פסקי דין על חנן אדד | פסקי דין על מיכל אדד | פסקי דין על קדומים 3000 חברה לבניין | פסקי דין על נחמן זולדן |
3098/04 א 12/10/2010
א 3098/04 חנן אדד, מיכל אדד נ' קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ, נחמן זולדן
בעניין:
1. חנן אדד
2. מיכל אדד
ע"י התובע 1, עו"ד חנן אדד
התובעים
נ ג ד
1. קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ
2. נחמן זולדן
ע"י ב"כ עו"ד אופיר קהת
הנתבעים
פסק דין
1. כללי
פסק דין
בתביעה אזרחית שעיקר עניינה בטענות כבדות משקל מצד התובעים בדבר ליקויי בניה בבית שרכשו מהנתבעת 1 בישוב קדומים [להלן – "הבית"], כשלצידן טענות בהיבטים נלווים שיפורטו; הנתבע 2 הינו בעל מניותיה ומנהלה של הנתבעת 1 והוגשה התובענה גם כלפיו על יסוד טענות שלשיטת התובעים יש בהן, גם, כדי להביא לחיובו האישי.
עמוד התווך של התביעה מגולם בטענות בדבר ליקויי בניה, ולכך יוקדש עיקר פסק הדין.
2. חוות הדעת שבפני
בית המשפט
התנהלות הצדדים בפני
בית המשפט לא היתה נקיה מקשיים, נושא שקיבל ביטויים שונים, ובפרט בכמות היתירה של חוות דעת שהוגשו בתיק זה.
א. לכתב התביעה צירפו התובעים את חוות דעתו של קובי ברבן. ואולם, כלל ועיקר, ראוי להשתית את פסיקת בית המשפט על חוות הדעת האובייקטיביות שבפני
ו, ומה גם, שכמפורט להלן, נצרכה בנסיבות העניין הגשתן של שלש חוות דעת, שהוזמנו על ידי בית המשפט.
ב. חוות הדעת ההנדסית הראשונה בתיק זה הוגשה על ידי המהנדס דניאל יאסו. ער בית המשפט לטענות הרבות שבפי התובעים כלפיו, ואולם, נדון נושא זה והוכרע במסגרת בקשה לפסילת חוות דעתו. כבוד השופט סובל, בפני
ו נדון לאותה עת תיק זה, דחה חד משמעית את טענות התובעים כלפי המהנדס יאסו [ראה החלטה מיום 10.9.06]. מעט תמוה מאיזה טעם סברו התובעים לחזור על טענותיהם בעניין במסגרת סיכומיהם, שעה, שכאמור, הוכרע כבר הנושא בהחלטה הנ"ל.
ג. ועם זאת, סבר בשעתו בית המשפט, כי הגם שנדחו הטענות כנגד יאסו, ראוי למנות מומחה נוסף. בהמשך לכך מונה המהנדס אבשלום סדן, שגם חוות דעתו בפני
בית המשפט.
ד. באשר סברו שני המהנדסים שביחס לחלק מהליקויים אין מנוס מקביעת ירידת ערך, ובשים לב לכך שסדן, כמהנדס, לא נכון היה כלל לחוות את דעתו בנושא זה, אותו לא ראה במסגרת תחום התמחותו, לא היה מנוס ממינוי שמאי מקרקעין. בפני
בית המשפט, אפוא, גם חוות דעת השמאית נאווה סירקיס, שעיקר עניינה בשאלה, האם ועד כמה ירד ערכו של הבית בגין הליקויים שצוינו בפני
ה.
3. נסיבות ההתקשרות
לא נמצא טעם בנסיבותיו של תיק מן הסוג שעל הפרק לדון בתנאי ההתקשרות ונסיבותיה, ועם זאת, ראוי להדגיש עובדה עליה אין חולקין, שנרכש הבית כאשר, לפחות, עיקר הקומה הראשונה הגיע כדי גמר, וכך גם המעטפת (השלד) של הקומה השניה. זאת, לאחר שלא מומשה עסקה בין הנתבעת 1 לבין רוכשים קודמים (מרדכי), והתאפשר לנתבעת 1 לשוב ולמכור בית זה, שבנייתו הגיעה, כבר, כאמור, לשלבים מתקדמים, בשנית (והפעם, כאמור, לידי התובעים).
4. גובה תקרת הקומה השניה
לטענת התובעים, ליקוי זה הינו העיקרי, והוא מגלם בחובו את הגדול שברכיבי הנזק.
א. אין חולקין שתקרת הקומה השניה נועדה, מלכתחילה, להיבנות בשיפוע, וגובהו של גג כאמור על פי התקן הישראלי, ראוי שלא יעלה על 2.5 מ' ולא יפחת מ- 1.8 מ'. גם הגבהים בפועל אינם במחלוקת: בנקודה הגבוהה ביותר, גובה הגג – 2.43 מ' ובנקודה הנמוכה ביותר, 1.69 מ'. לפיכך ברור שמוקד הבעיה ב"קטע הנמוך" ולא בנקודה העליונה שאינה חורגת מן המותר.
ב. לטענת התובעים יש להביא לתיקון ליקוי זה בפועל ואין די בפסיקת פיצוי בגינו [ראה, למשל, סעיף 32 לתצהיר התובעת 2]. כאמור, בין היתר בסיכומי התובעים, יש להרוס את כל הקומה השניה ולבנותה מחדש בעלות של 1,000 דולר למ"ר [עמ' 97 שורה 13 לפרוטוקול הסיכומים]. כהערה שתקדים במעט את המשך הדברים יתקשה בית המשפט שלא להעיר כבר עתה, שיש בטענה זו של התובעים, אמנם, כדי להצביע על כשל בביצוע, אך מעבר לכך יש בעמדתם בדבר הצורך להריסה כללית ובניה מחדש, משום הפרזה יתירה, ויהא אף מי שיסבור, שמלמד מצב דברים זה על הפרשה בכללותה: בניה ירודה, מחד גיסא, ותביעה הלוקה בהעדר פרופורציות, מאידך גיסא.
ג. עמדות מומחי בית המשפט
1. המהנדס יאסו, בסעיף 3.3.1.2.5 לחוות דעתו, סבור, שהגם שאכן לקוי המצב, מצטמצם היקף הפגם לכחמישה מטרים רבועים בלבד (בחלק התחתון של השיפוע). נוכח זאת, לתפיסתו, אין כל כדאיות כלכלית בביצוע התיקון וראוי שהליקוי יקבל ביטוי בקביעת ירידת ערך הבית. יצוין, שיאסו, בסעיף 3.6 לחוות דעתו, קובע ירידת ערך בסך של 10,736 ₪ למקבץ של ליקויים שונים שאיתר בבית, בכלל זה, גם הליקוי הנ"ל.
2. המהנדס סדן, שב בסעיף 7 לחוות דעתו ומדגיש, שמצטמצמת הבעיה לכחמישה מ"ר בלבד, ואת שאלת המשמעות השמאית של ירידת הערך הנגזרת ממצב זה, מותיר הוא להכרעה שמאית [הגם שאהיה נכון ליתן ביטוי לתשובת המהנדס סדן, עת שנחקר נגדית והשיב לשאלות התובע, כי, עלות כוללת לפירוק קומת הגג ובנייתה מחדש עומדת על כ- 1,000 דולר למ"ר, אין לבית המשפט, אלא לשוב ולציין, שלא סבר סדן שמצדיקות הנסיבות פירוק והרכבה כאמור; ראה עמוד 12 שורה 9 לפרוטוקול וכן תשובה 5.ג לתשובות ההבהרה של סדן. עמדה זו לא הודגשה כל צרכה על ידי התובעים, שעה שביקשו, כאמור, סכום זה, בין היתר, בסיכומיהם].
