פסקי דין על מרים שפינדל | פסקי דין על אדיב עיאס | פסקי דין על משה שפינדל |

4986-05/10 הפ     04/10/2010




הפ 4986-05/10 מרים שפינדל נ' אדיב עיאס, משה שפינדל








בית המשפט המחוזי בחיפה



ה"פ 4986-05-10 עיאס נ' שפינדל ואח'





בפני


בקשה מס': 2
כב' השופטת
תמר שרון נתנאל


מבקשת

מרים שפינדל


נגד

משיבים
1.אדיב עיאס
2. משה שפינדל


החלטה


1.
בפני
י בקשה, שהוגשה, על דרך של המרצת פתיחה, ע"י המשיבה 2 בתובענה, הגב' מרים שפינדל
(להלן: "מרים"), בה מבקשת מרים לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה. אציין כי הבקשה כוללת טענה נוספת בענין סמכות עניינית, אולם טענה זו הוכרעה ע"י בימ"ש השלום, אליו הוגשה התביעה, תחילה, באופן שהתובענה הועברה לדיון בבימ"ש זה ונותרה, איפוא, לדיון רק הטענה בדבר העדר עילה.

התובענה
:

2.
בתובענה עותר מר אדיב עיאס
(להלן: "אדיב"), למתן

פסק דין
הצהרתי, לפיו יש לרשום את מחצית הזכויות בדירה אשר ברחוב ציזלינג 3 בקרית חיים הידועה כחלקה 98 בגוש 11584 (להלן - "הדירה"), הרשומות כיום, במלואן, על שמה של מרים, על שם המשיב מספר 2, מר משה שפינדל
(להלן: "משה"), שהינו גרושה של המבקשת. זאת – על מנת יוכל אדיב להיפרע מחלקו של משה בדירה, חוב שמשה חייב לו.

קודם להגשת התובענה שבפני
י התנהלו, בין משה למרים, הליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בקריות , בפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון, בתיק תמ"ש 7610/05, בו נקבע בהחלטה מיום 26.3.2006 (להלן: "ההחלטה"), כדלקמן:

"..לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, מדובר בדירה השייכת לשני בני הזוג... בדעתי להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים נשוא התביעה ולאור התרשמותי מהצדדים ומטיב הסכסוך ועוצמתו אני סבורה שיש למנות שמאי מקרקעין...
לאחר קבלת דו"ח שמאי יערכו הצדדים ביניהם התמחרות ביחידת הסיוע
".


טענות המבקשת
:

3.
המבקשת טוענת, שההחלטה אינה מהווה מעשה בית-דין, שכן היא ניתנה רק לצורך מינוי שמאי לשם הערכת שווי הדירה וקביעת התמחרות בין הצדדים, תוך שביהמ"ש לענייני משפחה הבהיר, בהחלטה, שהיא ניתנת "מבלי לקבוע מסמרות" לעניין הזכויות ולכן אדיב אינו יכול להסתמך עליה.

עוד נטען, כי משה חתם על הסכם גירושין לפיו אין לו ולא היו לו מעולם זכויות בדירה ומאחר שהסכם זה קיבל תוקף של

פסק דין
על ידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה ביום 8.3.2010 ופסק הדין הפך חלוט, הוא מהווה מעשה בי-דין החוסם טענותיו של אדיב.

כן טוענת מרים, כי ייפוי כוח בלתי חוזר, עליו חתם משה, לכאורה, בשנת 2005, עליו נסמכת התביעה, שם (ואשר נטען שהוא נמסר לאדיב בשנת 2009), אינו מחייב אותה ואינו יכול לגרוע מזכויותיה בדירה. מרים נסמכת גם על סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הקובע כי בן זוג אינו זכאי להעביר לאחר את חלקו בדירה המשמשת למגורי בני הזוג, אלא אם הציע אותו תחילה לבן-זוגו.

טענות משה:

4.
משה טוען שקביעת ביהמ"ש לענייני משפחה בהחלטה מחייבת את הצדדים, שכן נקבע שם גם שהדירה נרכשה לאחר נישואי הצדדים ולכן גם ביהמ"ש לענייני משפחה הורה על פירוק השיתוף בה. לדבריו, קביעות אלה הפכו חלוטות, לאחר שמרים לא ערערה עליהן.

לעניין הסכם הגירושין והממון טוען אדיב, כי מדובר בהסכם פיקטיבי אשר נועד לסכל את זכויותיו ולהתחמק מתשלום חובותיו של משה וכי אין לו תוקף כלפי כולי עלמא.

לענין מועד מסירת יפוי הכח טוען הוא, כי קיימת בכתב התביעה טעות סופר.

דיון ומסקנה
:

5.
אומר, תחילה, כי, על אף הנטען על ידי אדיב בסעיף 8 לתגובה מטעמו, לא צורף לתביעה או לתגובה, עותק מהסכם הגירושין וכן לא צורף עותק מהחלטת בית הדין הרבני האזורי הנותנת לו תוקף של

פסק דין
, אולם מאחר ולא נטען אחרת, אניח שמסמכים אלה אכן קיימים.

מחיקת תביעה ובוודאי דחייתה על הסף, הינו אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים, כאשר ברי כי גם אם יוכיח התובע את כל הנטען בתביעתו, לא יהא זכאי לסעד המבוקש בה. (ראו לעניין זה ע"א 109/84 ורבנר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאור שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470; ע"א 50/89 פרופסור רות ליטו נ' פרופסור חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליוס, פ"ד כד(2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א-יפו, פ"ד מ(2) 668).

בבוא ביהמ"ש לבחון טענה למחיקה בשל העדר עילת תביעה, עליו להתייחס לנטען בכתב התביעה ולבחון על פיו, אם, בהנחה שיוכח האמור בכתב התביעה, לא יזכה התובע בסעד המבוקש על ידו. בשלב זה, אין התובע נדרש להראות את ראיותיו ואין בוחנים אם יש בידו די ראיות להוכחת הנטען בכתב התביעה. בוחנים את העובדות כפי שנטענו ולא האם הן תוכחנה והאם – ככל שתוכחנה העובדות, יהא זכאי התובע, מבחינה משפטית, לסעד הנתבע על ידו - (ראו: ת"א(חי') 1295/70 היינריך נ' זולטן ואח', פ"מ תשל"ד(א) 395,399).

6.
בענייננו, מצויות בפי אדיב טענות אשר אם יוכחו יהא הוא זכאי לסעד המתבקש על ידו. לא זה השלב בו יש להחליט אם החלטות ביהמ"ש לענייני משפחה מהוות מעשה-בית-דין, מסוג השתק עילה או השתק פלוגתא ואף לא בדבר תקפותו או תקפו של יפוי הכח, או מילוי תנאיו של סעיף 101 לחוק המקרקעין. המקום לדון בשאלות אלה ולברר את כל העובדות הצריכות להכרעה בהן,
הוא התובענה העיקרית.
לפיכך, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשת (מרים), לשלם למשיב 1 (אדיב), הוצאות הבקשה בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתנה היום,
כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט מחוזי 4986-05/10 מרים שפינדל נ' אדיב עיאס, משה שפינדל (פורסם ב-ֽ 04/10/2010)