פסקי דין על עזבון המנוחה הייב נופא | פסקי דין על אחמד הייב | פסקי דין על עידה הייב ואח' | פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח | פסקי דין על הורן את ליבוביץ | פסקי דין על יורם בן חמו |

15570/07 א     20/10/2010




א 15570/07 עזבון המנוחה הייב נופא, אחמד הייב, עידה הייב ואח' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, הורן את ליבוביץ, יורם בן חמו








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 15570-07 עזבון המנוחה הייב נופא
ואח'
נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
ואח'





בפני

כב' השופטת
אילת דגן

התובעים
1
.
עזבון המנוחה הייב נופא
2
.
אחמד הייב

3
.
עידה הייב

4
.
ורדה הייב

5
.
מיאסא הייב

6
.
סמארה הייב

7
.
עודי הייב

8
.
באסם הייב

9
.
לבינה הייב


- נ ג ד -

הנתבעים
1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. הורן את ליבוביץ
3. יורם בן חמו




פסק דין


1.
המנוחה, הגב' נופה הייב ז"ל, ילידת 1944, (להלן: "המנוחה") קיפחה את חייה בתאונת דרכים מיום 22/09/05 בעת שרכב פגע בה בהיותה הולכת רגל והרגה.

2.
תובע 1 הוא עזבון המנוחה.
תובע 2 הוא בנה של המנוחה, והתגורר עובר לתאונה בביתה של המנוחה ביחד עם רעייתו וארבעת ילדיו, התובעים 6-9.
תובעת 3, ילידת 1961, רווקה, היא בתה של המנוחה.
תובעת 4, ילידת 1968, רווקה, היא בתה של המנוחה.
תובעת 5, ילידת 1979, רווקה, היא בתה של המנוחה.
תובעים 3-5 התגוררו בביתה של המנוחה עובר לתאונה.

3.
תובעים 2-9 טוענים שהיו סמוכים על שולחנה של המנוחה, ותביעתם מוגשת כתלויים. חלק מהם אף מהווים יורשים על פי דין.
יובהר כי למנוחה ילדים נוספים שלא נטען לגביהם שהם תלויים והם לא תובעים בתביעה זו.

4.
תובעים 2-5 (ילדיה של המנוחה) הם חירשים אילמים מלידה, ולטענתם המנוחה דאגה לכל מחסורם, טיפלה בהם, פרנסה אותם, בישלה וניקתה.
תובעים 6-9 (נכדיה של המנוחה) אף הם טוענים כי היו סמוכים על שולחנה והיא דאגה לכל מחסורם.


5.
התובעים טוענים כי בנוסף להכנסתה מקצבאות זקנה ושארים, עבדה המנוחה בעבודות חקלאות והשתכרה סכומים נוספים של כ-2,000 ₪ לחודש.
התובעים מעריכים את שרותי האם/סבתא שסיפקה המנוחה בסכום חודשי נוסף של 3,000 ₪ לחודש. ועוד הם מבקשים לחייב את הנתבעת בשיפויים בגין הוצאות קבורה בסך 20,000 ₪.

6.
הנתבעת אינה כופרת בחבות, ברם מכחישה את גובה הנזק הנטען ואת העובדות הנטענות לתמיכה ביחס לאותו נזק.

7.
מטעם התובעים הוגשו תצהיר הגב' איבתיסאם הייב, שהיא רעייתו של תובע 2 ואימם של התובעים 6-9. כמו כן, הוגשו תצהירי תובע 2, תובעת 3, תובעת 4 ותובעת 5. יובהר כי תצהירי כל העדים מטעם התובעים זהים לחלוטין, ולאור הקושי לחקור את התובעים 2-5 שהם חירשים אילמים, ובשל הזהות המוחלטת לתצהיר הגב' איבתיסאם הייב, ויתרו התובעים על תצהירי תובעים 2-5.

8.
על פי עדותה של הגב' איבתיסאם, בעלה אחמד, התובע 2, משתכר סך 4,000 ₪ לחודש. התובעת 3 מוכרת בביטוח לאומי בנכות כללית בשיעור 83% ומקבלת קצבה חודשית בסך 2,320 ₪.
תובעת 4 עבדה במפעל סלרום בצחר בראש פינה, ברם במועד הגשת התצהיר אינה עובדת ומקבלת דמי אבטלה.
תובעת 5 לא עבדה כל השנים, אלא באופן חלקי ובעת הגשת התצהיר עבדה במפעל מ.ק.ח תעשיות והשתכרה בסך 1,500 ₪.
העדה טוענת בתצהירה שהיא איננה עובדת, הואיל ומטפלת בבני המשפחה המוגבלים.

9.
על פי עדותה של איבתיסאם, בשל מוגבלויות המשפחה, לקחה על עצמה המנוחה את הטיפול בכולם. היא הייתה המפרנסת העיקרית באופן שכל התובעים היו תלויים בה.
לפי תצהירה, בנוסף לטיפול במשפחה, עבדה המנוחה בחקלאות בהשתכרות ממוצעת של 1,500-2,000 ₪ לחודש.
קצבאות המל"ל של המנוחה הסתכמו לטענת העדה בסך 1,949 ₪ וסכום זה בתוספת ההכנסה מעבודות החקלאות שימש לפרנסת המשפחה כהכנסה עיקרית.