3. ומכאן, אכן, לחוות דעת השמאית סירקיס. בעמ' 11 מתייחסת היא לכך, ולסופו של יום הגיעה למסקנה, שירידת הערך המתחייבת ממצב דברים זה עומדת על 25,100₪. ראה לעניין זה, בהרחבה, בין היתר, בתשובות סירקיס בחקירתה הנגדית בעמוד 56 לפרוטוקול [ער בית המשפט לכך שבחקירתה הנגדית עומתה השמאית סירקיס עם טענה עליה שבו וחזרו התובעים, ולפיה יש בנסיבות הענין לראות בקומה השניה, כולה, כמחסן בלבד, אך היא דחתה אותה באופן מוחלט. סירקיס, בציינה את תמיהתה כלפי טענה זו של התובעים, אף הוסיפה שלמיטב הערכתה, היתה בדרך בה נקטה התחשבות יתירה בתובעים וטענותיהם, והיא עצמה ציינה, כי ייתכן ולו היתה מקפידה עימם על קוצו של יוד, עלולה היתה הערכתה לעמוד על שיעור קטן מכפי שקבעה – ראה בהרחבה, בפרט, מעמוד 57 שורה 16 עד עמוד 58 שורה 7 לפרוטוקול]. נוכח זאת, אין מצב הדברים העובדתי מצדיק קביעה שהמדובר במחסן.
ד. טענה בעלת חשיבות בהקשר הנדון גלומה בעובדה נוספת עליה אין חולקין, שבוצע ריצוף הקומה העליונה על ידי התובעים עצמם (שכזכור, קנו את הבית במצב בו לא עברה הקומה השניה את שלב השלד), שלא בדרך של הדבקת מרצפות שמותירה היתה יתר גובה לשימוש: "...אני מבין שהם נתנו לך את זה ללא גימור. לכן המדידה היא מהגימור שלמעשה בוצע על ידך. אם הם [התובעים – א.ר.] היו מסיימים את זה עם חומר דק יותר, כמו החלקת בטון או שטיח, מן הסתם הגובה יהיה גבוה יותר. זה לגיטימי לעשות ריצוף כמו שאתה עשית" [עמוד 13 שורות 20 – 22 לפרוטוקול חקירת סדן]. להשלמת הדיון יוער, שהגם שסבר סדן שהיה בריצוף בהדבקה כדי להנמיך את הרצפה וממילא להוסיף גובה ולמנוע את עיקר הליקוי, גם הדרך בה נקטו התובעים לגיטימית, ומכל מקום, ריצוף "נמוך", אולי מוסיף היה גובה אך גם יוצר היה – "מדרגה לכיוון המקלחת והשירותים ששם לבטח יש צנרת" [עמוד 34 שורות 16 - 17 לפרוטוקול].
ה. גובה הקומה השניה – דיון והכרעה
1. דבר קיומו של ליקוי אינו במחלוקת, ועיקר מהותו בעובדה שכחמישה מ"ר בחלק התחתון של השיפוע נמוך בשיעור של עד 11 סמ' מהתקן. עם זאת, יצוין כבר בשלב זה, שהמדובר אך במקצת הקומה ורובה המכריע בגובה תקני. כיון שהמדובר בשיפוע יובהר עוד, שחוסר של 11 ס"מ בגובה, קיים רק בנקודות הקיצון, ובשאר המקומות החסר מועט יותר, בהדרגה. נוכח זאת מן הנמנע שלא לקבוע כבר בשלב זה שהטענה שהופך מצב דברים זה את כל הקומה השניה לכעין מחסן, כפי שסבורים התובעים, יש בה מידה יתירה של הפרזה, ודינה לדחיה. יתר על כן, יודגש כבר עתה, שעל פני הדברים לא יהא בית המשפט נכון לשקול את טענת התובעים המצדדים בפירוק כללי של הקומה השניה ובנייתה מחדש, בעלות של כ- 1,000 דולר למ"ר, 270,000 ₪ בסך הכל [עמ' 97 שורה 13 לפרוטוקול].
2. הגם שגילה סדן את דעתו המפורשת שהתקנת הריצוף בדרך בה נקטו התובעים לגיטימית, ספק אם יתקשה בית המשפט להתעלם מטענת ההגנה לפיה יכלו התובעים להקטין את נזקם, ואולי אף לאיינו, לו היו נוקטים בדרך של הדבקת מרצפות. יוטעם, שאפילו יקפיד בית המשפט ויבקש לייחס את המשקל המרבי למדרגה שנוצרת היתה, כדברי סדן, אילו כך היו פועלים התובעים, לבטח לא היה במדרגה זו כדי לבסס נזק (כגון, ירידת ערך), בשיעור העולה על זה בו נקבה השמאית סירקיס.
3. לכל היותר, ותוך שאציין שלטעמי, גם זאת, אך בגבול שורת הדין, ניתן להכיר בנזק בו נקבה השמאית סירקיס, 25,100₪, סכום העולה משמעותית על זה בו נקב בשעתו המהנדס יאסו.
5. כיור רחצה אמבטיה
אין חולקין שכיור הרחצה באמבטיה קטן מהמפרט. עלות החלפתו הוערכה על ידי יאסו ב- 400 ₪ ועל ידי סדן ב- 600 ₪. נכון אני להכיר ב – 600 ש"ח על יסוד חוות דעת סדן.
6. כיור נטילת ידיים
כל האמור ביחס לכיור הרחצה באמבטיה תקף גם ביחס לכיור זה, לרבות הסכום, וכך גם פסיקתנו.
7. שטח חדר ההורים
אין חולקין ששטח חדר ההורים קטן ב- 0.34 מ"ר מהנקוב בתכנית. לדעת יאסו, אין הדבר ניתן לתיקון שיש טעם כלכלי בביצועו, וסבר הוא להסתפק במתן ביטוי לכך במסגרת הערכתו הכללית את ירידת ערכו של הבית – סעיף 3.6.1 לחוות דעתו. סדן, בסעיף 3.3 לחוות דעתו, מסכים שמגולמת במצב דברים זה ירידת ערך, גם אם מסוימת, ואת שיעורה הותיר הוא להערכה שמאית. השמאית סירקיס סבורה שאין בכך כלל משום ירידת ערך בשל המינוריות של הליקוי ובשל כך שאותו שטח צנוע שנגרע מחדר ההורים, התקבל על ידי התובעים במקום אחר בבית, ובאופן כללי לא הפסידו התובעים כל שטח. מעבר לכך, המדובר, כלשונה, בחדר שגם היום הוא פונקציונאלי כדי לשמש כחדר הורים [ראה, בין היתר, עמוד 55 שורות 1 - 5 לפרוטוקול]. בנסיבות אלה לא אכיר בנזק ביחס לטענה זו. בשולי האמור יצוין הצורך בכיוון הדלת בחדר זה, 100 ₪, להערכת סדן. בכך אכיר.
8. שטח חדר השינה (צמוד למטבח)
שטח חדר זה – 6.83 מ"ר. זאת, בעוד שעל פי התקן, לא יפחת חדר משמונה מ"ר. סדן ויאסו סבורים שיש בכך כדי לגלם ירידת ערך. בניגוד לחדר הקודם, זו גם דעת השמאית סירקיס, הסבורה, שיש אכן פגם בחדר זה, שמידותיו קטנות משמעותית מכפי הנדרש, ואין הוא תואם את הגדרת חדר מגורים שבתקנות. סירקיס ביצעה את תחשיבה על בסיס ההנחה שיש להפחית 35 אחוז מערכו. בסך הכל, לדעתה, יש באמור כדי לגלם ירידת ערך של 12,100 ₪. אכבד זאת.
9. שטח הממ"ד
סדן, הגם שאינו מתייחס לכך בחוות דעתו המקורית, שב לנושא זה בחקירתו הנגדית, בה אישר שאכן שטח הממ"ד קטן מהנדרש בתקנות (גם אם, ככל הנראה, תואם השטח את תוכניות הבניה). ראה בהרחבה בדבריו בעמוד 31 שורה 17 לפרוטוקול. שטח הממ"ד אינו ניתן לתיקון ואת סוגית ירידת הערך העביר סדן להכרעת השמאי. זו היתה גם דעת יאסו. גם ביחס לממ"ד נקטה סירקיס בגישה דומה, תוך שהכירה בצורך להפחית 35 אחוז מערכו. ירידת ערך הממ"ד, לדעת סירקיס, 10,100 ₪. בשולי הדיון בממ"ד יצוין פגם נוסף, לפיו לא בוצעו שם פנלים כנדרש, נושא לגביו קובע אני על יסוד חוות דעת המומחים שיש בו כדי להצדיק פיצוי בסכום נוסף של 1,000 ₪.
