פסקי דין על זאהר אחמד מחמד קעדאן | פסקי דין על התובע הצבאי

112/03 ע     03/09/2003




ע 112/03 זאהר אחמד מחמד קעדאן נ' התובע הצבאי




בית המשפט הצבאי לערעורים ע' איו"ש 112/03
באיו"ש ובאזח"ע

בפני
הרכב: אל"ם אלי בן-טובים
- אב"ד
סא"ל יורם חניאל
- שופט
סא"ל אריה נח
- שופט
המערער: זאהר אחמד מחמד קעדאן
, ת"ז 902386275 (באמצעות ב"כ עו"ד שרעב
)
נגד

המשיב: התובע הצבאי
(באמצעות ב"כ סרן אסף עזרתי
)

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי בשומרון
(הרכב בראשות כב' המשנה לנשיא רס"ן עמית פרייז)
בתיק מס' 5715/01 מתאריך 23.2.03
(הערעור התקבל)

תאריך הישיבה: 3 בספטמבר 2003, ו' באלול התשס"ג.
פסק דין

השופט סא"ל א' נח:
המערער שלפנינו היה מיוצג ע"י עו"ד בסול בבית משפט קמא. במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום, והנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו ביום 7.10.02 .
באותו היום נקבע התיק לישיבת טיעונים לעונש, בפני
הרכב תורן. המשך הדיון לטיעונים לעונש נקבע ליום 15.1.03.
הצדדים הודיעו לבית המשפט כי אין להם התנגדות כי ההרכב, אשר הרשיע את המערער, לא יהיה כבול להמשך השמיעה של הטיעונים לעונש.
ביום הקבוע לטיעונים לעונש הסנגור לא התייצב. משכך קבע ההרכב שישב באותו היום, כי על הצדדים להגיש את טיעוניהם לעונש בכתב.
בית המשפט קמא כתב בגזר דינו את הדברים הבאים ביום 23/02/03:
"לישיבת הטיעונים לעונש לא התייצב הסנגור עו"ד בסול, ומשכך קבע ההרכב שישב אז בדין את התיק לטיעונים לעונש בכתב. מסתבר כי רק התביעה בחרה להגיש את טיעוניה הכתובים לעונש, בעוד שעו"ד בסול , שלא קיבל רשות מבית המשפט להשתחרר מהייצוג, ואף לא הגיש בקשה לשם כך, בחר שלא להגיש את הטיעונים הכתובים בטענה כי עו"ד אחר יעשה כן. למען השלם את התמונה יאמר כי אותו סנגור אחר לא הגיש אף הוא כל טיעונים כתובים, משכך בפני
נו אך נימוקי התביעה לעונש, ועל כן בדקנו היטב את רמת הענישה בפרשייה גם ככל שאמורים הדברים בתיקים שלא הוזכרו על ידי התובע בטיעוניו , וזאת בשים לבנו לכך שזו אמת המידה העיקרית לענין העונש."
בהמשך פנה בית משפט קמא לבחון את התיק ואת נימוקי התביעה, וערך השוואה למעורבים אחרים. סופו שגזר את עונשו של הנאשם והטיל עליו מאסר בפועל של 25 שנות מאסר, וזאת בנוסף למאסר על תנאי.
בפני
נו הופיע הסנגור עו"ד שרעב
, שטען כי הסנגור בסול ביקש להשתחרר מדיון, וכי בית המשפט לא התיר לעשות כן. כי הוא עצמו ביקש לטעון עוד קודם למתן גז"ד אך הדבר נמנע ממנו. הואיל ולא מצאנו כל אסמכתא לכך בפרוטוקול, ולא בכתב הערעור שהגיש עו"ד שרעב
, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי כי יש מקום לברר שאלה זו.
מלאכת השפיטה בכללה, ומלאכת השפיטה באזור, במיוחד, אינה קלה. על מערכת המשפט מוטלים עומסים כבדים ביותר, והיא נאלצת להתמודד באמצעים מוגבלים עם מספר עצום של תיקים.
עשיית המשפט והצדק אף מחייבת מידת יעילות, ועמידה על כך כי התמשכות הדיונים בכל תיק ותיק לא תעלה על הסביר. שיקול זה עמד ללא ספק, ובצדק, לעיני בית משפט קמא.
כאשר התמשכות הדיונים נובעת מאי התייצבות סנגור, ומהתעלמות שלו מהוראות של בית המשפט, בדבר הגשת סיכומים, בוודאי ובוודאי שאין בית המשפט יכול לעצום עיניו מול הזלזול המופגן, ובזבוז הזמן השיפוטי והיקר.
לא מדובר בשאלה של יעילות סתם, אלא אף בשאלה של השפעה על מערכת עשיית הצדק. משנדרש בית משפט לשוב ולדון בתיק שוב ושוב, הרי עומד לרשות בית המשפט פחות זמן לבחון לעומק מקרים אחרים. ושעה שבית המשפט מבקש לאזן בין כל הצרכים האמורים, אין הוא יכול להישאר אדיש לנוכח משיכת הזמן וההתעלמות מהוראות בית המשפט.
ועל אף האמור הגעתי למסקנה כי מטעמים של עשיית הצדק, ומראית פני הצדק, יש לקבל ערעור זה במובן של ביטול גז"ד של בית המשפט קמא, והחזרת התיק אליו, ע"מ שיעיין בטיעוני הסנגוריה וייתן את גז"ד לאחר עיון בטיעוני הסנגוריה.

