פסקי דין על ג'יי. גז | פסקי דין על יוסף אוברלנדר | פסקי דין על סער בזק | פסקי דין על אל- רם גנרטורים | פסקי דין על רמי כהן | פסקי דין על יעקב בן הרוש ואח' |

21598-10/09 הפ     25/10/2010




הפ 21598-10/09 ג'יי. גז בע"מ, יוסף אוברלנדר, סער בזק נ' אל- רם גנרטורים בע"מ, רמי כהן, יעקב בן הרוש ואח'






בפני

כב' השופטת חני הורוביץ
המבקשים:
1.ג'יי. גז בע"מ

2.יוסף אוברלנדר

3.סער בזק

ע"י ב"כ עוה"ד ש. יטיב ואח'


נגד

המשיבים:
1.אל- רם גנרטורים בע"מ

2.רמי כהן

3.יעקב בן הרוש
4.מוסך שיא - יב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד י' ניידיק ואח'

פסק דין
מבוא
1. המבקשים, חברת ג'יי גז בע"מ [ג'יי גז] ושני בעלי מניותיה ומנהליה, מבקשים בהמרצת הפתיחה את הסעדים שלהלן:

א. סעד הצהרתי לפיו בינם לבין המשיבים נכרת הסכם מחייב. הסכם, במסגרתו התחייבו המשיבים למכור להם 18 מ"ר, מתוך חלקה 22 בגוש 11605 [להלן: החלק והחלקה, בהתאמה] בתנאים המפורטים בנספח ב' להמרצת הפתיחה, מסמך מיום 1.11.07.
ב. אכיפת ההסכם כשהרוכש יהיה מבקש מס' 2 בלבד, יוסי אוברלנדר [להלן: אוברלנדר].
ג. הצהרה לפיה המשיבים אחראים "לכל הנזקים וההוצאות שנגרמו ויגרמו למבקשים עד למועד קיום התחייבויות המשיבים על-פי ההסכם, כתוצאה מאי קיומו עד לאותו מועד, וכי יוותרו זכויות המעבר בשטח כפי שהיו עד ליום הגשת ה.פ. זו, ומאז שהמבקשים מנהלים את עסקם בשטח או בסמוך לו." (סעיף 3 בהמרצת הפתיחה).
ד. לחלופין, סעד הצהרתי לפיו בשל מצגיהם במעשה ובמחדל ו/או התנהגותם, מנועים המשיבים מלטעון שלא נכרת הסכם בין הצדדים וכי "הוראות ההסכם מחייבות את המשיבים לכל דבר ועניין".

2. להמרצת הפתיחה צורפו תצהירו של אוברלנדר ומסמכים שונים.
לכתב התשובה צורפו תצהירו של משיב מס' 2 [להלן: רמי כהן
] ומסמכים שונים.

בהסכמת הצדדים, פסה"ד ניתן על יסוד המסמכים שהוגשו בתיק, לרבות סיכומים בכתב, מבלי שנשמעו חקירות המצהירים.

3. לאחר ההסכמה דלעיל, ביקשו המשיבים להגיש 2 מסמכים נוספים מלשכת ההוצל"פ, לעניין הליך הפינוי שהם ניהלו נגד ג'יי גז. המבקשים התנגדו לבקשה וטענו כי הגשת המסמכים תחייב שמיעת ראיות. התרתי הגשת המסמכים, מבלי שיהא בכך אישור לחזור מההסכמה הדיונית, כיוון שהעובדות שבמסמכים אלו עלו בעיקרן כבר בטענות המבקשים עצמם בהמרצת הפתיחה (סעיפים 26, 27 להמרצת הפתיחה). אין מדובר בטענה חדשה או בעובדה שלא הייתה ברורה למבקשים עובר להסכמה הדיונית. כמו כן מדובר בעובדות שאינן יכולות להיות שנויות במחלוקת, שכן הן מתבססות על תעודות ציבוריות.
המבקשים צירפו לסיכומי התשובה מטעמם מסמך והמשיבים ביקשו להתעלם ממנו.

4. המבקשים הסכימו בק"מ כי דין התביעה נגד החברות, משיבות 1 ו-4 [להלן: המשיבות] להימחק בהיעדר עילה. רק משיבים 2 ו-3 רכשו את החלקה מגב ים קרקעות בע"מ [להלן: גב ים].
לכן ברי, כי רק הם יכולים היו להתחייב למכור חלק ממנה ואכן המו"מ נוהל עמם. המשיבים מבקשים שהתביעה נגד המשיבות תידחה, תוך חיוב בהוצאות.

עובדות רקע
5. העובדות שלהלן, אלא אם צוין כי מדובר בטענה, מבוססות בין השאר על מסמכים שאינם יכולים להיות שנויים במחלוקת.

ג'יי גז מנהלת עסקיה במגרש במפרץ חיפה, שגובל בחלקה 22 בגוש 11605, שהייתה בבעלות גב ים.
בתחילת שנת 2004 נודע לג'יי גז, לטענתה, כי פלשה לתוך החלקה של גב ים. לטענתה נודע לה כי כמוה, גם עסקים נוספים ובהם משיבות 1 ו-4 פלשו לתוך מקרקעי גב ים. החריגה עצמה לשטח גב ים, אינה שנויה במחלוקת.

6. ג'יי גז ניסתה לטענתה, להגיע להבנה עם גב ים, אך ניסיון זה לא צלח.
ביום 21.12.06, בתביעת גב ים, ניתן ע"י בימ"ש השלום בחיפה, צו פינוי המורה לג'יי גז לפנות את החלקה. גב ים פתחה בלשכת ההולצ"פ הליכי פינוי נגד ג'יי גז.

7. ב- 29.10.07 רכשו המשיבים מגב ים את החלקה כולה, 885 מ"ר. (בהמרצת הפתיחה נטען כי עוד במאי 2007, או סמוך לכך, נודע למבקשים דבר הרכישה. בכתב התשובה ובתצהיר הנלווה נטען כי המשיבים רכשו את החלקה ב- 29.10.09. אך ברור כי מדובר בטעות סופר, שכן הערת אזהרה לטובת משיבים 2 ו-3 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין עוד ביום 18.11.07).
אין חולק, כי גב ים התנתה מכירה של החלקה כולה כמקשה אחת.