10. שטח חדר האמבטיה הכללי
שטח חדר האמבטיה קטן ב – 0.32 מ"ר מהמוסכם. הגם שהמדובר, לכאורה, בנזק מינורי, עולה מדברי המומחים השונים, שהיה בו כדי למנוע התקנה במקום של אמבטיה תקנית באורך של 1.60 מ' ולא היה מנוס מהתקנת אמבטיה מוקטנת (1.50 מ'). בנסיבות אלה יש מקום לפיצוי התובעים. סדן מעריך את נזקם של התובעים ב- 1,200 ₪ והשמאית סירקיס ב– 5,700₪. אמבטיה נועדה לשימוש יומיומי, ניתן ללא קשיים יתירים להבין את הקושי הגלום באמבטיה קטנה. על הנתבעת 1 אף היה לדעת זאת. בנסיבות אלה אכבד את חוות דעת סירקיס. במאמר מוסגר יוער, שנדונה אף השאלה האם המרחק בין הציפויים בחדר האמבטיה מגלם בחובו ליקוי שיש בו ירידת ערך. הן סדן והן יאסו סברו לענות על כך בשלילה, ולסוגיא זו, מאמץ אני את עמדתם.
11. אי ביצוע נישה בקומת הקרקע
עובדת אי ביצועה של נישה שצוינה במפרט אינה במחלוקת. טענת הנתבעים שוויתרו התובעים על נישה זו אינה מוכחת. יאסו וסדן סבורים, שניהם, שמחיר עלות בנייתה – 1,000 ₪, וכך, אכן, ייפסק.
12. רוחב שביל הגישה
אין מחלוקת, שרוחב שביל הגישה לבית קטן ב- 20 ס"מ מהמוסכם. המהנדס יאסו מעריך את עלות הרחבת השביל ב- 600 ₪, סדן ב- 700 ₪. נכון אני להכיר בסכום בו נוקב סדן, ואולם, בניגוד לכך, לא אכיר בטענות שככל הנראה פורטו בפני
המומחים בעניין העצים שנטעו התובעים ושאולי ייפגעו בשל הרחבת השביל: אילו, אכן, באמת הפריעה לתובעים העובדה ששביל הגישה לביתם צר מדי, וידעו הם שעתיד הדבר להוות בפיהם עילת תביעה, היה עליהם להימנע משתילת עצים אלה, ואם יינזקו עתה מן הצורך לעקרם, אין להם להלין אלא על עצמם.
13. חיפוי קירות האמבטיה
אין חולקין שעל פי המוסכם, אמור היה חיפוי קירות האמבטיה להגיע כדי 2.20 מ', ובפועל מגיע החיפוי אך כדי 2.10 מ'. יאסו מעריך את עלות ההשלמה ב- 600₪ וסדן ב- 850₪. ביחס לנזק זה מעדיף אני את הערכת יאסו תוך שאנמק זאת בתחושתי, שיתכן ויש בטענה זו כדי להדגים דווקנות יתר של התובעים מקום שראוי היה, אולי, למעט בכך. אפילו צודקים התובעים בגופה של הטענה, ואכן צודקים הם, ספק עד כמה יש על הפרק נזק שהוא מעבר לנזק של מה בכך.
14. דלת הכניסה
על פי המפרט, היה על הנתבעת 1 להתקין דלת כניסה מסוג 'פלדלת או שווה ערך'. הדלת המותקנת הינה מסוג "מגן בריח". לדעת יאסו, יש בכך כדי לקיים את דרישות המפרט. לדעת סדן, הפרש העלויות, 200₪. ער אני לטענות התביעה שראוי היה להורות על פירוק והחלפת הדלת ועל תשובת סדן בסעיף 4 לתשובות ההבהרה, כי אילו, אכן, סבר שכך נכון לעשות, היתה עלות הפירוק וההרכבה – 2,500 ₪. ואולם, באשר סבורים שני המומחים שאין הצדקה להחלפת הדלת, אך, במקביל, ייתכן שאכן לא הקפידה הנתבעת 1 על התקנת דלת בדיוק מן הסוג לו התחייבה, אכיר בנזק בשיעור בו נקב סדן – 200 ₪.
15. שיפוע בחניה
יש, אכן, שיפוע מסוים בחניה. ואולם, לדעת כל המומחים, המדובר בשיפוע מינורי. לדעת יאסו זהו, כלשונו, שיפוע מותר, סביר ומקובל, שאינו מצדיק פיצוי. גם המהנדס סדן אינו מאתר בעייתיות של ממש בשיפוע, ולכל היותר, ניתן, לתפיסתו, לשקול הנמכה של אבן השפה במקום בעלות של 200₪ [סעיף 5.ה לתשובות ההבהרה]. בגבול שורת הדין אכיר בנזק בשיעור של 200 ₪.
16. מעקה צפוני
מומחי בית המשפט מצאו טעם בטענות התובעים שהמעקה הצפוני רופף וטעון תיקון. יאסו מעריך את עלות התקנת מעקה מתכת תקני ב- 1,900₪. סדן מעריך עבודה זו ב – 2,190 ₪. למעקה ממד בטיחותי, ונכון אני להכיר בנזק בשיעור בו נקב סדן.
17. הגדר המערבית
הגדר המערבית, כאמור בסעיף 86 לתצהיר התובעת 2, אין בה כדי לספק מטעמים בטיחותיים, בשל המדרון התלול שבמקום. לטענת התובעים יש צורך במעקה. לדעת יאסו, יש, אכן, בעיה במצב הנוכחי, ואולם אין צורך במעקה אלא די בגדר רשת בגובה מטר שעלותה 2,250 ₪. דעת סדן עולה בקנה אחד עם דעת יאסו. טענת התובעים שקיבלה ביטוי חוזר ונשנה במהלך הדיון לפיה אין מנוס מקיר תומך מבטון נדחתה על ידי שני המומחים. נוכח זאת אכיר בנזק בשיעור המוסכם על ידי שני המומחים – 2,250 ₪.
18. הגדר הדרומית
לטענת התובעים, כאמור, בין היתר, בסעיף 87 לתצהיר התובעת 2, לקויה הגדר הדרומית של הבית בכך שהיא עשויה, לפחות חלקית, מעצים לא קשיחים ולא יציבים. לנושא זה מתייחס רק סדן, שנכון היה לאשר שהמצב טעון תיקון. כמפורט בסעיף ו.ג לתשובות ההבהרה שמסר, יש לתקן את הגדר הדרומית ועל כך אף חזר בחקירתו הנגדית שעה שהעיד: "כי המצב הוא לא טוב. יש גדר מאולתרת" [עמוד 16 שורה 11 לפרוטוקול]. עלות התיקון שיכלול התקנת מעקה באורך של 7.6 מ' – 2,190 ₪.
19. ניקוז הגינה ופיתוחה
כאמור בסעיף 88 לתצהיר התובעת 2, לא ניתנה הדעת ליצירת שיפועים וניקוז הולם לגינה, ובעקבות זאת מחלחלים המים ליסודות הבית ואף חודרים לדירה, בפרט בחורף. יאסו לא היה נכון לקבל טענה זאת. סדן סבר בתחילה שעל הפרק בעיה כה שולית שלא מצריכה כל הוצאה כספית [סעיף ז לתשובות ההבהרה], ולכל היותר נכון היה בחקירתו הנגדית להכיר בצורך לפיתרון שעלותו מגיעה כדי 500 ₪ [עמוד 19 שורות 11 – 12 לפרוטוקול]. בגבול שורת הדין יהא גם בית המשפט נכון להכיר בסכום זה.
