פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על משטרת ישראל - מדור תביעות תל אביב | פסקי דין על מיכאל בליאבסקי | פסקי דין על ולדימיר ירמקוב |

43508-03/10 פ     20/09/2010




פ 43508-03/10 מדינת ישראל, משטרת ישראל - מדור תביעות תל אביב נ' מיכאל בליאבסקי, ולדימיר ירמקוב








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו




20.9.10
ת"פ 43508-03-10 מדינת ישראל
נ' בליאבסקי ואח'





בפני

כב' השופט בני שגיא



המאשימה:

מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד רפ"ק טלי בר-און

משטרת ישראל - מדור תביעות תל אביב


נגד

הנאשמים:
1.מיכאל בליאבסקי
ע"י ב"כ עו"ד זהר משה

2.ולדימיר ירמקוב
ע"י ב"כ עו"ד בנימין בן נתן



הכרעת דין

א.
כללי

1.
כנגד שני הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם, בצוותא חדא, עבירות של פריצה לרכב; גניבה מרכב; חבלה במזיד ברכב; והחזקת מכשירי פריצה. בתמצית, מדובר בפריצה לרכב מסוג הונדה מ.ר 1818617 (להלן – רכב ההונדה) שהתבצעה ביום 22.3.10, בדרך של ניפוץ השמשה האחורית באמצעות פלג, וגניבת תיק שהוחזק בו, וכן 3 צייני לייזר ותקליטורים.

2.
שני הנאשמים, במסגרת תגובתם לכתב האישום, הודו כי שהו באיזור בו חנה רכב ההונדה, אולם הכחישו כי פרצו לרכב או היו מעורבים בעבירה כלשהי הקשורה ברכב.

ב.
ראיות הצדדים

3.
מרבית ראיות התביעה הוגשו בהסכמה, ובשלב שמיעת הראיות העידו מטעם המאשימה שני עדים בלבד: המתנדב איתמר קדושי (להלן – המתנדב קדושי) והשוטר רס"ר אודי עמר (להלן – השוטר עמר) שאף ערכו דוחות פעולה שהוגשו.


אסקור בתמצית את שתי העדויות, וכן את האמור בדו"ח הפעולה שערך השוטר עמרי אופיר (להלן – השוטר אופיר) שהוגש בהסכמה.

4.
מעדותו של המתנדב קדושי ומדו"ח הפעולה שערך (ת/11) עולה כי ביום 22.3.10 בשעה 19:00 הבחין בשלושה חשודים ברחוב צייטלין, אשר בחנו רכב מסוים באופן שעורר את חשדו, המשיכו בהליכה לרחוב ברקוביץ ולאחר מכן לרחוב ויצמן ולשדרות שאול המלך. לאורך כל אותן דקות, כך על פי עדותו של המתנדב קדושי, נשמר קשר עין עם החשודים והוא אף עמד בקשר טלפוני עם השוטר עמר שהחל להתקדם למקום על מנת לתצפת על החשודים. בשלב מסוים הבחין המתנדב קדושי כי החשודים נכנסים לאיזור ובו שיחים (בשדרות שאול המלך), ולאחר מכן יושבים על המדרכה. בהמשך, נראו החשודים ניגשים לרכב ההונדה ובחנו אותו, כאשר אחד מהם (שזוהה בהמשך כנאשם 1) שלבש ז'קט כחול לבן ניגש לחלון הימני- אחורי של הרכב. לאחר מכן שמע המתנדב קדושי רעש של ניפוץ שמשה והבחין באותו אדם מוציא תיק שחור מהרכב, ובשלושת החשודים מתחילים ללכת.
המתנדב קדושי מתאר כי אחד החשודים נמלט וכי החשוד השני (שזוהה בהמשך כנאשם 2) השליך מידיו 3 צייני לייזר במהלך הנסיון לעוצרו. בנוסף, תוארה בדו"ח הפעולה מציאת ז'קט כחול לבן בתיקו של חשוד 1 (נאשם 1).

