פסקי דין על חברת חשמל לישראל בע"מ | פסקי דין על עזבון המנוח עבד מוחמד קאסם | פסקי דין על זילברשטיין גדעון | פסקי דין על ישראל סולימאן | פסקי דין על אררט חברה לביטוח | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח |

10351/96 א     31/03/2004




א 10351/96 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' עזבון המנוח עבד מוחמד קאסם, זילברשטיין גדעון, ישראל סולימאן, אררט חברה לביטוח בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

א 010351/96
בית משפט השלום חיפה
31/03/2004
תאריך:
כב' השופט ש. לבנוני

בפני
:
חברת חשמל לישראל בע"מ

בעניין:
תובעת
ש.לוי

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד-
1. עזבון המנוח עבד מוחמד קאסם

2. זילברשטיין גדעון

3. ישראל סולימאן

4. אררט חברה לביטוח בע"מ

5. מגדל חברה לביטוח בע"מ
נתבעים
1. ח.עאבד

3. יאיר מלצר

4. לביא מיכלין
5. א.הדס ואח'
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
נתוני רקע
1. התובעת (להלן, גם "חברת החשמל") היא הבעלים של עמוד חשמל תעלה שהיה מצוי במגרש הסמוך לרח' גרינבוים 54 בחיפה. הנתבע 1 הוא עזבונו של המנוח עבד מוחמד קאסם (להלן, גם "קאסם") שהיה בעת הרלוונטית קבלן חפירות ונהג ובעלים של רכב שופל שמספרו הרשום הוא 215442 (להלן, גם "הרכב" ו"השופל"). הנתבע 2 (להלן, גם "זילברשטיין") והנתבע 3 (להלן, גם "סולימאן"), הם בעליו המשותף של מגרש ברח' גרינבוים 54 חיפה הנ"ל. שניהם (להלן, גם "הבעלים") העסיקו את קאסם בעבודות חפירה במסגרת הקמת בית מגורים במגרש הנ"ל. הנתבעת 4 (להלן, גם "אררט") היא המבטחת הנטענת של קאסם. הנתבעת 5 (להלן, גם "מגדל") היא המבטחת הנטענת של הבעלים.

2. עפ"י כתב התביעה ניזוק עמוד החשמל של חברת החשמל ביום 31/12/92. נטען כי בזמן שימוש ברכב בעת ביצוע חפירה במגרש ו/או בסמוך לו, פגע קאסם בעמוד חשמל תעלה, הפילו וקרע את כבלי המתח השייכים לתובעת וגרם לה לנזקים. עקב כך הוגשה התובענה בגין נזקים נטענים בסכום של 19,384.80 ₪ נכון ליום 21/2/93, שערכם המשוערך ליום הגשת התביעה עלה לסך של 30,958 ₪.
כל הנתבעים, זולת קאסם, התגוננו בפני
התביעה. ככל שעסקינן בבעלים הם הגישו הודעות צד ג' הן כנגד קאסם והן כנגד אררט ומגדל. במהלך הדיון הוגש כתב תביעה מתוקן, בגדרו צורפה מגדל כנתבעת נוספת.

3. לאחר שהונחו בפני
י כתבי טענות מתוקנים ומקוריים סוכם כי יינתן פס"ד מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות אליהם יהיו רשאים הצדדים לצרף מסמכים כרצונם. סיכומי טענות כאמור הונחו בפני
י, לרבות סיכום טענות מטעם קאסם עצמו.

להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי.

התרחשות האירוע ונסיבותיו
4. משעה שהסכימו ב"כ הצדדים לדרך הדיונית האמורה מצפה הייתי, ראש לכל מחברת החשמל, כי תשכיל לצרף לסיכום טענותיה אותם מסמכים הדרושים לעניין הכרעתי. וכך מצפה הייתי מחברה מסודרת כחברת החשמל כי תצרף לסיכום טענותיה מסמכים אוטנטיים המלמדים על אופן התרחשות האירוע והדרך בה הדברים הגיעו לידיעתה. ואולם חברת החשמל כשלה בכך. לא הונח בפני
י כל דו"ח פעולה, תרשומת אירוע, יומן עבודה או מכתבי דרישה והתראה מהם יכולתי ללמוד, מפי חברת החשמל, על עצם התרחשות האירוע, וממילא על נסיבותיו. די היה בנתון זה על-מנת לדחות את תביעת חברת החשמל מכל וכל.

