פסקי דין על רונית מרקו | פסקי דין על אליהו מרקו | פסקי דין על איתן גולן
6683/07 א 05/10/2010
א 6683/07 רונית מרקו, אליהו מרקו נ' איתן גולן
בפני
כב' השופטת יפעת מישורי
תובעים
1. רונית מרקו
- ת.ז. 25221581
2. אליהו מרקו
- ת.ז. 2848616
נגד
נתבע
איתן גולן
- ת.ז. 027817907
פסק דין
מבוא וטענות הצדדים בתמצית:
1. גב' רונית מרקו
ומר אליהו מרקו
, בעל ואשה (להלן: "התובעים"), הגישו תביעה כספית כנגד מר איתן גולן
(להלן: "הנתבע") כמפקח הבניה אשר ביצע תיאום ופיקוח על ביצוע בניה ושיפוץ דירתם אשר מצויה ברחוב אלכסנדר זייד 129 בקרית חיים (להלן: "הדירה").
2. לטענת התובעים, הגדירו את היחסים ביניהם בהסכם פיקוח מיום 5/9/04 אותו ערך הנתבע (להלן: "הסכם הפיקוח"). לטענתם, הנתבע כמפקח היה אחראי לפיקוח וניהול בניית הדירה, להבאת הצעות מחיר מקבלנים, קיום קשר שוטף עם בעלי המקצוע, תיאום בין הקבלנים השונים בהתאם להתקדמות הבניה, הבאת חומרים לאתר, עמידת החומרים והעבודות בסטנדרטים של ביצוע העבודה ובהתאם לתכניות. כנגד ביצוע כל מלאכת הפיקוח והאחריות כאמור לעיל נקבע כי התובעים ישלמו לנתבע סך של 4,500 דולר. התובעים שילמו את הסכום האמור, אך הנתבע לא דאג לבצע פיקוח ראוי וגרם להם נזקים בשל חוסר הפיקוח. בנוסף לנזקים שנגרמו לדירה בשל העדר פיקוח, נגרמו נזקים נוספים של עיכוב בכניסה לדירה, שיקום הגינה, תשלום נוסף לקבלן השלד מעבר למתוכנן, עבודת איטום נוספת, הכנה למערכת קולנוע, החלפת ריצוף ותיקונים שונים כגון טיח, אלומיניום ושיש אשר נאלצו לבצע בשל העדר הפיקוח כאמור.
התובעים טוענים כי הנתבע לא חתם חוזים כנדרש עם בעלי המקצוע ולא פעל בנאמנות כלפי התובעים, בין היתר, משום שקיבל כספים מן החשמלאי ומן הקבלן תמורת המלצתו עליהם, דבר המעלה חשד לכך שנאמנותו היתה לקבלנים ולא לתובעים. תיק הפיקוח לא הועבר לתובעים חרף דרישותיהם ולא הוצג גם במהלך הדיון. הנתבע נעלם לפני סיום העבודה, החליף מספרי טלפון וכתובת ואף סירב להחזיר את מפתחות הדירה, כך שהתובעים נאלצו להגיש תביעה זו. לתובעים נגרמו בנוסף לנזקים עוגמת נפש וטרדה מהעיכוב בסיום הבניה והם תובעים את השבת נזקיהם מכוח דיני הנזיקין, דיני החוזים והשבה.
התובעים סומכים ידם על חוות דעת מומחה מטעמם לפיה עלויות התיקונים הנדרשים מוערכים בסך של 141,083 ₪ ומבקשים להוסיף לסך הנ"ל פיצוי בסך של 78,120 ₪ בגין התשלומים הנוספים והנזקים אשר נגרמו להם בגין מחדלי הנתבע.
3. מנגד טוען הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת השיהוי הרב בהגשתה, שכן עניינה של התביעה בעבודות בניה ושיפוצים שהסתיימו בסוף שנת 2004 והתביעה דנן הוגשה ביום 17/5/07 בשיהוי רב וללא כל צידוק.
הנתבע מציין כי החברה הקבלנית שביצעה את רוב העבודות נקלעה לחדלות פירעון ואינה קיימת עוד, דבר אשר מנע ממנו לשלוח הודעת צד שלישי כנגד אותה חברה.
לגופו של עניין, הנתבע מאשר את חתימתו על הסכם הפיקוח. לטענתו, לא נטל על עצמו את ביצוע עבודות הבניה, שכן אינו מוסמך לבדוק את המבנה, דבר שנמצא בסמכותו הבלעדית של המהנדס. כך גם לא נטל על עצמו אחריות על עבודת כל בעלי המקצוע. לטענתו, ביצע עבודתו בהתאם לנדרש ודווקא התובעים עצמם מנעו מהנתבע ברוב המקרים מלאכוף את הביקורת על ביצוע העבודות שהוזמנו, שכן שילמו תשלומים היישר לאנשי המקצוע ללא הסכמתו ואישורו.