5.
מעדותו של השוטר עמר ומדו"ח הפעולה שערך (ת/1) עולה כי ביום 22.3.10 בשעה 19:15 קיבל דיווח מהמתנדב קדושי בדבר שלושה חשודים הצועדים מרחוב צייטלין לשדרות שאול המלך. השוטר עמר, בצוותא עם שני שוטרים נוספים, איתרו את שלושת החשודים יושבים בסמוך לשורת כלי רכב וליד רכב הונדה בצבע כסף. בשלב מסוים החשודים קמו והחלו ללכת ולאחר שהמתנדב קדושי ניגש לשורת כלי הרכב הוא מסר כי חלון אחד מכלי הרכב נופץ על ידי השלושה. בשלב זה, דיווח השוטר עמר לשני השוטרים הנוספים, והוא (עמר) בצוותא עם המתנדב קדושי שהגיע לעברו, נסעו לכיוון אליו הלכו החשודים ואיתרו רק שניים מתוך שלושת החשודים. בשלב בו רץ השוטר עמר לעבר החשודים, הוא הבחין כי אחד מהם (שזוהה בהמשך כנאשם 2) זורק מספר פריטים על הרצפה ומנסה להעלימם. הפריטים שנזרקו זוהו בהמשך כצייני הלייזר.
בנוסף, תיאר השוטר עמר מציאת תיק בד שחור אשר הכיל פריטים השייכים לבעלת רכב ההונדה, וזאת במסלול בו הלכו הנאשמים.

6.
מדו"ח הפעולה שערך השוטר עמרי אופיר (ת/10, להלן – השוטר אופיר) עולה כי הגיע לשדרות שאול המלך ביחד עם השוטר עמר ושוטר נוסף, וזאת בעקבות דיווחו של המתנדב קדושי אודות שלושה חשודים. על פי הכוונתו של המתנדב קדושי, איתר השוטר אופיר את שלושת חשודים יושבים על המדרכה. השוטר אופיר מתייחס בדו"ח הפעולה לפרטי לבושם של החשודים ומתאר כי לאחר זמן קצר במהלכו בחן את מעשיהם, קמו החשודים והתחילו ללכת ובידם דפי נייר. בשלב מסוים צוין כי אבד הקשר עם אחד החשודים, וכאשר קיבל הודעה מהמתנדב קדושי כי אחד מכלי הרכב נפרץ, צמצם מרחק לעבר החשודים עד שהבחין בשוטר עמר ובמתנדב קדושי עוצרים את השניים.

7.
שני הנאשמים העידו מטעם ההגנה. מעדויות הנאשמים עולה כי נפגשו באיזור התחנה המרכזית, ונסעו לבית המשפט על מנת שנאשם 1 יוכל לחתום על ערבות עבור חבר. לאחר שעזבו את בית המשפט והחלו לצעוד בשדרות דוד המלך, נעצרו לפתע על ידי שוטרים. נאשם 2 הודה כי בעת מעצרו החזיק בצייני הלייזר וניסה להשליכם אולם הסביר כי מצא אותם והשליכם כיון שידע שאינם שלו וחשש.

ג.
טענות הצדדים

8.
ב"כ המאשימה, עו"ד טלי בר-און, סבורה כי יש לאמץ את עדותו של המתנדב קדושי המהווה ראיה ישירה לפריצה, הנתמכת אף בעדויות ובדוחות השוטרים, ולהרשיע את הנאשמים. הוסבר בסיכומי המאשימה כי מדובר בעדים חסרי אינטרס בהפללת הנאשמים, אשר השתתפו באירוע מתפתח ותיארו אותו בדוחות באופן אותנטי. לשיטת המאשימה לא נפל כל פגם בזיהוי הנאשמים כאלה שהיו מעורבים בפריצה, מה עוד שניתן להרשיע את נאשם 2 אף מכוח החזקה התכופה ונוכח החזקת 3 צייני הלייזר שנגנבו מרכב ההונדה דקות ספורות קודם לכן.

9.
ב"כ הנאשמים סבורים כי יש לדחות את עדותו של המתנדב קדושי תוך קביעה כי מדובר בעדות שלא ניתן לבסס עליה הרשעה בפלילים. נטען כי מלבד המתנדב קדושי, שני שוטרים נוספים (השוטר עמר והשוטר עמרי אסף) תצפתו על הנאשמים ולא ראו או שמעו את ניפוץ שמשת הרכב ולא הבחינו בנטילת התיק מתוך הרכב כפי שתיאר המתנדב קדושי.