הנאשם כאמור הודה בשורה של עבירות חמורות שעיקרן פגיעה חמורה בביטחון האזור ותושביו. בין העבירות: חברות בחוליה מקומית, אחזקת אמל"ח, ירי במספר אירועים, ניסיון לירי, קשירת קשר, ניסיון חטיפה, ניסיון לגרום מוות בכוונה, איום, זריקת בקבוק תבערה, ויצור בקבוקי תבערה.
כל אלה מעידים על פניהם, ומבלי להיכנס לנימוקי הענישה, כי הנאשם, לאחר שהודה בעבירות האמורות, היה צפוי לכאורה ובמידת סבירות גבוהה לתקופת מאסר לא קצרה.
המערער גם היה מצוי במעצר עד לתום ההליכים, וכאמור הרשעתו בדין אף פגמה בחזקת החפות שלו, והסירה את החשש לשחרור ממעצר.
אכן התנהגות הסנגור בעניינו של מערער זה הייתה בלתי ראויה, ויתכן שאף מחייבת בירור בעניין זה. אולם מכאן ועד למתן גז"ד בנסיבות של תיק זה, בהעדר נימוקים לעונש מצד הנאשם, עדיין קיימת דרך לא קצרה, ודומני כי בית המשפט קמא קיצר דרך זו.
כאמור, התיק נקבע לשמיעה לטיעונים לעונש ליום 15.1.03. באותו יום לא נשמעו הטיעונים עקב היעדרות הסנגור, אשר כפי הנראה ביקש להשתחרר מייצוג, אך בית המשפט לא התיר לו זאת. באותו היום קבע בית המשפט את התיק לטיעונים בכתב, וקצב מועדים להגשת סיכומי התביעה בתוך 15 יום וסיכומי הסנגוריה בתוך 15 יום שלאחר מכן.
התביעה הגישה סיכומיה ביום 30.1.03, והסנגור כלל לא הגיש סיכומיו. ביום 23.2.03 נתן בית המשפט את גזר דינו. דהיינו כ8- ימים לאחר המועד האחרון להגשת סיכומי הסנגוריה, וזאת לאחר שהזהיר עצמו בעניין, ואף כתב כי בחן תקדימים נוספים על אלה שהוצגו ע"י התביעה.
אלא שאנו מצויים בשיטת משפטית אדוורסרית, וכבר נאמר לא פעם כי אין חקר לתבונתו של סנגור טוב, שיכול להאיר את עיני בית המשפט בעניינים שונים, ולסייע לו במלאכת עריכת המשפט והצדק. אין בית המשפט, בכל הכבוד, יכול לקחת על עצמו, בשם היעילות, את תפקידו של הסנגור.
לטעמי הזדרז בית המשפט בנסיבות המקרה. הזכות להיות מיוצג בבית המשפט, ע"י עו"ד יודע דין, על אף שטרם עוגנה כזכות יסוד, הינה אחת הזכויות החשובות ביותר בכל משטר דמוקרטי ובכל משטר השומר על עקרון החוקיות.
בהעדר ייצוג יקשה על נאשם להגן על עצמו, במיוחד כאשר מולו עומדת התביעה הצבאית על כל המערכת הלוגיסטית הנתונה לרשותה.
שאלת האיזון בין הצורך לקדם את הדיונים ביעילות, לבין הצורך לשמור על זכויות הנאשמים, הינה בעיקרה שאלה של מידה. במקרה של סתירה יש מקום לטענה כי היעילות צריכה לסגת בפני
הגנת הזכויות.
ישאל השואל עד מתי? וכמה זמן על בית המשפט להמתין לסנגור או לנאשם? ועל כך כבר אמרתי לפני כן, הכל שאלה של מידה.
היה ויתברר לבית המשפט כי הנאשם מזלזל במצח נחושה בהוראות בית המשפט, ומתעלם שוב ושוב ושוב, ואין דרך לכפות את קיום הוראות ביהמ"ש, כי אז יכול בית המשפט לראות בנאשם כמי שויתר על זכויות המוקנות לו.
אולם לא זה המקרה שלפנינו. הסנגור נעדר מיום הדיון שנקבע ליום 15.1.03, וכפי הנראה ביקש להשתחרר מייצוג דבר שבית המשפט לא קיבל. באותו היום קבע בית המשפט כי על הצדדים להגיש טיעונים בכתב, בתוך תקופה לא ארוכה, של 15 יום לכל צד.
החלטה זו ניתנה, שלא במעמד הסנגור, הגם שכפי הנראה הודעה נמסרה למשרדו.
הנאשם שאינו דובר עברית מצוי בכלא, ונגישותו לסנגורו או לעו"ד אחר מוגבלת מעצם טיבעה.
לפיכך, בתוך טווח הזמנים שקבע בית המשפט, קשה לראות כיצד בפועל יכל הנאשם מתוך הכלא, לדעת אם סנגורו הגיש טיעונים, או לפעול ולוודא שסנגורו יגיש את הסיכומים, ולחלופין לדאוג כי סנגור אחר יעשה כן. לפיכך ברור כי הנאשם כלל לא ידע אם הוגשו הסיכומים במועד.
