פסקי דין על אלון ליבוביץ | פסקי דין על אברהם ליבוביץ | פסקי דין על יוסף בן שטרית עו"ד

16343-08/09 תק     15/09/2010




תק 16343-08/09 אלון ליבוביץ, אברהם ליבוביץ נ' יוסף בן שטרית עו"ד








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 16343-08-09 ליבוביץ ואח' נ' בן שטרית
עו"ד






בפני

כב' השופטת
הדסה אסיף


תובעים

1
.
אלון ליבוביץ

2
.
אברהם ליבוביץ


נגד


נתבעים

יוסף בן שטרית
עו"ד




פסק דין


התובעים הם אחים ובתביעתם הם דורשים מהנתבע כי ישיב לידם את הסכומים ששילמו לו כשכ"ט עו"ד
.

לטענת התובעים בחודש יוני שנת 2000 פנו לנתבע על מנת שיעניק להם ייצוג משפטי. לטענתם הודיע אז הנתבע כי שכר טירחתו יעמוד על סך של כ- 8,000 דולר ובהתאם שילמו לנתבע.

לטענתם, בניגוד להסכם שכר הטירחה הנתבע לא הגיש תביעה וייצג אותם רק בהליך צדדי אחד בודד וקצר שאף בו גרם להם, לטענתם, לנזק.

מאחר יותר, אמר להם הנתבע, לטענתם, כי אין לו הידע והנסיון המתאימים לייצגם והעביר אותם לעו"ד
אחר אך חרף זאת המשיך להחזיק בכסף שקיבל מהם. התובעים טוענים כי אין זה נכון ואין זה חוקי כי הנתבע יקבל עבור ההליך הקצר והפשוט של בקשה לביטול החלטה, שבו נקט, סכום כסף גדול כ"כ ולפיכך יש לחייבו להשיב להם את הסכום ששילמו לו.

הנתבע טען כי התביעה התיישנה.

לטענתו הוגשה התביעה כ- 9 שנים לאחר התשלומים ששילמו לו התובעים וכי חלה לכן התיישנות על התביעה ויש לדחותה מהטעם הזה. לטענתו, פנייתם הראשונה של התובעים אליו בעניין הזה נעשתה רק כ- 7 שנים לאחר תשלום שכ"ט ולאחריה המתינו התובעים עוד שנתיים נוספות עד שהגישו את התובענה הנוכחית.

בנוסף טען הנתבע גם טענות לגוף התביעה ולטענתו יש לדחותה גם מטעמים נוספים. לטענת הנתבע אין ממש בטענות התובעים כאילו לא ביצע עבורם אלא הליך קצר ופשוט של בקשה לביטול החלטה, והנתבע מפרט בכתב ההגנה שהגיש רשימה של פעולות משפטיות שביצע, לטענתו, עבור התובעים.

לטענת הנתבע, המשך הטפול בעניינם של התובעים נעשה על ידי עו"ד
מילר וזאת בתאום עם התובעים ולבקשתם והוא אף תאם עם עו"ד
מילר את שכ"ט שזה יגבה מהתובעים והכל על מנת שהתובעים לא יינזקו ושכ"ט ששילמו לו יילקח בחשבון.

היום שמעתי את הצדדים.

התובעים לא השכילו להוכיח כי חרף הזמן שחלף מאז שנוצרה עילת התביעה (התשלום לנתבע) ועד למועד הגשת התביעה, לא התיישנה התביעה.

מאחר שאין חולק על כך שמאז מועד התשלום ועד להגשת התביעה חלפו יותר מ- 7 שנים, מועד ההתיישנות הקבוע בחוק, היה על התובעים להוכיח כי התקיימו בעניינם נסיבות המאריכות את תקופת ההתיישנות. זאת לא עלה בידי התובעים לעשות.

התובעים טענו אמנם כי חלק
מהעובדות הרלוונטיות לתביעה נודעו להם רק מאוחר יותר, ואולם, טענות אלה נטענו בעלמא מבלי שהתובעים נקבו במועד מדוייק שבו נודעו להם, לטענתם, אותן עובדות ומבלי שהתובעים הציגו ולו ראיה אחת לטענה זו.

