פסקי דין על כפיר מרשק | פסקי דין על דגנית מרשק | פסקי דין על מעיין צרפתי טל

19711-05/10 תק     17/10/2010




תק 19711-05/10 כפיר מרשק, דגנית מרשק נ' מעיין צרפתי טל








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 19711-05-10 מרשק ואח' נ' צרפתי טל




בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק

התובעים
1
.
כפיר מרשק

2
.
דגנית מרשק


נגד

הנתבעת
מעיין צרפתי טל




פסק דין



1.
התובעים הינם הוריו של נועם, שהיה בעת כניסתו למשפחתון (ביום 13.10.09)
בן 4 חודשים (להלן: "נועם") ואילו הנתבעת הינה בעלת משפחתון – המתקרא:" מעין של אהבה" שהיה פתוח בעת ההרשמה בנס-ציונה, רח' העוגן (להלן: "הגן").

בחודש אוגוסט 2009 רשמו התובעים את נועם לגן ובעת הרישום מסרו התובעים לנתבעת 11 שיקים ע"ס 1,950 ₪ כ"א עבור כל שנת הלימודים.

בעת ההרשמה נערך בין הצדדים "הסכם גננת-הורים" – הסכם אשר נוסח לא חתום הימנו צורף לכתב התביעה ועותק חתום ע"י הצדדים הוגש במהלך הדיון וסומן נ/1 (להלן:"ההסכם").

2.
לטענת התובעים, הפרה הנתבעת באופן חד צדדי שתי הסכמות יסודיות שהיו בבסיס ההתקשרות: האחת
מתייחסת למיקומו של הגן, שכן מיקום הגן נבחר בקפידה והתובעים ייחסו חשיבות עליונה לכך שמיקום הגן יהיה קרוב לגן של בנם האחר – בן השלוש- וכן קרוב לביתם; והשנייה מתייחסת למספר הילדים בגן, שכן בעת הרישום הובטח לתובעים שבמסגרת הגן יהיו עד 5 ילדים עם אפשרות להגדיל את כמות הילדים עד 10 – בתנאי שתהא הסכמה לכך מראש מכל ההורים.


ההפרות הנטענות על ידי התובעים מצדיקות- לדעתם– להשיב להם סכום כולל של
14,750 ₪, הכולל בחובו: השבת 3 שיקים, שטרם נפרעו, ע"ס כולל של 5,850 ש,ח (3
x
1,950 ₪) , סך נוסף של 3,900 ₪ - שיקים שנפרעו על ידי הנתבעת ללא הצדקה עבור חודשים אפריל- מאי 2010 בעוד שבחודשים אלה נועם כבר לא היה במשפחתון וסכום נוסף של 5,000 ₪ המהווה פיצוי

: " בעבור עוגמת הנפש, בזבוז הזמן והמשאבים, הטרטור, התנהלות השווא, הפגיעה במקום עבודתם ועוד, אשר נגרמה לתובעים עקב פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים" (ראה סעיף 28(ד) לכתב התביעה).



3.
ואלה הם, בין היתר, הנימוקים להצדקת התביעה והמפורטים בכתב התביעה:

א.
ביום 2.11.09, כחודש בלבד לאחר כניסתו של נועם לגן, כינסה הנתבעת אסיפת הורים דחופה, בה הודיעה באופן חד צדדי כי החל מיום 24.11.09 מעתיק הגן את מיקומו לכתובת אחרת ובכוונת הנתבעת להגדיל את מספר הילדים ל-15.

הנתבעת גם הודיעה על הגדלת שעות הפעילות בחצי שעה בבוקר ובחצי שעה בסוף היום וגם תנסה לעזור בהסעות למי שיצטרך.

התובעים לא נתנו הסכמתם להסעתו של נועם בשל היותו בן 4 חודשים בלבד ולדעת התובעים גם לא ניתן לכפות על הורים להסכים להצעת ההסעה.

ב.
ההודעה על העברת מיקומו של הגן תפסה את התובעים בהפתעה גדולה ובמצב של חוסר אונים, משום שמציאת מסגרת חלופית הולמת במהלך שנת הלימודים הינה משימה מורכבת ביותר וכמעט בלתי אפשרית ועצם העברת מיקום הגן הינה הפרה בסיסית וחד צדדית של ההסכם.

ג.
היות וההודעה על שינוי מיקום הגן והגדלת מספר הילדים הגיעה במהלך שנת הלימודים, היה ברור לתובעים כי התוכנית לשנות את מיקום הגן הייתה ידועה לנתבעת זה מכבר, אך ידיעה זו הוסתרה במתווכן מההורים.

לטענת התובעים, אילו נמסרה להם בעת חתימת ההסכם האפשרות של העתקת מיקומו של הגן – אין להוציא מכלל אפשרות שלא היו מתקשרים עם הנתבעת מלכתחילה.