20. חלונות בגבול המגרש
לטענת התובעים נבנו חלונות שכניהם על קו הבניין, בגבול בין המגרשים, באופן בו פונים חלונות השכנים לביתם. בקומה התחתונה ממוקמים חלונות השירותים של השכנים מול דלת הכניסה לבית התובעים, ובקומה שמעל פונים חלונות השכנים לחדר השינה. יש בכך, על פי הנטען, משום פגיעה בפרטיות התובעים. אפילו אניח לשאלה עד כמה על הפרק, בכלל, ליקוי בביתם של התובעים, שהרי, לכאורה, מקור הבעיה בבית השכן או בתכנון השכונתי, לטענת שלושת המומחים אין בטענה זו הרבה ממש. לדעת יאסו, כאמור בסעיף 3.3.5.1 לחוות דעתו, על הפרק חלונות שנבנו בקו המבנן, זאת גם בהתאם להיתר הבניה, והם מותרים. גם סדן באותה דעה, וכלשונו: "מאשר את המצב והתקנה" [סעיף ח לתשובות ההברה]. גם השמאית סירקיס נתנה את דעתה לנושא תוך שציינה [בתשובתה לשאלות 10 – 11 לשאלות התובעים], שעל פי התב"ע, די היה אפילו בקו בניין צדדי בשיעור של 0 עד 3 מטרים, ובפועל מגיע המרחק בין הבתים כדי 4.5 מטרים. מנקודת המבט השמאית עליה הופקדה סירקיס, אין בנסיבות אלה כל ירידת ערך.
21. גובה חלונות הקומה העליונה
אין חולקין, שנבנו החלונות נמוך מכפי הקבוע בתקן. על פי התקן יש להתקין את החלונות 105 ס"מ מעל הרצפה, בעוד שבפועל הותקנו 5 מבין החלונות בגובה של 83 ס"מ. אף אין חולקין, שרוחב החלונות, 10 ס"מ, פחות מהאמור בתוכנית. יאסו מאשר שהחלונות קטנים מכפי האמור בתוכנית ומתעלם מבעית התקן. יאסו מעריך נזק זה ב- 750 ₪. סדן סבור שהפיתרון הינו בהתקנת סורגים ומעקה חיצוני בעלות של 1,000₪ (לכל החלונות, בסך הכל). עם זאת, תצוין תשובת סדן לשאלה כמה תעלה העלאת החלונות בדרך של הגבהתם ממש ולדבריו המדובר ב- 6,000 ₪ [סעיף 5.ב לתשובות ההבהרה]. בנקודה זו נוטה דעת בית המשפט, ובמובהק, לעמדת התובעים. חלונות אינם עניין של מה בכך. לגודלם ומיקומם יש משמעות יתירה, הן בהיבט הבטיחותי והן בכל הקשור לאור שאמור להציף את החדרים, תוך שיצוין מעל לכל צורך, שמחלונות גבוהים נכנס יותר אור, ומנגד, חלונות מסורגים, ובודאי אם קטנים הם מהמוסכם, פוגעים בהיבט זה. באשר לחלונות חשיבות ניכרת בכל בית, מצביעה בניה שכזו גם על זלזול. משקל יינתן גם לדברי סדן עצמו, שאישר בחקירתו הנגדית, כי כמעט ולא ניתן להגביה את החלונות ולתקן את המצב. בנסיבות אלה יאשר בית המשפט את הסכום המרבי שנזכר בחומר הראיות לעניין זה - 6,000 ₪. בשולי האמור נכון בית המשפט להכיר גם בעלות איטום חלונות כמצוין בסעיף 3.5 לחוות דעת יאסו בסך 50 ₪.
22. רוחב המדרגות ורוחב המסדרון הסמוך
העובדות אינן במחלוקת. רוחב חדר המדרגות והמסדרון 86 ס"מ. אין בכך חריגה מתקנים ומתקנות, אך, יש בכך סטייה מהתוכנית לפיה אמור היה הרוחב לעמוד על שיעור של 90 ס"מ. לדעת סדן על הפרק ליקוי שלא ניתן לתיקון ומבחינת ירידת הערך הרי, אם בכלל: "זה מאוד בשולים" [עמוד 19 שורות 17 – 20 לפרוטוקול]. השמאית סירקיס לא מצאה בכך כדי לבסס מסקנה בדבר ירידת ערך ובחקירתה אף הסבירה כי: "... המסדרון עומד בתקן, הוא רחב, אפשר לעבור בו, הוא נוח, לכן לא מצאתי ירידת ערך" [עמוד 54 שורות 2 – 3 לפרוטוקול]. לא יפסק, אפוא, נזק בהקשר זה, ולכל היותר, נותנת הדעת, שיינתן לכך ביטוי מסוים במסגרת שיקול דעתו הכללית של בית המשפט שעה שישקול בעגמת נפשם של התובעים. זאת, למעט, ביחס לטענת משנה המתייחסת לדלת הממ"ד, אשר בשל רוחב המסדרון, יש בפתיחתה לתוך המסדרון הצר כדי להקשות. רק ביחס לנקודה זו נכונה הייתה סירקיס להכיר בנזק, אותו העמידה על הסך של 1,700₪ [סעיף ז לחוות דעת סירקיס]. בסכום זה – אכיר.
23. גודל הפודסט (המשטח בסיבוב מעלה המדרגות)
על פי האמור בסעיף 47.1 לתצהיר התובעת, קטן שטח הפודסט ממ"ר אחד, בניגוד למתחייב מתקן 3.37. המהנדס יאסו סבור בסעיף 3.36.1 לחוות דעתו, שאין המדובר כלל בפודסט אלא במשטח אופקי בחדר המדרגות. מחוות סדן משתמע שקיים ליקוי מסוים הנובע מחוסר בכמה סנטימטרים. ועם זאת, סבורה השמאית סירקיס, שלא גלומה במצב הקיים ירידת ערך. להערכת בית המשפט, ייתכן שקיים ליקוי, אך משמעותו המהותית והכלכלית זניחה.
24. רוחב המסדרון
לטענת התובעים, כמפורט בסעיפים 50 – 53 לתצהיר התובעת, לפרוזדור 'זרועות' בכיוונים שונים ורוחבם אינו אחיד. על פי הנטען, צר המסדרון הן מהתוכניות והן מהתקנות. המהנדס יאסו אבחן רוחב של כ – 86 ס"מ, מעל הנדרש בתקן (80 ס"מ), אם כי פחות מהתוכניות, וגם סדן סבור שהרוחב תקין. סירקיס שבה ומדגישה, שהגם שיש סטיה של סנטימטרים בודדים לעומת התכנית אין בכך משום ירידת ערך, וזו גם הערכת בית המשפט: כשלושה ס"מ ברוחב מסדרון העומד בדרישות התקן, לא מגלם בחובו, אלא נזק זניח (זאת, למעט, דלת הממ"ד, שנדונה כר לעיל.
25. סוג המדרגות
על פי המפרט, היה על הנתבעת 1 להתקין בבית מדרגות "מוזאיקה", כדוגמת הריצוף הקיים בדירה. לדעת התובעים, כאמור בסעיף 89 לתצהיר התובעת 2, הותקנו המדרגות משיש חברון באיכות ירודה. יתר על כן, נטען, שהובטח לתובעים שיתאמו המדרגות לריצוף הדירה (מוזאיקה). ברם, לדעת יאסו, בסעיף 3.3.6.2 לחוות דעתו, משודרגות המדרגות ביחס למובטח, ובאשר ריצוף הדירה הינו קרמי, אין אף מקום לכל טענה בדבר פגם אסתטי. לדבריו, העובדה שבוצעו המדרגות משיש הינו גם מיטבי וגם מתאים. המהנדס סדן, הגם שסבר בחוות דעתו המקורית לזכות את התובעים בפיצוי בסך 1,000 ₪ בשל כך שלא נכתב במפרט שיותקנו המדרגות מ"מוזאיקה או שווה ערך", חזר בו בחקירתו הנגדית, שעה שאישר שהמדרגות שהותקנו הינן, למעשה, שוות ערך למדרגות המוזאיקה - ראה עמ' 35 שורה 1 לפרוטוקול. בנסיבות אלה לא אהיה נכון להכיר בכל נזק ביחס למדרגות.