10.
ב"כ הנאשם 1, עו"ד זוהר משה, הסביר בסיכומיו כי לא נמצאו ראיות אובייקטיביות כדוגמת טביעות אצבע, ובחיפוש שנערך, לא נמצאו בכליו של נאשם 1 פריטים כלשהם אשר מקורם ברכב ההונדה. נטען אף כי נאשם 1 נתפס כאשר הוא אינו לובש את אותו זקט כחול לבן שתיאר המתנדב קדושי, וממילא לא נטען לטעון כי החליף בגדים שכן נאשם 1 היה נתון כל אותן דקות תחת עיניהם הפקוחה של השוטרים והמתנדב קדושי.

11.
ב"כ נאשם 2, עו"ד בנימין בן נתן
, התייחס בסיכומיו לפערים הקיימים בין עדויות השוטרים, וזאת ביחס למגוון נתונים: קול ניפוץ השמשה והוצאת התיק מהרכב (שתוארו רק על ידי המתנדב קדושי), המרחק מהחשודים, קצב ההליכה מהמקום, ושדה הראיה. עוד מעלה הסניגור תמיהות שונות העולות מתפיסת המעיל בתיקו של נאשם 1 (הסניגור מכנה המעיל בסיכומיו – חולצה), פעולה אשר הצריכה החלפת בגדים ולא נצפתה על ידי השוטרים. ביחס לצייני הלייזר שהחזיק נאשם 2, נטען כי יש לאמץ את גרסת הנאשם ולקבוע כי הדברים נמצאו על ידי נאשם 2, כפי שקלסר נמצא בכליו של אדם אחר שכלל לא נחשד במעורבות בפריצה.

ד.
דיון והכרעה

12.
לאחר בחינת טענות הצדדים והראיות השונות, נראה כי הצדדים אינם חלוקים באשר לעובדות הבאות:

(א) רכב ההונדה נפרץ ביום 22.3.10 בין השעה 19:00 לשעה 21:00, שעה שחנה בשדרות שאול המלך, מול בית אריאלה, ובאופן של ניפוץ השמשה האחורית. מתוך הרכב נגנב תיק שחור מבד, ובו קלסרי מסמכים, תקליטורים, ושלושה צייני לייזר – ראה ת/6, הודעת בעלת רכב ההונדה חוה סורוקה שהוגשה בהסכמה.

(ב) החלון האחורי - ימני ברכב ההונדה נופץ באמצעות פלג (מצת) שהושלך לעברו, המשמש כלי פריצה וביכולתו לשבור שמשה של זכוכית מחוסמת – ראה ת/2, דו"ח הפעולה שנערך על ידי השוטר עמר אשר תיעד את מציאת שבר פלג (מצת) בסמוך לרכב ההונדה ואשר השוטר עמר לא נחקר אודותיו, וכן ת/7, חוות דעת מומחה לפיה "שבר זה מקורו במבודד של מצת רכב, יכול לשמש לשבירתן של שמשות זכוכית מחוסמת, כדוגמת אלו המותקנות בכלי רכב".

(ג) בסמוך למקום בו חנה הרכב, איתר השוטר עמר את התיק השחור אשר נגנב מתוך רכב ההונדה ובו מסמכים מזהים של בעלת רכב ההונדה, זרוק בנתיב בו הלכו הנאשמים. קלסרים נוספים שנגנבו מתוך הרכב אותרו בסמוך, אחד מהם היה בידו של אזרח שלא נעצר – ראה ת/1, דו"ח הפעולה של השוטר עמר המתאר את האמור לעיל ואשר הוגש מבלי שהשוטר עמר נחקר אודותיו באשר למיקום בו נמצא התיק.

(ד) בעת מעצרם של הנאשמים (אז – חשודים) בסמוך למקום בו חנה רכב ההונדה, החזיק נאשם 2 בידיו את שלושת צייני הלייזר אשר נגנבו מרכב ההונדה, ולמראה השוטרים השליך אותם- ראה ת/1, דו"ח הפעולה של השוטר עמר המתאר את פעולת ההשלכה ואת זיהוי צייני הלייזר על ידי בעלת רכב ההונדה, ת/6 הודעת בעלת רכב ההונדה, ות/8, תמונות 2-3 המתעדות את צייני הלייזר שנתפסו. ראה אף ת/5, הודעת נאשם 2 המודה בהחזקת צייני הלייזר, והשלכתם בעת מעצרו ולאחר שהבחין בשוטרים.

