פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ | פסקי דין על אורי סויסה
33004-07/10 תט 29/09/2010
תט 33004-07/10 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' אורי סויסה
בית משפט השלום בנתניה
ת"ט 33004-07-10 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ
נ' סויסה
בפני
כב' הרשמת
יפעת ביטון אונגר
התובע
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ
נגד
הנתבע
אורי סויסה
החלטה
עיון בבקשה ובתגובה מעלה כי אין יסוד לבקשה. ההתנגדות מוגשת בחלוף חצי שנה ויותר מאז קבלת האזהרה, כאשר הנתבע ממצה את את הסבריו לאיחור הניכר בהצהרה כללית וסתמית, כך: "במשך כל הזמן שלא הגשתי התנגדות ניסיתי בכל דרך אפשרית לפעול להשבת השטרות לידי ולמנוע כל ביצוע פעולה כנגדי בהוצאה לפועל על ידי פניות לצד ג' שמסר את השיקים שלי לזוכים...". לטעמי אין די באמירה כללית זו. הנתבע אינו טורח להכנס לפרטי הפרטים של "הטעם המיוחד"
אותו עליו להציג במטרה לקבל את מבוקשתו, קרי: הארכת המועד להגשת ההתנגדות.
כאמור בפסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ התובע המלומדת, אין לאפשר חריגה מסדרי הדין כדבר שבשגרה ובנקל. ככל שמועד הגשת כתב הטענות רחוק מהמועד החוקי הקבוע להגשתו, כך נדרש המבקש לטעמים מיוחדים המצדיקים את איחורו.
במקרה שלפני אין הנתבע עומד בדרישה זו כלל ועיקר: הוא אינו מפרט לאילו גורמים פנה (הגם שציין את חברת קריזמה כזו שקיבלה את השיקים נשוא ההתנגדות מידו), מתי פנה אליהם, מה השיבו לו אותם גורמים ומדוע סבר כי בתשובתם יש לעכב או להצדיק איחור בהגשת התנגדותו.
נראה כי הנתבע עצמו ער לעובדה כי טעמיו קלושים והוא מציין, בהמשך: "אבקש..לאפשר לי להתגונן....וליתן לי את יומי, משלא צלחה דרכי בפתרון מחוץ לכותלי בימ"ש בלבד".
הנתבע לא פנה, כפי העולה מן האמור בתצהירו ובתגובת התובע, אל נציגי התובע או באי כוחו, בבקשה לעכב ההליכים או לבטלם, לשם בוצע הבירורים והנסיונות להסדיר את המחלוקת מחוץ להליכים המשפטיים. משמע, הנתבע לא הביע כל עניין בצד שכנגד ובנזקים העשויים להגרם לו תוך הסתמכות על אי הגשת ההתנגדות. כפי שנלמד מהתגובה אכן ננקטו הליכים נגד הנתבע, משחלף המועד להגשת ההתנגדות וזו לא הוגשה.
זאת ועוד, אני שותפה לדעת ב"כ התובע כי ההתנגדות גופה אינה מפורטת כדרש וכפי שהוגשה אין בה להעמיד לנתבע הגנה מפני ביצוע השטרות. השטרות לא סומנו כמוגבלי היסב. הנתבע לא הצביע על מועד ההסבה, כשלא נמסרה גרסה באשר לשאלה אם עסקת היסוד הופרה לפני או לאחר ההיסב. כמו כן לא נמסרו עובדות ביחס לשאלה כיצד היה על התובע לדעת את מצבו הכלכלי של המסב.
למעלה מכך, לא נמסרו פרטים מספקים על טיבה של עסקת היסוד, סוג הטובין שהיה הנתבע צריך לקבל מצד ג', ומועד אספקתם המוסכם.
בשקלול נסיבות העניין מצאתי, אם כן, כי אין יסוד לבקשה ומן הראוי לדחותה.
משנדחתה הבקשה להארכת המועד, נדחית ההתנגדות גופה והדיון שנקבע ליום 31.10.10 מבוטל.
הנתבע ישא בהוצאות בסך 2,000 ₪ + מע"מ.
צו עיכוב ההליכים מבוטל.
המזכירות תשלח החלטה לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום,
כ"א תשרי תשע"א, 29 ספטמבר 2010, בהעדר.
תט בית משפט שלום 33004-07/10 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' אורי סויסה (פורסם ב-ֽ 29/09/2010)