ד.
מיקומו החדש של הגן, שינה את סדרי וזמני הפיזור ואיסוף הילדים ופגעה בהם ובילדיהם וגרמה להם נזקים במקומות עבודתם.


4.
הנתבעת סבורה שיש לדחות את תביעת התובעים, משום שהנתבעת לא הפרה את ההסכם ואין כל תניה בהסכם האוסר על הנתבעת להעתיק את מקום הגן ובנוסף לכך, נטענו- בין היתר- על ידי הנתבעת הטענות הבאות:

א.
א)
התחייבויות הנתבעת באות לידי ביטוי בהסכם בין הצדדים ואין לטעון להתחייבויות שאינן במסגרת ההסכם.

באסיפת ההורים שכינסה הנתבעת ביום 22.11.09, אכן הודיעה הנתבעת על העתקת מקום הגן, אך באסיפה לא השמיעו התובעים הערה או טענה כלשהי לגבי עצם העתקת הגן וגם לא העלו טענה כלשהי עד 6.4.10 .

ב)
בשל העתקת הגן, הגדילה הנתבעת את שעות פעילות הגן והעמידה שירותי הסעה להורים שהיה להם צורך בכך – ללא כל תמורה.

בעת העתקת הגן היו בו 6 ילדים ובעת שהתובעים החליטו להוציא את נועם מהגן היו 8 ילדים. עוד ציינה הנתבעת, כי בתקופת שהותו של נועם בגן, הביעו התובעים שביעות רצון מהנתבעת וצוות עובדיה.

לא רק זאת, אלא שכ"א מהתובעים נהג להשתתף בפעילות הורים שארגנה הנתבעת בערבים וגם במסגרת פעילויות אלו, לא העירו על העתקת מקום הגן.

ג)
התובעים לא נתנו לנתבעת הודעה מוקדמת על הוצאתו של נועם מהגן והחלטת התובעים להוציא את נועם מהגן נעוצה בסיבות אחרות – כפי שפורט בכתב ההגנה (ראה סעיף 18 לכתב ההגנה).

ב.
הנתבעת טוענת, כי בדין גבתה את שני השיקים בעד חודש אפריל וחודש מאי, משום שהתובעים החליטו להוציא את נועם ללא הודעה מוקדמת ובמקרה כזה, נקבע בהסכם שעם הפסקת ההתקשרות ללא הודעה מוקדמת על ההורים לשאת בשכר לימוד של חודש ההודעה וחודש נוסף – וכך נהגה הנתבעת.

באשר ליתרת השיקים (3 שיקים)– עבור התקופה שנועם כבר לא היה בגן- הסכימה הנתבעת להשיב לתובעים.


5.
כפי שצוין לעיל, הייתה הנתבעת מוכנה להשיב לתובעים את יתרת השיקים שטרם נפרעו (3 שיקים הנ"ל) ובסופו של יום מאשרים התובעים כי אכן קיבלו לידיהם את 3 השיקים הנ"ל (עמ' 1 לפ',ש' 11- 12) ולכן תביעתם מצטמצמת לקבלת החזר שני השיקים שנפרעו בחודש אפריל ובחודש מאי ובסה"כ 3,900 ₪ ועוד פיצוי בסך של 5,000 ₪ עבור עוגמת נפש – כמפורט בסעיף 28(ד) לכתב התביעה.

לפיכך, אתייחס להלן לתביעת התובעים בכל הקשור לסכומים הנ"ל.


6.
לאחר שבחנתי את כתבי הטענות המפורטים והמנוסחים היטב על ידי כ"א מהצדדים ולאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו ואלה שצורפו לכתבי הטענות ולאחר ששמעתי גם את הצדדים, אני מחליט, שדין התביעה להידחות – זאת מן הנימוקים הבאים:

א.
א)
התובעים טוענים בכתב התביעה, כי העתקת מיקומו של הגן, מהווה הפרה יסודית של החוזה על ידי הנתבעת(סעיף 20 לכתב התביעה).

הנפגע אמנם זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה הייתה יסודית. (ראה סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, אך קודם לכן על הנפגע להוכיח לבית המשפט, שאכן היה תנאי יסודי בחוזה – תנאי שהופר.

בהסכם שנערך ונחתם בין הצדדים, אין תנאי האוסר על הנתבעת להעתיק את מיקומו של הגן ולכן – באין תנאי כזה, אין הפרה.

זאת ועוד, הנתבעת לא העתיקה את מקומו של הגן עד שלא כינסה אסיפת הורים להודיע להם על כך ולשמוע טענות או הסתייגויות.

הוכח בפני
, כי התובעים היו נוכחים באותה אסיפה והוכח בפני
– גם מטענות התובעים עצמם- שבאותה אסיפה לא הביעו שום הסתייגות ולא העירו על אי נוחות כלשהי שתיווצר להם כתוצאה מהעתקת מקום הגן.