5. ואולם, רווח והצלה עומדים לחברת החשמל מסיכום טענות ב"כ הצדדים, ובעיקר סיכום טענות קאסם עצמו. לסיכום טענות קאסם צורף טופס הודעה על התאונה שנמסרה למבטחתו הנטענת, היא אררט. זה המסמך האחד והיחיד ממנו אני יכול ללמוד, הן על עצם התרחשות האירוע והן באשר לנסיבותיו. אין לי, איפוא, אלא לאמץ את גרסתו של קאסם בעניין זה לכל דבר ועניין.

מהדו"ח האמור עולה, כדברי קאסם, כי "בעת ביצוע עבודת חפירה ליסוד קיר תומך במקום הנ"ל נגרם שקיעת אדמה ונפילת עמוד חשמל שהיה במקום למרות שהחפירה הייתה ברוחב 5 מטר רחוק מעמוד החשמל".

אין לי, איפוא, אלא להסיק כי האירוע האמור התרחש. הוא לא התרחש כתוצאה ממגע פיזי בין הרכב לבין עמוד החשמל אלא כתוצאה מביצוע עבודות חפירה שביצע קאסם, ושהוליכו, מן הסתם, לגרם "שקיעת אדמה".

6. ואולם לא רק חברת החשמל התרשלה בקלישות ראיות לעניין האירוע הנ"ל. אף הבעלים עשו כן. ככל שעסקינן, למשל, בסולימאן, נטען על-ידו "כי האירוע נגרם כתוצאה מהצבת עמוד חשמל על אדמת מילוי ודרדרת עפר וסלעים. העמוד הוצב במפלס הכביש. הואיל והכביש נסלל על מדרון, אזי במהלך סלילתו נתמך חלקו... בשפוכת קרקע שנשפכה למגרש, על-מנת להגביה את המפלס. לא ניתן כל היתר לסוללי הכביש-על-ידי סולימאן-לשפוך קרקע לתוך המגרש לצורך סלילת הכביש וגם לא ניתן היתר לתובעת להציב עמוד חשמל על שפוכת קרקע דלעיל" (סעיף 2 לסיכומיו). ואולם, מצפה הייתי כי גרסה עובדתית זו תיתמך במסמך. המסמך המובהק לצורך זה ראוי היה שיהיה מכתב מחאה ודרישה של הבעלים כנגד חברת החשמל. ממילא, וגם אם יכול הייתי לשקול לייחס לחברת החשמל תרומת רשלנות לעניין התנהלותה בפרשה ההיא, הן לעניין האירוע הנטען ע"י סולימאן והן לעניין הצבת עמוד שאינו מעוגן כהלכה, אין בפני
י כל ראיה תומכת לעניין זה. ממילא משחק מזלה של חברת החשמל. הגם שכשלה בעצם הוכחת האירוע ונסיבותיו והיא נהנית מההפקר כתוצאה מראיה שהוצגה ע"י קאסם, אין בדעתי לייחס לה תרומת רשלנות באופן שהיא זכאית להיפרע מלוא הנזק שיוכח, ממי מן הנתבעים. לעניין חבותם של הנתבעים אדרש עתה.

חבותו של קאסם
7. נטען ע"י הבעלים כי קאסם שימש "קבלן עצמאי" או כלשון סעיף 15 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), "בעל חוזה". אף בעניין זה לא הוצגו בפני
י ראיות ואולם הגיון הדברים והשכל הישר מחייב כי הבעלים צודקים בגרסתם זו. פשיטא, ברגיל כאשר בעלים של מגרש מבקש לבנות עליו בית, הוא איננו מעסיק שכירים או שלוחים אלא קבלנים עצמאיים. זה היה מעמדו של קאסם. עובדה זו אף נתמכת בעובדת הביטוח שעשה קאסם, שאף היא מצביעה על מעמדו כקבלן עצמאי.