26. הפנלים של המדרגות
אין חולקין, שעל פי המפרט היה על הנתבעת 1 להתקין פנלים מעץ, אך בפועל הותקנו פנלים משיש. המהנדסים יאסו וסדן, כל אחד מטעמיו, הגיעו למסקנה שאין הצדקה להכיר בירידת ערך בהקשר זה. יוטעם, שלאחר שהגיע בית המשפט לכלל מסקנה שראוי להכיר במדרגות באופן בו בוצעו ומאחר והפנלים תואמים למדרגות אלה, ראוי להניח לכך.
27. מאחז יד במדרגות החיצוניות
אין חולקין, שעל פי התקן היה על הנתבעת 1 לתקין בחדר המדרגות מאחז יד, דבר שנעשה במתכונת חלקית בלבד [תשובה ט להבהרות סדן]. לדעת יאסו, עלות ההשלמה של מאחז יד – 220 ₪, לדעת סדן – 345 ₪ (אם כי בחקירתו הנגדית הפחית מעט). בנסיבות העניין יכיר בית המשפט בנזק בשיעור של 300₪.
28. מעקה חדר מדרגות שבתוך הבית
אין חולקין שגובה המעקה שבתוך הבית עומד על 96 ס"מ, בעוד שעל פי התקן אמור היה להיות בגובה של 105 ס"מ. לדעת יאסו עלות התיקון – 800 ₪. לדעת סדן – 1,000 ₪. ההבדל אינו ניכר ובנסיבות אלה אכיר ב- 900 ₪.
29. דוד השמש וקולטני השמש
אין חולקין שהותקנו דוד וקולטנים המספקים מים חמים. אף אין טענה בפי התובעים כלפי תקינותם. מצטמצמת בנסיבות אלה השאלה שעל הפרק למקום ההתקנה. אין לכך התייחסות בחוות הדעת שבפני
בית המשפט אולם נכון היה סדן בחקירתו הנגדית לאשר, כי מצוי הדוד בחלקו המזרחי של הגג, בניגוד לנקוב בתכניות [עמוד 25 שורה 17 לפרוטוקול]. כמו כן, הוסיף, שנדרשת לדוד אגנית ניקוז שעלותה 500₪ [סעיף י לתשובות ההבהרה]. לדברי יאסו בסעיף 3.3.7.3 לחוות דעתו, במועד הביקור במקום חזרו בהם התובעים מסעיף זה. אין לכך חיזוק ואולם, מכל מקום, אין בפני
בית המשפט ראיות לכל נזק למעט אגנית הניקוז הנ"ל. מכיר, אפוא, בית המשפט, בנזק של 500 ₪ בגין האגנית שלא הותקנה.
30. צינור שרשורי בשירותי האורחים
לדעת יאסו וסדן יש להחליף את הצינור בשירותי האורחים. בשים לב לאמור בחוות הדעת בעניין – מכיר בית המשפט בנזק בסך של 250 ₪.
31. הכנת צנרת למים קרים וחמים בקומה העליונה
על פי המפרט, היה על הנתבעת 1 לבצע הכנה לצנרת קרה וחמה בקומה העליונה. לטענת התובעת 2 ביצעו הם זאת על חשבונם, בעלות של 1,500₪. אכבד את עדותה, מה גם, שככל הנראה, אכן בוצע הדבר על ידי התובעים, באשר משתמע הדבר מחוות דעת סדן. אשר לעלות הנטענת בסך 1,500 ₪ - נעדרות טענות התובעים ראיה בדבר שיעור הנזק בו נקבו. לדעת סדן המדובר בעלות של כ- 300 ₪ לכל נקודת מים, 600 ₪ בסך הכל [עמ' 31 שורה 1 לפרוטוקול]. יאסו מעריך את העלות בסך של 800 ₪, ובסכום זה יהא נכון להכיר גם בית המשפט.
32. לוח חשמל
מאשרים יאסו וסדן אי התקנת/סימון מעגלים נדרשים בלוח חשמל בשווי 100 ₪; אכיר בכך.
33. חדר השירות/כביסה
חדר שירות הכביסה, תקרתו משופעת, אך גובהה בנקודות המתאימות – 196 סמ' בעוד שעל פי התקן הגובה המינימאלי – 205 סמ'. נושא זה לקה באי בהירויות בחוות דעת המהנדסים, עד שלבסוף הבהיר סדן שעל הפרק נושא שעלות תיקונו כ- 5,000 ₪ [ראה עמ' 29 שורות 5 – 14 לפרוטוקול]. באשר אין חולקין שאין על הפרק תקרה תקנית, ראוי לזכות את התובעים בסכום בו נקב סדן. בשולי האמור תצוין גם דלת חדר השירות שאינה נסגרת כראוי, נושא בגינו זיכה סדן את התובעים בעוד 100 ₪.
34. חדר השירות/כללי
הן לדעת יאסו והן לדעת סדן יש סדק בחיבור הקיר הדרומי והקיר המזרחי, היינו, כי לא בוצע "התפר" כראוי. לדעת סדן, עלות התיקון – 650 ₪, לדעת יאסו 600 ₪ בלבד. בחקירתו הנגדית נכון היה סדן לצמצם מהערכתו המקורית ובנסיבות אלה אכיר בנזק בשיעור של 600 ₪.
35. חדר אמבטיה
אוורור חדר האמבטיה לטענת התובעים לקוי. יאסו מתבסס על התקן התקף, ובסעיף 3.3.13.4 לחוות דעתו מצביע על מספר אפשרויות אוורור לגיטימיות. כמוהו, כמו סדן הוא סבור, שאוורור למרפסת סגורה באמצעות תריס הולם את הנדרש – ראה, גם בעמ' 11 סעיף 4 לחוות דעת סדן.
36. השלמת טיח וצבע
לדעת שני המומחים יש לתקן את הטיח בקירות מסתור כביסה ועל הפרק ליקוי בשווי של 200 ₪ שיש לבצעו. בנוסף יש להשלים צבע מתחת כיור המטבח בסך של 50 ₪. אאשר זאת.
37. רטיבות
לטענת התובעים כאמור בסעיף 98 לתצהיר התובעת 2, אובחנה רטיבות במקומות שונים בבית. המומחים נכונים היו להכיר בטענות אלה במידה חלקית ביותר. יאסו נכון היה להכיר בקילופי טיח בגין רטיבות בחדר הורים שתיקונה הוערך ב- 100 ₪. בפרוזדור יש לבצע איטום בין הרצפה לחיפוי קיר חדר האמבטיה בגב כיור נטלה [סעיף 3.3.9.1. לחוות דעת יאסו]. סדן בעמ' 12 לחוות דעתו מכיר גם הוא בתיקונים אלה ומכיר אני אפוא בעוד 200 ₪.
38. גגות - ניקוז, אוורור ואיטום
לטענת התובעים נפלו פגמים בבניית הגג בהיבטים שונים. לדעת סדן, שראוי לאמצה, יש להתקין 10 יחידות רעפי אוורור, שעלותם 500 ₪. לצורך בידוד, יש, לדעת סדן, להוסיף גם מזרוני צמר סלעים בחיפוי רדיד אלומיניום בשווי 2,450 ₪. עיקר המחלוקת נוגעת לניקוז הגג. בעוד יאסו סבור שאין על הפרק ליקוי הטעון תיקון, סדן בדעה שעל הפרק ליקוי של ממש, ובעטיו ראוי להתקין מזחלות ומרזבים לגג בעלות של 5,100₪ [סעיף ד לתשובות ההבהרה של סדן]. עוד על הפרק גגון כניסה ראשית, שהמהנדסים נכונים היו לאשר את הצורך בכך. סדן מעריך זאת ב – 1,000 ₪. נכון אני לאשר את מצרף הסכומים כמפורט בפסקה זאת.