13.
סיכום ביניים: מהאמור לעיל עולה כי רכב ההונדה נפרץ בטווח הזמנים אותו תיארו השוטרים והמתנדב קדושי (בסביבות השעה 19:15), התואם אף את עדות בעלת הרכב (בין השעות 19:00 ל-21:00), וכי נגנבו ממנו פריטים כאשר חלקם נתגלו על הנתיב בו צעדו הנאשמים, וחלקם הוחזקו על ידי נאשם 2 והושלכו מידו בעת מעצרו על ידי השוטרים.

14.
יש אפוא להכריע בשאלת מהימנות תיאור האירוע, וזאת בין גרסאות השוטרים והמתנדב קדושי ובין גרסאות הנאשמים. בחינת הגרסאות השונות מובילה לטעמי למסקנה ברורה לפיה הנאשמים הם אלה אשר, בצוותא עם אדם נוסף, פרצו לרכב ההונדה וגנבו את הפריטים אשר פורטו לעיל. להלן הנימוקים למסקנתי זו:

15.
מספר המעורבים באירוע ומשמעות הכרעה בנקודה זאת


עוד טרם אדרש למעשים המיוחסים למעורבים באירוע סבורני כי יש משמעות מרכזית להכרעה בסוגית מספר המעורבים באירוע.

על פי עדותו של המתנדב קדושי הוא הבחין בשלושה חשודים צועדים ובוחנים רכב באיזור רחוב צייטלין ובהמשך צועדים לכיון שדרות שאול המלך. כפי שפורט בדו"ח הפעולה, המתנדב קדושי מתאר את התנהלותם של החשודים לאורך כל פרק הזמן הרלוונטי, ובהמשך מתאר את מעצרם של שניים מתוכם
- הם הנאשמים שבפני
.

העובדה כי מדובר בשלושה חשודים אשר נצפו יחדיו, מתנהלים כקבוצה, ושניים מתוכם הינם הנאשמים שנעצרו על ידי השוטרים בשטח, נלמדת אף מדו"ח הפעולה שערך השוטר עמר (ת/1) וכן מדו"ח הפעולה שערך השוטר אופיר והוגש בהסכמה (ת/10). יודגש – הן השוטר עמר והן השוטר אופיר איתרו את החשודים, עוד טרם מעצרם, בהתאם לתיאור שמסר המתנדב קדושי, והם צפו בעיניהם בהתנהלותם המשותפת כחלק קבוצה המונה שלושה אנשים, כאשר שניים מהם הינם הנאשמים שנעצרו.

מהאמור לעיל עולה, וכך אני קובע, כי הנאשמים הינם שניים מתוך שלושה אנשים, אשר נצפו הולכים יחדיו ומתנהלים כקבוצה, על ידי שלושה עדים שונים (המתנדב קדושי והשוטרים עמר ואופיר).

בעובדה זאת, ועוד טרם אדרש למעשים המיוחסים לאותה קבוצה הכוללת את שני הנאשמים והאדם הנוסף, יש כדי להשמיט את הקרקע תחת גרסת הנאשמים לפיה משך כל פרק הזמן, החל מהגעתם לאיזור ועד למעצרם, היו ביחד ללא כל נוכחות של אדם נוסף. מעבר להשמטת הקרקע תחת גרסתם של הנאשמים, סבורני כי יש בנסיונם של הנאשמים להסתיר את התנהלותם המשותפת עם אדם נוסף, כדי להצביע על אשמתם.

16.
המעשים המיוחסים לנאשמים

הכרעתי בעניין זה נשענת על (א) עדותו המהימנה של המתנדב קדושי והשוטרים הנוספים; (ב) דחיית גרסתם הבסיסית של הנאשמים; (ג) תפיסת צייני הלייזר בחזקתו של נאשם 2 והתנהגותו המפלילה.

(א)
עדויותיהם של המתנדב קדושי והשוטר עמר

עדויותיהם של השוטר עמר והמתנדב קדושי היו מהימנות בעיני, והיה בהם, כדי להפליל את שני הנאשמים בביצוע בצוותא של העבירות המיוחסות להם.

ביחס למתנדב קדושי - מדובר בעד אשר להתרשמותי העיד עדות אותנטית וניכר כי עשה מאמץ לדייק במירב הפרטים שמסר שעה שהעיד. עדותו הייתה ברורה, מפורטת, הגיונית, וסבורני כי
לא ניתן להצביע על סתירות של ממש בין עדותו לבין האמור בדו"ח הפעולה שערך בסמוך לאירוע.

