פסקי דין על מוחמד אבו תאיה

6380-11/09 פ     12/10/2010




פ 6380-11/09 מדינת ישראל נ' מוחמד אבו תאיה





לפני כבוד השופט ג'ורג' אזולאי
– נשיא

המאשימה
מדינת ישראל
נגד

הנאשם
מוחמד אבו תאיה
<#2#>
נוכחים:
בשם המאשימה: עו"ד ישראל בר סלע
.
הנאשם: בעצמו.
בשם הנאשם: עו"ד סבאח
.
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973.
בתאריך 31.01.09, בשעות לפני הצהרים, בהר הקפיצה בנצרת, נמצא כי הוא מחזיק סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.27 גרם.
הנאשם ביקש להודות ולצרף תיק פ"א נוסף שמספרו 21579/07 (ת"פ 16057.01.10, בית משפט השלום בחיפה), ועניינו החזקת סכין, עבירה מיום 16.09.07.
תסקיר שירות המבחן:
מהתסקיר עולה כי הנאשם הינו רווק כבן 26, עובד לפרנסתו במוסך "האחים" במזרע.
בהתייחסותו לעבירה נשוא תיק זה, קיבל הנאשם אחריות על מעשיו, טען כי הסמים שנתפסו היו מיועדים לשימוש עצמי, ולעניין עבירת החזקת הסכין, הודה וטען כי נהג להחזיק סכין ברכבו לשימושים שונים, בין היתר להגנה עצמית. מעיון ברישומו הפלילי עולה כי לחובתו שתי הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות ושתיים נוספות בגין עבירות סמים, כמו כן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה של 4 חודשים. הופנה בעבר אל שירות המבחן, בשנים 2005 ו-2006, אולם בחר שלא לשתף פעולה עמו.
הנאשם טען כי מזה מספר חודשים אינו צורך סמים, אולם תוצאות בדיקת השתן שמסר הכילו שרידי סם מסוג "חשיש". הנאשם התקשה להתייחס לבעייתיות שבהתנהגותו ונטה להשליך אחריות על גורמים חיצוניים. הנאשם הביע נכונות לקחת חלק בהליך טיפולי, אולם קצין המבחן התרשם כי הנאשם מונע בעיקר משיקולים חיצוניים והמוטיבציה נובעת מחששותיו מתוצאות ההליך המשפטי והעובדה כי תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי. חרף זאת, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי ושל"צ בהיקף של 160 שעות ולהאריך תקופת המאסר המותנה.

טעוני הצדדים:
לאור חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם על פי הודאתו וכן לאור העובדה כי לחובתו עבר פלילי עשיר, לרבות בעבירות סמים ואלימות, בקשה התביעה לדחות המלצותיו הסופיות של התסקיר ולהטיל עליו מאסר בפועל, להפעיל במצטבר את המאסר על תנאי, התלוי ועומד כנגדו, כמו כן להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

הסנגור ביקש לאמץ המלצותיו של שירות המבחן, להטיל על הנאשם צו מבחן ושל"צ ולהאריך תוקפו של המאסר המותנה. הסנגור טען כי זו הפעם הראשונה שהנאשם מופנה אל שירות המבחן, על כן יש מקום לתת לו הזדמנות לעבור הליך טיפולי, לא למצות עמו את הדין ולא לשלוח אותו מאחורי סורג ובריח.

סיכום:
הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת סם מסוג חשיש במשקל 2.27 גרם לשימושו העצמי וכן בעבירה של החזקת סכין.
נגע הסמים פשה בחברתנו כרעה חולה ויש להלחם בה ביד קשה, על כן יש למצות את הדין עם העבריינים, על מנת שיירתעו מלחזור על מעשיהם ועל מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים. לעניין החזקתה של הסכין, המדובר בעבירה נפוצה וחמורה אשר יש להחמיר בענישה על מנת למגרה, ויפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט חשין בע"פ 9133/04 דוד גורדון נ' מדינת ישראל
(לא פורסם):
"בתי המשפט, בהם בית-המשפט העליון, הוסיפו והתריעו שוב ושוב על אותה מגפה שפשתה במחנה והיא מגפת תת-תרבות הסכין... וסכין הנישאת על גוף במערכה הראשונה סופה שהיא נשלפת וננעצת בגופו של הזולת במערכה השניה".