8. קאסם שימש כ"קבלן חפירות". אין בפני
י כל נתון על תפקיד נוסף של קאסם בפרשה שבפני
י. כתוצאה מעבודות חפירה שלו נגרם נזק לעמוד החשמל. די בכל אלו כדי להעלות עליו כי הוא נושא באחריות לפרשה האמורה הואיל והדברים מדברים בעד עצמם. שומה היה על קאסם, טרם שביצע עבודות החפירה, לבצע כל הבדיקות הדרושות, אף להצטייד בהיתר חפירה ובמפות בגין אתר החפירה. אילו היה עושה כן, פשיטא שהעמוד לא היה מתמוטט. טענת קאסם, שמא אף טענת הבעלים, כי העמוד שהתמוטט לא היה מצוי בתחומי המגרש, לאו טענת הגנה היא. שומה היה על קאסם לצפות את אפשרות התמוטטות עמוד החשמל. לא יכול להיות ספק לעניין אחריותו וחבותו של קאסם כגורם הישיר שגרם להתמוטטות עמוד החשמל.

חבותם של הבעלים
9. לכאורה, הכרעתי כי קאסם הועסק ע"י הבעלים כ"בעל חוזה", פוטרת אותם מאחריות שהרי העיקרון הגלום בסעיף 15 רישא לפקודת הנזיקין קובע כי "העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על-מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה". משום כך, ועל דרך העיקרון, משעה שהבעלים שכרו בעל מקצוע לעניין חפירות, הוא קאסם, לא מוטלת עליהם חבות אלא אם כן חל בנדוננו אחד החריגים המנויים בסיפא לסעיף 15.

10. שוכנעתי כי לא ניתן לייחס לבעלים רשלנות בבחירתו של קאסם. העובדה שקאסם התרשל, היא כשלעצמה אינה מלמדת שהוא היה קבלן חפירות רשלני. לעומת זאת יש לייחס לבעלים רשלנות לאור ס"ק 15(4) לפקודה הקובע כי הבעלים היו בבחינת "אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי".

11. דיון זה מוליכנו למושכלות יסוד שנוצקו ב-ע"א 655/80 מפעלי קירור הצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, פ"ד לו(2) 592. כב' השופט ד.לוין בחן את משמעות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשכ"ו-1955. אלו קובעות את האחריות המוטלת על "מבצע בנייה". ברגיל "ייחשב היזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בנייה בתור מבצע הבנייה". מכאן שהבעלים, שהם היזמים, נחשבים דרך עיקרון כ"מבצע הבנייה". ואולם הבעלים יכולים להיפטר מכך "אם אותו אדם מעסיק קבלן ראשי וזה עוסק בביצוע פעולות הבנייה... אולם מקום שפעולות הבנייה מבוצעות שלא באמצעות קבלן ראשי אחד, לא משתחרר האדם היוזם ומארגן את פעולות הבנייה מחובותיו כמבצע הבנייה".

מכאן ששומה עליי להכריע האם קאסם היה בבחינת "קבלן ראשי". הנטל לעניין זה הוטל על הבעלים והוא לא הורם. כבר ציינתי כי מכל החומר שבפני
י אני למד כי קאסם הוגדר כ"קבלן חפירות". הא ותו לא. מכאן עליי להסיק כי בבניית הפרוייקט של הקמת ביתם של הבעלים הועסקו שורה של קבלנים, וקאסם היה אחד מהם. ממילא היו הבעלים בבחינת "מבצע בנייה". ככאלה הייתה מוטלת עליהם החובה למנוע את התרחשות התאונה. די להפנות להפרת חובתם לפי תקנה 114 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988, המורה כי "לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה... יבדוק מבצע הבנייה קיומם האפשרי של קווי חשמל... ולא יתחיל בחפירה... אלא לאחר שנקט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במתקנים". בחובה זו לא עמדו הבעלים. הם לא הצטיידו בכל היתר חפירה ולא דיווחו לחברת החשמל על עבודות החפירה הצפויות להתרחש. מכאן שאף הבעלים נושאים בחבות כלפי חברת החשמל.

חלוקת האחריות בין קאסם לבין הבעלים
12. ככל שעסקינן במסכת היחסים כלפי חברת החשמל, חבותם של קאסם ושל הבעלים, היא ביחד ולחוד. ואולם הבעלים הגישו הודעת צד ג', אף כנגד קאסם. שומה עליי להכריע באשר לחלוקת האחריות בינם לבינו. ברי כי יש לייחס את עיקר האחריות לקאסם. הוא קבלן חפירות במקצועו. רק משום שלא הוכח קיומו של "קבלן ראשי" אחד צומחת חבותם של הבעלים. לנוכח כל אלו, ועל יסוד מבחן "האשמה המוסרית", יש לייחס לקאסם 80% מן החבות ולבעלים, ביחד ולחוד בינם לבין עצמם, 20% מן החבות. הפועל היוצא הוא כי הבעלים יהיו זכאים לשיפוי של 80% מסכום הנזק שיושת עליהם.