עדותו של המתנדב קדושי נתמכת בפריטים שנתפסו בכליהם של הנאשמים ואשר יש בהם כדי להפליל את הנאשמים. מדובר הן באותם צייני לייזר שנתפסו בחזקתו של נאשם 2 והן באותו ז'קט כחול לבן, אשר לפי תיאורו של המתנדב קדושי לבש נאשם 1 בעת שהוציא תיק שחור מחלון רכב ההונדה, ונתפס בתיקו של נאשם 1 (ראה תיעוד התפיסה אף בדו"ח הפעולה שערך השוטר עמר (ת/1) ובתמונה 1 ללוח התצלומים ת/8). אמנם, ניתן לכאורה לטעון (כפי שטען נאשם 1) כי משראה המתנדב קדושי את הז'קט בתיקו, התאים את גרסתו לכך, אך כפי שטוענת ב"כ המאשימה בסיכומיה, ובצדק, יש לשאול מדוע היה עליו לעשות כן?!. ככל שהמתנדב קדושי היה מעוניין בהפללת הנאשמים, וכיון שצפה בלבושם בעת מעצרם, כל שהיה עליו לעשות הוא לתאר לבוש זה כלבושם של הנאשמים בעת ביצוע העבירה ולא "להסתבך" עם מסירת תיאור פריט לבוש שנתפס רק בתיקו של נאשם 1.

אף בחינת עדותו של המתנדב קדושי ביחס לרצף הפעולות המיוחסות לנאשמים, החל משהייתם המשותפת ברחוב צייטלין ועד לביצוע העבירות המיוחסות להם, אל מול גרסת הנאשמים באשר למעשיהם באיזור – מובילה למסקנה כי גרסתו של המתנדב קדושי מהימנה. לגרסת הנאשמים הם הגיעו לאיזור ונכנסו לבית המשפט על מנת לחתום על ערבות לחבר. בעדותם בבית המשפט הנאשמים לא טרחו לפרט את שמו של אותו חבר שנאשם 1 היה מעוניין לחתום על ערבות עבורו ונאשם 1 אף סירב בחקירתו למסור את שמו של אותו "חבר" (ת/4 עמ' 4 ש' 99-112). עיון בהודעות הנאשמים מלמד על סתירה בין גרסאותיהם בעניין הכניסה לבית המשפט - נאשם 1 מתאר כי נאשם 2 היה איתו בתוך בית המשפט (ת/4 עמ' 4 ש' 97-114), בעוד שנאשם 2 טוען כי לא נכנס לבית המשפט (ת/5 עמ' 3 ש' 45-46). סירובו של נאשם 1 למסור את שמו של אותו "חבר" אשר ביקש לחתום על ערבות עבורו (סירוב שסיכל את האפשרות לבדוק גרסה זו), בצירוף לסתירה בין גרסאות הנאשמים במשטרה ביחס לכניסתו של נאשם 2 לבית המשפט, פועלת לחובתם ומחזקת את עדות המתנדב קדושי באשר לרצף הפעולות המיוחסות להם, מבלי שכניסה למתחם בית המשפט הייתה אחת מהן.

נתון מפליל נוסף הנלמד מדו"ח הפעולה שערך השוטר עמר נוגע למציאת תיק הבד השחור שנגנב מרכב ההונדה (אשר אין חולק ששייך לבעלת הרכב), במסלול בו צעדו הנאשמים לאחר שנפרץ רכב ההונדה. עדותו של השוטר עמר, שאף בה לא מצאתי דופי, בעניין זה, לא נסתרה.


זה המקום להתייחס לטענות ההגנה לפערים בין עדותו של המתנדב קדושי לעדותו של השוטר עמר והשוטר אופיר, אשר יוצרים, על פי הנטען, ספק סביר ביחס לאשמתם של הנאשמים.

מדובר באירוע שאירע בשעת חשיכה, כאשר כל אחד מהשוטרים הצטרף בשלב אחר לאירוע, וצפה בו מזווית אחרת. נראה אף כי קיים קטע זמן קצר, בו הנאשמים כלל לא נראו על ידי השוטרים. יש באמור לעיל כדי להסביר את אותם פערים בין האופן בו תואר האירוע על ידי המתנדב קדושי והשוטרים עמר ואופיר.