בית המשפט העליון חזר ועמד על חומרת התופעה של "תת תרבות הסכין" ועל הצורך להחמיר בענישה אף עם מי שרק נושא עמו סכין ועדיין לא עשה בה שימוש, כאשר במקרה דנן טען הנאשם כי החזיקה לצורך הגנה עצמית. ראה ע"פ 6508/05 פלוני נ' מדינת ישראל
(לא פורסם) מפי השופטת ברלינר:
"מדובר בביטוי של תת תרבות הסכין כאשר עצם ההצטיידות בסכין בעת יציאה לבילוי "מראה על אימוץ אותה תת תרבות ועל נכונות ללכת על פי דרכיה". מדובר בתופעה חמורה שהפכה למכת מדינה. כיוון שכך, יש להחמיר מאוד עם אלה שנושאים סכין עימם, גם במקרים שלא נעשה שימוש בסכין".

החזקת סכין שכזו מצדיקה הטלתו של עונש מאסר בפועל, במיוחד לאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות תקיפה הגורמת חבלה ותקיפת שוטר.
שירות המבחן אמנם המליץ בסופו של יום להטיל על הנאשם עונש טיפולי דוגמת מבחן ושל"צ ולהאריך תוקפו של המאסר המותנה, אולם לכל אורכו של התסקיר לא חסך קצין המבחן שבטו מהנאשם וכתב במפורש כי הנאשם מונע בעיקר משיקולים חיצוניים והמוטיבציה נובעת מחששותיו מתוצאות ההליך המשפטי, על כן לא אוכל לקבל מסקנתו הסופית ואין לי אלא לדחותה, כאשר גם הבדיקה שנערכה לו הראתה כי הוא משתמש בסמים, על אף הצהרותיו כי חדל להשתמש בהם. עוד אוסיף כי בניגוד לטענת הסנגור, אין המדובר בהפניה ראשונה אל שירות המבחן, שהרי גם במקרים קודמים, שניים במספר, הופנה הנאשם אל שירות המבחן, אולם סירב במקרים ההם לשתף פעולה כלל. נראה כי כיום, כאשר מאסר מותנה מרחף מעל ראשו, מוכן הוא להצהיר כל שיתבקש, אולם התרשמתי, כפי שהתרשם שירות המבחן, כי הצהרותיו מהפה ולחוץ הן. נראה כי הנאשם אינו לומד את הלקח וחוזר לסורו פעם אחר פעם, הגם כאשר תלוי כנגדו מאסר מותנה.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאמור בתסקיר שרות המבחן, ולקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ואף שקלתי לקולא את העובדה כי הודה במעשיו, צירף תיקיו וחסך מזמנו של בית המשפט, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
1. אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 3 חודשים.
2. אני מורה להפעיל מאסר על תנאי של 4 חודשים, אשר הוטל בת.פ 4728/05 (שלום נצרת) וזאת במצטבר לעונש שהוטל היום, סך הכל על הנאשם לרצות מאסר בפועל של 7 חודשים.
3. אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על עבירה מפקודת הסמים המסוכנים או עבירה של החזקת סכין.

הסמים והסכין להשמדה.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט מחוזי בנצרת.

<#6#>

ניתן והודע היום ד' חשון תשע"א, 12/10/2010 במעמד הנוכחים.
ג'ורג' אזולאי
, נשיא
החלטה

לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל עד 26.10.2010, באותו מועד יתייצב בשעה 8:00 במשטרת נצרת לריצוי עונשו אלא אם יוחלט אחרת על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת.
<#11#>

ניתנה והודעה היום ד' חשון תשע"א, 12/10/2010 במעמד הנוכחים.
ג'ורג' אזולאי
, נשיא
הוקלד על ידי: מרטין פרץ
10
בית משפט השלום בנצרת
ת"פ 6380-11-09 מדינת ישראל
נ' אבו תאיה
12 אוקטובר 2010









פ בית משפט שלום 6380-11/09 מדינת ישראל נ' מוחמד אבו תאיה (פורסם ב-ֽ 12/10/2010)