חבותה של אררט
13. אררט הנפיקה פוליסת ביטוח לקאסם. בכתב הגנתה טענה אררט, בין השאר, כי יש לדחות התביעה כנגדה על הסף משום שקאסם לא הודיע לה על התביעה ולא שילם השתתפות עצמית. טענה זו לא חזרה ונשנתה בסיכום טענותיה. ככל שעסקינן בדיווח על התאונה הרי רק בזכותו של קאסם, ובזכות ההודעה שמסר על התאונה, יש לנו מידע מושכל על עצם קרות התאונה ואופן התרחשותה. אף לעניין העדר תשלום השתתפות עצמית, אין בפני
י שמץ של ראיה.

14. לא נותר, איפוא, לאררט אלא להתגדר בשני חריגים העולים מן הפוליסה שהם בבחינת "סייגים לחבות המבטח לפי פרק זה", כעולה מסעיף 7 לפרק ב' בה.

החריג הראשון דן "בנזק הנובע מביצוע לקוי או בלתי מתאים או פגם בעבודה שמבצע המבוטח". אררט טוענת כי ברי כי קאסם התרשל. משום כך חל עליו החריג.

לכאורה, הטענה האמורה היא טענה מקוממת. פשיטא, מבוטח עושה ביטוח על-מנת לבטח את רשלנותו האפשרית ולא את העדר-רשלנותו האפשרית. דומה שאררט אף היא חשה בחולשת הטיעון האמור ואולם היא מבארת שהפוליסה שהנפיקה לקאסם הייתה בגין ביטוח רכב כאשר קאסם רוכש אך את הביטוח הדן בפרק ב' והוא "ביטוח כלפי צד שלישי". ככל שקאסם רצה לבטח את רשלנותו המקצועית האפשרית שומה היה עליו לערוך פוליסת ביטוח לכיסוי רשלנות מקצועית.

בחנתי טענה זו של אררט ובדעתי לדחותה. שוכנעתי, מן הספרות המקצועית שהוצגה בפני
י, כי פוליסת ביטוח אחריות מקצועית נעשית, בעיקר, לעניין חבותם של בעלי מקצועות חופשיים. וכך מבאר, למשל, א.אבניאון ב"לקסיקון ביטוח" בעמ' 42 כי "פוליסה לביטוח אחריות מקצועית באה איפוא לכסות אחריות של בעלי מקצועות חופשיים אלה - כגון עורך-דין, סוכן ביטוח, רופא, רואה-חשבון או בעל מקצוע אחר". למיטב ידיעתי נרתעות חברות הביטוח מלערוך ביטוח רשלנות מקצועית דווקא לקבלני בניין, דוגמת קאסם.

15. החריג הבא עליו נסמכת אררט מצוי בס"ק 7(ח) לפוליסה ובה מוחרגת האחריות ככל שעסקינן ב"אובדן או נזק למבנים ולכל צינור, מתקן וכבל תת-קרקעיים, הנובעים משימוש ברכב המבוטח תוך ועקב ביצוע עבודות על-ידי המבוטח, אלא אם בדק המבוטח אצל הרשויות המתאימות, בטרם החלו העבודות, בדבר המיקום המדויק בו מצויים צינורות, כבלים וכל מתקן אחר שהוא באזור התת-קרקעי של אתר העבודה וסביבתו הסמוכה. נטל הראיה על ביצוע בדיקה זו... מוטל על המבוטח".

דומה, לכאורה, כי חריג זה פוטר את אררט מחבותה הביטוחית. כבר ציינתי כי אין בפני
י שמץ ראיה על כך שמבוטחה של אררט, הוא קאסם, ערך את הבדיקות והצטייד בהיתרים האמורים טרם ביצוע עבודות החפירה.

ואולם, נטען כנגד אררט כי התניה האמורה לא הובלטה בפוליסה כראוי, כנדרש בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. בחנתי הפוליסה שבפני
י. אכן לא מצאתי כי התנאי האמור "הובלט" ואולם סעיף 3 מעמיד בפני
המבטחת שתי אפשרויות: האחת, להדגיש את התנאי ע"י "הבלטה מיוחדת". השני, להכלילו "בסמוך לנושא שהם נוגעים לו". כך פעלה אררט. התנאי האמור כלול בפרק שכותרתו "סייגים לחבות המבטח לפי פרק זה". נחה דעתי כי הכותרת, כשלעצמה, הייתה מובלטת. משום כך חל החריג האמור באופן שאררט פטורה מחבותה הביטוחית כלפי קאסם כך שדין התביעה ודין ההודעות צד ג' כנגדה להידחות.