הדרך הנכונה במקרה כזה, היא דרך המתינות. אם נוכח בית המשפט כי הסנגור אינו מקיים את החלטת בית המשפט, היה עליו לזמן את הצדדים, לרבות הנאשם, לישיבה נוספת ובה היה אמור הסנגור ליתן הסבר על אי הגשת הסיכומים. באותה ישיבה, ובהנחה שהסנגור לא היה מתייצב, היה מקום להבהיר לנאשם, שהסנגור מטעמו אינו מגיש את הסיכומים, ועל הנאשם לוודא שימונה סנגור אחר, וכן לדאוג לאותם סידורים הנחוצים בכלא, כדי לוודא שהודעה כאמור תועבר למשפחתו של הנאשם, שהיא תפעל להעמיד סנגור אחר במקום הסנגור הסרבן.
אכן נכון הוא שסנגור אינו יכול ליטוש את תפקידו, ואינו רשאי להפסיק לייצג ללא אישור בית המשפט. משנטל על עצמו סנגור תפקיד לייצג את הנאשם בבית המשפט, הרי לא מדובר כאן רק בהסכם כלכלי בין הסנגור לנאשם, אלא גם באחריות ציבורית ממדרגה ראשונה, ולא בכדי מייחד המחוקק, בכל המדינות המקיימות שלטון חוק, את מעמד הייצוג בבתי משפט לעו"ד מאומנים ומיומנים.
אלא שבתוך עמנו אנו יושבים, ואיננו יכולים לעצום עיננו נוכח העובדה כי באזור כבולות ידיו של בית המשפט לכפות על סנגור לעמוד באחריות המקצועית שלו כלפי הלקוחות ובאחריות הציבורית כלפי בית המשפט.
בהעדר לשכת עו"ד פעילה, המוסמכת לשלול רישיונו של סנגור הפוגע בנאשם, ובסדרי הדין, יש לשים לב לכך שההוראה האוסרת על סנגור להפסיק ייצוג, יכולה להישאר ככלי ריק, ולהותיר את הנאשם ללא סנגור, הלכה למעשה.
בדיני נפשות עסקינן, וגם נאשם שהודה בשורה ארוכה של עבירות קשות, זכאי כי יהיה מיוצג בבית המשפט, וכי תינתן לו הזכות להציג את עניינו בצורה ראויה ומקצועית בבית המשפט.
בנסיבות העניין לא מיצה בית המשפט קמא את מלוא האמצעים שעמדו ועומדים לרשותו, על מנת לוודא כי אכן זכויותיו של הנאשם יישמרו.
אכן נכון שמי שהביא לפגיעה זו בזכויות הנאשם, הוא הסנגור שהתעלם מהחלטות בית המשפט. אלא שכאמור מחוייבת המערכת המשפטית עצמה, להגן ולשמור על כללי "ההליך התקין" בבית המשפט.
איני מתעלם מכך, ואף פתחתי את דברי בכך, כי מיצוי הליכים כאמור יביא ומביא לפגיעה ביעילות, ומביא להעמסה על מערכת המשפט. אולם בנסיבות מקרה זה דומני כי הפגיעה האמורה טרם הגיעה לדרגה אשר חייבה מתן גז"ד, בהעדר טיעונים מטעם הסנגור, או מטעם הנאשם עצמו.
למותר לציין כי בית המשפט, שעה שטרם נתן את גזר דינו, לא זימן את הנאשם והעמידו על הסכנה הצפויה לו בהעדר טיעונים מטעם הסנגור. יתכן ולו כך היה נעשה, הנאשם עצמו היה בוחר לטעון לעונש.
באזור , שלא כפי שקיים במדינת ישראל, אין סנגוריה ציבורית ושאלה זו של מינוי סנגור מטעם בית המשפט נותרה פתוחה ונתונה לעיתים לשיקול דעת בית המשפט.
יתכן, ואין אני מביע עמדה בדבר, כי במקרים קשים וקיצוניים יש למקום לבחון גם חלופה זו.
סוף דבר לו דעתי הייתה נשמעת היה מבוטל גז"ד של בית משפט קמא והתיק היה מוחזר אליו. הסנגור יגיש בתוך 20 יום מהיום סיכומים בכתב ובית המשפט ייתן את גז"ד לאחר שיעיין בנימוקי הסנגוריה לעונש.
היה והסנגור לא יגיש במועד האמור את טיעוניו לעונש, יזמן בית המשפט את הנאשם ויאפשר לו לטעון לעונש בעצמו קודם למתן גז"ד.
לא מצאתי כי יש לענות לבקשת הסנגור להורות כי הרכב אחר ייתן את גז"ד.
לאור מסקנתי האמורה בדבר החזרת התיק להשלמה בבית המשפט קמא אין מקום לדון בשאר טענות הסנגור.
עם זאת אין התנהגות של עו"ד בסול יכולה להישאר ללא בירור. מזכירות בית המשפט תעביר לעו"ד בסול העתק

