פסקי דין על פנינה שגב | פסקי דין על עמרם בן יעקב

22232-07/10 תק     05/10/2010




תק 22232-07/10 פנינה שגב נ' עמרם בן יעקב








בית משפט לתביעות קטנות בקריית שמונה



ת"ק 22232-07-10 שגב נ' בן יעקב




בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג

התובעת
פנינה שגב


נגד

הנתבע

עמרם בן יעקב



פסק דין

1.
בפני
תביעת התובעת להחזר הלוואה על סך 17,000 ₪, אשר ניתנה על ידה לנתבע ב- 7/08. התובעת טענה, כי הלוואה ניתנה תוך משיכה בחריגה מיוחדת מחשבונה בבנק דיסקונט, ולאור הבטחת הנתבע כי סכום ההלוואה יוחזר תוך חודשיים.


התובעת העמידה תביעתה על סך של 30,000 ₪, שכן לטענתה בגין אי החזרת ההלוואה נמשכה החריגה בחשבונה, היא נקלעה למצב כספי קשה, והבנק החל לנקוט כנגדה בהליכים משפטיים. התובעת טענה, כי הנתבע אשר בעבר פוטר, אמר לה שהוא יכול לשלם רק סכומים קטנים מידי חודש, ואולם התברר לה, כי פתח חברה לעבודות עץ בה הינו עובד עם בנו.

2.
לטענת הנתבע, פרע את הלוואה בכך שהיה מפקיד מידי חודש את משכורתו לחשבון התובעת בבנק הבינלאומי
והתובעת הייתה מקזזת את הלוואה כל חודש.


לאור האמור, טען הנתבע כי שילם לתובעת סכומים העולים בהרבה על סכום ההלוואה. הנתבע טען כי הוא עובד כשכיר ולא כעצמאי.

3.
על טענה הנתבע, השיבה התובעת, כי החשבון בבנק הבינלאומי אליו הופקדו משכורות הנתבע, היה למעשה חשבון של הנתבע בו פעל הנתבע עצמו, נכנסו משכורותיו והוא זה שמשך כספים. לטענת התובעת הסכימה כי החשבון יפתח על שמה על מנת לעזור לנתבע אשר היו לו חובות רבים.


בתאריך 3.10.10 התקיים דיון בתביעה. התובעת והנתבע העידו בפני
.

4.
לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו, התרשמתי כי אמת בפי התובעת וכי אף שאין לפסוק לחובת הנתבע את מלוא הסכום הנתבע, יש לקבל את התביעה ביחס לסכום ההלוואה.

5.
הנתבע הודה, כי קיבל את ההלוואה ולא כפר במסמך מיום 17.7.08 אשר צורף לכתב התביעה.


טענת "פירעון ההלוואה" הינה טענה מסוג "הודאה והדחה" במסגרתה מודה הנתבע, כי קיבל הלוואה, אלא טוען שהחזירה. במקרים אלו עובר נטל השכנוע לכתפי הנתבע.

6.
כבר בראשית הדברים אציין, כי עדות התובעת יצרה אצלי (בניגוד לעדות הנתבע) רושם מהימן. מצאתי לתת אמון בדבריה, הן לגבי אי החזרת ההלוואה והן לגבי האכזבה
והפגיעה שחשה עת התברר לה כי למרות הסיוע הכספי שנתנה לנתבע בעבר, לא השיב לה הנתבע את ההלוואה.



אופן העדות וגם הסתירות בעדות הנתבע יצרו את הרושם כאמור. כך לדוגמא, התכחש הנתבע לטענת התובעת, עת הטיחה בפני
ו, כי שילמה עבורו חובות בגין ביטוח רכב ושימוש בכביש שש וטען: "אני לא יודע על מה את מדברת" (עמ' 3 שורה 25). אולם, כשהציגה לנתבע המסמכים הודה, כי אכן התובעת שילמה עבורו תשלומים בגין רכבו, אלא שאז "נזכר" כי החזיר לה סכומים אלו (עמ' 3 שורה 28). אמנם, אין בסתירה זו כדי להשפיע על המחלוקת נשוא התביעה ואולם, יש בה כדי להעיד על מהימנות עדות הנתבע.

7.
לא מצאתי לקבל את גרסת הנתבע כאילו המשכורות שהופקדו לחשבון בבנק הבינלאומי הרשום על שם התובעת שימשו לכיסוי ההלוואה. מהנתונים שיפורטו שוכנעתי כי אכן המדובר בחשבון של הנתבע אשר נרשם על שמה של התובעת, על מנת לעזור לנתבע שהיה שקוע בחובות (הנתבע לא הכחיש את מצבו הכלכלי הקשה וגם העובדה שנדרש להלוואה שבנידון, מעידה על מצבו).


עיון בתדפיסי החשבון בבנק הבינלאומי מעלה כי משכורות הנתבע הופקדו לחשבון זה, עוד משנת 2007 וזמן רב בטרם קיבל את ההלוואה מהתובעת. המשכורות המשיכו להיות מופקדות לחשבון, באותו אופן, אף לאחר קבלת ההלוואה ולאחר שלכאורה לפי גרסת הנתבע, כבר נפרעה במלואה (ראה תלושי השכר שצרף הנתבע על פיהם, כבר ממשכורת 4/08 הופקדו המשכורות לחשבון בבנק הבינלאומי וראה ת/2- תדפיסי החשבון המעידים כי עוד כשעבד הנתבע במי עדן בסוף שנת 2007, הופקדו משכורות 10/07 ואילך לחשבון זה).


