פסקי דין על יגאל סויונוב

11451/08 תד     05/10/2010




תד 11451/08 מדינת ישראל נ' יגאל סויונוב








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



5 באוקטובר 2010

ת"ד 11451-08 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' סויונוב






בפני

כב' השופט
שלמה איזקסון


מאשימה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד חן


נגד


נאשם

יגאל סויונוב
ע"י ב"כ בלטר



החלטה

1.

מונחת בפני
בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן בעניינו של הנאשם/המבקש מתאריך 11.5.10.

2.

מתברר כי בתיק זה החלו להשמע הראיות ברם, בשלב מסויים, בתאריך 11.5.10, הודיע הסנגור:

"בשלב זה מרשי נמלך בדעתו והוא חוזר בו מהכפירה".

3.

לאחר מכן הוכרע דינו של הנאשם לחובה ונגזר דינו כאמור, באותו תאריך.

4.

בתאריך 3.8.10 הונחה על שולחני בקשה לביטול פסק הדין כשהנימוקים שביסוד בקשה זו מבוססים על כך שהנאשם לא הבין שעורך הדין גולן, חוזר בו מקו ההגנה שבו נקט קודם לכן, קו של כפירה באחריות לתאונה ומודיע בשמו של הנאשם לבית המשפט על נכונותו להודות באשמה, כאשר בכך מקופלת גם אחריותו האזרחית של הנאשם לתאונה ולתוצאותיה.

5.

הדיון נקבע לתאריך 19.9.10 לשמיעת טיעוני הצדדים. האזנתי באריכות לדבריו של בא כוחו של המבקש, עוה"ד בלטר יעקב וכן נתתי דעתי לעמדת התביעה המתנגדת לקבלת הבקשה.

6.

אומר מיד, שהואיל וליוויתי את התיק מראשיתו ועד אחריתו, שוכנעתי כי הנאשם הבין היטב גם הבין היטב את תוכן הודאתו וידע ברורות שהסנגור זונח את קו ההגנה הקודם ותחת זאת בוחר לסיים את התיק על דרך של הודאה. ברי לי גם, שהנאשם הבין היטב שבהודאתו זו ישנה גם השלכה על אחריותו האזרחית לתאונה ברם, השלים עם כך ובחר לשים קץ להליך הפלילי.

7.

אין ממש איפוא בטענה שהנאשם לא הבין את מהות ההליך ואת עמדתו של עוה"ד גולן שהודה בשמו. יתרה מכך, טענת הסנגור לפיה הנאשם לא ידע את משמעות היקף הייצוג של עוה"ד גולן, מטילה בעצם ספק ביכולתו של הנאשם לחתום על יפוי כח לכל עו"ד אחר, שהרי יפוי הכח מכיל גם את סמכותו של הסנגור להתנהל כפי שהתנהל.

8.

עם זאת לפנים משורת הדין, אני נעתר לבקשה ואף זאת בכפוף לתשלום הוצאות, כל אלו מסיבה טכנית אחת פשוטה. כאשר הסנגור עוה"ד גולן הודיע לבית המשפט כאמור לעיל בפיסקה 2, שמרשו נמלך בדעתו והוא חוזר בו מהכפירה, לא נאמר שהוא מודה. נתון זה הגם שהוא טכני, הוא מקפל בתוכו גם משמעות מהותית כאשר מדובר בהודאת נאשם באשמה בהליך פלילי. שהרי, אין מחלוקת על כך שהנאשם נמלך בדעתו וחזר בו מהכפירה והמשמעות האחת והיחידה שיכולה להיות לכך היא, שהוא מודה באשמה.

9.

הואיל והנאשם השתהה כשלושה חודשים בין מועד מתן פסק הדין בעניינו, לבין המועד בו הוגשה הבקשה ולא מצאתי טעם של ממש בשיהוי הכל כך המופלג באורכו, אני מטיל על הנאשם הוצאות בשיעור של 1200 ₪ לטובת המדינה. תשלום הוצאות אלה הם תנאי בל יעבור לביטול פסק הדין.

ניתנה היום,

כז' בתשרי תשע"א, 5 באוקטובר 2010, במעמד הצדדים.




שלומית









תד בית משפט לתעבורה 11451/08 מדינת ישראל נ' יגאל סויונוב (פורסם ב-ֽ 05/10/2010)