לעניין העיכוב בבניה טען כי מדובר בבית ישן בן כ-40 שנה שלא היתה לו תוכנית יסודות ולאחר חשיפת היסודות, כדרישת המהנדס, התברר כי יש צורך בביצוע עבודות חיזוק רבות ומורכבות שלא הופיעו בתכנון המקורי. אותן עבודות גרמו לחריגה של מספר חודשים בסיום עבודות השלד והדבר אינו באחריותו. לעניין הטענות בדבר ביצוע עבודות נוספות של טיח, אלומיניום וריצוף, הרי שמדובר בעבודות שלא הופיעו בתוכנית המקורית ו/או בתיקונים שוליים.
בכתב הגנתו העלה הנתבע את הטענה כי לאור התארכות זמן ביצוע העבודות זכאי הוא לשכר טרחה נוסף והינו מבקש לקזז סכום זה מכל סכום שייפסק, אם בכלל, ואולם זנח טענתו זו בסיכומיו.
הנתבע מוכן לקיים את כל חיוביו על פי ההסכם, כך שאם קיימים ליקויים בדירה וייקבע כי קיימת אחריותו לתיקונם, הוא יאות לתקנם בעצמו ועל חשבונו. אם יוחלט שלא לאפשר לנתבע לבצע בעצמו את התיקונים, הרי על ביהמ"ש לפסוק לתובעים פיצויים בשווי עלויות התיקון הנתבע וללא שיעורי המע"מ והפיקוח בגינם מזדכה הנתבע ככל שהוא היה מבצע את התיקונים. דרישת התובעים שלא לאפשר לו לבצע תיקונים ועמידתם על פיצוי כספי, יש בה כדי להעיד על מבוקשם החומרי ועל סחטנות גרידא.
4. המהנדס מר רונן שטרנברג (להלן: "המומחה") מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש על מנת שיבדוק את הדירה לגבי טענות התובעים ביחס לליקויי הבניה שנתגלו בדירתם. חוות דעת המומחה ניתנה ביום 15/1/09 ולאחריה הוגשו לתיק גם תשובות לשאלות הבהרה אשר נשלחו למומחה על ידי הצדדים.
5. בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 20/6/10 העיד בפני
י המומחה. מטעם התובעים העידו מר יורם מועד, מר מוחמד כנעאן והתובעים בעצמם. מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
דיון:
א. אחריות הנתבע כמפקח:
המסגרת הנורמטיבית:
6. המפקח הוא למעשה נציגו בשטח של המזמין והפועל למען הגנה על האינטרסים של המזמין כאשר סמכויותיו מעוגנות בהסכם בו התקשר עם המזמין. לפיכך, למפקח אחריות חוזית כלפי המזמין מכוח החוזה שבינהם. בנוסף לכך, הוא עלול לשאת באחריות נזיקית בשל רשלנות כלפי המזמין.
השאלה אם בעניין כלשהוא נהג המפקח כדין צריכה להתחשב במכלול הנסיבות של כל מקרה תוך הפעלת סטנדרטים של סבירות, נאמנות תום לב ודרך מקובלת.
ראה לעניין זה ת"א (חי') 10432/97 מ.ג.מ.נ חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' הכשרת הישוב, מיום 18/6/06 וגם ספרו של א. זמיר, חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (המכון למחקרי חקיקה ע"ש הארי סאקר, 1994) עמ' 463 -477.
בפסיקה נקבע עוד כי:
"מעמדו המיוחד של בעל המקצוע המפקח על ביצוען של עבודות בנייה עשוי להטיל עליו חובות מיוחדות (ראה ע"א 684/76 אייל נ' פוקסמן). דברים אלה נכונים ביתר שאת כשמדובר במי שמרכז את הפיקוח על הפרוייקט כולו, המבוצע על ידי מספר רב של קבלני משנה (ראה ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, עמ' 251). אולם משמעות הדבר אינה מתן פטור גורף לקבלן המבצע או הטלת אחריות בלעדית (מוחלטת או מוגברת) על המפקח; סטנדרט ההתנהגות של המפקח, כאיש מקצוע, נמדד ביחס לזה של בעל המקצוע הסביר באותן הנסיבות" (ע"א 3392/93 אבולהיג'א נ' אלון הגליל, פ"ד נד(5) 872).
ממכלול האמור לעיל אסכם כי מפקח פלוני עלול לחוב מכוח הסכם בו קשור עם מזמין עבודה הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי כאשר כחלק מחובותיו כמפקח חלה עליו החובה לפעול לטובת האינטרס של המזמין.
מן הכלל אל הפרט:
7. מהסכם הפיקוח בענייננו ניתן ללמוד על אחריותו של הנתבע כמפקח על הבניה. אחריותו של הנתבע מקיפה ודומיננטית ביותר וכוללת פיקוח ניהול ותיאום של ביצוע עבודות הבניה. בין היתר כוללת אחריותו קבלת הצעות מחיר ממספר קבלנים, המלצה על התקשרות מול בעל מקצוע, קיום קשר שוטף עם בעלי המקצוע, תיאום בין הקבלנים בהתאם להתקדמות העבודה וביצוע העבודה בסטנדרטים גבוהים ובהתאם לתוכניות העבודה. על הנתבע היה להיות זמין על פי הצורך בעת ביצוע העבודה וכן מתן עדכון באופן שוטף לתובעים.
8. אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה אחריותו לביצוע הבניה היתה מצומצמת. טענת התובעים לאחריות מקיפה וכוללת נתמכת הן בהסכם הפיקוח והן מכוח מהותו של התפקיד אשר נטל על עצמו הנתבע. אף עדויות התובעים והעדים מטעמם תמכו בגרסת התובעים ועדות הנתבע בעניין זה נותרה בבחינת עדות יחידה ללא תימוכין, כמפורט להן.
9. ממכלול הראיות שבפני
י עולה כדלקמן:
9.1. הנתבע הוא שניסח את הסכם הפיקוח. (סעיף 7 למוצג ת/3 וכן עמ' 29 ש' 2-3). לדבריו, החל ללמוד משפטים במשך שנה וחצי ולא סיים (עמ' 31 ש' 18-19).
9.2. לתובעים אין כל השכלה או ידיעה בתחום הבניה ועל כן פנו לנתבע שהציג עצמו כבעל כישורים הולמים כמפקח בניה על מנת שישמש כיד ימינם וזרועם הארוכה בביצוע עבודות הבניה (סעיף 3 למוצג ת/ 3 וכן עמ' 22 ש' 2-3, עמ' 23 ש' 27-28, עמ' 30 ש' 14-15).
9.3. לטענת התובעים הנתבע הסכים לקבל את העבודה תוך הסכמה להיות אחראי בפני
התובעים על עבודת כל בעלי המקצוע (סעיפים 5 ו-11 למוצג ת/3 וכן עמ' 20 ש' 25-26, עמ' 21 ש' 3-5). הנתבע מכחיש מחויבות גורפת זו (סעיף 5 למוצג נ/1). אך טענתו בעניין זה אינה מתיישבת עם הוראות סעיף 11 להסכם הפיקוח. בסעיף נקבע כי: "כל התשלומים לבעלי המקצוע השונים מותנים באישור המפקח בלבד. כל תשלום שישולם לבעל מקצוע שלא על דעת המפקח תוסר האחריות בעבודה של אותו בעל מקצוע מהמפקח".
מלשון הלאוו אפשר ללמוד על ההן, קרי: בעת תשלום לבעל מקצוע באישור המפקח, קיימת אחריות למפקח לעבודת אותו בעל מקצוע.
9.4. חרף התחייבות הנתבע להבאת מספר הצעות מחיר ממספר קבלנים לכל עבודה נדרשת ולעריכת הסכמים מול בעלי המקצוע (סעיפים 1,2 ו-10 להסכם הפיקוח), הרי שלא הוצגו מטעמו הסכמים כאלה או קבלות עבור התשלום לבעלי המקצוע. (סעיף 7 למוצג ת/ 3 וכן עמ' 22 ש' 11-13). זאת למעט הסכם מול קבלן השלד, סרעין לבניה בע"מ, ושתי קבלות ממנו אשר הוגשו כנספח ד' למוצג ת/3).
בעדותו של הנתבע בעניין זה התגלו סתירות ואי דיוקים. הנתבע טען תחילה כי לא החתים את בעלי המקצוע אלא המליץ על קבלן מסוים ובחלק מהמקרים הביא טיוטה אבל חתימת ההסכם היתה של התובעים וכי ההסכמים נשארו אצלם. ואולם כאשר התבקש להציג את ההסכמים השיב "אני לא צריך להחזיק העתק של הסכם כזה .... בעבודות בהיקפים קטנים לרוב לא חותמים הסכמים" (עמ' 33 ש' 1-14). יצוין כי בתצהירו עלתה גרסה שונה מחקירתו לפיה התובעים לא הסכימו לחתום על הסכמים עם בעלי המקצוע (סעיף 36 למוצג נ/1) טענה אשר נותרה ללא תימוכין.
כאשר נשאל האם קיימים ברשותו יומני עבודה של העבודה בדירת התובעים השיב: "לא. בפרוייקטים מסוימים בהיקפים קטנים אין צורך בניהול יומני עבודה. זה תוספת של שני חדרים לבית קיים וזה פרוייקט בהיקף קטן מאד".
9.5. לטענת התובעים התשלומים אשר שולמו לבעלי המקצוע היו באישור ובהנחיית הנתבע (סעיף 18 למוצג ת/3 וכן עמ' 23 ש' 23-25, עמ' 24 ש' 16, עמ' 28 ש' 12-14, עמ' 29 ש' 14-17 ומוצג ת/6). ראה לעניין זה גם סעיף מפורש ברישת העמוד הרביעי בהסכם מול קבלן השלד אשר צורף כנספח ד' למוצג ת/3, אשר בו נקבע כי "כל תשלום מהתשלומים לעיל יאושרו לאחר קבלת אישור המפקח כ-7 ימים לאחר ביצוע כל שלב". מנגד טען הנתבע בתצהירו כי התובעים מנעו ממנו ברוב המקרים להשתמש בכלי המצוי בסעיף 11 להסכם הפיקוח וזאת נוכח ביצוע תשלומים ישירות לבעלי המקצוע ללא הסכמתו ואישורו (סעיפים 22,39,40 למוצג נ/1). ואולם, טענתו זו נותרה בבחינת עדות יחידה ללא תימוכין או חיזוק וזאת למול טענת התובעים אשר קיבלה חיזוק בראיות כאמור לעיל.