39. שירותי אורחים
אין חולקין שרוחב השירותים (בין הציפויים) עומד על 77 ס"מ, 3 ס"מ פחות מתקן המינימום. הן יאסו והן סדן מסכימים שגלומה במצב דברים זה ירידת ערך מסוימת. השמאית סירקיס מעריכה את ירידת הערך בנסיבות אלה ב- 35 אחוז משווי יחידת השירותים, הייו, 1,700₪. בנסיבות העניין סבורה סירקיס שהאמור לעיל מגלם את המשמעות שנבעה ממצב דברים זה גם על דלת השירותים. עם זאת, לדעת סדן, במקום ליקוי נוסף הנגרם מהיעדר אוורור, והפיתרון האפשרי לכך, בדמותה של וונטה, שעלותה הכוללת – 800 ₪. נכון בית המשפט להכיר בשני הסכומים דלעיל.
40. מועד מסירת הדירה
א. לטענת התובעים, כאמור בסעיף 169 לתצהיר התובעת 2, הבטיח להם הנתבע 2 שיתאפשר להם להיכנס לדירה ב- 15.8.99. אשר להסכם בכתב, הוסיפה התובעת 2 והצהירה, ואף נחקרה היא על כך, שלאחר שנחתם ההסכם ושבו הצדדים לביתם, גילתה כי, משום מה, נרשם בחוזה התאריך 15.8.00. זהו גם התאריך הנקוב בחוזה בו אוחזים הנתבעים. לדבריה, לאחר שגילתה את הטעות, התקשרה לנתבע 2, זה האחרון אישר שנפלה טעות, ואמר לה לתקן בעצמה את הטעות [עמ' 83 שורות 16 – 18 לפרוטוקול]. ההגנה מכחישה את הדברים ולטענתה הוסכם על המועד שהודפס בהסכם.
ב. לטעמו של בית המשפט, על הפרק סוגיה שערכה היחיד לדיון, בתרומתה להערכת תום ליבם של הצדדים ומהימנותם. מעבר לכך, נעדרת טענה זו טעם ענייני ממשי בשל הצהרת התובעים עצמם, שעוד באוגוסט 99 ממילא התאפשר להם להכניס את רכושם לדירה [סעיף 22 לתצהיר התובעת 2], ויתר על כן, אף עלה בידם להשכיר את הבית כבר בינואר 2000, וייתכן שאף בדצמבר 99' [עמוד 80 שורות 15 – 16 לפרוטוקול]. בנקודה זאת נמצא להזכיר גם את סעיף 9.ה.1 להסכם שממילא מאפשר לנתבעת שלושה חודשי איחור במסירת הדירה. ער בית המשפט לטענה לפיה הושלמו העבודות האחרונות רק לקראת מחצית שנת 2001, ואולם, אם, גבו התובעים שכר דירה כבר מראשית ינואר 2000, כ- 4 חודשים לאחר שאף התאפשר להם להכניס את רכושם לדירה, ספק רב אם יש מקום לטענותיהם.
ג. ועם זאת, וגם אם במאמרות מוסגרים, נכון בית המשפט ליתן ביטוי לכך שמצביעה החקירה הנגדית שערך התובע לנתבע 2 על כך, שגרסת התובעת 2 ביחס למוסכם בדבר מועד המסירה מהימנה, ונהנית מבסיס איתן. תחילה יצוין שעצם העובדה שנתאפשר לתובעים להכניס את רכושם עוד באוגוסט 99 מצביעה על סבירותו של מועד זה ואף אין חולקין שסיימו התובעים לשלם את מלוא תמורת הבית באוגוסט 99' [ראה את אישור הנתבע 2 לכך בעמ' 88 שורה 15 לפרוטוקול]. מעט תמוהה גרסת ההגנה שנתאפשר לתובעים להיכנס לדירה בשנת 1999, אם לא התחייבו הנתבעים, אלא לאפשר זאת בשנת 2000. יתר על כן, אישר הנתבע 2 שגם ביחס לבתים סמוכים התחייב הוא לסיימם עד אוגוסט 99, וסביר ביותר שהתחייבויות שניתנו ביחס לבתים סמוכים בדבר מועד סיומם, לא היה שונה מבית התובעים: המדובר באותה סדרת מבנים.
ד. כללו של דיון. תמוהה, כאמור, התעסקות הצדדים בנושא זה, באשר גם לשיטת התובעים, ואף כי סבור בית המשפט שהצדק עימם, לא היה בידם להוכיח את נזקם, בשים לב למועד המסירה, גם לשיטתם, המצביע על גביית שכר דירה לפחות מראשית 2000. עם זאת, אמינה בעיני בית המשפט גרסתם מגרסת ההגנה.
41. הטענה בדבר מצג שווא והטעיה ושאלת אחריות הנתבע 2
א. לטענת התובעים כמפורט בסעיפים 14 - 19 לתצהיר התובעת 2, הטעה אותם הנתבע 2, שעה שנשאו ונתנו הצדדים ביחס למחיר הדירה, בכך שאמר להם שמכר את כל הדירות בישוב באותו מחיר, ולפיכך אין בידו לתת להם הנחה. זאת, על פי הנטען, למרות שעל הפרק דירה שנמכרה קודם לכן במחיר נמוך יותר ללקוחות קודמים (מרדכי), עסקה שרק לאחר ביטולה נחתמה ההתקשרות בין הצדדים דנן, ומכל מקום יש בכך כדי להפריך את הטענה בדבר מחיר זהה לכל הבתים. לגופה של טענה, כפר הנתבע 2 בהצהרות שייחסו לו התובעים, ומעבר לכך, הסביר, מפני מה בשלבים שונים ובנסיבות שונות, נמכרו בתים שונים במחירים שונים [ראה בהרחבה סעיף 18 לתצהיר הנתבע 2].
ב. נועדה טענה זאת, בין היתר, גם כדי לסייע בידי התובעים במאמציהם להרים את מסך ההתאגדות באופן שיאפשר הטלת אחריות אישית על הנתבע 2.
ג. לא בנקל יהא בית המשפט נכון לשקול כל טענות מצד התובעים ביחס למחיר בו רכשו את ביתם. פשיטא, שבחיי מסחר עשוי מחירו של נכס להשתנות מעת לעת, פשיטא שמשא ומתן המתנהל במועד מסוים עם רוכש פוטנציאלי אחד עשוי להוביל למחיר שונה ממשא ומתן המתנהל במועד אחר, ביחס לנכס אחר, עם רוכש אחר, ומעל לכל צורך נמצא להזכיר את סעיף 17.ד להסכם, הקובע מפורשות, כי: "כל זיכרון דברים ו/או סיכומים בכתב ו/או בעל פה, אם נעשו בעבר בין הצדדים בקשר לפרויקט, בטלים ומבוטלים, וחוזה זה קובע את היחסים המחייבים שבין הצדדים". ער בית המשפט גם לכל האמור בעדויות התובעת 2 ואבי התובע 1 ביחס למו"מ שקדם לחתימת ההסכם, ואולם, הגם שמכבדם בית המשפט מאד, ספק, אם "תחושת רמיה", כפי שמגדיר זאת התובע 1 עצמו בסיכומיו [עמ' 104 שורה 19 לפרוטוקול הסיכומים], מצדיקה התערבות של בית המשפט במחיר החוזה, כפי שסבורים התובעים. יתר על כן, יש בכגון דא גם מקום לשיקולי מדיניות: מחירו של נכס וטענות מצד קונה ביחס לדברים שנאמרו לו לגביו (להבדיל ממצגים ביחס לתכונות המוצר), הוא נושא, שלא בנקל יאות בית המשפט להתערב בו, שהרי מדרך העולם אומר מוכר לקונה במו"מ דברים שנועדו לשכנעו בדבר סבירות המחיר, ואם יאות בית המשפט כלאחר יד לדון בטענות מסוג זה, בפרט לאחר שנחתם בין הצדדים חוזה בכתב המלמד גם על גמירות דעת, לא יהא לדבר סוף. בטענת התובעים גלומה, למעשה, גם טענה כלפי כדאיות העסקה מבחינתם, וטענה כאמור לא תישמע [סעיף 14(ד) לחוק החוזים]. למיטב הערכת בית המשפט אף לא היו סוברים התובעים לטעון טענה זו אלמלא מצאו לנכון, ובצדק, להגיש תביעה בגין ליקויי הבניה שנתגלו בבית, ואגב רצונם למצוא דרך להרים את המסך כלפי הנתבע 2.
