פסקי דין על דיאב נעים יוסף | פסקי דין על יאסר כנעאן

13364-06/09 תאמ     20/10/2010




תאמ 13364-06/09 דיאב נעים יוסף נ' יאסר כנעאן





בפני

כב' השופטת עפרה אטיאס
תובע

דיאב נעים יוסף
, ת.ז. 58557273

נגד
נתבע

יאסר כנעאן
, ת.ז. 25787532
פסק דין
1. תביעה כספית שהוגשה ביום 17.6.09 ע"ס של 30,000 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחודש 3/08), שעניינה דמי שכירות שלפי הנטען, חב הנתבע לתובע.

2. בסמוך לפני תום שמיעת הראיות בתיק זה ובמהלך חקירתו הנגדית של הנתבע על ידי ב"כ התובע, ניתנה הסכמת הצדדים למתן

פסק דין
על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

3. הצדדים ויתרו על הגשת סיכומים.

א. טענות התובע:

4. התובע טען כי התקשר עם הנתבע בהסכם להשכרת קרקע חקלאית בשטח של 30 דונם (להלן- "המושכר") לתקופה של 10 חודשים, החל מחודש 3/08 ועד לחודש 12/08. נטען כי בחמישה עשר דונם מן המושכר היו שתולים שתילי מלון, ואילו יתרת השטח כבר הוכשרה על ידי התובע לשימוש חקלאי.

5. התובע טען כי אף על פי שהחזקה במושכר נמסרה לנתבע כבר בחודש 3/08, לא שילם הנתבע את דמי השכירות שהיה עליו לשלם כבר בעת מסירת החזקה.

6. אין מחלוקת בין הצדדים כי המושכר כלל גם חיבור למים, אך, לטענת התובע, סוכם בין הצדדים כי מיד לאחר תשלום דמי השכירות יפעל התובע לסילוק החוב שהצטבר לטובת חברת מקורות על מנת לאפשר חיבור המושכר למים. ואולם, משלא שולמו דמי השכירות, לא שולם החוב למקורות ולא חודש החיבור למים.
7. התובע טוען כי רישיון הפקת ואספקת המים מטעם רשות המים הונפק מידי שנה בשנה ע"ש אביו המנוח, בכפוף לתשלום אגרה, וכי מאז מותו של אביו טיפל בחידוש הרישיון מידי שנה בשנה, ולא נתבקש על ידי רשות המים להעביר את הרישיון משמו של אביו המנוח ע"ש היורשים.

ב. טענות הנתבע:

8. הנתבע טען כי הוא נהג לשכור חלקות חקלאיות לשם עיבוד חקלאי, בכפוף לכך שהקרקע המושכרת מחוברת למים, וכן בכפוף לחתימת הסכם בכתב.

9. לדבריו, בחודש 5/08 סוכם בינו לבין התובע על השכרת המושכר (כאשר זה כולל חיבור למים) לתקופה של שנתיים, וזאת בכפוף לחתימת הסכם בכתב בין הצדדים.

10. הנתבע טוען כי לא ניתן היה לחבר את המושכר למים הן בשל החוב למים והן משום שרשות המים ו/או מקורות דרשו העברת שם הרישיון לאספקת המים משמו של אבי התובע המנוח לשם היורשים.

11. לדבריו, הוסכם בחודש 5/08 על דחיית תשלום החוב למקורות מתוך דמי השכירות שעל הנתבע לשלם עבור המושכר לחודש 7/08, ומאוחר יותר הוסכם לדחות את מועד התשלום לחודש 8/08.

12. בחודש 8/08 פנה הנתבע למקורות לשם תשלום החוב, אך מקורות ציינו בפני
ו כי לא ניתן לחבר את המושכר למים הואיל ובעל הרישיון נפטר.

13. לדבריו, פנה למקורות פעם נוספת יחד עם אביו של הנתבע לשם תשלום החוב, אך מקורות שבה וחזרה על עמדתה, לפיה המים לא יחוברו, אלא בכפוף להחלפת שם בעל הרישיון.

14. הנתבע מוסיף וטוען כי בירוריו העלו כי התובע הינו הבעלים של 1/7 (729.9 מ"ר) מתוך המושכר בעוד ששאר השטחים הינם בבעלות אחיו.