9.6. לטענת התובעים הנתבע לא היה נוכח במועדים בעלי חשיבות בהליך הבניה (סעיף 7(ה) למוצג ת/3, סעיפים 5-6 למוצג ת/8). הנתבע בעדותו לא זכר באופן כללי את השלבים בהם היה נוכח בעת הבניה ולא זכר באופן ספציפי האם בעת יציקת הרצפה היה נוכח. הגם שהסכים כי מדובר בשלבים משמעותיים ביותר בבניה סבר כי עניין זה הינו באחריות המהנדס ולא באחריותו (עמ' 33 ש' 32 עד עמ' 34 ש' 10).
עדותו של הנתבע בעניין זה אינה מתיישבת עם הוראות הסכם הפיקוח והתחיבויותיו ועם הגיונם של הדברים. ואכן, כאשר נשאל האם יתכן ויש לו חוסר הבנה של ההסכם השיב: "אני יכול להפנות את זה גם אליכם. אני בן אדם ויכול להיות שבנקודה מסוימת טעיתי, אבל זה נקודתית". (עמ' 34 ש' 9-10).
9.7. מטעם התובעים העיד העד מר מוחמד כנעאן אשר ביצע בזמנים הרלוונטיים את עבודות האינסטלציה בדירת התובעים.
מתצהירו, אשר לא נסתר, עולה כי לא נחתם עימו הסכם בכתב לביצוע עבודות האינסטלציה. מר כנעאן הגיש לנתבע תוכנית עבודה לביצוע עבודות האינסטלציה בדירה וכן הצעת מחיר והנתבע הוא שאישר אותן. (סעיפים 2-3 למוצג ת/2).
עוד עלה מעדותו כי בעת הבניה נעשו פעולות שלא בסדר המתאים וללא פיקוח מתאים. כך למשל הנחת צינורות מטעמו נעשתה לאחר שנעשתה יציקה של הרצפה בכל הבית. זאת במקום שתחילה יניחו את הצינורות ולאחר מכן יצקו את הרצפה. בשל סדר הפעולות הלקוי כאמור, נאלץ לחצוב ברצפה כדי להניח את צינורות הביוב, דבר שגרם לעיכוב בעבודות הבניה. (ראה סעיף 10 למוצג ת/2 וכן עמ' 19 ש' 13-15). כאשר נדרש לעניין זה הנתבע השיב תחילה כי בפרויקט זה השתנה כל סדר הפעולות משום שמדובר במבנה ישן בן 50 שנה וההתנהלות בו היתה שונה. אלא שלאחר מכן אישר כי אכן בסופו של תהליך "נחצב חלק מהבטון, חצי מהצנרת הונחה מתחת וחצי מעל" (עמ' 34 ש' 11-28).
העד גם טען כי עבודת איטום בוצעה באופן לקוי באופן בו מרזב אשר הוכן על ידו מראש נסתם והגג נאטם מבלי להשאיר מרזב פתוח. זאת למרות שבטרם העבודות הכין שני מרזבים אשר היו אמורים להשאר פתוחים. הנתבע התקשר אליו לבוא ולקדוח חורים ביריעות האיטום בגג וכך עשה (ראה סעיף 6-7 למוצג ת/2 וכן עמ' 18 ש' 6-7).
הנתבע אכן מאשר בתצהירו כי "אטימת המרזבים נעשתה עקב טעות ומאוחר יותר תוקנה הטעות כנ"ל" (ראה סעיף 44 למוצג נ/1).
9.8. הנתבע העלה טענה לשיהוי בהגשת התביעה ואולם מעיון בנספח טו' למוצג ת/3 עולה כי התובעים פנו אליו במכתב עוד ביום 16/10/05 בסמוך לסיום העבודות. כך גם מאשר הנתבע את הטענה לפיה החל מקבלת המכתב האמור, עלו יחסיהם של הצדדים על שרטון (סעיף 39 למוצג נ/1). מכל מקום, עולה כי בין הצדדים ובא כוחם התנהלה תכתובת עד להגשת התביעה כך שאין ממש בטענה.
9.9. לעניין עדותו של מר יורם מועד הרי שאין בה בכדי להעלות או להוריד בענייננו שכן חלקה הינו בבחינת עדות שמיעה וחלקה אינו רלוונטי למערכת היחסים שבין התובעים לנתבע אלא למערכת היחסים בין הנתבע לעד, אשר אינה מענייננו.
10. לסיכום פרק זה עולה כי הנתבע הופקד על הגשמת הפרויקט וביצועו התקין מול התובעים ועל כן ובהתאם לנסיבות אשר פורטו לעיל, קיימת לו אחריות לפיצוי התובעים.
ב. שיעור הפיצוי:
חוות דעת המומחה:
11. הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בהמ"ש לבדיקת טענותיהם. יחד עם זאת, התובעים הסכימו כאמור תוך שמירה על חוות הדעת מטעמם. מאידך, מטעם הנתבע לא הוגשה חוות דעת והוא הסכים למינוי תוך ויתור על חוות דעת מטעמו (ראה פרוטוקול ישיבת קדם משפט מיום 30/11/08).