אופי הפעילות בחשבון (הכנסות ממשכורתו של הנתבע בלבד והוצאות במשיכות מזומן, תשלומי פלאפון, והחזרי הלוואה) דומה במהלך החודשים שקדמו לקבלת ההלוואה ואף לאחריה.


על פי האמור בכתב ההגנה ואף לשאלת בית המשפט, אישר הנתבע כי
יחסי הזוגיות עם התובעת הסתיימו כבר בתחילת שנת 2006. הנתבע לא הציג כל סיבה הגיונית לכך שבמשך כ- 3 שנים לאחר סיום היחסים ובלי כל קשר להלוואה (חודשים לפני נטילתה ואף חודשים לאחר שכבר הייתה אמורה להיות מוחזרת, אילו אכן שימשו המשכורות להחזרה), המשיכו משכורותיו להיות מופקדות במלואן, דרך קבע לחשבון זה אשר נרשם על שם התובעת. כאמור, אם המשכורות הופקדו לחשבון זה לכיסוי ההלוואה, מדוע הופקדו עוד קודם שניטלה ומדוע המשיך הנתבע להפקידן לחשבון שם, עד 3/09?!

8.
זאת ועוד, על פי המסמך החתום על ידי הנתבע, שצורף לכתב התביעה, ואשר בו לא כפר הנתבע, הודה הנתבע כי קיבל את ההלוואה לחודשיים, "עד שאקבל את הכסף של הפיצויים ממבטחים". כלומר, המדובר בהתחייבות ספציפית ומוגדרת להחזרת ההלוואה בתקופה האמורה מסכום שהיה אמור להתקבל ממבטחים. אם ממילא היו משכורותיו המופקדות בחשבון בבנק הבינלאומי מועברות לתובעת עצמה, מדוע ציין הנתבע כי הוא אמור לקבל סכום ספציפי שאמור לכסות את ההלוואה?!! עוד יש לשאול, מדוע לא טרח הנתבע להחתים את התובעת על אישור החזר הלוואה בין במסמך נפרד, ובין על גבי המסמך שצורף לכתב התביעה?!

9.
הנתבע טען, כי החשבון בבנק הבינלאומי היה חשבון של התובעת והכחיש טענתה של התובעת, כי שמה כבעלת החשבון לא שיקף את העובדה כי המדובר בחשבון בו פעל הנתבע ומשך כספים. אולם, בחקירתו ומבלי שכנראה חש בכך, הודה הנתבע כי המדובר היה בפועל בחשבונו- ראה עמ' 3 שורה 24: "מי שניהל את החשבון שלי, זו את..."(ההדגשה שלי ר.א).


רישום שם בעל חשבון בנק, אינו רישום קונסיטוטיבי. העובדה שמשכורותיו של הנתבע הן ההכנסות היחידות בחשבון בצירוף הודאתו כי חשבון הפלאפון ששולם מחשבון זה הינו בגין הפלאפון שלו והעובדה שלתובעת היה חשבון אחר בבנק דיסקונט בו ניהלה את פעילותה, בצירוף "פליטת הפה" של הנתבע עצמו כאמור לעיל, וכן התרשמותי ממהימנות הצדדים, כל אלו שכנעוני כי אכן הפעילות בחשבון בבנק הבינלאומי נעשתה על ידי הנתבע וכי מכל מקום, משכורותיו שהופקדו בחשבון זה לפני נטילת ההלוואה ולאחריה (אם בשל העובדה שהיה זה בפועל חשבונו, ואם מכח התחשבנות אחרת בין הצדדים), לא באו לכיסוי ההלוואה.

10.
עוד אציין, כי הנתבע לא טען כלל מה הם הסכומים מתוך משכורותיו, אשר לטענתו, הועברו לתובעת וקוזזו על חשבון ההלוואה. לא הגיוני כי כל משכורותיו של הנתבע הועברו במלואן לידי התובעת, שנים לאחר שהסתיימו יחסיהם. הנתבע אשר טען כי רק חלק מהמשכורת קוזז בכל חודש על חשבון ההלוואה, לא ציין מה הסכומים שקוזזו ובאילו תאריכים. גם בכך יש להצביע על חוסר מהימנות גרסתו ואי הרמת נטל השכנוע המוטל על הנתבע להוכחת פירעון ההלוואה.


ברע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב ז"ל נ. אהרונוב קבלנות בניין עמ' פד' נה' (5) 193 כבר נקבע לעניין טענת הודאה והדחה:

"משמעות הדבר היא כי אם כפות המאזניים יישארו בסופו של המשפט מעויינות בקשר לטענות הנתבע, יזכה התובע בתביעתו שהרי הנתבע הודה בכל רכיביה".


כאמור, במקרה דנן לא הוכיח הנתבע טענתו, כי ההלוואה כוסתה באמצעות משכורותיו שהופקדו לחשבון בבנק הבינלאומי.

11.
יחד עם זאת, התובעת לא צרפה כל תחשיב, או אישור מהבנק לעניין גובה החוב או ההשלכות הכספיות של החריגה בגין הלוואה הספציפית נשוא התביעה (בנפרד מיתר התחייבויותיה).
היתרה והמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה התובעת עולים בהרבה על סכום ההלוואה ולא הוצגו כל ראיות לכך שהסכום הנתבע, הוא תוצאה של אי החזר ההלוואה דווקא.


לאור האמור, אני מקבלת את התביעה באופן שאני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום ההלוואה בסך של 17,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.7.08 וכן בצירוף הוצאות משפט בסכום של 700 ₪.


הסכומים שנפסקו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
כ"ז תשרי תשע"א, 05 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 22232-07/10 פנינה שגב נ' עמרם בן יעקב (פורסם ב-ֽ 05/10/2010)