ג. הראיות:

15. מטעם התובע הוגשו, מלבד תצהיר התובע, גם תצהירים של אחיו אשר הצהירו כי מינו את התובע להיות בא-כוחם בכל הקשור לירושת אביהם, לרבות השכרת חלקות והגשת תביעות, וכן טיפול ברישיונות המים. האחים אף הצהירו כי לא נתבקשו על ידי רשות המים להעביר הבעלות ברישיון, והעובדה שהרישיון הינו ע"ש אביהם המנוח, לא גרמה לאי אספקת המים. ב"כ הנתבע ויתרה על חקירת האחים.

16. כן הגישו תצהיר והעידו בפני
י מטעם התובע, מר עדאל אקוי (בטעות נרשם בפרוטוקול השם עדאל דיאב) אשר ציין כי בחודש 5/08 סוכם בינו לבין הנתבע כי יקטוף את יבול המלון מן המושכר, וכי שילם לו על כך 1,000 ₪; וכן מנהל מרחב צפון בחברת מקורות, מר יוסי לאודר.

17. יצוין כי מטעם התובע הוגשו תצהירים נוספים של עלי יאסין וניזאר עואד, אך עדים אלו לא התייצבו לישיבת ההוכחות, ולא נחקרו על תצהירם, ולכן בכוונתי להתעלם מתצהיריהם.

18. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע לבדו, כאשר במהלך חקירתו הנגדית בפני
י, הגיעו הצדדים להסדר הדיוני שהוסכם.

ד. דיון והכרעה:

19. אף שאיני מחויבת לנמק הכרעתי, הרי שלאור התוצאה אליה הגעתי, פסיקת מרבית סכום התביעה, ראיתי לנכון לפרט בפני
הצדדים, בקצרה, את עיקר השיקולים שהנחוני בהכרעתי כדלקמן:

א. עדותו של התובע אשר העיד בפני
י הן בישיבת ההוכחות והן בישיבה המקדמית, עשתה עליי רושם אמין ומהימן.

ב. גרסתו של התובע לעניין תקופת השכירות (10 חודשים ולא שנתיים) ודמי השכירות (30,000 ₪), נתמכת בעדותו של עדאל אקוי אשר נשאל על ידי בית המשפט באשר למחירי השוק של קרקעות חקלאיות באזור, ואף העיד כי כאשר ביקש לשכור מאת התובע את המקרקעין, השיב לו התובע כי "יש לו דיבור" עם הנתבע, וכי יחזיר לו תשובה בחודש 12/08. אילו המקרקעין היו מושכרים לנתבע למשך שנתיים, יש להניח כי התובע לא היה משיב לעדאל דיאב כי ימסור לו תשובה בסוף השנה הראשונה של השכירות, אלא כי הקרקע הושכרה לשנתיים.

ג. טענת הנתבע כי ההסכם בין הצדדים היה כפוף לחתימת הסכם בכתב, אינה מתיישבת עם העובדה ששלח את אביו יחד עם התובע למקורות לשם סילוק חוב המים על חשבון דמי השכירות (פרו', עמ' 13, ש' 22); ואף אינה מתיישבת עם העובדה שאפשר לעדאל אקוי לקטוף את המלונים בחלקה שהושכרה לו על ידי התובע בתמורה כספית שגבה ממנו.

לעניין זה, אציין כי איני מקבלת את גרסתו של הנתבע כי המלונים שקטף עדאל אקוי, נקטפו בשטח אחר שבבעלותו. מתצהירו של עדאל אקוי ומחקירתו עולה בבירור כי מדובר בקרקע של התובע ולא בקרקע אחרת. ודוק, ניכר שלעדאל אקוי לא היה אינטרס לסייע לתובע בעדותו, ולישיבת ההוכחות בתיק זה הוא הגיע דווקא במכוניתו של הנתבע אף על פי שזומן כעד מטעם התובע(!).

יתר על כן, למרות דבריו של הנתבע בעדותו כי הוא מתקשר בהסכמי שכירויות "בתנאי שיהיו הסכמים כתובים" (פרו', עמ' 12, ש' 28), הוא לא טרח להציג את ההסכם בכתב שנכרת בינו לבין עדאל אקוי בכדי לשכנעני כי ההסכם התייחס לשטח אחר ולא לשטחים נשוא התביעה...