ב)
גם אם הייתה מתקבלת טענת התובעים בדבר הפרת תנאי יסודי, גם אז מגדיר החוק את דרך הביטול וקובע כי ביטול חוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול (ראה סעיף 8 לחוק הנ"ל).

בעניין זה, עלי לציין, שכבר ביום 22.11.09 ידעו התובעים על כוונת הנתבעת להעתיק את מיקומו של הגן והם לא נתנו כל הודעה לצד השני, תוך זמן סביר מיום שנודע להם על עילת הביטול, אלא שהמשיכו לשלוח את נועם אל הגן המרוחק עד ליום הוצאתו ביום 29.3.10.

ג)
התובע טוען בבית המשפט, כי חודש לאחר שנועם נכנס לגן, כינסה הנתבעת אסיפה. התובע וגם התובעת השתתפו באותה אסיפה ולטענתו, אפשר היה לראות על פניה של התובעת אי שביעות רצון והלם מהודעת הנתבעת על העתקת מיקומו של הגן ולא ידעו כיצד להגיב (עמ' 1 לפ',ש' 13- 17).

גם אם אניח שקיבלו את ההודעה בהפתעה ולא ידעו כיצד להגיב באותו רגע, נשאלת השאלה מה מנע מהם להגיב בהמשך ולהלין על המעבר ומדוע לא מצאו לנכון להביע מורת רוחם בכתב עד הוצאתו של נועם מהגן (29.3.10) ועד לפנייה הראשונה בכתב ביום 6.4.10?!

ב.
התובעים צרפו לכתב התביעה מכתב מיום 6.4.10 שנשלח אל הנתבעת על ידי בא כוחם, אך התובעים לא הוכיחו כי מאז כינוס האסיפה – 22.11.09 – ועד 6.4.10 העלו טענה כלשהי לגבי העתקת מיקום הגן ומהתנהגות התובעים על ידי המשך שהייתו של נועם בגן המועתק עד יום הוצאתו – 29.3.10- עולה שהתובעים סברו וקיבלו והשלימו עם העתקתו של הגן ורק לאחר שמצאו חלופה שהתאימה להם יותר, החליטו באופן חד צדדי וללא מתן הודעה מוקדמת להוציא את נועם מגן הנתבעת.

התובעים החליטו על דעת עצמם להוציא את נועם מהגן – ללא הודעה מוקדמת- למרות שהיו צריכים להיות מודעים לתנאי הנקוב בסעיף 6 להסכם בדבר תנאי "הפסקת התקשרות" המחייבת מתן הודעה מוקדמת של חודש ימים ומה ההשלכות אם אין הודעה מוקדמת כזאת.

ג.
הנתבעת טוענת בכתב ההגנה את הסיבות שגרמו לתובעים להוציא את נועם מהגן – סיבות המפורטות בסעיף 18 לכתב ההגנה. טענות אלו, אמנם לא הוכחו, ברם תהיינה הסיבות אשר תהיינה הרי מנוסח ההסכם עולה, ששני הצדדים רשאים להפסיק את ההתקשרות ומכאן שלתובעים הייתה הזכות להפסיק את ההתקשרות, תהא זו הפרה יסודית, הפרה לא יסודית או כל סיבה אחרת.

יחד עם זאת, הפסקת התקשרות כפופה לתנאי ההודעה על הפסקה – הכל כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים והיות והתובעים הוציאו את נועם מהגן מבלי ליתן הודעה מוקדמת, כנדרש בהסכם, הרי שבעצם התובעים הם אשר הפרו את ההסכם ולכן היה עליהם לשאת בתוצאות – כפי שנקבעו בסעיף 6 להסכם.

לפיכך, בדין גבתה הנתבעת את דמי הלימוד בעד חודש אפריל ובעד חודש מאי 2010.

ד.
התובעים טוענים, כי ההודעה על העתקת מיקום הגן תפסה אותם בהפתעה גדולה ובמצב של חוסר אונים, משום הקושי למצוא מסגרת חלופית הולמת במהלך שנת הלימודים, אך גם הוצאתו של נועם לאלתר – ללא כל הודעה מוקדמת- תפסה את הנתבעת במצב של חוסר אונים, שכן לא ניתן לנתבעת זמן סביר על מנת שיהיה סיפק בידה לקלוט ילד אחר במקומו של נועם.

עוד טוענים התובעים, שברור להם, שתוכנית לשנות את מיקום הגן הייתה ידועה לנתבעת זה מכבר – עוד בטרם רישומו של נועם לגן, אך הנתבעת הסתירה עובדה זו מההורים.

טענה זו לא הוכחה.

7.
לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את תביעת התובעים וכתוצאה מכך, אני מחייב את התובעים, באופן סולידרי, לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום 17.10.10 (ט' בחשון התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 19711-05/10 כפיר מרשק, דגנית מרשק נ' מעיין צרפתי טל (פורסם ב-ֽ 17/10/2010)