הלכה פסוקה היא כי משממנה ביהמ"ש מומחה, ממצאיו יאומצו על ידי ביהמ"ש אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. עוד נקבע כי המדיניות המשפטית הרצויה והצריכה להנחות את בתי המשפט במקרים של סכסוכים שנושאים ליקויי בניה, הינה לקבל, ככלל, ולמעט במקרים חריגים, את חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם בהמ"ש. מדיניות כזו תקצר באופן ניכר את ההליכים בסכסוכים מסוג זה. בדרך כלל יאמץ ביהמ"ש את חוות הדעת. לפיכך, אם מקצועיותו של המומחה ואמינותו לא עורערה ולא נטענו לגביה טענות שנתקבלו, הרי שלא קיימים אותם נימוקים כבדי משקל לסטות מממצאי חוות הדעת של מומחה בהמ"ש.
על מעמדו המיוחד של מומחה מטעם ביהמ"ש ראה את פסקי הדין הבאים: ע"א 323/85, מ"י נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185 (1985), ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998), ע"א 5602/03, סגל נ' שיכון ופיתוח, (פורסם בנבו, 28/2/05), ע"א 293/88 חברת יצחק נ' ניימן תק-על 90(2), 532 (23/4/90).
12. במקרה הנדון לא מצאתי סיבה לסטות מהאמור בחוות דעתו של מומחה בהמ"ש. חוות דעת המומחה ולרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה נותרו בעינם גם לאחר חקירתו. לפיכך, הנני מאמצת את האמור בחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט.
13. יצוין כאן כי הנתבע ביקש שככל שיקבע כי הינו אחראי לליקויים אזי יתאפשר לו לתקן הליקויים בכוחות עצמו. כמו כן, ביקש לחשב הסכומים בעלות מופחתת ב-20% וזאת לאור תשובת המומחה לפיה "מחיר לקבלן ראשי נמוך בכ-20% מהנקוב בחוות הדעת". (ראה סעיף 5 תשובות לשאלות הבהרה מטעם הנתבע מיום 3/8/09). ואולם, בהתחשב בקביעותי לעיל, העובדה שהנתבע אינו קבלן ואף אינו עוסק בתחום הפיקוח מזה 4 שנים כהצהרתו, וכן בהתחשב בהלכה הפסוקה לפיה אין לחייב תובעים אשר אמונם בבעל המקצוע אבד לאפשר לו את תיקון הדירה, הרי שיש מקום לפסוק פיצוי כספי לתובעים, ללא הפחתת מחיר, כפי שיפורט להלן.
בנוסף, הנתבע העלה טענה במסגרת סיכומיו לפיה נגרם נזק ראייתי בהתחשב בכך שהתובעים ביצעו תיקונים של הליקויים בדירה והפנה לחקירת המומחה בעניין זה. טענה זו לא נטענה מפורשות בכתבי הטענות או בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע. הנתבע אף לא הפנה למומחה שאלת הבהרה בעניין זה למרות ששאלותיו נשלחו אליו לאחר ישיבת קדם המשפט מיום 30/1/08. הטענה עלתה רק בשלב החקירה והסיכומים. מעבר לאמור וגם לגופו של עניין, הרי שמחקירת המומחה עלה כי קיימים ליקויים אשר ברור שהיו קיימים מתחילת הבניה וכמו כן השיב לבסוף כי לא היה משנה מחוות דעתו מאומה (עמ' 14 ש' 11). בנסיבות האמורות, דין טענה זו של הנתבע להדחות.
14. לפיכך, ייבחנו הנזקים הנטענים בהתאם לנסיבות ולחוות דעת המומחה.
נזקים בהתאם לחוות דעת המומחה:
א. מדרגה בכניסה לבית (סעיף 1.1 לחוות דעת המומחה) - מפלס ריצוף הדירה גבוה ב-8 ס"מ ממפלס פודסט הכניסה לבית. המומחה קבע כי לא היה מנוס מקיום מדרגה בכניסה לדירה בהתחשב בנתונים אשר הובאו בפני
ו ולרבות החלטת הקונסטרוקטור לצקת רצפת בטון אשר היתה באישור התובעים. המומחה נחקר בסוגיה זו ותשובתו נותרה בעינה. עוד הוסיף כי מדרגה בכניסה לבית גם לפי התקנות אינה מהווה ליקוי (עמ' 8 ש' 4-22). ברכיב זה לא נקבע פיצוי.
ב. מפלס הממ"ד (סעיף 1.1 לחוות דעת המומחה) - המומחה קבע כי מפלס ריצוף הדירה נמוך ב-2 ס"מ מסף דלת הממ"ד. המומחה לא קיבל את טענת הנתבע לפיה מפלס ריצוף הדירה בממ"ד נקבע על ידי הקונסטרוקטור, שכן בתוכניות הקונסטרוקציה והאדריכלות ריצוף הדירה בממ"ד נמצא במפלס אחיד. לפיכך קבע המומחה כי קיים ליקוי כאמור. הואיל ולא ניתן לפרק את הדלת ולצקת דלת חדשה במפלס נמוך יותר, קבע המומחה תחילה כי יש לפרק את ריצוף הדירה למעט חדרי רחצה ולרצפה בשנית. עלות התיקון הוערכה על ידו בסך של 18,000 ₪. בתשובות המומחה לשאלות הבהרה אשר נשלחו מטעם הנתבע אישר המומחה כי פתרון אחר הקיים והכולל את חיתוך סף דלת הממ"ד התחתון, החלפת הכנף והנמכת הסף ניתן לביצוע. כן אישר כי ביצוע חלופה זו תוך פירוק הריצוף יאפשר החלפה סלקטיבית של ריצוף הסלון במקום בו קיים ריצוף משופע, מעין רכס. בחקירתו הוסיף כי דבר זה מקובל לעשות בתיקונים (עמ' 10 ש' 1-4, וכן עמ' 12 ש' 23-28). לפיכך, משקיים פתרון זול יותר ויעיל באופן דומה יש לקבלו. העלות לביצוע באופן זה הוערכה על ידו בסך של 3,000 ₪ וזה סכום הפיצוי ברכיב זה.