10.
בחקירתה הנגדית של איבתיסאם על תצהירה הוברר כי יש מרחק גדול בין הנטען בתצהיר לבין המציאות.

תיקה הרפואי של המנוחה (תיק מוצגים נ/1) מלמד כי עסקינן באישה שלא הייתה לחלוטין בקו הבריאות.
התיק כולל ביקורים תכופים אצל רופאים, בהם תלונות על כאבים בכל חלקי הגוף, חולשה, כאבי ראש, כאבי עמוד שדרה צווארי, כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים, כאבים בכף רגל ימין, כאבי בטן תחתונה, הפרעה במתן שתן, כאבים בגב עליון עם הקרנה לחזה, כאבי עיניים ואודם, כאבים אוסקולריים בחזה משמאל עם רגישות במישוש עם סיפור של חבלה בשנת 2003, כאבי אוזניים, כאבים ביד ימין, כאבים בברך ימין והגבלה בתנועות הברך, נימולים בלשון ובשפתיים, בלוטות לימפה רגישות, יתר לחץ דם.
כן נמצא בתיק כי היא אובחנה כסובלת מאוסטיאופורוזיס מפושטת ושינויים ספונדיוליטיים מפוזרים בחוליות ועוד ועוד.

עוד נמצא מתוך התיק הרפואי כי היא נוטלת באופן קבוע תרופות בשל בעיותיה הרפואיות השונות, בניגוד לעדותה של איבתיסאם, לפיה המנוחה הייתה במצב בריאותי טוב ותקין, תפקדה כראוי ולא לקחה שום תרופות חוץ מפעם אחת שלקחה תרופה בשם נקסין, בשל כאב בברך.

11.
במצב דברים זה קשה לקבל טענה לפיה דווקא המנוחה, על שלל בעיותיה, היא שטיפלה באופן פיזי בכל ילדיה ונכדיה, שעה שאימם של הילדים (איבתיסאם) חיה באותו בית, צעירה ממנה בשנים רבות, בריאה, ואין כל סיבה שהיא לא תטפל בילדיה ובבעלה.
עוד אוסיף, כי נכותם של התובעים 2-5 היא בתחום הדיבור והשמיעה ולא בתחומים האורטופדיים או אחרים, למעט תובעת 3, עידה, ולא ברור מדוע הם זקוקים לטיפול פיזי וסיעוד של המנוחה ולא יכולים להסתדר בכוחות עצמם ואף לסעוד את המנוחה.

12.
באשר לטענה לפיה המנוחה עבדה בעבודות חקלאות והשתכרה בסכומים נוספים, חוץ מטענה כללית של איבתיסאם לא הובאה כל ראיה כדי לתמוך בטענה. אין תלושי משכורת, אין דיווח לרשויות המס, אין חשבוניות, ואף לא הובאה עדות של מאן דהוא, ולו אחד, שהעסיק אותה בזמן כזה או אחר ושילם לה סכום כזה או אחר עבור מסיקת זיתיים, קטיף או כל עבודה חקלאית אחרת. עבודות חקלאיות מהסוג הנטען הן עבודות עונתיות, זמניות ולכן הטענה לפיה הייתה הכנסה נוספת חודשית קבועה של כ-1,500 ₪ לא הוכחה בכל דרך, לא בהוכחות ישירות ובשים לב למגבלותיה הרפואיות של המנוחה קשה לקבלן כאמינות.



עוד יש להוסיף כי המנוחה בעצמה הצהירה בפני
המל"ל שהיא עקרת בית ואינה משתכרת כל סכום שהוא. ומדוח רציפות בעבודה של המל"ל, עולה כי מקום העבודה האחרון של המנוחה היה בשנת 79, דהיינו 26 שנים לפני התאונה והדברים מדברים בעד עצמם.

13.
מתוך העדויות עולה כי המנוחה התקיימה מקצבאות המל"ל עובר למותה בסך 798 ₪ קצבת שארים, ו-994 ₪ קצבת זקנה. סך הכל 1,792 ₪.
עוד עולה כי גם שאר בני המשפחה הכניסו לחיים המשותפים את הכסף שהרוויחו, בין בעבודות ובין מקצבאות המל"ל, והמשפחה המורחבת התנהלה למעשה בקופה משותפת.

תובע 2 (אחמד) קיבל הכנסה מהמל"ל של כ-4,000 ₪. תובעת 3 (עידה) קיבלה נכות כללית בסך 2,300 ₪. תובעת 4 (ורדה) עבדה במפעל צחר והשתכרה כ-2,500 ₪. תובעת 5 (מיאסה) אינה מקבלת נכות כללית והיא עבדה אצל מישהו מהמשפחה והשתכרה בסביבות 1,500 ₪ לחודש. ופאטמה, שאינה תובעת אך גרה בבית ומכניסה משכורת בסך 3,500 ₪.