המתנדב קדושי היה הראשון שצפה בנאשמים עוד בעת שהלכו ברחוב צייטלין, ומשך כל הזמן, עד לרגע בו שמע את ניפוץ השמשה, ראה את נאשם 1 מוציא את תיק הבד השחור מרכב ההונדה, וצפה בנאשמים מתחילים בהליכה לכיוון מזרח. בשלב זה, כך על פי עדותו של המתנדב קדושי, הוא החל בנסיעה מערבה על מנת לבצע פניית פרסה, וברור כי למשך פרק זמן קצר נותק קשר העין בינו לבין הנאשמים והאדם הנוסף. מהעדויות ודוחות הפעולה נלמד כי המתנדב קדושי היה הקרוב ביותר לאירוע ולרכב ההונדה, והוא זה שדיווח טלפונית לשוטרים האחרים שהגיעו למקום מאוחר יותר (ראה עדות המתנדב קדושי באשר למיקומו בפרו' עמ' 13 ש' 21, וכן דברי השוטר עמר בהקשר זה – פרו' עמ' 4 ש' 14-15).

באשר לצפיה בהוצאת תיק הבד השחור מרכב ההונדה, המתוארת רק על ידי המתנדב קדושי, הרי שניתן להסביר זאת במיקומו המשופר, מיקום אליו קיימת התייחסות בדו"ח הפעולה: "החשודים יצאו מהשיחים והתיישבו על המדרכה ליד השיחים תוך כדי שהם מסתכלים על רכב מסוג הונדה כסופה מ.ר 1818617. בשלב זה הגיע למקום רס"ר אודי עמר והבחין בחשודים אך שדה הראיה היה חסום במקצת מכיוון שהרכבים הסתירו אותם. תוך כדי שרס"ר אודי עמר ניגש לתצפת את החשודים הבחנתי בחשודים ניגשים לרכב כאשר החשוד שלבש ז'קט הכחול לבן ניגש לחלון ההונדה הימיני האחורי, לציין כי שמעתי קול ניפוץ ולאחר מכן הבחנתי בחשוד עם הז'קט הכחול לבן מוציא תיק שחור מהרכב"
(ת/11 עמ' 2).

המתנדב קדושי הקפיד לציין כי לא ראה את פעולת ניפוץ השמשה אלא שמע את הרעש, ורק לאחר מכן הבחין בהוצאת התיק על ידי נאשם 1 שלבש מעיל כחול לבן (אותו מעיל שנתפס מאוחר יותר בתיקו וזוהה על ידי המתנדב קדושי). מעבר להתרשמותי כי המתנדב קדושי מתאר באופן מהימן את ששמע וראה, הרי בעובדה כי פעולת ניפוץ השמשה, והוצאת התיק הינן פעולות אשר נעשות בהרף עין, יש כדי להסביר מדוע פעולות אלה לא נראו על ידי השוטר עמר והשוטר אופיר, שעמדו במיקום שונה במעט, בשעת ערב וברחוב שאינו מבודד ונוסעות בו מכוניות. יש אף לזכור כי רכב ההונדה נפרץ באופן של ניפוץ החלון האחורי- ימני. כיון שאין חולק כי רכב ההונדה חנה בצד הדרומי של שדרות שאול המלך, החלון הימני האחורי הוא החלון הקרוב למדרכה וגוף הרכב מסתיר ממילא את רוב שדה הראיה של אנשים העומדים על המדרכה, ומכאן – שיש חשיבות של ממש לזוית הראיה של המתבוננים על הרכב מצידו הצפוני של הרחוב.


מעדויות השוטרים עולה כי בשלב מסוים, לאחר שמיעת רעש ניפוץ השמשה והוצאת התיק מרכב ההונדה, נותק קשר העין עם הנאשמים (ראה אף טענת הסניגור עו"ד בן נתן המסכים למסקנה זו – סעיף 14 לסיכומיו). יש בניתוק זה של קשר העין, למשך מספר דקות ועד לשלב מעצרם של הנאשמים, כדי ללמד כיצד נאשם 1 שנראה על ידי המתנדב קדושי והשוטרים לובש מעיל כחול לבן, נעצר מספר דקות מאוחר יותר כאשר המעיל היה בתיקו (ראה טענת הסניגור עו"ד משה בעמ' 4 לסיכומיו), הכובע אינו לראשו, וכיצד הצליח להימלט המעורב השלישי.


