פסקי דין על ישראלה חסון-רביקוביץ | פסקי דין על 3 אם ישראל בע"מ

16117-07/10 עע     12/10/2010




עע 16117-07/10 ישראלה חסון-רביקוביץ נ' 3 אם ישראל בע"מ




בפני
:



st1\:*{behavior: }




בפני
:
כב' הרשם אילן איטח


המערערת
:

ישראלה חסון-רביקוביץ
(המשיבה בערעור שכנגד)

ע"י בא-כוח עו"ד יעל דולב ואדם עדי


נגד


המשיבה
:

3 אם ישראל בע"מ
(המערערת שכנגד)


ע"י בא-כוח עו"ד ציון לוי וליאור פוליאקוב



החלטה

1.
ביום 2.6.2010 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק עב' 7715/03 (כב' השופטת ורדה סאמט ונציג הציבור מר עמוס וייל), עליו הוגש הערעור שבכותרת.
2.
ביום 28.7.2010 הוגשה הבקשה שבפני
, בה מבקשת המשיבה כי בית הדין יורה על מחיקת הודעה הערעור או למצער, על תיקונה. לטענת המשיבה, הודעת הערעור אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה לעניין הגשת, עריכת וניסוח הודעת ערעור. לחילופין ביקשה המשיבה מתן ארכה להגשת ערעור שכנגד, אשר בינתיים הוגש במועדו ביום 5.9.2010 ומשכך מתייתרת הבקשה החלופית.
3.
את בקשתה למחיקת הודעת הערעור ולחילופין לתיקונו, נימקה המשיבה בהסתמך על תקנות 93(ב), 95 ו-97(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, אשר נוסחן יובא להלן:
93(ב). כתב ערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים שלא על דרך הויכוח או סיפור דברים.
95. כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית הדין, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו.
97(א). אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור המוגש לבית הדין הארצי: חמישה העתקים של ההחלטה שעליה מערערים כשהם מאושרים בידי המזכיר הראשי או פקיד של בית הדין שעל החלטתו מערערים, או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, והעתקים נוספים מאושרים כאמור כמספר המשיבים.
4.
להלן טענות המשיבה:
4.1.
נטען כי הודעת הערעור מאריכה שלא לצורך, מעלה מחדש את אותן הטענות שנטענו במסגרת הסיכומים בבית הדין האזורי, וכוללת ציטוטים חלקיים מפסק דינו של בית הדין האזורי, הפניות לפסיקה אשר אינה רלוונטית בלא הבחנה בין עיקר וטפל. כן כוללת הודעת הערעור הפניה לפרוטוקולים אשר אינם מונחים בפני
בית הדין בשלב זה. נטען כי המארג העובדתי הוצג בהודעת הערעור באריכות רבה, וכי אמנם אין פסול בהצגת הגירסה העובדתית של המערערת, אולם הצגה זו אינה בלתי מוגבלת ומטרתה, אשר אינה מוגשמת בהודעת הערעור דנן, להבהיר על אילו עובדות וממצאים מבקש המערער לערער.
4.2.
נטען כי חרף העובדה שהמערערת ציינה כי היא מכוונת את הערעור לסעד אותו פסק בית הדין האזורי (ס' 2 להודעת הערעור), הרי שהודעת הערעור עצמה פותחת כמעט את כל חזית המחלוקת ואינה ממוקדת, והדבר מקשה על המשיבה להתגונן.
4.3.
נטען כי המערערת צירפה שלא כדין את סיכומיה מבית הדין האזורי, בציינה כי כתב סיכומיה מצורף "כחלק בלתי נפרד" מהודעת הערעור, תוך הפניות אליו לאורך הודעת הערעור. נוסף לסיכומים צורפו אף מסמכים חדשים המהווים הרחבת חזית אל מעבר לגדרי המחלוקת שנתגלעה בבית הדין האזורי (נספחים ג', ד', ה'), וזאת בניגוד לתקנה 97(א), הקובעת רק כי לכתב הערעור תצורף ההחלטה או פסק הדין נשוא הערעור. המשיבה ביקשה כי בית הדין יורה על הוצאת המסמכים האמורים מהודעת הערעור ואת מחיקת הסעיפים המפנים אליהם.
4.4.
עוד נטען כי הודעת הערעור מחזיקה 13 עמודים, בעוד פסק הדין כולו הינו בן 13 עמודים והדבר מעיד על אריכות ההודעה.
5.
להלן תשובת המערערת לבקשה:
5.1.
נטען כי אורכו של פסק הדין אינו צריך להוות אינדיקציה לאורך כתב הערעור, וכי פסק הדין נשוא הערעור אינו משקף את מלוא היקף הטענות העובדתיות והמשפטיות העומדות על הפרק ומורכבותן, ועל כן נדרשה למלא 13 עמודים. נטען כי דווקא לו נוסחו הטענות ביתר צמצום היה בכך כדי להקשות ולסרבל את הבנת השגות המערערת על פסק הדין.