8. ביום 1.11.07 נחתם ע"י מבקשים 2 ו-3 ומשיבים 2 ו-3 מסמך שנכתב על גבי נייר פירמה של "אל-רם גנרטורים בע"מ, שכותרתו "ישיבת מכירת וקניה נכס בהסכמה בגוש 11605 חלקה 22 השייכת לחב' גב ים בע"מ".
במסמך צוינו "הקונים..." משיבים 2 ו-3 וכן מבקשים 1 ו-2 ולאחר מכן נכתב: "ההסכם תקף לאחר ביצוע התשלום בפועל". (המסמך מסומן ב' 1 בהמרצת הפתיחה [להלן: מסמך ב' 1]).
אציין כי כנספח ב' צורפו 3 מסמכים נוספים, אך אלו שנויים במחלוקת ואתייחס אליהם בהמשך.

9. בין הצדדים לא נחתם הסכם מכר והמשיבים נכנסו בנעלי גב ים והמשיכו בהליכי הפינוי נגד המבקשים.

10. ביום 10.6.08 חתמו המשיבים על מסמך שזה לשונו:
"כהן רמי ויעקב בן הרוש הח"מ מאשרים בזאת קבלת סך של -.30,000 ₪, וזאת כמקדמה וע"ח הסכם מכר שייחתם בהמשך מול אוברלנדר יוסי – ת"ז 51500312 ואוברלנדר נורית – ת"ז 53315743. כמו כן מאושר בזאת, כי עד לתאריך 15.07.08 יעוכבו כל הליכי ההוצל"פ. מובהר כי במידה ולא ייחתם בסופו של דבר הסכם מכר, הרי שסכום זה יחולט ולא יושב לידי אוברלנדר יוסי ונורית." (החלק המודפס).

על המסמך תוספת בכתב יד כלהלן:
"חמישים אלף שקלים הנותרים להשלמת התשלום ישולמו עד תאריך 15.7.08 וכל ההליכים יסגרו בהוצל"פ והתיק ייסגר. הנכס ירשם בטבו." (נספח ד' להמרצת הפתיחה) [להלן: מסמך ד' המודפס; מסמך ד' בכתב יד, בהתאמה].

11. בין הצדדים נוהל מו"מ בשלבים שונים, אולם כאמור הם לא הגיעו לכדי הסכם חתום.
המבקשים רצו להחתים את המשיבים על מסמך/הסכם כלשהו, אך ב"כ המשיבים הודיע לב"כ המבקשים כי עליהם להתייחס לטיוטה שנשלחה וכי המשיבים "מעוניינים לחתום על ההסכם בהקדם ולא יאוחר מיום 31.7.08". עוד נכתב כי אם לא ייחתם עד אז ההסכם, המשיבים ימשיכו בהליכי הוצל"פ לפינוי ג'י גז מהמקרקעין (נספח ז' לכתב התשובה).

12. ביום 5.10.08 שלחו המשיבים מכתב נוסף ובו הודיעו למבקשים ולבא כוחם דאז, כי כיוון שהסכם לא נחתם, הם יפעלו לביצוע צו הפינוי בימים הקרובים.
מכתב התראה נוסף בדבר פינוי נשלח ב-7.1.09.

13. בעקבות זאת, ביום 11.1.09 פנה מבקש מס' 3 לב"כ המשיבים (נספח י' לכתב התשובה). בתשובה לפנייתו, נשלחה אליו טיוטה נוספת. (נוסחה צורף כנספח ה' להמרצת הפתיחה וכן כנספח יא' 1 מטעם המשיבים. המועד הרשום בטיוטה, מתאים יותר לגרסת המשיבים בתצהיר, כפי שתפורט להלן). על הטיוטה צוין: "טיוטה שאינה בגדר הצעה לקיבול לצרכי מו"מ בלבד", צוין שההסכם ייחתם "ביום __ לחודש ינואר 2009" והתמורה בסך 80,000 ש"ח. עוד צוין כי הרוכשים ישאו במלוא המיסים שיחולו על העסקה, לרבות מס שבח, היטל השבחה ומס רכוש [להלן: הטיוטה].

14. בתגובה התנהלו התכתבויות בדואר אלקטרוני בין הצדדים. ביום 12.1.09 שלח מבקש מס' 3 הערות לטיוטה, כגון שתשלומים עבור ארנונה וכיוצ"ב יחולו מיום הקניה בפועל וכן ביקש להוסיף כי זכות המעבר בחלקה תישאר ללא הגבלה פיסית וכן שינויים נוספים (נספח יא 2 לכתב התשובה). בתשובה מיום 13.1.09 מטעם המשיבים, השיב בא כוחם כי כיוון שהמבקשים נמצאים בנכס (כפולשים) עליהם לשלם את התשלומים השוטפים ובהם חשמל, מים ארנונה וכו'; כמו כן כתב: "לא ניתן יהיה לעשות שימוש בחלקה או לקבל זכות מעבר היות ומרשיי מתכוונים לגדר את החלקה. זאת גם הסיבה לכך שתצטרכו לבטל את השער ולפתוח שער בצד אחר."

15. מהתכתבות נוספת בין הצדדים, לאחר מכן, עולה כי נותרו ביניהם מחלוקות, בין השאר, לעניין זכות המעבר בחלקה ובאשר לשער של עסק המבקשים. ב"כ המשיבים הבהיר למבקשים (מבקש מס' 3 עמו הייתה ההתכתבות) כי המוכרים מבקשים שהשער יוסר בטרם חתימת ההסכם. מבקש מס' 3 נותר בהתנגדותו לחתום על ערבות ולשנות את מיקום השער
(נספחים יא' 2 עד יא' 4 לכתב התשובה).

16. ביום 11.6.09 שלחו המבקשים למשיבים מכתב התראה טרם הגשת תובענה, בגין הפרת הסכם.
המרצת הפתיחה הוגשה ביום 26.10.09.

תמצית תצהירי הצדדים וגרסתם
17. אוברלנדר טען בתצהירו (מטעם המבקשים) כדלקמן:

א. לאחר שניתן צו הפינוי, ג'יי גז ניהלה משא ומתן נוסף עם גב ים, שהסכימה למכור את החלקה בשלמותה. ג'יי גז יזמה פגישה עם המשיבים ובפגישה מיום 1.11.07 "נחתם מסמך כוונות כללי ע"ג נייר פירמה של המשיבה מס' 1 , אשר במסגרתו הוגדרו הקונים במשותף של השטח מגב-ים, ובהם המשיבים 2, 3, וכן יוסף ובנו סער בזק
(מטעם ג'יי גז ובשמה כאשר הכוונה היתה שרק אני ארשם כבעלים של השטח אשר יושכר לג'יי גז)." (הכוונה למסמך ב' 1 הנזכר לעיל. ההדגשה בקו אינה במקור).
ב. בחודש מאי 2007, במפתיע, "התחוור למבקשים כי המשיבים פעלו בעורמה ובדרך לא דרך פנו לגב-ים ורכשו ממנה את השטח (בגודל 885 מ"ר), בסכום של כ- 80,000 דולר ארה"ב...". הדבר נודע להם כשגב ים החלה בהליכי פינוי, ככל הנראה ביוזמת המשיבים.
ג. המבקשים יכלו לרכוש את החלקה כולה ואולם נמנעו מלעשות כן לאור הסתמכותם על הסכם השיתוף (צורף כנספח ה' 1 להמרצת הפתיחה).
ד. המשיבים פנו למבקשים והציעו להם לרכוש את חלקת המקרקעין בה מתנהלים עסקי ג'יי גז. הם דרשו מחיר גבוה משמעותית מהמחיר היחסי ששילמו לרכישת כל החלקה.
כמו כן, המשיבים נכנסו לנעלי גב ים בתיק ההוצל"פ ופעלו לפינוייה של ג'יי גז.
בהמשך הושגה הסכמה בין הצדדים, לפיה חלק מהחלקה, בגודל 18 מ"ר, עליו יושבת ג'יי גז, יימכר לה תמורת 80,000 ₪.
המבקשים העבירו למשיבים סך 30,000 ₪, הפקידו סך 50,000 ₪ בידי עוה"ד שלהם דאז, עו"ד גיל לנדאו והמתינו לאישורי המיסים ולחתימה על הסכם מפורט, על מנת להעביר הסכום למשיבים ולרשום זכויותיהם.
ה. התנהל מו"מ לעניין ניסוח הסכם סופי "למרות שהמסמך שנחתם (נספח ד') הוא הסכם מחייב...".
לתדהמת המבקשים, טיוטת ההסכם שנשלחה להם, מנוגדת למוסכם ולהוראות הדין. בטיוטה לא נזכרה המקדמה, לא צוין השטח שנמכר, לא צורף תשריט, ניתנה אורכה של שנה להמצאת אישורי מיסים ורשויות, כל המיסים הושתו על המבקשים ולא הייתה התייחסות לזכויות המעבר בחלקה, לפי המצב הקיים.
ו. המבקשים פנו לב"כ המשיבים כדי לשנות את הסעיפים הנ"ל "ובעיקר בדרישה להגדרת השטח הנמכר" אך פניהם הושבו ריקם, הוא לא הסכים לשנות דבר ואף חידש את הליכי הפינוי. אלו עוכבו בסופו של דבר, אך המשיבים הודיעו כי אינם מעוניינים למכור את השטח או מקצתו.
ז. בחודש יוני 2009, לאחר שכלו המאמצים לקדם הסכם מכר, פנתה ג'יי גז למשיבים בדרישה בכתב לחתום על הסכם המשקף את הסכמות הצדדים. פנייתה לא נענתה.
ח. במהלך חודש אוגוסט 2009, הציע בנו של מבקש מס' 3 למשיבים, לרכוש מהם שליש מהשטח שרכשו, תוך התניה שהמבנים שנבנו בשטח יישארו בבעלות מי שבנה אותם וכי הסכמה זו, תשתקף בחלוקה בעין שתבוצע בעתיד. המבקשים המתינו לקידום המו"מ במסגרת הצעה זו, אך התברר להם שמשיבים 2 ו-3 "מטרפדים כל ניסיון להתקדמות במכר".
לפיכך נאלצו להגיש המרצת פתיחה זו.

18. מטעם המשיבים הוגש תצהירו של משיב מס' 2, רמי כהן
. בתצהירו טען כדלקמן:

א. הוא ומשיב 3, יעקב בן הרוש [להלן: בן הרוש], רכשו ביום 29.10.09 (צ"ל 07, הערה שלי – ח.ה) את החלקה מגב ים, זאת לאחר שהתברר להם כי החברות שבבעלותם, משיבות 1 ו-4, פלשו לחלקה.
הם רכשו את מלוא החלקה, כולל המקרקעין אליהם פלשה ג'יי גז, עקב התעקשותה של גב ים למכור את החלקה בשלמותה.
ב. אין ולא הייתה עליהם שום חובה למכור לגי'י גז או למבקשים, חלק כלשהו מהחלקה. לא הייתה שום הסכמה בין הצדדים, בכתב או בע"פ, לרכוש במשותף את החלקה ולא נחתם ביניהם הסכם שיתוף כלשהו. גם לאחר שנודע למבקשים, שהוא ובן הרוש מתעתדים לרכוש את החלקה מגב ים, הם לא פנו אליהם בהצעה לרכוש את השטח במשותף. בין המשיבים לבין גב ים התנהל מו"מ ממושך.
ג. רק 3 ימים לאחר שהמשיבים רכשו את החלקה מגב ים, פנו אליהם המבקשים בבקשה לרכוש חלק מהחלקה. ביום 1.11.07 נערכה פגישה על מנת לדון באפשרות למכור חלק מהמקרקעין למבקשים. פרוטוקול הישיבה נרשם בידי נציגת ג'יי גז (המסמך ב' 1). מסמך זה וודאי איננו הסכם מחייב. איש מהצדדים גם לא דיווח על העסקה לרשות מיסוי מקרקעין.
ד. להמרצת הפתיחה צורפו מסמכים נוספים תחת הכותרת מסמך ב'. "מדובר בתרמית מצד המבקשים... המסמכים מעולם לא הוצגו בפני
י או בפני
מי מהמשיבים" עד למסירת ההמרצה דנן.
כך גם לגבי מסמך ה'1 להמרצת הפתיחה (הסכם שיתוף), שלא הוצג להם מעולם וכמובן שהאמור בו לא הוסכם.
ה. לאחר המפגש מיום 1.11.07, לא עשו המבקשים דבר כדי לקדם את רכישת החלק מהחלקה. המשיבים פעלו לפינויים וביום 8.6.08 או בסמוך לכך, התייצבו מעקלים מטעם חברת גב ים לצורך פינוי ג'יי גז מהחלקה.
ו. רק לאחר שהמבקשים ראו כי המשיבים נחושים לפנותם מהחלקה, פנו אליהם בבקשה לעכב את הפינוי, סוכם שג'יי גז תשלם סך 30,000 ₪, לצורך עיכוב הפינוי ונחתם המסמך מיום 10.6.08 (מסמך ד').
במעמד ביצוע התשלום העלה אוברלנדר את עניין רכישת המקרקעין וסוכם כי הסך 30,000 ₪ יהווה מקדמה על חשבון הסכם המכר שייחתם עם אוברלנדר ורעייתו. עוד הוסכם שהליכי הפינוי יעוכבו עד ה-15.7.08 וכי אם לא ייחתם הסכם מכר, הסך 30,000 ₪ יחולט.
לאחר שהוא ובן הרוש חתמו על המסמך (מסמך ד' המודפס), הוסיף עליו סער בזק
בכתב ידו, שהיתרה בסך 50,000 ₪ תשולם עד 15.7.08. הם לא אישרו בחתימתם תוספת זו. סכום זה גם לא הופקד בידיו או בידי בן הרוש. המבקשים אף לא המציאו שום תימוכין לטענתם שהסכום הופקד אצל עו"ד גיל לנדאו.
ז. לאחר החתימה על מסמך ד', הם ניסו לנהל מו"מ, על מנת להגיע לנוסח מוסכם של הסכם מכר, אך בשל סחבת מצד אוברלנדר ורעייתו ובשל חילוקי דעות, לא נחתם הסכם.
הצדדים היו חלוקים בנקודות הבאות: הקונים ביקשו לרכוש שטח של 18 מ"ר מתוך החלקה ואילו הם לא הסכימו לכך, שכן השטח אליו פלשה ג'יי גז הינו בגודל 79 מ"ר.
הקונים דרשו שהמוכרים ימסרו המחאה אישית ע"ס 50,000 ₪ להבטחת רישום הזכויות והם, המוכרים, לא הסכימו.
המוכרים דרשו כי תשלומי המיסים החלים על העיסקה יחולו על הקונים ואלו לא הסכימו.
הקונים לא הסכימו ליתן ערבות בנקאית בסך 40,000 ₪ להבטחת תשלום המיסים.
הקונים דרשו זכות מעבר בחלקה והמוכרים לא הסכימו לכך.
המוכרים דרשו שג'יי גז תפרק את השער שלה, שבנוי בתחום החלקה והקונים לא הסכימו.
ח. המבקשים ניסו בעורמה להחתים את המשיבים על נספח להסכם מכר (נספח ו' לכתב התשובה, עמוד נוסף בנספח ד' להמרצת הפתיחה, לא מסומן), אך מסמך זה לא נחתם.
ט. ביום 15.10.08, לאחר שהתברר למוכרים כי לקונים אין כוונה אמיתית לחתום על הסכם מכר, הודיעו המשיבים לב"כ המבקש על המשך הליכי הפינוי (במכתב, נספח ח').
בעקבות המכתב ופניית ב"כ אוברלנדר עוכבו הליכי ההוצל"פ, אך הקונים שוב נמנעו מלחתום על הסכם מכר. לפיכך הם הודיעו להם שהליכי הפינוי יימשכו.
לבקשת אוברלנדר מיום 11.1.09, הועברה אליו טיוטת הסכם מכר וסוכמה פגישה. הפגישה לא נערכה עקב התחמקותו והצדדים לא הגיעו להסכמה.
נשלחו תכתובות דואר אלקטרוני (נספחים יא1 – יא 5 כמפורט לעיל).
י. המבקשים "המשיכו בהתנהגותם הפסולה ובניסיונותיהם ליצור לחץ מקביל על המשיבים, תוך ניסיון לשכנעם לחתם על הסכם בתנאיהם שלהם". ביום 19.1.09 קרתה תקרית קולנית בין בנו של מבקש 2 לבין פקידה במשרד המשיבים ולאחר מכן, בין מבקש 2 לבינה. בעקבות איום שהשמיע כלפיה מבקש 2, אף הוזמנה משטרה.
יא. בעקבות זאת, ביום 1.2.09 הודיע ב"כ המשיבים לב"כ המבקשים, שעקב אי ההבנות והתנהגותם האלימה של המבקשים, המשיבים אינם מעוניינים למכור להם את החלק במקרקעין. הם אינם חייבים למכור למבקשים חלק כלשהו ובדין הפסיקו בסופו של דבר את המו"מ, שלא צלח.

טענות הצדדים
19. בהמרצת הפתיחה טענו המבקשים כך:

א. ביום 1.11.07 הם סיכמו עם המשיבים על הקמת שותפות אד-הוק לשם ניהול מו"מ מול גב ים ורכישת השטח ממנה, אך המשיבים הפרו את ההסכם ובחוסר תום לב קנו בעצמם את החלקה.
ב. לאחר מכן הושגה פשרה, לפיה המשיבים ימכרו להם שטח שגודלו כ-18 מ"ר מתוך החלקה, תמורת 80,000 ₪ (מדובר בכ-2% משטח החלקה, במחיר מופקע ששיעורו כ-25% מעסקת גב ים). הראיה, נספח ד' להמרצת הפתיחה.
ג. המשיבים קיבלו סך 30,000 ₪ ואת היתרה בסך 50,000 ₪, המבקשים הפקידו בנאמנות אצל בא כוחם דאז, עו"ד גיל לנדאו ובכך עמדו בדרישות ההסכם. או אז שקד ב"כ המשיבים על הכנת טיוטת הסכם מכר, אף שלכאורה נספח ד' הינו הסכם מחייב לכל דבר ועניין.
ד. טיוטת הסכם המכר שנשלחה אליהם מנוגדת להבנות שהושגו ואף להוראות הדין. כך למשל, לא הוזכרה המקדמה ששילמו; לא צוין השטח וגבולותיו; לא צורף תשריט; נקבע כי כל המיסים החלים על העסקה, לרבות אלו של המוכרים, יחולו על הקונים; וגם לא הייתה התייחסות לזכויות המעבר בחלקה, בהתאם למצב דהיום. דרישותיהם לתיקון נוסח ההסכם נדחו.
ה. בהמשך הציעו למשיבים לרכוש שליש מהחלקה ושכל המבנים שנבנו יישארו בבעלות בוניהם, אך גם עסקה זו טורפדה על ידי משיבים 2 ו-3.
ו. כיום עומדים המבקשים בפני
הליך פלילי כיוון שאין ביכולתם להסדיר את רישוי העסק, בלא שיושג פתרון סוגיית הבעלות.
ז. בין הצדדים נכרת הסכם מחייב, שיש לאוכפו. לחלופין, יש לקבוע כי המשיבים נהגו בחוסר תום לב בשלב המו"מ ובשל כך הם מנועים מלטעון נגד תקפות ההסכם.
בין היתר, נטען כי העלאת הצעות חדשות ובלתי סבירות, תוך דחיית הצעות סבירות שהציעו המבקשים במסגרת מו"מ, מהווה חוסר תום לב.
הוא הדין לגבי נסיגה מהסכמות שהושגו, פרישה ממו"מ בשלב מתקדם ו/או ניהול מו"מ ללא כוונה להתקשר בסיומו בחוזה מחייב – כל אלה מהווים חוסר תום לב במו"מ.

