פסקי דין על יוסי מזרחי | פסקי דין על קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום

13512-07/08 ענ     10/10/2010




ענ 13512-07/08 יוסי מזרחי נ' קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה



ע"נ 13512-07-08 מזרחי נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום




בפני

בפני
כב' השופט שמעון שר
– יו"ר הועדה
ד"ר בן ישי צבי – חבר ועדה
מר דוד לוקוב – חבר ועדה

המערער
יוסי מזרחי


נגד

המשיב
קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום




פסק דין


ערר על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
לטענת המערער, שגה קצין התגמולים בהחלטתו שעה שקבע:
"... להודיעך בזה כי תביעתך הנ"ל נדחתה בגלל הסיבות הבאות:
בהסתמך על תוצאות הבדיקות והנימוקים המצוינים במסקנות חוות הדעת הרפואית מתאריך 2.7.08 המצ"ב, לפיה הגעתי למסקנה כי אין קשר בין קוצר הראייה והשינויים ברשתית מהם סבלת טרם גיוסך ובין תנאי שירותך הצבאי, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק...".
המערער טוען כי הפגיעה באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים:
א.
בדחותו את תביעת המערער להכרת זכות, בגין הפגיעות בעיניו ובתתו נימוקים שגויים לדחייתו זו.
ב.
בהשתיתו דחייתו על דו"ח הועדה הרפואית (דר' תמר חיים) מיום 2.7.08, הלוקה בפגמים משמעותיים.
ג.
מהימנעו להתייחס במכתב הדחייה לדגימות של הפרדת הרשתית ולליקויים בזגוגית, בהם גם לוקה המערער.
העתירה היא להכרת זכות של גרימה כתוצאה מן השירות הצבאי. לחילופין, להכרה בהחמרה של הפגימות עקב השירות הצבאי.
בתיק זה נשמעו ראיות, נשמעו סיכומים מטעם המשיב בעל פה, מטעם המערער הוגשו סיכומים בכתב וברשות הוסיף המשיב סיכומים משלימים מטעמו.

הרקע
המערער, יליד שנת 1984, סבל מקוצר ראייה מגיל צעיר, ובשל כך נאלץ להרכיב משקפי ראייה. בתאריך 3.8.03 התגייס לשירות חובה בצה"ל בפרופיל רפואי 82. המערער הוצב לשירות בשריון, במסגרת זו שירת בחטיבת שריון סדירה, עבר טירונות של לוחם שריון והחל לימוד מקצועות.
המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים היא האם הפגימות בעיניו של המערער נבעו כתוצאה מהשירות הצבאי אם לאו. המחלוקת נפרסה על מלוא החזית, הן על תנאי השירות והן על חבלות ישירות ומאמצים פיזיים אשר מהם סבל המערער לגישתו.

באשר לחבלות
הועדה אינה נוטה לקבל את גרסתו של המערער מפאת סטיות מהותיות בין המסמכים הרפואיים ובין תצהירו וכן הדברים אשר אותם העיד בפני
הועדה.
המערער טען בתצהירו לשתי פגיעות בעיניו, האחת – פגיעה שהתרחשה בעת שהסתכל בפריסקופ של הטנק, והשניה – בעת ששירת ברמת הגולן. אין הועדה מצפה כי האדם יזכור לפרטי פרטים מועדים ושעות, אך עצם האירוע, אם זה שגרם לנזק, בוודאי היה צריך להיות ידוע למערער, אך גם בחקירה הנגדית וגם לשאלות הועדה, לא נמסר כל מועד ספציפי לפגיעות נטענות אלה, לא המיקום המדויק בהן התרחשו, מי מהן, וגם עדיו של המערער לא ראו פגיעות אלה מעולם והן אף לא מתועדות באף מסמך רפואי.
יתרה מכך, משהתבקש המערער לציין מדוע חבלות אלה לא צוינו בכל פנייה רפואית, לא ידע הוא ליתן תשובה חד-משמעית, וברור הוא מהמסמכים כי לא העלה כל טענה בדבר פגיעה בעיניו.
הסתירות בסוגיה זו באו לידי ביטוי הן במקום, באחת ציין כי האירוע אירע ברמת הגולן, ואילו במקום אחר ציין כי אירע בדרום. בפני
הועדה ציין אירוע של ירי לילה, מבלי שום קשר לא למקום ולא לתנאי אימון. גם מסמך אשר הוצג מבית חולים צפת, בחתימת ידו של דר' יוסי פיקל, לא מוזכרת כל פגיעה בעינו.
קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה במספר פסקי דין (ע"א 199/08 קצין התגמולים נ' עזבון המנוח ר.ס. ז"ל, הרכב כב' השופטים גריל, גרשון ווילנר,

פסק דין
מיום 20.5.09 וכן ע"א (חיפה) 5076/07 רועי קלנפלד נ' קצין התגמולים) כי אירוע טראומטי מעין זה סביר שייחרט בזיכרונו של אדם, ולו לפחות בפרטים כלליים. הדילמה אשר עמדה בפני
הועדה לא זכתה לתשובה, משכך ניתן לומר כי אירועים אלה שתוארו על ידי המערער, לא באה כל ראיה להוכיחם ואין אלה אלא אמירות סובייקטיביות שאין הועדה יכולה להסתמך עליהן, או במילים אחרות "העובדה שאירועים אלה אינם מוזכרים ביתר חומר הראיות ובחומר הרפואי מחזקת מאוד את הספקות באשר להתחרשותם של האירועים...".

