פסקי דין על יוסף וולנרמן | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות-מחלקת עסקים ירושלים

1490/10 תק     19/10/2010




תק 1490/10 יוסף וולנרמן נ' בנק מזרחי טפחות-מחלקת עסקים ירושלים








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים

ת"ק 1490-10 וולנרמן נ' בנק מזרחי טפחות-מחלקת עסקים ירושלים


בפני

כב' השופטת
דורית פיינשטיין

התובע
יוסף וולנרמן


נגד

הנתבע
בנק מזרחי טפחות-מחלקת עסקים ירושלים





פסק דין



1.
בפני
תביעה לפיצויי בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מכך שהבנק הנתבע חסם לו ולשותפיו לחשבון הבנק, את האפשרות למשוך כספים מהחשבון.

2.
אמו המנוחה של התובע קיבלה כספי פיצויים מגרמניה וכספים אלו הופקדו בחשבון מספר 202119 בסניף הלני המלכה של הבנק (הנתבע להלן : הבנק).

3.
לחשבון זה הוסיפה המנוחה כשותפים את שלושת ילדיה והתובע ביניהם. השותפות בחשבון היתה מסוג "ביחד ולחוד", כאשר כל שותף יכול היה למשוך כספים מהחשבון ללא הסכמה של יתר השותפים.

4.
בחודש יולי 2008 משכה אחת מאחיותיו של התובע מחשבון זה 3,000 יורו.

5.
המנוחה שהיתה כבת 88 באותה עת, לא אישרה לדברי התובע את משיכת הכספים דלעיל, ועל כן היא פנתה לבנק כדי להבין מי ביצע את הפעולה החריגה מבחינתה.

6.
כחודש לאחר פניה זו ביום 17.8.08 פנה התובע לבנק וביקש להעביר את כל הכספים שהיו מצויים באותה שעה בחשבון, לחשבון אחר המתנהל על שמו.

7.
הצדדים חלוקים בשאלה אם התובע ציין בפני
פקידת הבנק כי אימו אינה מסוגלת עוד לטפל בעניינה, כפי שטוען הבנק או אם התובע טען שהוא פועל על פי בקשת אימו, כטענת התובע.

8.
כך או כך, ביום 18.8.08 שלח הבנק לתובע ולכל בעלי החשבון מכתב שעיקריו הם:


" הואיל והתברר לנו כי נתגלעו חילוקי דעות בינך לבין שותפותיך לחשבון באשר לאופן ניהול החשבון אנו מגלים משנה זהירות בכל פעולה המתבצעת בחשבון.

על פי יעוץ משפט שקיבלנו, בתי המשפט מחמירים מאוד עם הבנקים בכל הקשור לחובת הזהירות החלה על הבנק בניהול חשבון בכלל, וחשבון משותף בפרט. כאשר נפתח החשבון על ידי ארבעתכם, הבעתם בכך הסכמתכם שהכספים המופקדים בחשבון יהיו בבעלות משותפת של כולכם. משעשיתם כן, שוב אין אחד מכם יכול לחזור בו באופן חד צדדי.

בנסיבות אלו כאמור לעיל אנו נאלצים לנהוג משנה זהירות בבואנו לפעול על פי הוראת אחד מבעלי החשבון.

ריקון החשבון על ידך והעברת כל הכספים לחשבון המתנהל על שמך בלבד, אינו עולה בקנה אחד עם טובת השותפים האחרים לחשבון ועל כן אנו נאלצים לסרב לכך".

9.
התובע שב ופנה לבנק, וביקש למשוך 10,000 יורו, ובקשה זו נדחתה אף היא.

10.
ביום 7.9.08 שוב ביקש התובע למשוך סכום דומה מחשבון הבנק, ושוב בקשתו נדחתה, ועל כן ביום 8.9.08 פנה לבנק בכתב ובו הלין על היחס של הבנק כלפיו וכלפי אימו הזקוקה לכסף למחייתה.

11.
הבנק ביום 11.9.08 הודיע בכתב לכל השותפים לחשבון כי יש לדאוג למינוי אפוטרופוס לאם ועד אז יאפשר הבנק, "לפנים משורת הדין" למשוך כספים באמצעות חתימה של שני שותפים לחשבון ואישורם שהכספים מיועדים לצורכי האם.

12.
מעדויות הצדדים אף עולה כי היו מספר שיחות בין האם לבין פקידת הבנק אך תוכנן המדויק של שיחות אלו שנוי במחלוקת. התובע טוען כי בשיחות אלו הלינה האם על המגבלות שהבנק מטיל על חשבונה, ואילו הבנק טען כי בשיחות אלו התברר כי מצבה המנטלי של האם "מבולבל".

