פסקי דין על אריה סלח | פסקי דין על אוריה רצון

163058/09 תאמ     26/09/2010




תאמ 163058/09 אריה סלח נ' אוריה רצון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 163058-09 סלח נ' רצון






בפני

כב' השופטת
יסכה רוטנברג


תובעים

אריה סלח


נגד


נתבעים

אוריה רצון




פסק דין


התובע הגיש נגד הנתבע תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה נשוא התביעה. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר הנסיבות בעטיין נגרמה התאונה. לגרסת התובע התאונה אירעה עת עצר רכבו בנתיב נסיעתו ואופנוע הנתבע ביצע עקיפה ופגע בו משמאל. לגרסת הנתבע, רכב התובע סטה לפתע שמאלה ופגע ברכבו.
העידו בפני
שני הנהגים המעורבים בתאונה, ועדה נוספת שנסעה ברכב התובע.
התובע העיד שמדובר ברחוב חד סיטרי, עובר לתאונה הוא עצר רכבו עצירה מוחלטת ואותת כדי לפנות שמאלה. הנתבע נסע מאחוריו, החליט לבצע עקיפה, אך ככל הנראה עקף קרוב מידי, פגע ברכבו, איבד שליטה, ופגע ברכב נוסף שחנה בצד הכביש. אותם דברים העידה הגב' סימה רחמים שנסעה ברכב התובע. גם לדבריה התאונה אירעה שעה שרכב התובע היה מצוי בעצירה מוחלטת.

הנתבע העיד שרכב התובע עצר ללא איתות, ולפיכך הוא החליט לבצע עקיפה. לפתע, כשהאופנוע כבר היה מקביל לרכב התובע, פנה התובע שמאלה פנייה חדה ופגע באופנוע.
בחנתי את העדויות והראיות, ואני מחליטה להעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבע. עדות התובע היתה עקבית ותאמה לאמור בהודעתו לחברת הביטוח, ת/3. עדותו תאמה גם לעדות העדה מטעמו.
מאידך, עדותו של הנתבע לא היתה משכנעת. הנתבע העיד בפני
כי רכב התובע נסע לפניו, עצר ללא איתות, הוא נעצר אחוריו, המתין, וכשראה שדבר אינו קורה החליט לבצע עקיפה. אלא
שבהודעתו במשטרה כל שטען הנתבע הוא שהרכב לפניו נעצר והוא ביצע עקיפה. הנתבע לא טען במשטרה שהתובע עצר ללא סיבה, הוא לא טען שהתובע לא אותת, הוא לא טען שטרם ביצוע העקיפה הוא עצר והמתין, ולהיפך מההודעה משתמע שהעקיפה בוצעה מיידית: "לפני נסע רכב מסוג טרנזיט מונית. הטרנזיט נעצר, אני עקפתי אותו משמאל בנסיעה איטית" (ת/4). זאת ועוד. הנתבע נשאל מדוע ביצע עקיפה והוא השיב שמדובר בכביש רחב, של 2 -3 נתיבים. עדות זו אינה תואמת לנראה בתמונות מיקום התאונה, ת/1.
הנתבע טען בסיכומיו שלאחר התאונה טען התובע כי לא ראה את הנתבע ואינו יודע מהיכן הוא הגיע. אלא שהתובע הכחיש בעדותו כי כך אמר, והעדה מטעם התובע לא נחקרה על כך כלל. אינני מקבלת גם את הטענה לפיה אופי הנזקים תומך בגרסת הנתבע דווקא.
לאור האמור אני מעדיפה את גרסת התובע, ומקבלת את התביעה. עם זאת אינני מוצאת לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן והוצאות נסיעה שלא הוכחו. הנתבע ישלם לתובע סך של 4,090 ₪, צמוד ונושא ריבית מיום 02.02.09 בתוספת אגרה כפי ששולמה, שכ"ט העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 873 ₪ כולל מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.


המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום,
י"ח תשרי תשע"א, 26 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 163058/09 אריה סלח נ' אוריה רצון (פורסם ב-ֽ 26/09/2010)