ד. גרסתו של הנתבע כי מקורות או רשות המים התנו את חיבור המים בהעברת שם הרישיון משם אבי התובע ז"ל לשם היורשים, לא הוכחה. מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה כל תימוכין, ועדות זו כשלעצמה אינה מידיעה אישית.

הנתבע טען בעדותו כי מי שפנה למקורות בשמו וקיבל את התשובה כי ניתן יהיה לשלם את החוב, אך לא להתחבר למים, היה אביו, ולא הוא עצמו. מכאן שעדות הנתבע בעניין זה היא עדות שמיעה בלתי קבילה, מה גם שהנתבע נמנע מלהגיש תצהיר או לזמן לעדות את אביו בכדי שיעיד על מה ששמע מפי מקורות - דבר הפועל לחובתו.

בהמשך חקירתו הנגדית טען הנתבע כי אחי התובע הוא זה ששמע מפי מקורות כי חיבור המים למושכר לא יבוצע אם לא יועבר הרישיון משמו של אבי התובע ז"ל ע"ש היורשים, אך גם כאן מדובר בעדות שמיעה בלתי קבילה, והנתבע נמנע מלזמן את אחי התובע בכדי שיתמוך בגרסתו בנקודה זו. מעדותו של הנתבע גם לא ברור לאיזה אח של התובע כיוון בדבריו, אך כל אחי התובע דווקא הצהירו בתצהיריהם כי לא נעשתה אליהם פנייה על ידי מקורות או רשות המים לשם החלפת שם הצרכן.

גרסת התובע בנקודה זו נתמכת אף באגרת הרישיון לשנת 2008 שהונפקה ע"ש אבי התובע ז"ל. יש להניח כי אילו רשות המים הייתה מתנה את העברת הרישיון ע"ש היורשים, לא הייתה מונפקת אגרת רישיון לשנת 2008.

כן נתמכת גרסת התובע לעניין זה בעדותו של מנהל מרחב צפון במקורות, מר לאודר אשר ציין כי מקורות אינה מעוררת סוגיה זו של החלפת בעל הרישיון מיוזמתה, ובכפוף לכך שאין חוב בגין מים, מקורות תפעל לחיבור המים מחדש: "אם אדם נפטר, אנו לא יודעים שהוא נפטר, כל עוד החשבון משולם. אנו לא ננתק מיוזמתנו – בין אם יש רשיון ובין אם אין רשיון, כל עוד הסכומים משולמים למקורות" (פרו', עמ' 7, ש' 23-22); וכן: "כל עוד הדברים עובדים מכח האנרציה אנו לא נעורר זאת מיוזמתנו" (פרו', עמ' 8, ש' 3-2).

מבלי לקבוע מסמרות בדבר, אוסיף כי חומר הראיות המונח בפני
י מוליך דווקא למסקנה שהסיבה לאי חיבור המים הייתה נעוצה דווקא בקשיים כלכליים של הנתבע, ולראיה שביקש כמה פעמים לדחות את מועד תשלום החוב בגין המים (ראו: סעיף 10 לתצהיר הנתבע). גם מקורות, כעולה מעדות התובע, סירבה לקבל ממנו שיק, אלא רק תשלום מזומן.

גם אם הייתה קיימת מניעה הקשורה במקורות לחיבור המים גם אילו חוב העבר היה נפרע, והדבר לא הוכח, הרי שמסתברת יותר האפשרות שהדבר נובע מן הסכסוך בין מקורות לנתבע ומשפחתו, ללא קשר לתובע עצמו או בדרישה שלא הוכחה לשינוי שם בעל הרישיון.

לעניין הסכסוך בין משפחת הנתבע למקורות, העיד מנהל מרחב צפון במקורות: "מקורות חשופה לגניבות מים במשך שנים מאותם אזורי חקלאות והיא רודפת אחרי הגנבים והצליחה להוכיח והשופטת פסקה כי אחד ממשפחת (צ.ל. הנתבע, ע.א.) אחיו של הנתבע שהוא גנב מים ממקורות" (פרו', עמ' 7, ש' 6-5).

