פסקי דין על עיזבון המנוח דוד סלומון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3040/07 בל     26/09/2010




בל 3040/07 עיזבון המנוח דוד סלומון נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע



ב"ל 3040-07 עיזבון המנוח דוד נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע




בפני

כב' השופט
משה טוינה

התובע:
עיזבון המנוח דוד סלומון
ע"י ב"כ עוה"ד אדוארדו ווסר


נגד

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד מיכל כהן




פסק דין



1.
בהחלטה מחודש נובמבר 2006 נדרש המנוח, מר סלומון דודי ז"ל (להלן: "המנוח"), להחזר הלוואה עומדת, הלוואה מקרן הלוואות והלוואה לרכישת אביזרים מיוחדים שקיבל לצורך רכישת רכב במסגרת הסכם הניידות.

2.
בחודש ינואר 2007 נפטר המנוח; בנובמבר 2007 הוגשה התביעה בפני
נו, אשר במסגרתה מבקש עיזבון המנוח את ביטול ההחלטה מנובמבר 2006.

3.
קודם שאגיע לטענות הצדדים, מבקש אני להביא את העובדות הנחוצות לענייננו והן כדלקמן:

א.
עובר לפטירתו סבל המנוח ממחלת הסוכרת; בשל סיבוכי המחלה הוכר המנוח במועדים הרלוונטיים לתביעה זו (עובר לאישור קבלת הטבות על פי הסכם הניידות מנובמבר 2005), כמי שמוגבל בניידות בשיעור של 80%.

ב.
בחודש יוני 2005 הגיש המנוח תביעה להטבות על פי הסכם הניידות. במסגרת התביעה ביקש המנוח להכיר בבנו, מר רונן סלומון וכלתו הגב' ליטל סלומון (להלן: "בני הזוג סלומון") כמורשי נהיגה.

ג.
במסגרת תביעת המנוח להטבות מכוח הסכם הניידות, צרפו בני הזוג סלומון תצהיר ולפיו מתקיימים בהם התנאים להכרה כמורשי נהיגה לפי הסכם הניידות. בכלל זה התנאי לפיו הם גרים במרחק שאינו עולה על 500 מ' בקו אווירי מבית המנוח.

ד.
בנובמבר 2005 אושרה תביעת המנוח להטבות מכוח הסכם ניידות (ראה נספח נ/7, אישור הלוואה עומדת שצירף הנתבע לתיק בית הדין).

ה.
ה"הלוואה העומדת" שאושרה למנוח על פי הסכם הניידות מומשה בתאריך 11.12.05, ה"הלוואה לרכישת אביזרים מיוחדים" וה"הלוואה לקרן ההלוואות", שולמו למנוח בחודשים ינואר עד מרץ 2006.

ו.
ביום 4.12.05, דהיינו ימים ספורים טרם מימוש ההלוואה העומדת, אושפז המנוח כחולה סיעודי בבית אבות "אחוזת הורים" באשקלון.

ז.
ההחלטה לאשפוז המנוח בבית האבות התקבלה על מנת לתת פיתרון מיידי למצוקה אליה נקלעו המנוח ומשפחתו הקרובה בעקבות ההתדרדרות במצבו הרפואי. בהקשר זה מבקש אני להביא מעדותו של מר רונן סלומון כדלקמן:


"ההחלטה להכניס אותו לבית אבות היתה ביום שישי ב-2 לחודש, יומיים לפני כניסתו, במקום שהוא היה חדש ולא ידענו על קיומו. זה משהו שקיבלנו החלטה מעכשיו לעכשיו, כשהוצאנו את אבא מבית החולים אחרי קטיעת הרגליים, לא ידענו לאיזו מצוקה אנחנו נכנסים, מה גם שהבית של ההורים זו דירה בשכירות, לא ידענו את הדברים הבסיסיים שאנו שעומדים על הרגליים יודעים, להיכנס לשירותים, למקלחת, זה הופך לסרט תורכי שאנו לא יודעים איך להתמודד, זה לא הבית שלנו פירוק אסלות , מקלחות, הרחבת דלתות. עולמנו חרב עלינו,עלי ועל אימי... ב-2.12.05 פתחתי את העיתון וראיתי שנכנס בית אבות חדש אמרתי שאני חייב לבדוק את העניין נכנסתי למנהל המקום, כשהמקום עוד לא נפתח, אמרתי לו שאני לא ידוע מה לעשות תעזור לי, אמרתי לו שאבא שלי אדם מאוד קשה לא יודע אם הוא יסכים. הוא יכול לחזור אחרי יומיים הביתה..." עמוד 8 לפרוטוקול הדיון מתאריך 27.10.09.

ח.
משהתברר כי המנוח השתלב וקיבל את הטיפול הנכון לו בבית האבות "אחוזת הורים", במהלך חודש פברואר 2006 הוסדרה שהייתו של המנוח בבית האבות, הסדר קבע (ראה: סעיף 20 לתצהירו של מר רונן סלומון, מכתבו של מנהל אחוזת הורים באשקלון מחודש יולי 2007 לרכז גמלת ניידות בנתבע, המסומן נ/7).

ט.
בפועל היה המנוח מאושפז בבית האבות "אחוזת הורים" עד לפטירתו בחודש ינואר 2007.

י.
במשך כל התקופה בה היה המנוח מאושפז, היו בני הזוג סלומון דואגים לבקר את המנוח (ראה: אישור העובד הסוציאלי מר איתן מוליאן מיום 4.7.06 המסומן נ/12, מכתבו של מנהל אחוזת הורים מיום 5.7.06).