סך הכל השתכרות המשפחה המורחבת (המנוחה התובעים ופאטמה) יצרה קופה משותפת העומדת על כ-16,000 ₪ כשהמנוחה תורמת מתוכם
סך 1,792 ₪ עד 2,000 ₪ (בהנחה מקלה לטובתה לפיה יש הכנסה עונתית מסוימת ממסיק זיתים שנוספת לקצבאות).

14.
טענת העדה איבתיסאם לפיה המנוחה הייתה כל הזמן לוקחת את הילדים לקופת חולים, גם היא נראית מעט תמוהה, נוכח העובדה שהעדה עקרת בית ולבטח כשילדיה היו חולים יכלה לקחת אותם בעצמה לקופת החולים וגם לעזור בלקיחת האחיות של בעלה ככל שנזקקו להגיע לקופת חולים.

15.
מכל האמור לעיל, ביחס להכנסות המנוחה, ספק אם התובעים הינם בגדר תלויים במנוחה ונראה סביר יותר כי במצב הדברים שהוכח, התובעים שגרו בביתה של המנוחה הם שתמכו בה ולא להיפך, תוך שכל המשפחה המורחבת מקיימת קופה משותפת ותומכת זה בזה.

קשה גם לקבל טענה לפיה מהשתכרות של 1,792 ₪ ניתן לחסוך סכום כלשהו באופן שיהווה בסיס לחישוב פיצוי העזבון בגין השנים האבודות. מאידך, ברור הוא כי עם השנים והתקדמותה בגיל, היתה התמיכה במנוחה
והטיפול בה גוברים על חשבון שאר התובעים.

16.
לאחר ששקלתי את הראיות ושקללתי את הנתונים, ולצורך חישוב תמיכה בתלויים (הגם שספק הוא אם יש למנוחה תלויים), יש לחלץ את ידת המנוחה מתוך הקופה המשותפת ולהפחיתה מהכנסת המנוחה.

הקופה המשותפת עומדת כאמור על כ- 16,000 ₪. מס' הידות בתביעת התלויים עומד על 11 (המנוחה+ 8 תובעים+ פאטמה+ ידת משק הבית) ולכן כל ידה שווה 1,450 ש"ח.
התמיכה החודשית לתלויים היא איפוא
כ-550 ₪ (2,000 ₪ פחות 1450 ₪). מובן כי תובעים 6-9 (הם ילדי איבתיסאם ותובע 2 ) לא יהיו תלוים אחרי גיל 18. תובעת מס' 6 ילידת 1990 כבר אינה תלויה על פי גילה ולא הובאה ראיה ביחס למוגבלות המחייבת תלות . כך הדבר גם לגבי תובע 7 שהינו יליד 1992 . תובע 8 הוא יליד 1994 באופן שנותרו לו שנתיים לתלות ותובעת מס' 9, ילידת 1998 באופן שנותרו לה 12 שנים לתלות.

17.
בשים לב לאמור מצאתי להעמיד את הסכומים הראויים לפיצוי על:

כאב וסבל
– 48,114 ₪.

הוצאות קבורה
– לא הובאה כל קבלה או אסמכתא ביחס להוצאה כלשהי ברכיב זה, ומדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה. עם זאת הואיל ואני מניחה והוצאו הוצאות בעניין זה, מצאתי להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי באומדנא על סך 8,000 ₪.

שנים אבודות לעבר
– מהתאונה ועד היום (60 חודשים) סך הכל 33,000 ₪ (550
x
60).

שנים אבודות לעתיד
– במצב דברים המתואר לעיל בדבר הספק בקיום תלוים וההצדקה לתלות, והואיל וחלקם כבר לא ממילא לא תלויים, נכון יהיה בנסיבות הענין להעניק פיצויים גלובלים . הסכום הראוי לפיצוי ברכיב, מועמד
ע"ס 30,000 ₪.

אובדן שרותי אם וסבתא
– לא הוכח במידה הנדרשת כי המנוחה סיפקה או כי הייתה הצדקה שתספק שרותי סבתא ואם בנסיבות בהן איבתיסאם, אימם של ארבעת הנכדים, חיה בבית ויכלה לסייע גם בטיפול בבעלה ובשאר גיסיה שרק אחת מהם לכל היותר נזקקה לסיוע.
בנסיבות אלה מצאתי להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי לגבי העבר והעתיד על סכום גלובאלי מתון בסך
20,000 ₪.

סך כל הפיצוי באופן מצטבר לתלוים והעזבון עומד על – 139,114 ₪.





18.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 139,114
₪.
הנתבעת תשא בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ, תשפה את התובעים באגרה ששולמה עם פתיחת ההליך ותשא ביתרת אגרה.
התשלום יבוצע בתוך 30 יום לאחר שהתובעים ימציאו לנתבעת צו ירושה ובכפוף לכך שהתובעים בתיק הם היורשים בצו הירושה.


ניתן היום,
י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 15570/07 עזבון המנוחה הייב נופא, אחמד הייב, עידה הייב ואח' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, הורן את ליבוביץ, יורם בן חמו (פורסם ב-ֽ 20/10/2010)