5.2.
נטען כי היקף הודעת הערעור סביר, ולא פוגע כלל ועיקר ו/או שלא לצורך בשיוויון בין בעלי הדין או ביעילות הדיון.
5.3.
אשר להפניות לסיכומי המערערת בבית הדין האזורי צויין כי אלו הובאו ככלי עזר, תוך שצויין בהן "לפירוט ראו..." והוא הדין אף לגבי ציטוטים מפסק הדין נשוא הערעור, אשר הינם רלוונטיים, מחדדים את נימוקי הערעור ומסייעים לתחימה ברורה של גדר המחלוקת.
5.4.
נטען כי נימוקי הערעור שבהודעה מובחנים והמשיבה אינה נמצאת במצב בו אינה יכולה להתגונן כראוי.
5.5.
אשר לצירוף הנספחים נטען כי אין ללמוד מהוראת סעיף 97(א) כי הוא יוצר הסדר שלילי, קרי שאין בתקנה איסור על צירוף מסמכים, נוסף על ההחלטה נשוא הבקשה. אשר לנספחים גופם: לעניין נספחים ג' ו-ד' נטען על ידי המערערת כי משבית הדין האזורי קבע שאין לייחס למשיבה את מלוא הנזק שנגרם למערערת עקב פיטוריה, גם אם פוטרה שלא כדין, כיוון שהיה עליה לדאוג למציאת מקום עבודה חלופי תוך זמן סביר, מבקשת המערערת להראות כי מילאה את חובת הקטנת הנזק מטעמה, ובפרט ששאלת הקטנת הנזק כלל לא עלתה לדיון בבית הדין האזורי. על כן צורפו המסמכים אשר הינם אישור רישום בחברת כוח אדם (נספח ג') ותלושי שכר אצל המעסיק החדש אליו התקבלה המערערת לאחר 16 חודשים (נספח ד'). אשר לנספח ה', מדובר בסקירות של בנק ישראל לעניין רפיון בשוק העבודה בתקופה הנטענת. נטען כי מדובר במסמך ציבורי רשמי של בנק ישראל ואין מדובר בראיה כי אם באסמכתא, "בדומה להפניה או ציטטה", אשר ממילא הובאה למען הזהירות.
5.6.
טוענת המערערת כי גם אם נפל פגם צורה או נוסח בהודעת הערעור הרי שאין מקום להורות על מחיקתה או על תיקונה, היות שבית הדין אינו משמש עורך על של כתבי הטענות של בעלי הדין. נטען כי לנוכח חשיבות זכות הטיעון ו"ריבונות" הצדדים על כתבי טענותיהם, תהא שמורה סמכותו של בית הדין בהקשר זה למקרים חריגים, אשר אין מקרה זה נמנה עליהם.
5.7.
לבסוף, נטען כי בקשת המשיבה הינה טורדנית וקנטרנית ויש לדחותה בשל כך.
6.
בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין והחלטות כי נקודת המוצא להכרעה בבקשות כמו זו שבפני
תהא הגישה ולפיה בית המשפט אינו "עורך על" של כתבי הטענות וכי לבעל הדין מוקנה שיקול הדעת, שהוא גם חובה, לנסח את כתבי טענותיו[1]
.
אף בית הדין הארצי אימץ גישה זו[2]
.
7.
כן נקבע כי את דרישת התמצות אשר במקבילתה של תקנה 93(א) בתקנות סדר הדין האזרחי, שנוסחה זהה, "יש לפרש כנותנת בידי בעל הדין את חירות הבחירה של היקף הערעור ותחימת נקודות המחלוקת. ברגיל לא ישמש איפוא בית המשפט "עורך על" של כתב הערעור, וממילא השימוש בסמכות המחיקה של טענות מכתב הערעור תהא "מזערית" (ראו ע"א 10632/02 שפירא נ' המועצה המקומית גבעת שמואל (לא פורסם)). בה בעת ניתן לסרב לקבל לרישום כתב ערעור שבשל אורכו או נוסחו ניתן לקבוע כי הוא אינו מאפשר לצד שכנגד לדעת כראוי בשלב זה את גדרי המחלוקת; או כתב ערעור שניתן לראות באורכו משום הפרה של עקרון השוויון בין בעלי הדין שכן מהווה הוא תוספת לטיעון שאין הצד השני זכאי לה; או כתב ערעור שבשל אורכו או תוכנו אין הוא תוחם את גדרי המחלוקת ובכך אין הוא מאפשר לבית המשפט ניהול יעיל של ההליך והכרעה בשאלות השנויות באמת במחלוקת"[3]
.
8.
ומן הכלל אל הפרט: מבלי לקבוע דבר לעניין מהותו של הערעור ותוכנו, אכן מבחינה צורנית יש וניתן היה לתמצתו יותר. בפרט, כאמור, כאשר כתב ערעור – אשר נדרש כזכור לתמציתיות - אינו אמור לכלול בחובו

ציטוטים נרחבים מן ההלכה המשפטית או מן המסמכים שבתיק, אלא רק להפניות ולעיקרי דברים[4]
.