20. המשיבים טענו בכתב התשובה כך:

א. לא נכרת הסכם. כל עוד לא התגבשו פרטי העסקה, לא מוטלת עליהם כל חובה למכור את השטח לג''יי גז.
ב. מעולם לא הושגה הסכמה, בכתב או בע"פ, בינם לבין המבקשים בדבר רכישת השטח במשותף.
המשיבים הפנו לבקשה בהולה לעיכוב הליכי הפינוי מיום 16.10.07, שהוגשה ע"י ג'יי גז בלשכת ההוצל"פ בת"א. בסעיף 19 לבקשה נטען, כי גב' יהודית ריזמן, נציגת ג'יי גז, התייצבה ביום 10.10.07 במשרדי גב ים במטרה לדון באפשרות רכישת השטח, או אז התחוור לה כי משיבה 1 עומדת לרכוש את השטח בעצמה. ג'יי גז מודה אפוא, בהודאת בעל דין, כי עד ל-10.10.07 לא הייתה לה ידיעה כי מי מהמשיבים עומד/ים לרכוש את החלקה, כשבועיים וחצי לאחר מכן. המשיבים מוסיפים וטוענים בהקשר זה, כי גם לאחר שנודע למבקשים שהם עומדים לקנות את החלקה, הם לא עשו מאומה בכדי לחבור עימם לשולחן המו"מ.
ג. רק כשלושה ימים לאחר שהם רכשו את החלקה, פנו אליהם המבקשים, לדון באפשרות רכישת חלק מהחלקה.
ב-1.11.07 נערכה ישיבה, בסיומה חתמו הצדדים על פרוטוקול.
הפרוטוקול ודאי איננו הסכם מחייב. שאר המסמכים שצורפו כנספחי ב' להמרצת הפתיחה אינם מסמכים שנערכו בידיעתם. כך גם הסכם השיתוף, נספח ה' 1 להמרצת הפתיחה.
ד. המשיבים חוזרים על טענות רמי כהן
בתצהירו לעניין אי ההסכמות בין הצדדים. הצדדים לא הגיעו להסכם ונותרו ביניהם מחלוקות בלתי ניתנות ליישוב.
ה. המשיבים העבירו למבקשים מסמך טיוטה מיום 10.6.08, שתוקפו פג ב-15.7.08 וגם הוא, כמו הפרוטוקול, איננו יכול להוות הסכם מחייב כיוון שנכתב עליו, ברחל בתך הקטנה: "טיוטה שאינה בגדר הצעה לקיבול" וכן "לצורכי מו"מ בלבד".
ו. המבקשים ניסו להחתים את המשיבים בעורמה על מסמך נוסף, אשר נחזה להיות נספח להסכם המכר. המשיבים עלו על כך ולכן ההסכם שהוצג אינו חתום (צורף לנספח ד' להמרצת הפתיחה).
ז. המשיבים מכחישים כי התנהלו בחוסר תום לב. העדר הסכמה על תנאים מהותיים והתנהלות המבקשים, התחמקות וכוחניות (תקרית אלימות מילולית) הם שטרפדו את ההסכם.
אין עליהם חובה לנהל עם המבקשים מו"מ לנצח. זכותם המלאה לפרוש משולחן המו"מ משיקולים ענייניים.

21. בסיכומים שהוגשו מטעם המבקשים נטען, בנוסף לאמור לעיל, כך:

א. מסכימים לדחיית התביעה נגד משיבות 1 ו-4, שצורפו לשם זהירות.
ב. העובדה שהמשיבים רכשו את הנכס עוד באוקטובר 2007 איננה שוללת את טענת המבקשים שהמשיבים הטעו אותם עובר לחתימה על נספח ב'1 והציגו מצג, כאילו מדובר ברכישה משותפת של החלקה מגב ים. עם זאת, בהמשך פעלו הצדדים בידיעה שהמשיבים רכשו את החלקה מגב ים והמשיכו בביצוע עסקת המכר "ולכן אין חשיבות גדולה למו"מ המקדים" וכן "אין חשיבות לשאלה האם הייתה או לא הייתה הסכמה לרכישה משותפת...".
ג. העובדה שהמשיבים נטלו את המקדמה בסך 30,000 ₪ עבור החלק שהמבקשים ביקשו לרכוש, מלמדת כי המחלוקות עד אותו שלב נפתרו והוסכם על סכום העסקה, 80,000 ₪, כפי שעולה מטיוטות ההסכם. המשיבים הפקידו את יתרת הסכום אצל בא כוחם והצהירו כי בכל שלב ישלמו סכום זה. ההסכמה הייתה על עסקת נטו, מבלי שנרשמו תנאים חריגים בכתב. לכן הוספת התנאים לפיהם המיסים חלים על המבקשים, בניגוד לדין, נעשתה בחוסר תום לב. גם זכות המעבר בחלקה לא הייתה במחלוקת והמבקשים לא התנגדו להזזת שער הכניסה לחלקתם.
ד. המשיבים מנועים מלטעון נגד התוספת בכתב יד במסמך ד' ונגד נספחים ב' ו-ה', נוכח ההסכמה הדיונית לפיה נמנעו מלחקור את עדי המבקשים.
ה. יש לראות בטיוטת ההסכם ששלחו המשיבים כהצעה ובהסכמת המבקשים, למעט התניות לגבי תשלום המסים והותרת זכויות המעבר בעינם, כקיבול לכל דבר ועניין.
ו. נספח ד' משלים את נספח א' (כפי הנראה הכוונה לנספח ב', שכן נספח א' הינו כתבי בי- דין והחלטות בתובענה לפינוי ג'יי גז), שכן שם צויין הסכום לתשלום.
הזכות לפרישה מהמו"מ מחייבת החזרת המקדמה וזה לא נעשה. התנאים המהותיים הוסכמו והשאלות השנויות במחלוקת ניתנות להכרעה על ידי ביהמ"ש.
ז. לחלופין, למשיבים אין זכות לסלקם מהחלקה. גם אם יקבע שלא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, עדיין יהיה על המשיבים "להוכיח את עדיפות זכויותיהם על זכויות המבקשת בהליך משפט נפרד שעניינו מעמד הצדדים במקרקעין, בניה ונטיעה במקרקעי הזולת וכד'".