ג. ליקויים נוספים בעבודות הבניה (סעיפים 1.2 עד 1.9 לחוות דעת המומחה) - המומחה קבע בחוות דעתו כי קיימים ליקויים נוספים כגון סדקים, סטיה בבניה, בניה בניגוד לתוכניות וכו'. סך כל העלויות בגין רכיבים אלה הוערך על ידי המומחה בסך של 7,450 ₪ כאשר לשיקול דעת ביהמ"ש השאיר המומחה סך נוסף של 600 ₪ בגין כיסוי קורת פלדה בסינר גבס. המומחה נחקר בעניין זה וחוות דעתו נשארה בעינה (עמ' 10 ש' 11-33). כן נשאל לעניין קורת הפלדה הבולטת והוסיף כי אכן מבחינה אסתטית הדבר צורם ועל כן מה שנותר לעשות זה לכסותה בגבס (עמ' 11 ש' 16-21).
לפיכך הנני קובעת פיצוי ברכיב זה סך של 8,050 ₪.
ד. ליקויים בעבודות הטיח - בהתאם לסעיף 2.2.1 לחוות דעת המומחה יש לבצע תיקוני טיח בגין סדק הקיים בקיר החיצוני של המבנה במקום המפגש בין הקיר הישן לחדש. עלות התיקון הינה בסך של 2,000 ₪. תיקון נוסף שהושאר לשיקול דעת ביהמ"ש ובסך של 500 ₪ הינו בגין הוספת איטום לאחר ביצוע קידוח רשלני לצנרת המיזוג תוך פגיעה בקיר חיצוני. תיקונים נוספים בהתאם לסעיף 2.3 על סעיפי המשנה שבו הוערכו בסך של 500 ₪.
לעניין טענת התובעים כי קבלן עבודות הטיח סרעין לא השלים את עבודות הטיח ועל כן נדרש החזר עלות העבודה בסך של 800 ₪ - המומחה לא יכול היה להביע דעתו בעניין זה. מהעדויות אשר נשמעו בפני
י עולה לא הוכחה דיה הטענה ואין מקום להורות על השבת סכום זה.
לפיכך הנני קובעת כי סה"כ הפיצוי ברכיב זה בסך של 3,000 ₪.
ה. ליקויים בעבודות פינוי הפסולת וגינה (סעיף 3 לחוות דעת המומחה) - המומחה לא יכול היה להביע דעתו בעניין זה. לטענת התובעים, עלות שיקום מערכת ההשקיה והדשא הינה בסך 20,700 ₪. התובעים לא תיעדו את הגינה במהלך ביצוע העבודות ואת הפגיעה בה. מאידך טוען הנתבע כי רכיב זה אינו באחריותו והגם אם נגרם נזק, הרי שעלות התיקון הינה זעומה. כן טען כי התובע עצמו הפסיק את ההשקיה לדשא בעת תחילת העבודות מתוך ידיעה והסכמה למתרחש. בהעדר הוכחה מספקת בדבר גובה הנזקים הנטענים, אין בידי לקבל את טענת התובעים בעניין זה במלואה. יחד עם האמור, משאין מחלוקת כי אכן החומרים הונחו על הדשא בעת הבניה, אפסוק ברכיב זה על דרך האומדנא סך של 2,500 ₪.
ו. ליקויים בעבודות האיטום (סעיף 4 לחוות דעת המומחה) - המומחה לא קיבל את טענות התובעים לעניין רכיב זה ולפיכך בגין רכיב זה לא נפסק על ידו סכום לפיצוי.
המומחה נחקר בעניין זה ונשאר בעמדתו (עמ' 11 ש' 1-12).
בסוגיה זו טוענים התובעים כי נדרשו לשלם לקבלן איטום נוסף סך של 6,500 ₪ וזאת בגין ביצוע עבודות איטום נוספות אשר נאלצו לבצע לאחר שהתגלו ליקויים בעבודה המקורית. צורפה מטעמם קבלה כנספח י' למוצג ת/3. ואולם, הנתבע טוען כי קבלן האיטום שביצע את העבודות בדירת התובעים נתן אחריות לעבודות למשך 7 שנים, במידת הצורך. כך שלא היה צורך להשתמש בשרותיו של קבלן איטום נוסף (סעיף 18 למוצג נ/1). מכל מקום, לא שוכנעתי כי התובעים הוכיחו הטענה במידה הנדרשת ולפיכך, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ברכיב זה.