תנאי שירות
המערער ניסה להעצים את תנאי השירות הן בתקופת הטירונות והן בתקופת לימוד המקצועות. אלא שצודק ב"כ המשיב שתנאי השירות הקרבי, דהיינו, בטרם הורד הפרופיל ל-64, הייתה תקופה קצרה ביותר. בדצמבר 2003 הורד הפרופיל של המערער ל-64, לאחר מכן עבר לתפקיד פקידותי, לאחר שהורד פרופיל פעם נוספת אצל קב"ן.
הפרדות הרשתית ארעה בינואר 2007, לאחר השירות הצבאי.
גם אם ניטול את הדברים של המערער לאשורם, הרי לפרק הזמן אשר חלף מהיום בו גויס ותחילת שירותו, והיום שבו התגלתה הפרדת הרשתית, עבר פרק זמן של למעלה מ-3 שנים, שבמהלכן המערער נבדק על ידי מומחים לרפואת עיניים, ונמצא כמי שאינו סובל מחורים חדשים ברשתית.
מהיכרות את תפקידי הלוחם בשריון תאמר הועדה כי אין דין תפקיד תותחן כדין טען-קשר, תפקיד אשר טען המערער כי מילא ואין לו כל אסמכתא במסמך אובייקטיבי, אלא, אדרבא, מסמכים המעידים כי תפקידו יועד לשירות כתותחן.
הטענה בדבר המשך שירות קרבי לאחר שנת 2004, נראה כי יש בה משום שגגה אשר נפלה בידי המערער. שכן, בדצמבר 2003 הורד פרופיל ל-64, המערער לא סיים את מסלול ההכשרה בצמ"פ ובפרופיל כזה אין יכול הוא להמשיך לשרת כלוחם קרבי. נראה כי במקרה דנן, התאריך אשר צוין על ידי המערער אין בו ממש, ואנו נייחס זאת לשגגה שנפלה לפניו.

ההיבטים הרפואיים
אין חולק כי המערער התגייס כאשר ראייתו לקויה.
המערער התלונן על ירידה בראייה, אך במסמכים אשר הוצגו לא נאמר דבר וחצי דבר על תנאי השירות. כאשר נבדק על ידי מספר רופאים, ולא אחד, הרי אלה בדקו האם יש קרעים חדשים בעיניו של המערער, ולא מצאו כאלה.
בנוסף, הפרדות הרשתית אובחנה רק בשנת 2007, כ-4 שנים לאחר האירועים אשר נטענו שאירעו בשנת 2003, ולאחר תום השירות, וגם זאת כפי שצוין בבדיקה שגרתית ולא בתלונה שבאה מטעם המערער.

הטיפול הרפואי
הועדה לא מצאה ממש בטענה כי המערער טופל שלא כראוי. עיון בתיקו מגלה כי הופנה פעם אחר פעם לבדיקות רפואיות, וכל המלצה רפואית אכן כובדה.
העובדה כי גם שהפרופיל הרפואי הורד ל-64, פרופיל אשר אינו מאפשר שירות קרבי, אלא לכל היותר כתומך לחימה.
מאוחר יותר, המערער טופל חזור ושנוה, על ידי מספר רב של רופאי עיניים, ועל כן הטענה נראית כטענה שאין בה ממש.
המצב טרם הגיוס
כבר ציינו כי המערער התגייס ביום 3.8.03 לשירות חובה בפרופיל 82.
בבדיקות אשר נערכו לו מספר שנים לפני הגיוס, בשנת 1999, הוא נמצא כסובל משינויים ברשתית, בהיקף ובזגוגית. המערער אינו מדייק וטוען כי בדו"ח הועדה הרפואית מיום 2.7.08 עולה שאצל המערער הופיעו קרעים שלא הופיעו בעת גיוסו לצה"ל. בדו"ח הנ"ל מצוין במפורש כי אכן נמצאו חורים ברשתית, ואחר כך הפרדות הרשתית, אך סוכם בבירור כי אין כל קשר לשירות, אלא לקוצר הראיה ולשינויים המלווים לקוצר הראייה.
משכך, אנו מקבלים את הגישה הרפואית של קצין התגמולים לפיה לא ניתן לקשור בין החורים ברשתית אשר התגלו לאחר השירות הצבאי יחד עם השירות, וזאת מן הטעם כי המשיב הוכיח בפני
הועדה כי לא התגלו כל חורים חדשים ברשתית במהלך השירות.
הועדה שקלה אם יש מקום להורות על החמרה על פי עקרון הגולגולת הדקה, משמע שהמערער התגייס כאשר הוא סובל ממחלה כלשהי, וזו הוחמרה כתוצאה מהשירות הצבאי.
יגענו וחיפשנו, ולאור הלכת אביאן, אכן מצאנו את האלמנטים הסובייקטיביים, אך אלמנט אובייקטיבי אשר יתמוך בטענות המערער, ולו גם לטענה של החמרה, לא מצאנו.
גם העובדה שהמערער ניסה בערעור וכן בפני
נו להעצים דברים, אשר לדעתנו לא התרחשו כלל, הורידה את רמת האמינות אשר ייחסנו לו, ובמקרה מעין זה, אין לנו אלא לקבל את טענת המשיב ולהורות על דחיית הערעור כולו.
סופו של יום, הערעור נדחה.
כפי דרכינו, לא נעשה צו להוצאות.


ניתן היום,
ב' חשון תשע"א, 10 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.






שמעון שר

, שופט
יו"ר הוועדה

ד"ר צבי בן-ישי
חבר הוועדה

מר דוד לוקוב
חבר הוועדה







ענ בית משפט שלום 13512-07/08 יוסי מזרחי נ' קצין התגמולים משרד הביטחון אגף השיקום (פורסם ב-ֽ 10/10/2010)