורה על מחיקת הסעיפים 9, 13, 14, 15, 16 ו– 17 שבתצהירו של התובע מר חליל סעיד אבו דיב.


ב.
עניין הוצאות הבקשה ושכ"ט עורכי הדין יישקל בסוף הדרך.


המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.


ניתנה היום,
י"ב תשרי תשע"א, 20 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 346/08 מדינת ישראל נ' פואד סעיד אבו דיב, ח'ליל סעיד אבו דיב, חוסין סעיד אבו דיב ואח' (פורסם ב-ֽ 20/09/2010)