ד. אשר לטענת התובעים לפיה אחראי הנתבע 2 אישית לנזקם בגין ליקויי הבניה – נדחית הטענה. גם אם נתגלו בבית ליקויי בניה משמעותיים, אין על הפרק נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות וחיובו של הנתבע 2 אישית בגין ליקויים אלה.
ה. נוכח כל האמור, מקבץ טענותיהם הנלוות של התובעים בגין המשא ומתן שקדם לחתימת החוזה, מחיר הדירה, ואחריותו האישית של הנתבע 2 – נדחות.
42. על ההליך ועל התמונה הכוללת שנגלתה נגד עיני בית המשפט
א. טענות רבות בפי הצדדים, אלה כנגד אלה, הנוגעות, הן לשאלת תום הלב, הן ביחס לדרך ההתנהלות שהובילה להתמשכות ההליכים והן לגופן של שאלות. לא נמצא טעם להרחיב בפרטי הטרוניות שמצא כל אחד מן הצדדים להעלות כלפי חברו, ועם זאת, יש ליתן ביטוי לעיקרי הדברים, ולו גם בקליפת האגוז.
ב. מן הצד האחד, אין ספק שהיקף הליקויים משמעותי ביותר. שעה שעל הפרק בעייתיות חוזרת ונשנית בגודלם של חדרים, שבמקרים מסוימים נבנו מתחת לתקן, או חלונות בלתי תקניים, הן במקומם והן בגודלם, מצביע הדבר על בנייה רשלנית, וכשמצרפים למסקנה זאת את משקלם המצטבר של הליקויים הרבים הנוספים, אין כל מנוס מן הקביעה, שעל הפרק בנייה ירודה המצדיקה פסיקה הולמת לרבות בהיבטי עגמת נפש. כמעט ולא ניתן להצביע על רכיב משמעותי ( - חדר, מסדרון, מטבח וכו'), בו הקפידה הנתבעת 1 ודייקה במידות כמתחייב. נוכח זאת גם יש לדחות על פניה את טענת ההגנה לפיה על הפרק הליך שניתן היה לחסוך את התנהלותו נוכח נכונות הנתבעת 1 לתקן את הליקויים מלכתחילה [ראה, למשל, בעמ' 107 לסיכומי ההגנה, עת נטען, שעל הפרק ליקויים בהיקף של כעשרים אלף ₪ שהיה על התובעים לאפשר את תיקונם לפני זמן רב, ולו כך היה, נחסך היה ההליך, כולו.] על הפרק ליקויים בהיקף ובחומרה שלא כלאחר יד ניתן לתקנם באופן שיביא לפיתרון מספק, גלומה בהם ירידת ערך משמעותית והיה בהם גם כדי לגרום לעגמת נפש ממשית.
ג. ועם כל זאת, לפחות בכל הקשור לדרך ההתנהלות, גם טענות בא כוחם הנכבד מאוד של הנתבעים כלפי התובעים אינן נעדרות אחיזה כלל. היה בדרך התנהלות התובעים כדי לסרבל את ההליך ולהאריכו, ופעמים רבות היה בה גם משום דווקנות שלא במקומה. היקף הדיון ב
פסק דין
זה בליקויים הגובלים במה בכך – וכוונתי בנקודה זו דווקא לשוליים שבהם – מדבר בעד עצמו. פעם אחר פעם חש בית המשפט שבפני
ו ליקויים לגביהם ראוי היה להחיל את סעיף 4 לפקודת הנזיקין העוסק בדברים של מה בכך, ואך אפנה את הצדדים ללשון הסיפא לסעיף זה המצביעה בבירור על תפיסת המחוקק ביחס למצבים אלה. רבים מהליקויים, לכל הפחות, גובלים בכך. גם היקף הטענות של התובעים כלפי כל מומחי בית המשפט וסגנונן מעט תמוה [ראה, בין היתר, בעמ' 94 שורה 14 לפרוטוקול, וטיעונים רבים לעניין זה בסמוך], וביטוי חד לכך ניתן למצוא גם בהחלטתו של המותב הקודם בפני
ו התנהל תיק זה, כבוד השופט סובל, המצביעה על תרעומתו הרבה כלפי הבקשה לפסילת המהנדס יאסו שהוגשה על ידי התובעים, ועיין שם. יוטעם, שער בית המשפט לכך, שבנקודות קונקרטיות שונות אכן היה בידי התובעים להצביע על טעויות בחוות הדעת, אך מכאן ועד לגישה הרואה בכל מומחי בית המשפט כמושחתים עד היסוד, רחוקה הדרך עד מאד. כהמשך לאמור בולטת העובדה שמלבד ליקויי הבניה לא מצא בית המשפט הרבה ממש במי מבין טענותיהם הנלוות של התובעים, החל בטענה בדבר איחור במסירה וכלה בטענות בדבר מצג שווא ואחריות הנתבע 2: טענות שסרבלו את ההליך וניתן היה לוותר עליהן, בתיק שעניינו בליקויי בניה, גם אם משמעותיים ביותר. העמדת סכום התביעה כמעט על מלוא שווי הרכישה [ כ- 550,000 ₪, עמ' 94 שורה 16 לפרוטוקול הסיכומים], גם היא מצביעה על הבעייתיות בהתנהלות זאת. כהערה מאזנת תצוין העובדה שגם התנהגות הנתבע 2 לא הניחה את דעת בית המשפט: פעמים מספר הורה בית המשפט על התייצבותו, ורק כשנאלץ להתייצב ולהיחקר על תצהירו זכה בית המשפט לראותו לראשונה.
ד. אשר לשאלת מתן האפשרות לנתבעת 1 לתקן את הטעון תיקון. בנסיבות העניין, עדיפה בעיני פסיקה כספית כוללת. ממילא עיקר הנזק טעון תשלום כספי (ירידת ערך, עגמת נפש וכדומה), מערכת היחסים בין הצדדים – עכורה, ורב החשש שבמתן אפשרות תיקון ייטמן זרע פורענות שיגרור ויכוחים רבים ביחס לטיב העבודה. מוטב, אפוא, שהתשלום הכספי יסיים את הפרשה בכללותה.
ה. סיפורו של תיק זה, אפוא, בבית שאיכות בנייתו - ירודה, מצב דברים לו אחראית הנתבעת 1, אך במקביל גם תצוין התנהלות התובעים, שלא היתה נקיה מקשיים, וכאמור לעיל. על רקע זה ניתן בזאת
פסק דין
זה.
43. עגמת נפש
ליקויי הבניה החמורים מצדיקים פסיקה גם בגין עגמת נפש. עם זאת, על בית המשפט למתן את פסיקתו בשל שני שיקולים. השיקול הראשון נובע מן העובדה שראו התובעים את הבית במצב מתקדם קודם שהחליטו לרוכשו, מצב דברים שיש בו כדי להצביע על מידה של הסכמה בנסיבות שיש בהן כדי להפחית ממשקלן של הטענות בדבר עגמת נפש, והשיקול השני נובע מן העובדה שלפחות חלק מסוים מהתמשכות ההליך נבע מדרך התנהלותם. עם זאת, כאמור, אין הדעת נותנת שיתעלם בית המשפט מהיקף הליקויים מכך שמתגוררים התובעים בבית שפגמיו כה משמעותיים שנים לא מעטות ולפסיקה הולמת של פיצויים בגין עגמת נפש, יש הצדקה. מכל מקום, את תביעתם בגין עגמת נפש ממילא צמצמו התובעים לסך של 20,000 ₪ [סעיף 32 (ה) לכתב התביעה]. נכון לאשר במלואו סכום זה המוגבל ממילא בהיקפו; זאת, בתוספת הפרשי רבית והצמדה מיום הגשת התביעה.