מעבר לכך, טענות התובעים בדבר אותן עובדות, התרשלותו של הנתבע בטיפולו בעניינם, הן טענות שאין להן פרוט בכתב התביעה. על פי כתב התביעה דרישתם להחזר תשלום שכ"ט ששילמו לתובע מקורה לא ברשלנות התובע, כי אם בכך שלא ביצע אלא טפול חלקי וקצר בעוד שהתשלום שקיבל היה עבור טפול מלא בתביעה (סעיף 15 ו- 17 לכתב התביעה).

טענות התובעים בנוגע לרשלנות נזכרו בכתב התביעה רק כלאחר יד ובאופן סתמי ואין להן כל פרוט. כל שכן שאין פרוט באשר למועד שבו, כביכול, נודע לתובעים על רשלנותו של הנתבע ולא ניתן לקבוע בנסיבות האלה כי מרוץ ההתיישנות החל במועד מאוחר יותר ולא במועד שבו שילמו לנתבע את התשלומים נשוא התביעה.

מכאן שהתביעה התיישנה ויש לדחותה מהטעם הזה.

מעבר לכך, גם מטעמים לגופו של עניין שוכנעתי כי דין התביעה להדחות.

הנתבע פרט בכתב ההגנה שהגיש את הפעולות שביצע עבור התובעים וצרף מסמכים להוכחת טענותיו בעניין הזה. התובעים בכתב התשובה שהגישו בדיון היום לא התמודדו כלל עם טענות אלה של הנתבע ולא הגיבו באופן מפורט לפעולות שפרט בכתב ההגנה. בכך נסתרה טענת התובעים כאילו לא עשה הנתבע אלא פעולה אחת, הגשת בקשה אחת עבורם, וגם מהטעם הזה דין התביעה להדחות.

למעלה מן הצורך אוסיף גם כי אני מאמינה לנתבע ולטענתו לפיה שכ"ט ששילמו לו התובעים נלקח בחשבון בעת קביעת שכ"ט של עו"ד
מילר שלטיפולו עברו התובעים.

עדות הנתבע בעניין הזה הותירה רושם מהימן והיא אף נתמכת במסמכים שצרף לכתב ההגנה מטעמו. התובעים לעומת זאת לא הציגו כל ראיה לסתור את טענות הנתבע בעניין הזה, ואף לא ציינו מה הסכום ששילמו לעורך הדין מילר, שלא לדבר על כך שלא טרחו להביאו לבית המשפט או להציג תצהיר או מסמך כלשהו מעורך הדין מילר בעניין הזה.
גם נראה היה כי התובעים מנסים בטענות, מן הגורן ומן היקב, למצוא דופי בהתנהלות הנתבע. כך, למשל, ביקשו במהלך הדיון לעיין בהסכם שכר הטירחה המקורי וטענו, פתאום, כי אין זה ראוי לעו"ד
נוטריון לערוך הסכם שכזה, בכתב.

התנהלות זו של התובעים, שבכתב התביעה או בכתב התשובה לא טענו כל טענה בנוגע להסכם שכר הטירחה עצמו – מערערת מאוד את מהימנותם – ומחזקת את החלטתי להעדיף את גרסת הנתבע על גירסתם.

התוצאה היא שמכל הנימוקים האלה אני מחליטה לדחות את התביעה.

אף שמדובר בתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ניכר כי זו גרמה לנתבע להוצאות לא מעטות שכן בשלה נדרש לשוב ולעיין בכל התיקים והמסמכים שנוגעים לתובעים ואשר נותרו במשרדו ולהגיש כתב הגנה מפורט שאליו צורפו מסמכים רבים.

בנסיבות האלה, אני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבע ובשכר טירחת עו"ד
לנתבע (שהוא עו"ד
) וזאת בסכום של 5,000 ₪ ומע"מ.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום,
ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 16343-08/09 אלון ליבוביץ, אברהם ליבוביץ נ' יוסף בן שטרית עו"ד (פורסם ב-ֽ 15/09/2010)