22. בסיכומים מטעם המשיבים, הם טענו כדלקמן:

א. שיהוי בהגשת התובענה.
ב. הרחבת חזית אסורה.
ג. נספחי ב', פרט לנספח ב' 1 החתום, הם מסמכים שאינם קשורים למשיבים ומדובר בניסיון הטעיה מטעם המבקשים.
נספח ד' נחתם לצורך עיכוב הליכי הוצל"פ. הסיפא בכתב יד הוספה מבלי שהם הסכימו או חתמו עליה. גם נספח ה'1 "הסכם שיתוף במקרקעין" לא הוצג בפני
הם מעולם. טיוטת ההסכם (נספח ה') איננה בבחינת הצעה, כפי שגם נכתב על גביה.
ד. אין ליתן למסמכים הבלתי חתומים משקל ראייתי, שכן המבקשים, שנטל השכנוע בדבר האותנטיות של המסמכים ובאשר להסכמת המשיבים לאמור בהם, מוטל עליהם, לא הרימו אותו וגם לא פירטו "ברחל בתך הקטנה" מדוע המסמכים אינם חתומים וחלקם אף אינם נושאים תאריך.
ה. לאחר חתימת מסמך ב'1 נעלמו המבקשים ולא עשו דבר כדי לקדם את עסקת המכר. לכן לא הייתה התקדמות והמשיבים גמרו אומר לפנות את ג'יי גז מהחלקה. פעולות המשיבים לפינוי המבקשים כבר בשלב מסמך ב' 1, מלמדות על כך שלא היתה הסכמה לבצע עסקת מכירה עם המבקשים או מי מהם. נספח ד' נחתם לצורך עיכוב הליכי ההוצל"פ. לכן גם תנאי הפיצוי - חילוט היה חד צדדי והוטל רק על המבקשים. לא הייתה שום הסכמה לחתימת הסכם עפ"י התנאים שסוכמו עד אז, שכן לא היו שום תנאים מוסכמים.
ו. התוספת בכתב יד בנספח ד' הוספה שלא בהסכמתם. לא הייתה הסכמה לגבי מחיר סופי והמשיבים גם לא הוכיחו הפקדת סך 50,000 ₪ אצל עו"ד גיל לנדאו (לא המציאו אסמכתא לכך).
ז. בין הצדדים התגלעו מחלוקות מהותיות. בין השאר, אי הסכמה לכך שהמיסים יחולו על המבקשים; אי הסכמת המבקשים ליתן ערבות בנקאית לתשלום המיסים; הזזת השער; זכות מעבר בחלקה.
שום עסקה לא דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין.
ח. החלפת הטיוטות וההתכתבות בין הצדדים מלמדת כי היה ברור לשני הצדדים כי לא קיים הסכם מחייב וכי נספחים ב' 1 ו-ד' אינם הסכם מחייב. בסופו של דבר, לא נחתם הסכם מכר מחייב והמו"מ נקטע בשל התנהלות המבקשים.

דיון
23. פירטתי בהרחבה את שנכתב בהמרצת הפתיחה ובתצהיר הנלווה, כיוון שזו מסגרת הדיון בפני
.
המשיבים התנגדו להרחבת חזית, לפיכך אין מקום לדון בטענה המפורטת בסעיף 22 ז, לעיל.
למעלה מן הנדרש אציין, כי כבר ניתן צו לפינוי ג'יי גז מהחלקה וכל טענה שהייתה למבקשים נגד צו הפינוי, היה עליהם לטעון בדיון שהתנהל בעניין זה. התנגדותם לביצוע הפינוי נדחתה כאמור. המשיבים נכנסו בנעלי גב ים והינם חליפיה לעניין ביצוע פסה"ד, כפי שאכן נקבע, כשהמשיבים המשיכו לפעול בתיק ההוצל"פ שנפתח בשעתו על ידי גב ים.

24. בתצהיר מטעם המבקשים, שם היה מקום לפרט טענות עובדתיות, אין זכר לנספחי ב'. כזכור, המצהיר הזכיר רק מסמך שנחתם על נייר פירמה של "אל–רם גנרטורים בע"מ" בלבד (נספח ב' 1). המסמכים המצורפים הנוספים, שנכתבו על גבי נייר של "בנק הפועלים", לא נזכרו כלל בתצהיר ולא הובהר מתי נכתבו ומי כתב אותם. גם לאחר שמסמכים אלו הוכחשו על ידי המצהיר מטעם המשיבים, לא הייתה אליהם שום התייחסות מטעם המבקשים.
לפיכך, יש מקום להתעלם משאר נספחי ב', שאף אינם חתומים על ידי מי מהצדדים.
עוד אציין כי הנטל להוכיח מוטל על המבקשים, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". טענתם לפיה "אם אין בידי המשיבים דרך לסתור במסמכים נגדיים" את נספחי ב'1 ו-ה' (הסכם השיתוף) ומרגע שויתרו על חקירה בתיק, יש ליתן למסמכים אלו משקל עודף, אינה נכונה. על המבקשים היה להוכיח כי למסמכים שאינם חתומים בידי מי מהצדדים, יש תוקף משפטי מחייב את המשיבים והם לא הוכיחו זאת. בתצהיר אין פירוט ואין זכר גם לנסיבות הכנת הסכם השיתוף במקרקעין (בנספחי ה').
בהמשך אתייחס עוד להסכם השיתוף במקרקעין, המוכחש (בנספחי ה').

25. בחינת מסמך ב' 1 שנחתם על ידי הצדדים, מלמדת כי אין בו שום תנאי הנדרש על מנת שניתן יהיה לראותו כהסכם מחייב כלשהו בין הצדדים. חסרים בו סממנים המלמדים על גמירות דעת ומסויימות. לא ברור מי מוכר, איזה חלק מהחלקה, מה המחיר, מהם תנאי התשלום, מהו מועד המסירה וכיוצ"ב. למעשה, פרט לאמירה ש"ההסכם תקף לאחר ביצוע התשלום בפועל" אין בו ולו ראשית ראיה להסכמה כלשהי בין הצדדים באשר לעסקת מכר מקרקעין. המסמך חסר פרטים מהותיים, בלעדיהם לא יכולה להיכרת עסקת מכר במקרקעין.
די בכך כדי לדחות את הסעד הראשון המבוקש, כמפורט בסעיף 1.א לעיל.
26. עם זאת, אתייחס גם לטענה שהועלתה בהמרצת הפתיחה גופא ובטעוני המבקשים, לפיה נספח ד' הינו הסכם מחייב את הצדדים.
נספח ד', המאוחר ב-7 חודשים מנספח ב' 1, ודאי שאיננו משלים אותו. גם בצירופם של שני המסמכים יחד לא ניתן לראות הסכם מחייב. נספח ד', אף אם אקבל את התוספת בכתב יד, חסר פרטים מהותיים והוא מפנה להסכם שיכרת בעתיד, אם בכלל.
גם שום עסקה במקרקעין, לא דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין על אף שלטענת המבקשים היה הסכם מחייב בין הצדדים, שכביכול מהווה עסקה.

