פסקי דין על משה שאול | פסקי דין על אריה שאול

47900-08/10 א     19/10/2010




א 47900-08/10 משה שאול נ' אריה שאול








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 47900-08-10 שאול ואח' נ' שאול





מספר בקשה:5

בפני

כב' הרשמת
איריס ארבל-אסל


מבקש/נתבע

משה שאול


נגד


משיב/תובע

אריה שאול



החלטה

לפני בקשה להעברת הדיון בתובענה אל בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מחמת היעדר סמכות עניינית לבית משפט זה. בקשה זו הובאה בפני
היום לצורך מתן החלטה.

המסגרת העובדתית וטענות הצדדים

המבקש הגיש בקשה זו שעניינה העברת הדיון בתובענה אל בית המשפט לענייני משפחה.

לטענתו עונה התביעה על התנאי הכפול שנקבע בדין לעניין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. לעניין זהות הצדדים (קרי היותם "בני משפחה" כמשמעות מונח זה בחוק בית המשפט לענייני משפחה; (להלן:"החוק")) מציין המבקש כי הצדדים הם בני משפחה, העונים להגדרת "בן משפחה", כאמור בחוק בית המשפט לענייני משפחה שכן המבקש והמשיב הינם אחים.


סעיף 1(2)(ו) מגדיר "בני משפחה" גם כך:" אחיו ואחיותיו שלו או של בן זוגו".

התנאי השני במבחן הכפול שהוזכר לעיל [היינו: תביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה"] מתקיים אף הוא במקרה דנן היות ולטענת המבקש המחוקק נקט בגישה מרחיבה בקבעו כי ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך להכריע בכל סוגי התובענות שמקורן או סיבתן נעוצים בסכסוך בתוך המשפחה ובכלל זה תובענות שעילתן בדיני חיובים.

לא צורף תצהיר
לתמיכה בשלל הטענות העובדתיות שהועלו בבקשה זו מטעם המבקש.

המשיב טוען כי יש לדחות בקשה זו. ראשית, נטען כי דין הבקשה להידחות באשר הבקשה אינה נתמכת בתצהיר חרף הסתמכותה על עובדות וחרף היותה בקשה הטוענת לקיומו של סכסוך משפחתי ואשר ככזו חייבת היא להתבסס על טענות עובדתיות ומכאן שעליה להיתמך בתצהיר ור' סעיפים 12-13 לפסק דינו של כב' הנשיא דאז, כב' השופט ברק ברע"א 6558/09 נחום חבס ואח' נ' דין חבס (להלן:"פרשת חבס").
שנית, נטען כי עצם העובדה כי שני הצדדים הינם אחים אינה מהווה התנאי היחיד להעברת המחלוקת המשפטית לשבט ביקורתו של ביהמ"ש לענייני משפחה וכי בראי פרשת חבס יש להראות כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת תביעה ובמקרה דנן
עסקינן במחלוקת כספית הנוגעת לדמי שכירות ולא ניתן לומר כי הסכסוך הנדון לא היה בא לעולם אלמלא יחסי המשפחה. המחלוקת בין הצדדים נטועה בחלוקת דמי השכירות לאחר שזכויותיהם של הצדדים הוסדרו בלשכת רישום המקרקעין ולא במסגרת חלוקת העיזבון ומכאן שמדובר בסכסוך בין בעלי זכויות רשומים הזכאים לדמי שכירות לפי חלקם היחסי בנכס.

דיון ומסקנות

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה זו, כפי שיבואר להלן בהרחבה.

הלכה פסוקה היא, כי את הנתונים העובדתיים המגבשים את סמכותו העניינית של בית המשפט יש לברר בתחילת המשפט על יסוד כתבי הטענות.


