פסקי דין על הרצל הר ציון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3209/09 בל     17/10/2010




בל 3209/09 הרצל הר ציון נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



ב"ל 3209-09 הרצל הר ציון
נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית




בפני
:
כב' השופט שמואל טננבוים



התובע

הרצל הר ציון
051302636



-נגד-


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי



החלטה

1.
זוהי תביעה להכרה באירוע לבבי בו לקה התובע כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.
העובדות פורטו בהחלטה מיום 11.2.10 כדלקמן:

א.
התובע יליד 1952.

ב.
התובע עבד בחברת המאוורר שהינה בבעלותו ובבעלות אחיו.

ג.
התובע הינו מנהל בחברה ועובד עבודות משרדיות וניהוליות ועורך סיורי שטח
לקבלנים.

ד.
ביום 4.6.08 התובע התווכח עם אחיו במשך 5-10 דקות.

ה.
לאחר הויכוח התובע יצא לשטח והצטרף לפועלים.

ו.
התובע עזר לפועלים להרים 7 קסטות במשקל של 7.5 ק"ג כל אחת. העבודה נעשתה
בשיתוף פעולה עם הפועלים.

ז.
ביום 4.6.08 אירע לתובע אירוע לבבי. מדובר באירוע חריג.


3.
באותה החלטה מונה ד"ר זאהי חורי כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות:
"א.

האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירוע ביום 4.6.08 לבין בוא האוטם במועד שבא?

ב. האם יש לומר שהאירוע הנ"ל החיש את בואו של האוטם ושאלמלא
האירוע יתכן שבוא האוטם היה נדחה למועד אחר מאוחר כלשהו או לא בא בכלל?

ג.

אם קיים קשר סיבתי כאמור, האם ניתן לומר שהשפעת האירועים בעבודה על בוא האוטם במועד שבא, היתה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הרפואי של התובע או מהשפעת גורמים אחרים?






ביום 28.2.10 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן:

"תשובות לשאלות בית המשפט

הקדמה.
התובע בן 56 בזמן האירוע סבל ממספר גורמי סיכון למחלת לב כלילית: עישון כבד, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית, יתר לחץ דם והיפרליפידימיה.
החולה הגיע לבית החולים שיבא ב-4.6.08 בשעה 12:14 עקב כאב בחזה שהחל שעה טרם קבלתו בעקבות ויכוח ומאמץ גופני בעבודה (הרמת 7 קסטות במשקל 7.5 ק"ג כל אחת יחד עם הפועלים) שהוגדר באירוע חריג.
במיון אובחן אוטם חריף בקיר קדמי, החולה עבר צינתור לב דחוף שהראה מחלה בשלושה עורקים כליליים. הוא עבר פתיחה של עורק האוטם – העורק קדמי היורד שהיה חסום לחלוטין וכעבור שלושה שבועות עבר באופן אליקטיבי פתיחה של העורק השמאלי העוקף לאחר האוטם נשאר נזק בינוני
בשריר הלב.
תשובות לשאלות בית המשפט
א.
לפי סמיכות הזמנים קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין האוטם החריף.
ב.
לא ניתן לקבוע בוודאות אם האירוע בעבודה החיש את בואו של האוטם.
ג.
לפי גורמי הסיכון וחומרת המחלה הטרשתית בעורקים השפעת הגורמים בעבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הרפואי של התובע".


4.
לבקשת ב"כ התובע, הופנו למומחה בהחלטה מיום 22.4.10 השאלות הבאות להבהרת חוות דעתו:

"א.
מהו הבסיס לאמירתך בחוות הדעת, כי לתובע גורם סיכון של עישון כבד?


ב.
מהו הבסיס לאמירתך בחוות הדעת, כי לתובע גורם סיכון של מחלת לב
כלילית?
ג.
להחלטה זו מצורף אישור רפואי. האם נוכח האישור הרפואי ובהתחשב במכלול החומר הרפואי, אתה משנה את חוות דעתך בכל הקשור ליתר לחץ דם והיפרליפידמיה?".