יא.
המרחק שבין בית האבות "אחוזת הורים" לבית בני הזוג סלומון, עולה על מרחק של 500 מ' בקו אווירי.

4.
בקצירת האומר טוען הנתבע בשל העובדה שהמרחק שבין בית האבות "אחוזת הורים" לביתם של בני הזוג סלומון עולה על 500 מ' בקו אווירי – אין בני הזוג סלומון עונים להגדרת "מורשה נהיגה" על פי הסכם הניידות.

הנתבע הוסיף וטען כי בהעדר "מורשה נהיגה" על פי ההסכם, לא היה המנוח זכאי לקבלת הטבות מכוח הסכם הניידות.

5.
בנסיבות הללו טוען הנתבע כי החלטת פקיד התביעות מחודש נובמבר 2006 נשוא

פסק דין
זה, במסגרתה נדרש המנוח להחזר ההלוואות שניתנו לו בהסכם הניידות, בדין יסודה.

6.
עמדה זו של הנתבע אין בידי לקבל מהנימוקים הבאים.

7.
בפסק הדין בעניין יעקב חייט נ' המוסד לביטוח לאומי
קבע בית הדין הארצי הנכבד, כי:


"... המועד הקבוע לעניין קיומם של תנאי הזכאות הוא מועד הגשת הבקשה ולא מועד אחר, כגון – מועד אישור הבקשה או מועד מימוש ההטבה. כך נקבע במפורש בסעיף 9א'(א)(2) להסכם הניידות לגבי התנאי הנדרש" עב"ל 172/08, יעקב חייט נ' המוסד לביטוח לאומי
.

8.
במועד הגשת הבקשה להטבות על פי הסכם הניידות, התקיימו במנוח התנאים לקבלת הטבות על פי ההסכם. עובדה שאיננה במחלוקת אף לשיטתו של הנתבע עצמו.

9.
בנסיבות הללו אשפוז המנוח במוסד הסיעודי בו היה מאושפז לתקופה שמעל לשישה חודשים, אין בה כדי לשלול את זכויותיו של המנוח מכוח הסכם הניידות, לאור העובדה שמורשי הנהיגה, בני הזוג סלומון, עשו שימוש ברכב על מנת לבקר את המנוח במהלך האשפוז, ובהתאם להוראת סעיף 12(ב)(1) להסכם הניידות הקובע כדלקמן:

"... מוגבל בניידות שאושפז לתקופה העולה על שישה חודשים רצופים, לא יידרש להחזיר את ההלוואה העומדת רק מפאת היותו מאושפז כאמור, ובלבד שמורשה הנהיגה משתמש ברכב על מנת לבקר את המוגבל בניידות ונוטל חלק בטיפול בו."

10.
בכך קובע סעיף 12(ב)(1) להסכם הניידות דין מיוחד אשר במסגרתו הגבלת המרחק בין מקום המגורים של מורשה הנהיגה למקום בו מתגורר המוגבל בניידות, איננה חלה בנסיבות שבהן המוגבל בניידות מאושפז במוסד סיעודי ובשעה שמורשה הנהיגה עושה שימוש ברכב על מנת לבקר את המוגבל בניידות.


בכך מיישם סעיף 12(ב)(1) את המטרה אותה נועד הסכם הניידות לקדם במצבים שבהם עקב אשפוז הזכאי, אשפוז שנכפה על הזכאי כמו גם על מורשה הנהיגה, התנאי הקובע שעל מורשי הנהיגה להתגורר במרחק שעד 500 מ' ממקום מגוריו של המבוטח, חדל מלהתקיים. פרשנות אחרת הדורשת ממורשה הנהיגה להתגורר בטווח של 500 מ' מהמוסד בו מאושפז המוגבל בניידות – מוריקה מתוכן את הוראת סעיף 12(ב)(1) הנ"ל.

11.
משנמצא כי אשפוז המנוח ב"אחוזת הורים" באשקלון איננה מזכה את פקיד התביעות לדרוש את החזר ההלוואה העומדת, על אף והמרחק בין מקום מגוריו של מורשה הנהיגה למוסד הסיעודי עולה על 500 מ' – יש לקבל את תביעת עיזבון המנוח לביטול ההחלטה מחודש נובמבר 2006 אשר במסגרתה דרש פקיד התביעות את החזר ההטבות שקיבל המנוח על פי הסכם הניידות.

12.
במאמר מוסגר רק אוסיף, כי מהמסמכים ומעדותו של מר רונן סלומון עולה, כי אין מקום לייחס למנוח ולבנו מר רונן סלומון, חוסר תום לב במגעיהם מול הנתבע; שעה שעיקר השימוש ברכב הניידות היה לצרכי המנוח. לעניין זה מבקש אני להביא מעדותו של מר סלומון הבן, שנשאל והשיב:


"יש לי רכב צבאי, אני לא צריך את הרכב עם המעלית, בתקופה שאבא היה בחיים עם האוטו הזה הייתי מוציא את אבא לטיול, לבית שלי, לראות את הנכדים, להוציא אותו לסיבוב, הוא היה צעיר, בגיל 62 הוא נפטר..." עמ' 9 לפרוטוקול מיום 27.10.09.

13.
סוף דבר התביעה מתקבלת.

שעה שהעיזבון מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

14.

הערעור על

פסק דין
זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום,
י"ח תשרי תשע"א, 26 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.




קלדנית: נורית רזניק







בל בית דין אזורי לעבודה 3040/07 עיזבון המנוח דוד סלומון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/09/2010)