בע"א 8430/06 שבתאי נ' ספני (ניתן ביום 3.11.08) כתב השופט דנציגר:
"יסוד גמירת הדעת איננו נבחן על פי תחושותיהם הסובייקטיביות של הצדדים והוא נלמד על פי מבחן חיצוני של הצהרה ולא על פי מבחן פנימי של כוונה. טענה כאמור של בעל דין תשקל במכלול השיקולים שעורך בית המשפט בבואו לבחון האם השתכלל המסמך לכדי חוזה מחייב, אולם היא איננה בעלת משקל מכריע וסופי והיא נבחנת על רקע הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. באופן דומה בוחן בית המשפט האם מתקיים יסוד המסוימות לשם השתכללותו של מסמך מסוים לכדי חוזה מחייב על פי מה שנכתב באותו מסמך. כך לדוגמא, קבע בית משפט זה בעבר כי הצעה עולה כדי הצעה מסוימת במידה והיא "מלאה ומדוייקת במידה מספקת עד שניתן יהיה לראות באמור בה עם קיבולה, חוזה מלא ובר-ביצוע, ללא צורך במשא-ומתן משלים נוסף" [ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנציגר פ"ד ל(2) 260, 269 (1976); ראו גם: שלו לעיל בעמוד 175], מבחן אשר מחיל אמות מידה אובייקטיביות לשם בחינת התקיימותו של יסוד המסוימות."

27. גרסת המשיבים לפיה נספח ד' נעשה לצורך עיכוב הליכי הפינוי, סבירה ומתיישבת עם העובדה כי אכן באותה תקופה התנהל הליך פינוי ובמסמך צוין במפורש, כי הליכי ההוצל"פ יעוכבו עד 15.7.08. אם כטענת המבקשים, ההסכם נכרת עוד במועד נספח ב' 1 (1.11.07), מדוע היה צורך בהסכמה מאוחרת זו ולא פעלו לחתום על הסכם מכר מלא ומפורט או על מסמך שישקף את מלוא הסכמות הצדדים כבר בשלב זה?!

28. בין שנספח ד' נעשה במסגרת מו"מ לעיכוב הליכי הוצל"פ ובין שגם החלק שהוסף לו בכתב יד הוסכם, עדיין נספח ד' איננו עונה על דרישת הכתב בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין ואיננו מלמד על הסכמה מוגמרת לעסקת המכר.
נספח ד' חסר פרטים מהותיים. אין בו אפילו ציון גודלו של החלק הנמכר וזיהויו, מועד מסירה, מועדי תשלום. מחילוקי הדעות שהתגלעו בהמשך, ברי כי תנאים מהותיים לא היו מוסכמים וכי אין מדובר בתנאים מוסכמים שלא נרשמו במסמך, רק בהיסח הדעת. הצדדים התכוונו לחתום בהמשך על הסכם והאפשרות שזה לא ייכרת, אף היא עמדה לנגד עיניהם בעת עריכת נספח ד'. תנאים מהותיים היו ונותרו במחלוקת. הצדדים הביעו את דעתם במפורש כי בכוונתם להמתין לכריתתו של חוזה פורמאלי, אשר יחייב את הצדדים.
גם משלוח טיוטה לצורך מו"מ, לאחר החתימה על נספח ד' ואי דיווח לרשויות המס, מלמדים כי לא היה באותו מועד הסכם מחייב, לא היו תנאים מלאים מוסכמים, הצדדים טרם התחייבו בהסכם ונדרש מו"מ נוסף לצורך גיבוש העסקה.
ראו לעניין זה: דברי השופט פוגלמן בע"א 7193/08 מנחם עדני נ' מרדכי דוד (ניתן ביום 18.7.10) "כדי שזכרון דברים ייחשב להסכם מחייב, עליו להעיד על גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה ולהיות מסוים די צורכו". לדעת השופט עמית (שנותר בדעת מיעוט), ניתן היה לראות בזיכרון הדברים הסכם מחייב, כיוון ששם מדובר היה בתנאים שניתן להשלימם עפ"י הנוהג, אך לא כך בענייננו. זיכרון הדברים חסר תנאים מהותיים וכפי שאפרט, אין מדובר בהשלמות עפ"י נוהג, אלא בתנאים הנתונים לשיקול דעת הצדדים ולהסכמתם החופשית.

ועוד אביא מדברי השופט פוגלמן בפרשת עדני:
"לעניין יסוד המסוימות, כמו גם לעניין דרישת הכתב הכרוכה בה בעסקאות מקרקעין, נפסק בעבר כי נדרש שהפרטים החיוניים והמהותיים בעסקה יהיו מוסכמים וכתובים. פרטים אלה "כוללים... דברים הכרחיים, כגון: שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, המחיר, זמני התשלום, הוצאות ומסים, אם אין הוראה אחרת עליהם בחוק..." (ע"א 649/73) קפולסקי נ' גני גולן בע"מ, פ"ד כח(2) 291, 296 (1974)). דרישה זאת נובעת מן התפיסה הבסיסית שאין חוזה יכול להתגבש אלא כאשר הצדדים מסכימים על מסגרתו ועל העניינים החיוניים והמהותיים שבו (להרחבה, ראו: פרידמן וכהן, בעמ' 267-268)."

29. עתה יש לבחון אם נוכח המו"מ וההבנות שהושגו לטענת המבקשים, לבר המסמכים החתומים והחובה לנהוג בתום לב, המשיבים מנועים מלטעון כי לא נכרת ביניהם הסכם מחייב.
כמו כן אתייחס לטענה כי הטיוטה היוותה הצעה, שלאחר שהמבקשים קיבלו אותה הפכה להסכם מחייב, ממנו מנועים המשיבים להסתייג ולסגת.

ספק רב אם ניתן לראות בטיוטה הצעה מחייבת, כאשר צוין עליה במפורש ובהדגשה כי מדובר בטיוטה לצורך מו"מ בלבד. ובעיקר והיא הנותנת, מקום שהמבקשים אינם מקבלים את מלוא התנאים שבטיוטה. לכן ודאי שלא ניתן לומר כי היה קיבול וכי נכרת הסכם מחייב שניתן לאוכפו!
אף בסיכומיהם, כמפורט לעיל, טוענים המבקשים כי הם אינם מקבלים את הטיוטה כפי שהיא ומבקשים שביהמ"ש יתערב וישנה את תנאיה!

30. לא ניתן לומר כי המשיבים מתכחשים בחוסר תום לב, להסכמות שהיו בין הצדדים. המבקשים לא הוכיחו כי נוסח הטיוטה מנוגד להסכמות קודמות שהושגו בין הצדדים.