ביום 12.5.10 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:

תשובות לשאלות בית המשפט

א.
על סמך מכתב השיחרור מבית החולים ע"ש שיבא
מ-4.6.08
עישון
של
10 סיגריות
ליום במשך 30 שנה.
ב.
על סמך מכתב השיחרור מבית החולים ע"ש שיבא מ-4.6.08 מצויין
ברקע עישון כבד, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית (לאם היה אוטם בשריר הלב בגיל 60), יתר לחץ דם ועודף שומני הדם שהם גורמי סיכון למחלת לב כלילית.
ג.
לפי דוח בדיקות המעבדה מקופת חולים מכבי ה-
ldl cholesterol
היה 155 ב-2.2.06 ובבדיקה חוזרת לאחר טיפול דיטיטי ב-12/06 ירד ל-132. במכתב השחרור מבית החולים על שם שיבא מ-4.6.08 מצויין שהחולה סובל מהיפרליפידימיה אך לא מצאתי דוח בדיקות מעבדה שמכיל ערכי הכולסטרול בתיק המצורף.

בבדיקה חוזרת בקופת חולים מכבי מ-17.6.08 ה-

cholesterol


ldl
ירד ל-66 תחת טיפול תרופתי על ע"י סימוביל 40 מ"ג שהוחל מיד לאחרי האוטם.

לגבי יתר לחץ הדם מוזכר במכתב השיחרור שמר הר ציון סבל מיתר לחץ דם בעבר בתיק המצורף של קופת מכבי אין עדות ליתר לחץ דם לפני האישפוז. ישנם מס' ערכי לחץ דם תקינים בין 2001-2006. לכן, קרוב לוודאי שהאבחנה של יתר לחץ דם במכתב השיחרור מבית החולים ע"ש שיבא מ-4.6.08 אינה מבוססת.

לאור האמור לעיל קיימים עדיין 3 גורמי סיכון.

היפרליפידימיה.

עישון.

סיפור משפחתי של מחלת
לב כלילית.

לכן עדיין לפי גורמי הסיכון וחומרת המחלה הטרשתית המפושטת בשלושת העורקים הכליליים השפעת הגורמים בעבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הרפואי של התובע".


5.
לטענת ב"כ התובע, עולה ספק לגבי תוקף מסקנותיו של המומחה. קביעת המומחה נשענות על מכתב השחרור מבית החולים מבלי שבדק את מלוא כרטיסו הרפואי של התובע בקופת חולים. המומחה לא בדק את הנתונים לפיהם היו תקופות של הפסקת עישון אצל התובע ואין בסיס לקביעה בדבר היותו של התובע מעשן כבד. לגבי הסיפור המשפחתי, לא בדק המומחה את כרטיסה הרפואי של אם התובע על מנת לבחון את שאלת קיומו של גורם סיכון זה. המומחה לא ביסס את קביעתו בדבר קיומה של מחלת ההיפרליפידימיה. הוא לא הפנה בחוות דעתו למסמך כלשהו מכרטיסו הרפואי של התובע בקופת חולים, לא זו בלבד אלא שהמומחה מציין כי לא מצא דוח בדיקות מעבדה שמכיל ערכי כולסטרול בתיק
שצורף.


ב"כ הנתבע טוען, כי מחוות הדעת עולה שהמומחה עיין בתיק הרפואי בקופ"ח והוא מצטט מתוכו תוצאות של בדיקות מעבדה. ב"כ הנתבע מתנגד למינוי מומחה נוסף הואיל ולא יתכן, כי כל אימת שהמומחה יקבע שהשפעת הגורמים בעבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הרפואי של התובע, ימונה מומחה נוסף.


6.
לאחר עיון במכלול החומר ובטענות הצדדים, אני סבור כי יש למנות מומחה רפואי נוסף. המומחה בהגינותו חזר בו מקביעתו בדבר גורם סיכון של יתר לחץ דם ואף ציין כי לא מצא דוח בדיקות מעבדה שמכיל ערכי כולסטרול.






בנסיבות אלו, אני מוצא לנכון למנות מומחה רפואי נוסף.


החלטה בדבר המינוי המומחה הנוסף תינתן בנפרד.

ניתן היום,
ט' חשון תשע"א, 17 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 3209/09 הרצל הר ציון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/10/2010)