חבותה של מגדל
16. מגדל הנפיקה פוליסת לביטוח עבודות קבלניות עבור הבעלים. אף היא סומכת טיעוניה על מספר נדבכים שאדרש להם להלן.

17. ראש לכל, טוענת מגדל לכך שהיות והאירוע הוא פועל יוצא של שימוש ברכב, הוא השופל של קאסם, הרי בהתאם לפסקה "חריגים מיוחדים לפרק ב'", מוחרגת כל חבות "שעשויה לחול על המבוטח עקב שימוש בכל רכב כמשמעותו בפקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד ג') נוסח חדש תש"ל-1970". בנדוננו, כך טענת מגדל, התאונה קרתה כתוצאה משימוש בשופל. השופל הוא בבחינת כלי רכב מנועי. בפועל אררט ביטחה את השופל הן בביטוח חובה והן בביטוח צד ג'. משום כך חל החריג.

אין בדעתי להשתית הכרעתי על בסיס זה בלבד. שלא כשיטת מגדל, נחה דעתי כי הגם שנעשה לשופל ביטוח חובה, הרי לא נעשה לו ביטוח צד ג' שהרי פוליסת אררט ביטחה אך את "אחריות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש" והרשימה לפוליסה מלמדת במפורש כי פרק א' שעניינו "ביטוח הרכב", "לא תקף".

18. לעומת זאת, בדעתי לאמץ את טיעונה של מגדל לעניין החריג שבסעיף 7 לפרק ב' לפוליסה הנ"ל. חריג זה דן בנזק שנגרם, בין השאר, לכבלים תת-קרקעיים. חריג זה דומה, אם לא זהה, לתנאי שנדון בשאלת חבותה של אררט. בדעתי לקבוע כי החריג האמור חל בנדוננו. כבר ציינתי כי גם הבעלים, כקאסם, לא הצטיידו בכל היתר חפירה ולא הוכיחו כי נעשו בדיקות לעניין בדיקת מיקומם המדויק של הכבלים התת-קרקעיים. נחה דעתי כי חריג זה גם נרשם בצורה מובלטת ומודגשת. מעבר לדרוש, הוא מצוי בפרק שכותרתו המודגשת היא "חריגים מיוחדים לפרק ב'". משום כך אף בעניין זה התנאי עונה על דרישות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח שהרי הוא מצוי "בסמוך לנושא שהם נוגעים לו".

19. עוד טוענת מגדל להתקיימותו של החריג המצוי בסעיף 2 הדן ב"אובדן או נזק לרכוש או לקרקע או למבנה, הנגרמים על-ידי רעד (ויברציה) או הסרה או החלשה של תמיכה...". אף החריג האמור, לטעמי, חל בנדוננו. כבר ציינתי כי לעניין תיאור האירוע אני חי מגרסתו של קאסם. בהודעתו הוא מדבר על נזק שנגרם כתוצאה מ"שקיעת אדמה". ממילא יכולני להסיק קיומו של אלמנט "הסרה או החלשה של תמיכה".

20. לפיכך, פטורה מגדל מחבותה הביטוחית כלפי הבעלים. דין התביעה כנגדה, ודין ההודעות לצד ג' כנגדה, להידחות.

גובה הנזק
21. כבר ציינתי את התנהלותה הרשלנית של חברת החשמל בשאלת החבות. כך היו אף פני הדברים ככל שעסקינן בהוכחת גובה הנזק. לעניין זה עיינתי בהשגות ב"כ הצדדים, ובעיקר בהשגותיו של ב"כ מגדל, ובדעתי לאמץ את מרביתן. אקדים ואציין כי חברת החשמל לא הצטיידה בכל חוות דעת שמאי בגין הנזק ושומתו הנכונה. אף כל הנתבעים לא עשו כן. אף הם לא הגישו בפני
י חוות דעת של שמאים מטעמם הנוקבים בסכום או בתחשיב אלטרנטיבי שבגינו יש לפצות את חברת החשמל.