ז. ליקויים בעבודות אינסטלציה ותברואה (סעיף 5 לחוות דעת המומחה) - על פי קביעת המומחה יש לבצע תיקונים בסך של 800 ₪ בגין רטיבות שקיימת בתקרת הגבס. מעבר לכך לא מצא המומחה ליקויים הדרושים תיקון.
לפיכך הפיצוי בגין רכיב זה הינו בסך של 800 ₪.
ח. ליקויים בעבודות החשמל (סעיף 6 לחוות דעת המומחה) - נמצא ליקוי במיקום קופסאות הסעף אשר מוסתרות בחלקן על ידי התקרה המונמכת. בגין רכיב זה הותיר המומחה סך של 400 ₪ לשיקול דעת ביהמ"ש ולפיכך ולאחר עיון בחומר, סבורני כי יש מקום לפסוק הפיצוי כאמור.
ט. ליקויים בעבודות האלומיניום (סעיף 7 לחוות דעת המומחה) - התובעים דורשים פיצוי בגין משקופים עיוורים אשר הוזמנו ושולמה תמורה בגינם ולבסוף לא הותקנו כלל בדירה. העלות המבוקשת ברכיב זה הינה בסך של 1,600 ₪, קבלה לא הוצגה. בנקודה זו הותיר המומחה לשיקול דעת ביהמ"ש. הנתבע מצידו מציין כי המשקופים לא הותקנו שכן התובעים פנו לאיש מקצוע אחר. לפיכך, בעל המקצוע הראשון אשר הכין כבר את המשקופים דרש תשלום בסך של 1,200 ₪ (סעיף 26 למוצג נ/1). מכל מקום, לא שוכנעתי כי התובעים הוכיחו הטענה במידה הנדרשת ולפיכך, אין מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה.
מעבר לרכיב זה העריך המומחה ליקויים קיימים בסך של 830 ₪ (סעיפים 7.2 ו-7.3 לחוות דעת המומחה).
י. ליקויים בעבודות דלתות עץ (סעיף 8 לחוות דעת המומחה) - המומחה העריך את הליקויים בסך של 100 ₪.
יא. ליקויים בעבודות ריצוף וחיפוי (סעיף 9 לחוות דעת המומחה) - המומחה העריך את הליקויים בסך של 200 ₪.
יב. ליקויים בעבודות גבס וצביעה (סעיף 10 לחוות דעת המומחה) - המומחה העריך את הליקויים בסך של 2,000 ₪ (סעיף 10.2 לחוות הדעת).
יג. ליקויים בעבודות מסגרות, שיש ומיזוג אוויר (סעיפים 11, 12 ו-13 לחוות דעת המומחה) - המומחה לא פסק כל פיצוי בגין הליקויים הנטענים, בין אם לאור כך שלא מצא ליקוי או בהעדר יכולת לאמת את טענות התובעים.
יד. ליקויים בעבודות הכנה למערכת קולנוע ביתית (סעיף 14 לחוות דעת המומחה) - לטענת התובעים, המסתמכת על תוכנית שלטענתם הוגשה לנתבע, סוכם כי תבוצע מערכת קולנוע ביתית. עלות הביצוע הוערכה על ידי המומחה בסך של 4,000 ₪ ואולם לא היה ביכולתו לאמת טענה זו ולפיכך השאיר רכיב זה לשיקול דעת ביהמ"ש. מכלל הראיות אשר בפני
י ולרבות העדר אסמכתא ממשית לטענה, לא שוכנעתי כי התובעים הוכיחו הטענה במידה הנדרשת ולפיכך, אין מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה.
טו. תוספות לחוות הדעת: (בפרק סיכום בחוות הדעת) -
- המומחה קבע כי יש להוסיף לעלויות הליקויים סך של 3,000 ₪ בגין פיקוח הנדסי. המומחה נחקר על כך ולא שינה מעמדתו (עמ' 14 ש' 1-4).
- כן קבע המומחה במסגרת חוות הדעת כי בעת ביצוע התיקונים בדירה נדרש דיור חלופי למשך 10 ימים. במסגרת התשובות לשאלות הבהרה ובהתחשב בפתרון החלופי אשר אינו מחייב את החלפת כל ריצוף הדירה, ענה המומחה כי אזי לא יידרש דיור חלופי. ואולם, במסגרת חקירתו אישר המומחה כי טעה בתשובתו האמורה וכי בהתחשב בכך שמדובר במשפחה בת חמש נפשות ובתיקון סלקטיבי אשר נדרש בריצוף הדירה, עדיין יידרש דיור חלופי למשך 3 ימים לפחות (עמ' 12 ש' 13-15). לפיכך על דרך האומדנה אעריך רכיב זה בסך 3,000 ₪.
- במסגרת הסיכומים העלו התובעים טענה לפיצוי בגין ירידת ערך ואולם הנתבע התנגד לכך ולרבות מהטעם שמדובר בטענה שלא הועלתה קודם לכן. מכל מקום בחקירתו אישר המומחה כי לא ראה לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך (עמ' 8 ש' 27-28, עמ' 9 ש' 25). על כן ובהתחשב באמור, אין מקום לפסוק פיצוי בגין כך.