מכל מקום – בחנתי את עדותו של המתנדב קדושי והשוטרים עמר ואופיר, וסבורני כי אותם פערים בתיאור האירוע עליהם הצביעו הסניגורים נובעים מאופיו של האירוע, ממהירות ההתרחשויות, וממיקומו השונה של כל אחד מהם ביחס למיקום הנאשמים ולרכב ההונדה. אין בכל אותם פערים עליהם הצביעו הסניגורים, כדי להשמיט את הקרקע תחת עדותו של המתנדב קדושי או כדי ליצור ספק באשר תיאר ששמע וראה.

(ב)
דחיית גרסתם הבסיסית של הנאשמים

התייחסתי לדחיית גרסתם הבסיסית של הנאשמים לפיה משך כל פרק הזמן, החל מהגעתם לאיזור ועד למעצרם, היו ביחד ללא כל נוכחות של אדם נוסף, וכן התייחסתי למשמעות סירובו של נאשם 1 למסור בחקירתו את שמו של אותו "חבר" אשר ביקש לחתום על ערבות עבורו, סירוב שסיכל את האפשרות לבדוק גרסה זו, ופועל לחובת הנאשמים על כל המשתמע מכך.

(ג)
משמעות תפיסת צייני הלייזר בחזקתו של נאשם 2 והתנהגותו המפלילה.

אין חולק כי צייני הלייזר המהווים חלק משלל הגניבה נמצאו חזקתו של נאשם 2 אשר ניסה להשליכם כאשר הבחין בשוטרים. הסברו של נאשם 2 לפעולתו, כפי שנמסר בשטח לשוטר עמר, הינו הסבר מפליל ומסבך. על פי דו"ח הפעולה שערך השוטר עמר, מייד עם מעצרם של הנאשמים הוא שאל את נאשם 2 מדוע זרק את צייני הלייזר ונאשם 2 ענה "כי פחד שנגיד שהוא פרץ לרכב וטען כי ראה אדם אחר פורץ לרכב והוא לקח את הלייזרים אחרי שהוא (הפורץ – ב.ש) זרק אותם". נאשם 2 אמנם הכחיש אמירה זאת בבית המשפט ומסר גרסה לפיה כלל לא ראה כי רכב נפרץ, אך סבורני כי יש לאמץ את עדות השוטר עמר בהקשר זה ולקבוע כי זו הייתה גרסתו של נאשם 2 בעת מעצרו, ויש בה כדי לשמש אינדיקציה מפלילה לידיעתו של נאשם 2 כי מדובר בשלל גניבה. באופן תיאורטי, ככל שהשוטר עמר היה מעוניין בהפללת הנאשם על לא עוול בכפו, יכול היה לציין כי הנאשם הודה במיוחס לו ולא "לצטט" מפיו של נאשם אמירה "מזכה" מבחינתו.

אין אף הגיון רב בהסברו של נאשם 2 בבית המשפט לפיו משראה אנשים שלא ידע שהם שוטרים, זרק את צייני הלייזר משום שידע שהם אינם שלו (פרו' עמ' 22 ש' 9-11). מציאת צייני הלייזר על פי הסבר זה הינה תמימה לחלוטין, ואם כך הם פני הדברים מדוע צריך נאשם 2 לזרוק אותם בבהלה רק למראה אנשים (אפילו כאלה הרצים לכיוונו) ועוד טרם אמרו אותם אנשים דבר וחצי דבר או היה במעשיהם כדי להצביע על רצונם בצייני הלייזר?

המשמעות המפלילה שיש לייחס לתפיסת צייני הלייזר בחזקתו של נאשם 2, ולניסיונו להשליכם כאשר הבחין בשוטרים הינה בעלת משקל רב, ולטעמי - אינה פועלת רק לחובתו של נאשם 2, אלא, במידה כמעט שווה, אף לחובתו של נאשם 1. מסקנה זו מתבקשת נוכח העובדה כי נאשם 1 קשר את גורלו בגורל נאשם 2, באופן ששניהם החזיקו בגרסה משותפת לפיה היו כל העת יחדיו (החל יציאת הנטענת מבית המשפט ועד למעצרם בשדרות שאול המלך).

17.
אינני נדרש בהרחבה להנמקה בדבר היותם של הנאשמים מבצעים בצוותא,
שכן הטענה בדבר הצורך לאבחן בין מעשיהם של הנאשמים, ולקבוע כי העבירה בוצעה רק על ידי אחד מהם, לא עלתה, אף לא כטענה חלופית, בסיכומי אחד הנאשמים.