22. ראש לכל, מקובלת עליי הנחתה הראשונית של מגדל כי מהנספחים שבפני
י עולה, לכאורה, כי עסקינן בשני תיקונים. האחד, המתייחס לאירוע בסוף שנת 92 והשני, המתייחס להחלפת עמוד החשמל בנובמבר 93. מדובר, לכאורה, בנתק זמנים רב ביותר. לכאורה חברת החשמל אמורה הייתה להרים את הנטל ולשכנעני בקשר הסיבתי בין שתי סדרות תיקונים אלו. היא לא עשתה כן. מצוי בפני
י ריכוז עלות עבודה מיום 21/12/93 על סך 8,161.97 ₪ (נספח א(2) לסיכום הטענות), המתייחס לתקופה הסמוכה לאירוע ובדעתי, ביסודו של דבר, להכיר בו. מצוי בפני
י ריכוז עלות עבודה מיום 21/12/93 המתייחס ל"תאריך גמר עבודה 17/11/93" על סך 19,384.80 ₪ הכולל אף את המסמך הראשון (נספח א(1) לסיכום הטענות). הגם שהראשון דן ב"תיקון זמני" והשני דן ב"תיקון סופי", אין בדעתי להידרש אלא למסמך הראשון. על-מנת להוכיח קשר סיבתי המצדיק פער זמנים זה אמורה הייתה חברת החשמל להמציא לי שומה מפורטת או ראיה להנחת דעתי בעניין זה. היא לא עשתה כן.

23. ככל שעסקינן בנספח א(2), ובהעדר ראיות סותרות להנחת דעתי מטעם הנתבעים האחרים, הנני מכיר בעלויות של החומרים ושל העסקת קבלני חפירה. לעומת זאת, אני מקבל באורח חלקי את השגות הנתבעים לעניין עלות שכר העבודה שנראית לי מוגזמת לאין שיעור. אכן חככתי בדעתי האם אין לשקול לחובת הנתבעים את העדר התחשיב האלטרנטיבי הנאות. בסופה של דרך החלטתי להעמיד את שכר העבודה ההולם, על יסוד אומדני השיפוטי, על סכום של 4,500 ₪. לטעמי, איפוא, הוכח גובה הנזק נומינאלי בסכום של 6,160 ₪ הנכון ליום 21/12/93.

הוצאות משפט
24. אין בדעתי לזכות את חברת החשמל בהוצאות משפט, זולת בגין אגרת תביעה. לכל אורך הדרך התנהלותה רשלנית ונפסדת. היא הגישה תובענתה בגין אירוע משנת 1992 בשנת 1996. היא החליפה שלושה פרקליטים וגרמה להתמשכות הדיון. מסכת הראיות שלה דחוקה ועלובה והיא זוכה בתביעה בחסדו, שמא בהגינותו, של קאסם.

25. לעומת זאת, כאמור, ראיתי לדחות את התביעה כנגד אררט ומגדל, וכן את הודעות צד ג' כנגדן. הן זכאיות לפסיקת הוצאות.

סוף דבר
26. לפיכך, הנני מחייב את הנתבעים 1 - 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 6,160 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21/12/93 ועד מועד התשלום המלא בפועל ובצירוף אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה.

הנני מחייב את הנתבע 1 לשפות את הנתבעים 2 - 3, ביחד ולחוד, ב-80% מן התשלומים שייאלצו הנתבעים הנ"ל לשלם לתובעת, ככל שייאלצו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם ע"י הנתבעים 2 - 3 ועד מועד השבתם בפועל ע"י הנתבע 1.

27. הנני מחייב את הנתבע 1 לשלם לכל אחד מן הנתבעים 2 ו-3 אגרת הודעת צד ג' ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

28. הנני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעות 4 ו-5. הנני מחייב את התובעת לשלם לכל אחת מנתבעות 4 ו-5 הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

29. הנני דוחה את ההודעות לצד ג' של הנתבעים 2 ו-3 כנגד הנתבעות 4 ו-5. הנני מחייב כל אחד מהנתבעים 2 ו-3 לשלם לכל אחת מהנתבעות 4 ו-5 הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

30. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום ט' בניסן, תשס"ד (31 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.

ש. לבנוני
, שופט

הקלדנית: אושרת מכאני








א בית משפט שלום 10351/96 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' עזבון המנוח עבד מוחמד קאסם, זילברשטיין גדעון, ישראל סולימאן, אררט חברה לביטוח בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/03/2004)