גם התובע בחקירתו תיאר את הסכסוך בין הנתבע ומשפחתו למקורות כשתיאר את המפגש בין מנהלת החשבונות במקורות לבין אבי הנתבע: "כשאנחנו הלכנו למקורות אני ואבא של הנתבע, כשנכנסנו ועמדנו על הדלת, אבא שלו נכנס ראשון, רבקה האחראית על החשבונות, הסתכלה עלי ככה ואמרה לאבא של הנתבע לצאת החוצה שהוא גנב מים. יצאנו החוצה לעשן סיגריה, שאלתי את רבקה איך היא מתנהגת ככה. אז היא אמרה לי שהוא – אבא של הנתבע – היה לפני חודש במקורות וטען שאני נפטרתי"; וכן: "אבא של הנתבע הלך למקורות ואיני יודע מדוע. אני הלכתי יחד עם אבא של הנתבע למקורות. היה גם אחי. נגשנו לשם על מנת לשלם את החוב ואז הם אמרו שמאבא של הנתבע הם לא מקבלים שיקים כי יש אתו הרבה בעיות ושיביא כסף מזומן. אסור להם להכנס למקורות המים כי יש להם הרבה בעיות עם מקורות. הם אמרו לאביו של הנתבע שלא מוכנים לקבל ממנו שיקים שיש להם הרבה בעיות" (פרו', עמ' 11, ש' 18-7).

20. הנימוקים שהובאו לעיל אמורים היו להוליכני לקבלת התביעה במלואה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור ריאלי. ואולם, בתיק זה הסכימו הצדדים למתן

פסק דין
על דרך הפשרה, ומטבע הדברים כאשר מסכימים הצדדים לפשרה, ציפיותיהם הטבעיות הן שאף צד מן הצדדים לא ייצא כשכל תאוותו בידו.

21. לפיכך, ראיתי לנכון, בשל שיקולי פשרה ושיקולים החורגים מן הדין המהותי, להפחית מעט מסכום התביעה, בהתחשב בעובדה שהנתבע לא הפיק מן המושכר את התועלת לה ייחל, ואף ראיתי לנכון לא להוסיף לסכומים שנפסקו, בשל שיקולי פשרה, הפרשי ריבית, וכן לפסוק לתובע שכר טרחת עו"ד שסכומו נמוך מן התעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, ואף לאפשר פריסת החוב לתשלומים.

22. סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי בקפידה את הראיות שהונחו בפני
י, תוך התעלמות מעדויות המצהירים שלא נחקרו על תצהיריהם (למעט עדויות אחי התובע שהנתבע ויתר על חקירתם), ולאחר ששקלתי כאמור, הן שיקולים של דין והן שיקולים של פשרה, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 27,000 ₪, צמוד ממועד הגשת התביעה ועד היום. לסכום זה יתווספו האגרות ששולמו על ידי התובע בתיק זה, כשהן משוערכות ממועד הגשת התביעה ועד היום, התשלום לעדים, כפי שנקצב על ידי, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 2,700 ₪ ומע"מ.

23. התשלומים נשוא פסק הדין ישולמו בשלושה תשלומים חודשיים רצופים ושווים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 19.11.10, והשאר - עד לעשרים לכל חודש עוקב. איחור של 7 ימים לא יהווה הפרה של

פסק דין
זה. איחור מעבר לכך יביא להעמדת מלוא הסכום שנפסק בצירוף ריבית כחוק ממועד הגשת התביעה לפירעון מיידי בניכוי הסכומים ששולמו עד לאותו מועד.

24. למען הסר ספק, הסכומים שנפסקו לתובע בתביעה זו, ממצים גם את זכויות אחיו מאהר, זאהר, שאהר, משהור, ראיד ומוחמד דיאב, לאור התצהיר שהגישו לתיק.

המזכירות תסרוק לתיק את המוצגים שהוגשו וסומנו במהלך הדיון.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה כחוק.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בקריות
תא"מ 13364-06-09 יוסף נ' כנעאן
1 מתוך 7








תאמ בית משפט שלום 13364-06/09 דיאב נעים יוסף נ' יאסר כנעאן (פורסם ב-ֽ 20/10/2010)