בנוסף על כך, לצורך הכרעה בתיק זה, אין צורך לדון במלוא אי ההסכמות שנותרו בין הצדדים, כמפורט בתצהיר רמי כהן
, לרבות בשאלה אם העלאת תנאים לפיהם הסכום לתשלום יהא נטו וכי מלוא המיסים יחולו על הקונים, נעשתה בחוסר תום לב - שכן די באי הסכמה מהותית אחת שנותרה בין הצדדים, כדי ללמד שלא היה ואין בין הצדדים מפגש רצונות, המלמד על קיומו של חוזה מחייב, או קביעה אחרת שיהא בה לכפות על המשיבים למכור את החלק למבקשים.

הטענה בסיכומים, כאילו המבקשים הסכימו לשינוי מיקום השער ורק העלו ספיקות לגבי הגיון הדרישה, אינה עולה בקנה אחד עם שאר המסמכים שהוגשו (ראו סעיף 15 לעיל, והמייל מיום 13.1.09). טענה זו גם לא נזכרה בתצהיר המבקשים והיא נטענה לראשונה בסיכומים.

כמו כן, בין הצדדים לא הייתה ואף כיום אין הסכמה, לגבי זכות מעבר בחלקה. בתצהיר מטעם המבקשים אין טענה או פירוט באשר להסכמה כזו.
דווקא הסכם השיתוף (נספחי ה') אליו הפנה ב"כ המבקשים בסיכומים, כתומך כביכול בטענתם כי דרישתם לזכות מעבר הייתה מוסכמת, מלמד ההיפך מכך! בהסכם השיתוף (משנת 2006!) דובר על חלוקה, כשלכל הבעלים תהיה "זכות בעלות, חזקה ושימוש ייחודית ובלעדית בחלק מהחלקה..." (ההדגשה בקו אינה במקור).

המסמכים שהוגשו מלמדים כי המשיבים לא התחייבו מעולם ליתן למבקשים זכות מעבר בחלקה או לאפשר להם השארת השער שלהם במיקומו הנוכחי, מחוץ לחלק שביקשו המבקשים לרכוש.

המבקשים מאידך גיסא, לא היו ואינם מוכנים לחתום על הסכם שאיננו מאפשר להם זאת. כזכור, הם מבקשים שביהמ"ש יקבע כי לזכותם זכות מעבר בחלקה.
ביהמ"ש איננו אמור לכפות על צד להסכים לתנאי שאיננו מוסכם, דבר הפוגע בעיקרון חופש ההתקשרות בחוזים. במסגרתו, הצדדים רשאים לעצב את תוכן החוזה כרצונם ואף לפרוש ממו"מ לקראת כריתת חוזה, אם יראו זאת לנכון.
אין מדובר באי הסכמות הניתנות להשלמה על פי הוראות הדין או על פי נוהג.
לעניין זה נאמר בפרשת עדני הנ"ל:
"השלמה כאמור לא תיעשה כאשר בין הצדדים קיימת אי- הסכמה מפורשת או משתמעת לגבי אותם פרטים חסרים".

31. לאורך כל הדרך, המועד לגיבוש ההסכם היה מותנה ומוגבל בזמן.
המשיבים כפרו בכך שהמבקשים הפקידו לטובתם סך 50,000 ₪ אצל בא כוחם דאז, עו"ד גיל. שום מסמך לא הוצג בעניין זה. בצירוף לכתב התשובה צורף אישור על פתיחת פיקדון ע"י בא כוחם דהיום של המבקשים, כשהמועד הנקוב בו הינו שבועיים לאחר שהוגשה המרצת הפתיחה.
גם אם הפקידו המבקשים את הסך אצל בא כוחם במועד הרלבנטי (לפני ה- 15.7.08), הרי שבהיעדר הסכם חתום מחייב, בהיעדר הסכמה על נוסח הסכם מחייב, נוכח הזמן הרב שלאורכו התנהל המו"מ, שלא התגבש להסכם וגם לנוכח התנהגות המבקשים, לא ניתן לקבוע כי המשיבים נהגו בחוסר תום לב משהודיעו למבקשים כי אינם מעוניינים עוד למכור להם חלק מהחלקה.
המשיבים אינם חייבים וביהמ"ש לא רשאי לחייבם להיענות להצעות חדשות מטעם קונים/המבקשים, הצעות שפורטו בתצהיר אוברלנדר.
צודקים המשיבים בטענתם כי לא הייתה עליהם כל חובה לנהל עם המבקשים מו"מ לנצח. משלא הגיעו הצדדים להסכמות במשך תקופה ארוכה ונותרו מחלוקות מהותיות על כנן, רשאים היו להודיע על פרישתם מהמו"מ.

32. לא ניתן לומר שהצדדים היו קרובים לכריתת הסכם מחייב וכי חוסר תום לב מצד המשיבים גרם לכך שבסופו של דבר, לא נכרת הסכם.
כאמור, בין הצדדים נותרו מחלוקות מהותיות שלא הוסכמו. הפסקת המו"מ בעקבות זאת, אין בה משום התנהלות בחוסר תום לב.
כפיית בימ"ש על צד לקבל תנאים שמעמיד הצד האחר ושאינם מוסכמים, בפרט כשמדובר בתנאים שאין כלל ברור לגביהם, תהא בבחינת התערבות בלתי ראויה בחופש ההתקשרות הנתון לצדדים.

33. לפיכך, יש מקום לדחות את הסעדים א, ב ו-ד. משאלו נדחו, אין בסיס לסעד ג דלעיל.
המבקשים בסיכומיהם העלו טענה חדשה נוספת, לפיה הם שומרים לעצמם את הזכות לתבוע פיצוי מוסכם לפי טיוטת ההסכם הבלתי חתומה או עפ"י חוק החוזים (תרופות). מאחר ונקבע כי המשיבים לא הפרו הסכם ולא נהגו עימם בחוסר תום לב במסגרת מו"מ לקראת כריתתו של הסכם מחייב, וודאי שאין מקום להיעתר לבקשה זו, מעבר לכך שהינה חורגת מכתבי הטענות.

התוצאה
34. המרצת הפתיחה נדחית.
בשים לב לאופן ניהול ההליך ובהתחשב בכך שהמשיבים חילטו סך 30,000 ₪ שהפקידו המבקשים, ישלמו המבקשים הוצאות ושכ"ט בסך 7,000 ₪ (כולל מע"מ).

ניתן היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
בית המשפט המחוזי בחיפה
ה"פ 21598-10-09 ג'יי. גז בע"מ
ואח'
נ' אל- רם גנרטורים בע"מ
ואח'
1 מתוך 17








הפ בית משפט מחוזי 21598-10/09 ג'יי. גז בע"מ, יוסף אוברלנדר, סער בזק נ' אל- רם גנרטורים בע"מ, רמי כהן, יעקב בן הרוש ואח' (פורסם ב-ֽ 25/10/2010)