פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ | פסקי דין על משה חליבה

8600/07 תאק     03/10/2010




תאק 8600/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' משה חליבה








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 8600-07 בנק לאומי בע"מ נ' חליבה




בפני

כב' השופט
מוריס בן-עטר


התובע

בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ריכטר יוסף


נגד

הנתבע
משה חליבה
ע"י ב"כ עו"ד טורס איתמר



החלטה

החלטה זו היא בבקשה בבש"א 9584/08, שבה ביקש הנתבע את ביטולו של פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 25/05/08. המצאת התביעה, שהיא בגין יתרת חובה בחשבון, בוצעה בדרך של תחליף המצאה על ידי פרסום בעיתון, על פי החלטת כב' הרשמת (כתארה אז) נמרודי מיום 06/03/08.

בבקשה לביטול פסק הדין הצהיר הנתבע כי קיבל את הבקשה לתחליף המצאה בחודש נובמבר 2007, לדבריו בהמצאה מב"כ התובע; כי בשיחה טלפונית ל"שירות ייעוץ לאזרח" נאמר לו כי תחליף המצאה הוא "ענין בין השופט לעו"ד"; כי הוא סבר כי טרם הוגש כתב התביעה עצמו; כי מעולם לא קיבל או ראה את כתב התביעה עצמו עד לעיון בתיק בית המשפט בסמוך לפני הגשת הבקשה דנן.

בתגובתו טען ב"כ התובע כי הנתבע לא הביא כל התייחסות לענין סיכויי הגנתו; כי לא המציא לנתבע את הבקשה לתחליף המצאה; כי התוצאה של עצם טענתו של הנתבע, כי קיבל את הבקשה לתחליף המצאה בחודש נובמבר 2007, היא כי הנתבע היה מודע לקיומה של התביעה כבר אז ואין לקבל את טענת הנתבע שלא היה מודע לכך שכתב התביעה כבר הוגש, שכן עולה בבירור מהבקשה לתחליף המצאה כי כתב התביעה הוגש קודם לכן.

בתשובתו טען הנתבע כי אין חשיבות לענין סיכויי הגנתו, מאחר והוא זכאי לביטול פסק הדין מחמת חובת הצדק,
שכן לטענתו לא ראה את ההזמנה שפורסמה בעיתון כתחליף המצאה ולא בוצעה המצאה של הזמנה לדין וכתב התביעה אליו. כן טען כי הבקשה לתחליף המצאה הוגשה תוך הטעיה ויש לבטלה.

אין מקום לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק משהתיר בית המשפט המצאה בדרך של תחליף המצאה ומשבוצעה ההמצאה בדרך שקבע בית המשפט, וזאת אף אם בפועל לא ראה הנתבע את ההזמנה לדין שפורסמה בעיתון, כטענתו. כאמור בספרו של גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (סיגא הוצאה לאור, מהדורה שביעית, תשס"ג-2003), בעמ' 536: "המצאה המבוצעת בדרך של תחליף המצאה, שאושרה – כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו".

בבוא בית המשפט לשקול ביטול

פסק דין
מכוח שיקול הדעת המסור לו, הוא שוקל ובוחן שני פרמטרים: האחד – הסיבה למחדל שהביא למתן פסק הדין, ובמקרה דנן הסיבה לאי-הגשת כתב הגנה במועד; השני – סיכויי הגנתו של הנתבע אם יבוטל פסק הדין. הפרמטר השני הוא העיקרי, שכן אין טעם בביטול פסק הדין אם אין לנתבע סיכויי הגנה.

אציין כי לו היה עולה מבקשת הנתבע כי יש לו הגנה אפשרית מפני התביעה, בנסיבות המקרה דנן הייתי מסתפק, לענין הפרמטר הראשון, בעובדה כי עסקינן בהמצאה שבוצעה בדרך של תחליף המצאה ובהצהרת הנתבע כי בפועל לא ראה את ההזמנה שפורסמה בעיתון, אף שהנתבע קיבל העתק מהבקשה לתחליף המצאה (כנטען על ידו).

אולם, הקושי של הנתבע ושל בקשתו, כפי שאכן ציין ב"כ התובע, הוא כי אין בבקשתו כל התייחסות לטענת הגנה כלשהי, כך שכלל לא ניתן לבחון אם יש לו הגנה אפשרית כלשהי מפני התביעה. בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית בקשתו.

יצוין, כי גם לאחר שב"כ התובע הצביע (בתגובתו) על הבעייתיות בבקשת הנתבע, נוכח העדר התייחסות לסיכויי הגנה, לא ראה הנתבע לפרט טענת הגנה כלשהי בתשובתו, כך שייתכן מאוד שהעדר פירוט של טענות הגנה אומר "דרשני" – דהיינו, כי כלל אין לנתבע טענת הגנה כלשהי. כך או כך, משלא פירט הנתבע כל טענת הגנה ולא הצביע על הגנה אפשרית כלשהי, דין בקשתו להידחות.

אין מקום להיזקק לטענות שהועלו בתשובת הנתבע נגד התרת תחליף המצאה. כנטען על ידי הנתבע עצמו, הוא קיבל העתק מהבקשה לתחליף המצאה עוד בחודש נובמבר 2007, בסמוך לאחר הגשתה. ככל שהיו לו טענות בענין, היה עליו להגיש אז תגובה עם טענותיו. נכון כי אם היה עושה כן, הדבר היה למעשה מייתר את הבקשה לתחליף המצאה, שכן היה מתברר מה כתובתו של הנתבע וניתן היה להמציא לו הזמנה לדין והעתק מכתב התביעה לפי הכתובת האמורה. אולם, בכלל יש לצפות כי נתבע, היודע על בקשה להתרת המצאת תביעה נגדו בדרך של תחליף המצאה, ידאג לקבל העתק מההזמנה לדין וכתב התביעה ויגיש כתב הגנה, או למצער יודיע לבית המשפט מה כתובתו ויבקש כי יומצאו לו הזמנה לדין וכתבת תביעה (וקל וחומר נתבע הסבור כי בקשת התובע להתרת תחליף המצאה מטעה). כך ידע כי לא יינתן

פסק דין
נגדו מבלי שבפועל יקבל לידיו את ההזמנה לדין והעתק מכתה התביעה. אם הנתבע בחר שלא לפעול כך, אין לו להלין אלא על עצמו. אציין בהקשר זה, כי קשה לקבל את טענת הנתבע, כי לא היה מודע לכך שהתביעה נגדו כבר הוגשה, שכן הן בבקשת הסעד בתחילת הבקשה לתחליף המצאה והן בסעיף 6 לנימוקי הבקשה נאמר מפורשות כי כתב התביעה הוגש ביום 29/07/07.

לאור כל האמור, אני דוחה את בקשת הנתבע ומחייב אותו לשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך 800 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום,
כ"ה תשרי תשע"א (03 באוקטובר 2010), בהעדר הצדדים.







תאק בית משפט שלום 8600/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' משה חליבה (פורסם ב-ֽ 03/10/2010)