עמדה על כך כב' השופטת פרוקצ'יה באחת הפרשות בציינה: "בשל מורכבותה וקשיותה של מלאכת הסיווג האמורה, קבע בית המשפט בפרשת
חבס
כי את הנתונים השונים המגבשים את הסמכות העניינית יש לקבוע בתחילת המשפט, וכי מדובר בנתונים עובדתיים שיש לקבוע לגביהם ממצאים, ואלה נעשים על פי כתבי הטענות ובאמצעות הכרעה שיפוטית בראשיתו של ההליך השיפוטי. לפנינו, אפוא, שאלה של סמכות עניינית התלויה בקביעת "עובדות סמכותיות" כלשונו של המשנה לנשיא ש. לוין בע"א 4796/95
אלעוברה נ' אלעוברה
, (פד"י נא(2) 669, 678). קביעת עובדות אלה מסורה לערכאה ראשונה על יסוד כתבי טענות ועל פיהם מתגבשת התשתית העובדתית שבגידרה נקבעת סמכותו העניינית של בית המשפט; לא הועלתה טענה של סמכות עניינית במועד ולא הובאו "עובדות סמכותיות" להכרעה, תידחה טענת הסמכות העניינית העולה בשלב מאוחר של ההליך
". (ע"א 1662/99
חזקיהו חיים נ' אליהו חיים ו-6 אח'
, פ"ד נו(6) 295 , 311-310).

בענייננו, טען המבקש כי יש לברר את התובענה האמורה בבית המשפט לענייני משפחה על יסוד שלל טענות עובדתיות ללא שמץ של ראיה לתמוך בהן היות ולא צורף תצהיר בתמיכה לבקשה. לאור האמור, ובהיעדר יסוד עובדתי עליו ניתן להשתית קביעה התומכת בעמדת המבקש בדבר "עובדות סמכותיות" המקנות סמכות לבית המשפט לענייני משפחה ברי כי דין הבקשה להידחות.

עוד יצוין כי המבקש הוא זה אשר עתר תחילה לבימ"ש זה במסגרת תביעה לפירוק שיתוף בנכס ואכן, כפי שטען המשיב, לו סבר כי אכן מתקיים בעניין שבנדון סכסוך משפחתי, היא עליו להגיש תביעתו לביהמ"ש למשפחה ולא לבימ"ש זה אך הוא לא עשה כן ואף לא התייחס לכך בבקשתו.

אציין כי גם אילו הייתה הבקשה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, ספק אם היה בכך כדי לסייע למבקש, ואבאר;

אכן עסקינן במבקש ומשיב שהינם אחים ומכאן שיוצאת אני מתוך הנחה כי קרבה משפחתית זו עונה להגדרת "בן משפחה" כקבוע בחוק.

יחד עם זאת, על מנת להראות כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית יש להוסיף ולהראות כי עילתה של התביעה היא בסכסוך בתוך המשפחה. מרכיב זה פורש כך שנדרש להראות כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4)337). כאמור, המבקש לא הניח תשתית עובדתית מספקת לטענה זו, שכן לא הונחה התשתית לכך שמדובר ב"תרומה משמעותית", כפי הנדרש. מכאן שדינה של הבקשה להידחות.
על כך אוסיף כי, כפי שמציין המשיב, דין התביעה להתברר בבימ"ש שלום מן הטעם שמדובר בתביעה אשר בבסיסה עומד סכסוך כספי הנוגע לדמי השכירות ואין נפקא מינה לעובדה כי הצדדים לתביעה הם קרובי משפחה. לשון אחר-תביעה זו עומדת על רגליה- בין אם היה עסקינן במשיב ומבקש קרובי משפחה ובין אם היה עסקינן במשיב ומבקש זרים.

לא בכדי נקבעה סמכות ייחודית לבימ"ש למשפחה לדון בסכסוכים משפחתיים, שכן לבימ"ש זה כלים ייחודיים לסיוע לפתרון הסכסוך המשפחתי, ברם ככל ומדובר בסכסוך משפטי- כספי, אין להביאו לפתחו של בימ"ש למשפחה, דבר העלול להביא לכדי סרבול ההליכים, באופן שאינו ראוי.

התוצאה


5129371
546783135129371
54678
לאור כל האמור, אני דוחה בקשה זו. המבקש ישלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך של
2,000
₪ בצירוף מע"מ.

כתב הגנה יוגש תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.









ניתנה היום,
י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 47900-08/10 משה שאול נ' אריה שאול (פורסם ב-ֽ 19/10/2010)