יחד עם זאת, אציין בתמצית את הנימוקים המרכזיים המובילים למסקנה בדבר פעילותם של הנאשמים כחבורה, וביצוע העבירות בצוותא:

(א) על פי עדויות השוטרים אותם אימצתי ובמיוחד עדותו של המתנדב קדושי, פעלו הנאשמים והאדם הנוסף בצוותא חדא על מנת להוציא את תוכניתם אל הפועל. כאינדיקציה להיותה של הפעילות משותפת יש לראות את מעשי הנאשמים עוד ברחוב צייטלין כפי שתוארו על ידי המתנדב קדושי, שם בחנו בצוותא בקפידה רכב. בהמשך צעדו הנאשמים לשדרות שאול המלך, נכנסו בצוותא לשיחים, יצאו בצוותא וישבו בצוותא על המדרכה. הנאשמים קמו שוב, ניגשו בצוותא לרכב, כאשר נאשם 1 ניפץ את החלון הימני – אחורי, בעוד נאשם 2 עומד לידו. הנאשמים עזבו בצוותא את המקום, כאשר חלק משלל הגניבה נתפס בחזקתו של נאשם 2 שאף ניסה להשליכו.

(ב) הנאשמים הציגו גרסה לפעולות משותפות ושהייה משותפת בכל פרק הזמן הרלוונטי, וכפי שציינתי – קשרו גורלו של האחד בגורלו של השני. לא שמעתי מהנאשמים כל גרסה פוזיטיבית ממנה ניתן היה להבין כי יתכן והנאשם האחר הוא מבצע העבירה ונוכחותם במקום בעת ביצועה הייתה תמימה לחלוטין.

האמור לעיל מוביל לקביעה היחידה האפשרית כי הנאשמים ביצעו את הפריצה בצוותא באופן שנאשם 1 מנפץ את חלון הרכב ומוציא את הפריטים שהיו בו, נאשם 2 צופה ומשגיח, ומקבל לידו בסמוך חלק משלל העבירה.

18.
סיכום

הוכח כי רכב ההונדה נפרץ בטווח הזמנים אותו תיארו השוטרים והמתנדב קדושי, התואם אף את עדות בעלת הרכב, וכי נגנבו ממנו פריטים כאשר חלקם נתגלו על הנתיב בו צעדו הנאשמים, וחלקם הוחזקו על ידי נאשם 2 והושלכו מידו בעת מעצרו על ידי השוטרים.

יש במקבץ המפורט לעיל
- אימוץ עדותו המהימנה של המתנדב קדושי ועדות השוטרים הנוספים, דחיית גרסתם הבסיסית של הנאשמים, תפיסת צייני הלייזר בחזקתו של נאשם 2 והתנהגותו המפלילה – כדי להוביל למסקנה כי הנאשמים הם אלה אשר בצוותא עם אדם נוסף, פרצו לרכב ההונדה באופן של ניפוץ החלון האחורי- ימני בעזרת פלג, וגנבו ממנו תיק שחור ובו קלסרים, וכן צייני לייזר ותקליטורים.

אני קובע אפוא כי הנאשמים ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום.

באשר להוראות החיקוק – נראה כי נפלה שורה של טעויות קולמוס בהתאמה שבין ניסוחן המילולי של הוראות החיקוק, להפניה לסעיף החוק בכתב האישום. ב"כ הצדדים לא התייחסו לעניין זה, וסבורני כי היה ברור לצדדים, לאורך כל הדרך, כי מדובר בטעויות קולמוס, שאין בהם כדי להשליך על הגנת הנאשמים.







לאור האמור לעיל, ומכוח סמכותי, אני מרשיע הנאשמים בביצוע העבירות הבאות:

1. פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן – החוק).
2. גניבה מרכב – עבירה לפי סעיף 413ד (א) לחוק.
3. חבלה במזיד ברכב – עבירה לפי סעיף 413ה' לחוק.
4. החזקת מכשירי פריצה – עבירה לפי סעיף 413ז לחוק.


ניתנה היום,
י"ב תשרי תשע"א , 20 ספטמבר 2010, במעמד הצדדים

בני שגיא

, שופט








פ בית משפט שלום 43508-03/10 מדינת ישראל, משטרת ישראל - מדור תביעות תל אביב נ' מיכאל בליאבסקי, ולדימיר ירמקוב (פורסם ב-ֽ 20/09/2010)