44. תחשיבים מסכמים
א. כמפורט בהרחבה לעיל מצא בית המשפט לאמץ בנקודות שונות קביעות וסכומים שמקורם במומחים השונים. נוכח זאת, על בית המשפט לתת את דעתו גם לכך, שסכומים שנפסקו יישאו הפרשי ריבית והצמדה, על פי אותה חוות דעת שעליה בחר בית המשפט להתבסס. להלן אופן החישוב על פי חוות הדעת השונות.
ב. על פי האמור בחוות דעת יאסו, המחירים בהם נקב הינם מחירי קבלן, ויש לשערכם על בסיס מועד מתן חוות הדעת, מאי 2005 [להלן: "יחושב על בסיס יאסו"].
ג. על פי האמור בחוות דעת סדן, המחירים בהם נקב הינם מחירי קבלן, ויש לשערכם על בסיס מועד מתן חוות הדעת, מארס 2007 [להלן: "יחושב על בסיס סדן"].
ד. על פי האמור בעמ' 12 לחוות דעת סירקיס, המועד הקובע להערכת ירידת ערך עליו היא התבססה, הוא תאריך הגשת התביעה, 17.2.2004. סכומים שהתבססו על סירקיס ישאו, אפוא, הפרשי ריבית והצמדה ממועד זה ואילך [להלן: "יחושב על בסיס סירקיס"].
ה. בהתאם לאמור בפסק הדין, להלן הסכומים שיחושבו על בסיס יאסו.
1. אי ביצוע נישה בקומת הקרקע (סעיף 11) – 1,000 ₪.
2. חיפוי קירות אמבטיה (סעיף 13) – 600 ₪.
3. הגדר המערבית (סעיף 17) – 2,250 ₪.
4. מאחז יד במדרגות חיצוניות (סעיף 27) – 300 ₪.
5. מעקה חדר מדרגות שבתוך הבית (סעיף 28) – 900 ₪.
6. צינור שרשורי בשירותי האורחים (סעיף 30) – 250 ₪.
7. הכנת צנרת למים קרים וחמים בקומה העליונה (סעיף 31) – 800 ₪.
8. לוח חשמל (סעיף 32) – 100 ₪.
בסך הכל תשלם הנתבעת 1 את מצרף הסכומים דלעיל, 6,200 ₪ בסך הכל, על פי תחשיב יאסו.
ו. בהתאם לאמור בפסק הדין, להלן הסכומים שיחושבו על בסיס סדן:
1. כיור רחצה אמבטיה (סעיף 5) – 600 ₪.
2. כיור נטילת ידיים (סעיף 6) – 600 ₪.
3. כיוון דלת בחדר ההורים (סעיף 7 סיפא) – 100 ₪.
4. רוחב שביל הגישה (סעיף12) – 700 ₪.
5. דלת הכניסה (סעיף 14) - 200 ₪.
6. שיפוע בחניה (סעיף 15) – 200 ₪.
7. מעקה צפוני (סעיף 16) – 2,190 ₪.
8. גדר דרומית (סעיף 18) – 2,190 ₪.
9. ניקוז הגינה (סעיף 19) - 500 ₪.
10. חלונות קומה עליונה (סעיף 21) – 6,050 ₪.
11. דוד שמש וקולטני שמש (סעיף 29) - 500 ₪.
12. חדר שירות כללי (סעיף 34) – 600 ₪.
13. השלמת טיח וצבע (סעיף 36) – 250 ₪.
14. רטיבות (סעיף 37) – 300 ₪.
15. גגות (סעיף 38) – 9,050 ₪.
16. שירותי אורחים (סעיף 39) – 800 ₪.
בסך הכל תשלם הנתבעת 1 את מצרף הסכומים דלעיל, 24,830 ₪ בסך הכל, על פי תחשיב סדן.
ז. בהתאם לאמור בפסק הדין, להלן הסכומים שיחושבו על בסיס סירקיס.
1. גובה תקרת הקומה השניה (סעיף 4) – 25,100 ₪.
2. שטח חדר שינה (סעיף 8) – 12,100 ₪.
3. שטח הממ"ד (סעיף 9) – 11,100 ₪.
4. שטח חדר האמבטיה (סעיף 10) – 5,700 ₪.
5. דלת הממ"ד ורוחב המסדרון (סעיף 22) – 1,700 ₪.
בסך הכל תשלם הנתבעת 1 את מצרף הסכומים דלעיל, 55,700 ₪ בסך הכל, על פי תחשיב סירקיס. (סיכום זה אף ממחיש לקורא פסק הדין את היקף ליקויי הבניה המתפרסים על מספר חדרים, תקרה וכו').
ז. סך נזקי התובעים הינו מצרף הסכומים שיחושבו על פי שלושת המומחים ובתוספת הסכום שנפסק בגין עגמת נפש – 20,000 ₪, כשסכום עגמת הנפש יחושב בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה (סעיף 43).
45. הוצאות התובעים
תפיסת בית המשפט בפסיקתו ביחס להוצאות הנלוות של התובעים תתבסס על מסקנותיו שפורטו בסעיף 42, ולפיהן, מן הצד האחד, בית ירוד באיכותו אשר, ללא ספק, הצדיק את הגשת התביעה וההליך המשפטי, אך, מן הצד האחר, אין להתעלם גם מדרך התנהלות התובעים, שבשלבים מסוימים, היה בה כדי להכביד. דוגמא מובהקת לכך, ניתן למצוא במינויו של סדן ובחקירתו: מן הצד האחד, אין לומר שלא היה בחוות דעתו כדי לחדד נקודות שונות, אשר, אולי, לא מוצו כדבעי אצל המהנדס יאסו, אך מן הצד האחר, מצביעה התמונה הכוללת גם על כך שמינוי זה, שבא בעקבות תלונותיהם הקשות של התובעים כלפי יאסו, גם לאחר שנדחתה לחלוטין בקשתם לפסילת חוות דעתו, הוכחה כגבולית, וברור שההצדקה למינוי מומחה נוסף כשהתובעים אף עמדו על חקירתו, היתה גבולית.
א. כהחזר הוצאות לתובעים בגין סכומים ששולמו עבור חוות הדעת השונות, תשלם להם הנתבעת 1 את הסך של 15,000₪. ער אני לכך שלא מכסה סכום זה את כל הוצאות התובעים לצורך חוות דעת, ונובע הדבר מהאמור לעיל. כמפורט להלן – גם שערוך הסכום יהיה חלקי. עם זאת, חלק נכבד מהוצאותיהם, יוחזר להם.
ב. בגין שכר טרחת עו"ד, ותוך שיודגש שגם בנקודה זו נלקח בחשבון כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת 1 לתובע את הסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
ג. אף כי הועמדה התביעה על סכום מופרז, נכון בית המשפט, בגבול שורת הדין, לאשר לתובעים, כי תשיב להם הנתבעת 1 את מלוא האגרה ששילמו בסך של 12,624 ₪ (ואולם הצמדת הסכום תצטמצם כדלהלן).
ד. סכומים אלה יישאו הפרשי ריבת והצמדה מיום פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, ד' בחשון תשע"א, 12 באוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
חתימה
1
בתי המשפט
בבית משפט השלום
בירושלים
ת"א 3098-04
בפני
: כב' השופט אלכסנדר רון
תאריך: ד' חשון תשע"א, 12 באוקטובר 2010
א בית משפט שלום 3098/04 חנן אדד, מיכל אדד נ' קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ, נחמן זולדן (פורסם ב-ֽ 12/10/2010)