פסק דין
והוא יתבקש להגיב בתוך 15 יום להשיב בכתב את תגובתו בתגובה זו יתבקש להתייחס לנקודות הבאות:
היעדרותו מדיון ביום 15.1.03, התעלמותו מהוראות בית המשפט בדבר הגשת סיכומים והתייחסותו לשאלה למי העביר, אם בכלל, את הטיפול בתיק. תשומת ליבו של עו"ד בסול מופנית לכך כי לפי הדין מוסמך בית המשפט להטיל הוצאות אישיות על עו"ד. עו"ד בסול יתבקש להתייחס לאפשרות שיוטלו עליו הוצאות אישות.
תגובתו של עו"ד בסול תובא בפני
נשיא בית המשפט שומרון שעיין בה ויתן החלטה לאור התגובה בדבר האפשרות להטיל על עו"ד בסול הוצאות אישיות.
עניין אחרות המצריך התייחסות הינו ניסוח גז"ד של בית המשפט.
גז"ד של בית המשפט קמא כלל אינו נושא כותרת של "גז"ד" אלא של "פרוטוקול". אכן ניתן לייחס זאת לטעות סופר, אלא שכאמור בדיני נפשות עסקינן, וחובה על המערכת המשפטית לפעול בזהירות ובדייקנות, וכדאי ליתן את הדעת גם לניסוח נכון של הכותרות. עריכת וכתיבת פסקי במתינות יכולה למנוע תקלות מעין אלה.
אשר על כן, הערעור התקבל והתיק יוחזר לביהמ"ש קמא.
השופט אל"ם א' בן-טובים:
אני מסכים כי דין הערעור להתקבל מן הטעם שהיה מקום לאפשר למערער להגיש את טיעוניו לעונש באמצעות עורך דין אחר, בנסיבות שכפי שהיו בפני
ביהמ"ש קמא אין למעט מחובת ביהמ"ש בקיום מראית פני הצדק, כמו גם עשיית דין צדק, ולפיכך לא היה מקום להזדרז וליתן

פסק דין
ללא טענות ההגנה.
לפיכך יש מקום להחזיר את הדיון לביהמ"ש קמא שדן בתיק על מנת שישמע את טענות הסנגוריה בכתב, כפי שמציע חברי. חזקה על בימש קמא שישקול אותן כראוי וייתן את פסק דינו על סמך טענות שני הצדדים מבלי שיהיה קשור בפסק דינו שבוטל.
המשנה לנשיא סא"ל י' חניאל:
אני מסכים עם דעתם המלומדת של חבריי השופטים, בכל אשר נוגע לקבלת הערעור והתוצאה הדיונית הנגזרת מכך.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט סא"ל א' נח.

ניתן והודע היום, 3 בספטמבר 2003, ו' באלול התשס"ג, בנוכחות התוב"ץ, המערער וב"כ.
___________________ __________________ ___________________
שופט אב"ד שופט
רשמת: לק
ע' איו"ש 112/03
____________________________________________________________________
2








ע בית המשפט הצבאי 112/03 זאהר אחמד מחמד קעדאן נ' התובע הצבאי (פורסם ב-ֽ 03/09/2003)