מטרתו של כתב הערעור אינה הרצאת טענות מטעם המערער בכל תג ותג – מלאכה השמורה לסיכומי הטענות - אלא תחימת המחלוקת לטובת המשיב.
בעל דין אשר אינו מקפיד על כך, עלול להקנות לעצמו יתרון
על פני הצד שכנגד, הנאלץ להסתפק בהיקף מצומצם יותר של כתבי טענות ללא הצדקה, באופן עלול לפגוע בעקרון השוויון
[5]
. עם זאת, התערבות בית הדין בכתבי הטענות שמורה למקרים חריגים ומיוחדים, אשר אין המקרה שלפני נמנה ביניהם. הודעת הערעור שבפני
מאפשרת למשיבה לדעת היטב את גדרי המחלוקת – אשר כפי שציינה הינם הסעד שפסק בית הדין האזורי עם הגיעו למסקנה כי המערערת פוטרה שלא כדין, לצד סוגיית הקטנת הנזק אשר לטענת המערערת לא הועלתה בבית הדין האזורי וכן המסקנה המשפטית שגזר בית הדין מן העובדות הנוגעות לתשלומי הרכב. אף היקף הודעת הערעור אינו חורג ממתחם הסבירות, אף אם ארוך הוא ביחס לפסק הדין נשוא הערעור. בהקשר זה אציין כי כבר נפסק ש"היקף הודעת הערעור אינה בהכרח בבחינת ערובה לתקינות תוכנה" (אף אם כתב טענות רחב במיוחד בהיקפו עלול להצביע על סיכוי גובר לפגיעה באינטרס של בעל הדין שכנגד לשוויון דיוני ומהותי וסיכון גובר לכך שגדרי המחלוקת בין הצדדים לא ישורטטו בדיוק הנדרש)
[6]
.
עוד אוסיף כי בהתחשב בכך שככלל הדיונים בבית דין זה מתנהלים בדרך של סיכומים בכתב, הרי שהאיזון הנכון צריך להעשות בדרך של גמישות בהיקף סיכומי המשיבה, כך שהיתרון שהוקנה למערערת עם הגשתה של הודעת ערעור יתאזן אל מול מגבלת המשיבה.
9.
אשר לנספחים: השלב המקובל לצירוף מסמכים אשר היו מצויים בתיק בית המשפט קמא הינו של הגשת הסיכומים בכתב[7]
ודי בכך כדי להורות על הוצאתם מן התיק. הוא הדין אף לעניין הראיות החדשות שצורפו. אין בידי לקבל הטענה כי נספח ה' הינו דומה להפניה או ציטוט, שכן מדובר בדו"ח של בנק ישראל אשר על מנת לצרפו יש להגיש בקשה נפרדת. יפים הדברים שבעתיים, משמדובר בנספחים ג' ו-ד', אשר אף אם יש טעם לצרפם, כפי שהטעימה המערערת בטיעוניה, הרי שיש להגיש בקשה לשם כך משמדובר בראיות שלא הובאו בפני
בית הדין האזורי.
10.

סוף דבר, הבקשה למחיקת הודעת הערעור נדחית. יחד עם זאת, על המערערת להגיש הודעת ערעור מתוקנת תוך שיושמטו ממנה נספחים ג', ד' ו- ה' וכן האיזכורים שלהם בגוף הודעת הערעור. הודעת ערעור מתוקנת תוגש עד ליום 24.10.10.
11.

נוכח התוצאה, אין צו להוצאות. הליך זה יובא בחשבון על ידי המותב אשר יתן את פסק הדין.

ניתנה היום,
ד' חשון תשע"א, 12 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

אילן איטח

, רשם

[1]

ע"א 9601/04 – ג' הועדה המקומית לתכנון ובנייה ואח' נ' אליהו אזיס (לא פורסם, 6.6.2005); עא 11829/05 – ב' גד כימיקלים בע"מ נ'
bip chemicals ltd
(לא פורסם, 9.4.2006) (להלן: "עניין גד כימיקלים").
[2]


עע (ארצי) 222/05
הרב

שלמה בניזרי -
rudarska rosita stefanova
(לא פורסם).
[3]

ע"א 1501/05 זאב כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב
(לא פורסם, 8.5.2005) (להלן: "פרשת כהן").
[4]
פרשת כהן, שם.
[5]
השוו: ע"א 9025/04 חיננזון נ' קסטן ואח' (טרם פורסם, 28.3.2005).
[6]
עניין גד כימיקלים, שם.
[7]

עעמ 9017/08 – ט

מקס מאייר נ' עיריית נס ציונה









עע בית הדין הארצי לעבודה 16117-07/10 ישראלה חסון-רביקוביץ נ' 3 אם ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/10/2010)