פסקי דין על דוד צרפתי | פסקי דין על הגר בן נון

34812-04/10 תק     26/09/2010




תק 34812-04/10 דוד צרפתי נ' הגר בן נון








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 34812-04-10 צרפתי נ' בן נון




בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק

התובע
דוד צרפתי


נגד

הנתבעת
הגר בן נון



פסק דין



1.
א.
ביום 9.12.09 העמיד התובע את רכבו בחניה מסודרת במרכז המסחרי בגדרה ולפתע, בעוד שהתובע יושב בתוך הרכב, חש חבטה ברכב ולטענתו, הייתה זו הנתבעת, אשר באותה עת פנתה ימינה, סטתה ממסלול נסיעתה ופגעה ברכב התובע.

מאחר והתובע סבור כי הנזקים לרכבו נגרמו באחריותה של הנתבעת, הגיש הוא תביעה זו ומבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 2,671 ₪, הכולל בחובו: עלות תיקון הרכב בסך של 1,482 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 407 ₪, ירידת ערך בסך של 282 ₪, טרחה ועגמת נפש בסך של 500 ₪.

ב.
הנתבעת מאשרת את העובדה, שאכן פנתה ימינה לצורך כניסה לחניון, אך לפתע הרגישה חבטה ברכבה. לטענתה, היה זה רכב התובע אשר חנה במקום אסור (אבני שפה אדום לבן) יצא מחניה בפתאומיות תוך התעלמות מרכב הנתבעת ובאופן כזה פגע ברכב הנתבעת.

לכן, סבורה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע.

2.
אם כן, לאור העובדות הנטענות על ידי כ"א מהמעורבים בתאונה, אזי השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא: כיצד אכן אירעה התאונה ומה הגרסה המתקבלת יותר על הדעת: האם רכב התובע נפגע על ידי רכב הנתבעת בעת שרכב התובע היה בעמידה או שמא יש לקבל גרסת הנתבעת, לפיה נפגע רכב הנתבעת בעת שהתובע יצא באופן פתאומי תוך התעלמות מרכב הנתבעת.

3.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו במהלך הדיון ולאור השאלות השנויות במחלוקת, אני מחליט לקבל את תביעת התובע בחלקה – זאת מן הנימוקים הבאים:


א.
בכתב התביעה טוען התובע כי העמיד את רכבו בחניה מסודרת, ברם מתברר כי התובע לא דק פורתא בטענה זו, שכן מתברר שהתובע אכן חנה במקום אסור המסומן בצבע אדום לבן.

בעדותו בבית המשפט, מאשר התובע טענה זו שהועלתה על ידי הנתבעת וכך מעיד התובע לעניין זה: "אני חניתי במקום אסור אני מודה, כי הייתה חניה מפוצצת" (עמ' 1 לפ',ש' 13- 14).

לכן, עמידתו של התובע – אשר בכתב התביעה ניסה להסתיר עובדה זו- הפריעה לכניסת רכבים לחניון, עובדה היא שהנתבעת לא יכלה לבצע הפנייה ימינה בביטחון מבלי לפגוע ברכב התובע.

ב.
הנתבעת, מאשרת בעדותה בבית המשפט, שאכן ביצעה פניה ימינה לתוך החניון והנזק שנגרם לרכבה הוא בחלק האחורי שליד הנהג. הפגיעה אירעה, בעת שהתובע יצא עם חזית הרכב.

אני מקבל את גרסת התובע, כי רכבו נפגע בעת שהוא טרם הספיק לצאת ממקום עמידתו ואילו הנתבעת על ידי ותוך כדי הפנייה, פגעה ברכבו של התובע וכך נפגע גם החלק האחורי של רכבה.

ג.
רכבו של התובע נפגע בחזית צד שמאל – במגן הקדמי- (ראה דו"ח שמאי- ת/1) ואילו רכבה של הנתבעת נפגע – כטענת הנתבעת- בחלק האחורי ולכן מיקום הפגיעות בשני הרכבים מתיישב יותר עם גרסתו של התובע מאשר עם גרסתה של הנתבעת.

4.
לאור הנימוקים המפורטים לעיל, אני מחליט כדלקמן:

א.
התובע הוכיח נזקיו בסך של 2,171 ₪ (נזק לרכב, שכ"ט שמאי וירידת ערך), ברם מאחר וקבעתי, שהתובע עמד במקום אסור ובכך הפריע לכניסתה הבטוחה של הנתבעת לחניון, אני מחליט כי יש להטיל על התובע תרומת רשלנות בעצם עמידה כזאת ואת תרומת הרשלנות אני קובע לשיעור של 20%.

לכן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,737 ₪ (80% מערך הנזק) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה – 7.4.10- ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית – מחוסר הוכחה.



ב.
בהתחשב ברשלנות התורמת, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום 26.9.10 (יח' בתשרי התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 34812-04/10 דוד צרפתי נ' הגר בן נון (פורסם ב-ֽ 26/09/2010)