סיכום ביניים:
הפיצוי בגין הליקויים (סעיפים א' עד יד' לעיל) - 20,880 ₪ בתוספת מע"מ.
פיקוח הנדסי (סעיף טו' לעיל) - 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.
דיור חלופי (סעיף טו' לעיל) - 3,000 ₪.
15. נזקים נוספים:
א. תשלום בגין עיכוב בסיום הבניה ועבודות שלד -
התובעים דורשים פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם וכלל ההוצאות בשל העיכוב בהשלמת הבניה ועד כניסתם לדירה. כן מבוקש תשלום בסך של 2,998 ₪ בגין תשלום ארנונה לתקופה זו, סך של 1,000 ₪ בגין הארכת ערבות בשל עיכוב בקבלת הממ"ד וסך של 2,000 ₪ בגין עיכוב בפינוי פסולת. כן דורשים התובעים דורשים פיצוי בסך של 12,000 ₪ שהינו השבה של הסכום אשר שולם לקבלן השלד מעבר לסכום שהוסכם בהסכם הפיקוח. לטענתם, הנתבע לא אכף על קבלן השלד את הקנס שסוכם עליו וגרם בכך להוצאה האמורה (סעיף 16.2 למוצג ת/3).
הנתבע טוען מאידך כי חסך לתובעים תשלום כאשר בשל התערבותו הסכים הקבלן להסתפק בסך של 12,000 ₪ בלבד וזאת במקום תשלום של 25,000 ₪ וכי התשלום נעשה בגין עבודות נוספות ולא בגין ליקויים. כמו כן, כי לאחר חשיפת היסודות דרש המהנדס פעולות נוספות אשר גרמו לחריגה של מספר חודשים, כאשר העבודות נעשו בידיעת ואישור התובעים (סעיף 24 למוצג נ/1). בחקירתו הוסיף הנתבע וטען כי הסכום שהיה רשום בהסכם עם הקבלן לא שיקף את המציאות, דבר שנעשה משיקוליהם של התובעים עצמם, ועל כן, לא יכול היה להתערב בכך (עמ' 33 ש' 16-22).
מבחינת הראיות עולה כי אין חולק כי אכן העבודות התארכו מספר חודשים מעבר למתוכנן. התובעים מאשרים כי האדריכלית לקתה בארוע מוחי לפני תחילת הבניה והיא לא היתה זמינה במשך כל תקופת הבניה. התובעים לא הביאו אדריכל אחר במקומה (עמ' 24 ש' 10-13). עוד יצוין כי בהסכם הפיקוח לא נקובים מועדים ואולם בהסכם מול קבלן השלד אמנם נקבע מועד. יחד עם זאת, במכתב ששלחו התובעים לקבלן השלד, אשר צורף כנספח יא' למוצג ת/3, לא העלו ב"זמן אמת" טענות על עיכוב בביצוע. לפיכך עולה כי הטענות בדבר התשלום וההתנהלות מול קבלן השלד לא הובררו דיים באופן אשר יש בו בכדי להטיל אחריות לכל הטענות לעיל, דווקא על הנתבע.
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות לא שוכנעתי כי הטענות הוכחו ברמה הנדרשת בדין האזרחי ולפיכך לא ראיתי מקום לפצות בגין רכיבים אלה.
ב. השבת הסך של 2,300 ₪ (500 דולר) בגין מקדמה לפיקוח לאחיה של התובעת - בהעדר הוכחה מספקת ובהעדר יריבות, לא ראיתי מקום לפסוק פיצוי ברכיב זה.
ג. השבת הסך של 1,500 ₪ אשר שולם לחשמלאי - התובעים טוענים כי הנתבע בחר בחשמלאי מומלץ שהביא לעבוד בדירה כאשר בתמורה למעשה זה קיבל מהחשמלאי כדמי תיווך סך של 1,500 ₪. סכום זה היה חלק מהסכום אשר התובעים שילמו לחשמלאי, כך שהתובעים זכאים להשבת הסכום הנ"ל. הנתבע מכחיש האמור וטוען מנגד כי לא היתה לו היכרות קודמת עם אותו חשמלאי (סעיף 35 למוצג נ/1 וכן עמ' 31 ש' 28, עמ' 32 ש' 1). לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאור העדויות אשר נשמעו עולה כי הטענה לא הוכחה דיה.
ד. תשלומים נוספים - התובעים דורשים החזר תשלום לרצף נוסף בסך של 2,000 ₪. כן מבוקש החזר תשלום בגין תשלום עבור שיש בסך של 1,200 ₪ ועבור פרזול לדלת בסך של 1,000 ₪. קבלות לא הוצגו ומהעדויות אשר נשמעו בפני
י עולה לא הוכחה דיה הטענה ואין מקום להורות על השבת סכומים אלה.
סיכום:
16. לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה. סכום הפיצוי הינו 23,880 ₪ בתוספת מע"מ כדין וכן סך נוסף של 3,000 ₪.
לפיכך הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, את סכום הפיצוי האמור בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
17. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"א, 05 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בחיפה
ת"א 6683-07 מרקו ואח' נ' גולן
1 מתוך 13
א בית משפט שלום 6683/07 רונית מרקו, אליהו מרקו נ' איתן גולן (פורסם ב-ֽ 05/10/2010)