13.
התובע טוען כי בשל התנהלות הבנק נגרמו לו הן נזקים כספיים והן עוגמת נפש רבה ועל כן הוא דורש פיצויי כספי.

14.
אוסיף ואציין כי במהלך עדותו טען התובע כי כאשר הגיעו הוא ואחיותיו לסגור את חשבון הבנק, נגרמו להם נזקים כספיים נוספים, אך היות ולטענה זו לא היה זכר בכתב התביעה, הרי שהיא לא תשקל על ידי.

דיון והכרעה:
15.
בעשור האחרון דנה הפסיקה באופן מקיף בחובת הזהירות המוטלת על הבנקים וההלכה שנתגבשה הינה כי יש להרחיב את אחריות הבנקים כלפי לקוחותיהם שכן מערכת היחסים בין הבנק ללקוחותיו הינה מערכת יחסים מיוחדת. ( ראה למשל דנ"א 91/1740 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט, פ"ד מז (5) 31, ע"א 122/84 מנצור נ' מדינת ישראל, פ"ד ל"ח(4) 94, ע"א 1286/90 הבנק הפועלים נ' ורד הלבשה, פ"ד מח(5) 799, 817).

16.
חובות הזהירות, הנאמנות והגילוי של הבנק כלפי לקוחו משתנות ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו: ". היקף החובה ו'רמת הנאמנות' הנדרשים מהבנק עד לרמה הבסיסית הכללית משתנים ממקרה למקרה ומושפעים מטיב היחסים בין הבנק ללקוח, ממידת מעורבותו של הבנק במערכת יחסים זו ומגורמים משתנים נוספים, שכן במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח מתבצעות פעולות רבות ומגוונות, ולאורן משתנה גם היקף חובתו של הבנק." (ע"א 1304/91 טפחות-בנק משכנתאות לישאל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309)

17.
בעניינו מדובר בחשבון בנק שהיה בבעלותה של אישה מבוגרת ושכולו התנהל במטבע זר שהופקד על ידי ממשלת גרמניה, ככספי פיצויים. בעלת החשבון בחרה לצרף אליו כשותפים את ילדיה הבוגרים, ועד לפניתה של האם בקיץ 2008 לבנק נראה כי משיכות הכספים מהחשבון היו מוסכמות על הכל, ובעיקרן היו לצרכיה של האם.

18.
כאשר פנתה האם וביקשה לברר מי משך מחשבונה אלפי יורו ולאחר מכן פנה התובע וביקש להעביר לידיו את כספי החשבון כולם, הרי שטוב עשה הבנק שנקט בצעדים כדי להגן על כל בעלי החשבון ובכללם בעלת החשבון המקורית מפני פעולות חד צדדיות בחשבון.

19.
בכך פעל הבנק על פי חובת הזהירות המצופה ממנו, שכן גם הפניה של האם וגם הפניה של התובע היו צריכות להדליק לבנק "נורה אדומה".

20.
העובדה היא שגם לשיטתו של התובע, אחת השותפות בחשבון פעלה למעשה תוך חילוקי דעות עימו ועם אמו, ומכאן שחובה היתה על הבנק לנהוג בזהירות ולא לאפשר לתובע להעביר את כל הכספים המצויים בחשבון, לחשבונו הפרטי.

21.
אין אני קובעת חלילה שהתובע התכוון לפעול שלא כדין בחשבון אך הבנק פעל כראוי שעה שהתעורר החשש לפעולות בלתי תקינות בחשבון ומנע פעולה חריגה בחשבון. אלמלא היה הבנק פועל כך יתכן והיה מועל בחובותיו כלפי לקוחותיו, והאם בראשם, ואף עשוי היה להיות חשוף לתביעה נזיקית.

22.
על כן אני קובעת כי הבנק פעל בסבירות ראויה שעה שניסה להגביל את הגישה בחשבון באופן שבו רק שני שותפים יהיו רשאים למשוך כספים ובכך שניסה לשמור על כך שהכספים שימשכו יהיו עבור צורכי האם.

23.
התביעה איפוא נדחית והתובע ישא בהוצאות הבנק בסך של 1,000 ₪.



ערעור על

פסק דין
זה הינו ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש תוך 15 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.







ניתן היום,
י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 1490/10 יוסף וולנרמן נ' בנק מזרחי טפחות-מחלקת עסקים ירושלים (פורסם ב-ֽ 19/10/2010)