פסקי דין על יצחק וסטמן | פסקי דין על שמואל זינגרמן

31565-11/09 תאק     28/10/2010




תאק 31565-11/09 יצחק וסטמן נ' שמואל זינגרמן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 31565-11-09 זינגרמן נ' וסטמן





מספר בקשה:3

בפני

כב' הרשמת
ורדה שוורץ


מבקש

יצחק וסטמן


נגד


משיב

שמואל זינגרמן



החלטה

בפני
בקשת הנתבע לביטול

פסק דין
שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 13.1.10.
פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה ממנו עולה כי בוצע ביום 6.12.09
בכתובת ברח' היצירה 29 רמת גן ולידי מיופה כוח של הנמען הרשום – מר אהוד הראל.
טען המבקש בתצהירו כי הינו עורך דין במקצועו והכתובת בה בוצעה המסירה היא כתובת משרדו.
עוד טען המבקש כי מר אהוד הראל, החתום על גבי אישור המסירה, אינו מיופה כוחו אלא עובד שעבד אצלו כנהג/שליח.
אין מחלוקת כי המבקש אינו מתגורר במשרדו וכי בהתאם להסכם נשוא התובענה, כתובת מגוריו של המבקש והכתובת למסירת הודעות בהתאם להסכם (ראה סעיף 11.3 להסכם) היא ברח' הזוהר 16 בתל אביב.
למרות זאת, ציין ב"כ המשיב בכתב התביעה את כתובת משרדו של המבקש ככתובת נתבע.
לשון תקנה 476 ו 477 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 היא כדלקמן:
"476.
המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או
בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי הענין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה.
[439]

477.
ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת."

דהיינו, המסירה אמורה להתבצע לנתבע עצמו אלא אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין או מיוצג על ידי עו"ד.
תקנה 478 קובעת:
"(א)
כל הגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין.
(ב)
מינוי כאמור יכול שיהיה מיוחד או כללי וצריך שיהא בכתב חתום ביד המרשה; הכתב, או העתק מאושר ממנו אם היה המינוי כללי, יוגש לבית המשפט."
מאחר ואותו עובד משרדו של הנתבע אינו מורשה מטעמו, טענה אשר לא נסתרה, אין המסירה כפי
שבוצעה – מסירה כדין.
דרך אחרת למסירה של כתבי בי-דין שלא באמצעות מסירה לנתבע גופו נקבעה בתקנה 481:
"באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי
מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים..."

כך או כך, מסירה לעובד במקום עבודתו של הנתבע – אינה מסירה בהתאם לתקנות ואינה אפשרית
על פיהן.
ב"כ המשיב מתבלבל בין מסירה המבוצעת לעו"ד בתוקף תפקידו כבא כוח נתבע ובין מסירה לעו"ד
שהוא הנתבע בעצמו.
המסירה בענייננו בוצעה למבקש כאילו היה מייצג ולא כנתבע ועל כן המסירה אינה כדין ודין פסק
הדין להתבטל מעיקרו בהעדר מסירה כלל.
הנני להעיר כי אף המסירה של אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בוצעה באותה דרך, דהיינו, לכתובת
משרדו של המבקש ונמסרה לפקידה כלשהיא כך שאף מסירה זו אינה כדין.
ב"כ המשיב קבל על כך שטענת המבקש כי לא קיבל את הזימון לדין והאזהרה מתיק ההוצאה
לפועל תמוהה, אך המבקש הסביר כי באותה התקופה שהה בבתי חולים יותר מאשר במשרדו.
טענה זו ממילא אין לדון בה מאחר ותחילה יש לבצע מסירה כדין בהתאם להוראות התקנות בטרם
תידון השאלה האם ידע המבקש על קיומה של התובענה ותיק ההוצאה לפועל.
המבקש טען כי נודע לו על קיומו של פסק הדין והתובענה רק ביום 10.8.10 וטענה זו אף היא לא נסתרה.

2.
התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר כך שאדון אף בעילת ההגנה על מנת לבחון אם יש ליתן למבקש רשות להתגונן מפני התובענה ובכך לחסוך דיון נוסף.
עילת התובענה היא הסכם הלוואה שנערך בין המבקש למשיב והפרתו על ידי המבקש בכך שלא פרע
לידי המשיב את ההלוואה שקיבל ממנו.
המבקש העלה מסכת עובדתית לפיה, בעת שבקש למכור דירה שבבעלותו, פגש אחד בשם מיכה
דסקלו, מלווה בשוק האפור, אשר בנו של המבקש חב לו כספים רבים.
המו"מ בין המבקש למר דסקלו לרכישת הדירה הנ"ל עלה על השרטון באותו הערב בו היה אמור
להיחתם הסכם המכר ומאחר והמבקש היה זקוק לכספים באופן דחוף, סוכם כי מר דסקלו ילווה
למבקש סך של 600,000 ₪ בתנאי ריבית בנקאית ולכן אף חתם על הסכם ההלוואה, נשוא
התובענה בתיק זה.
לטענת המבקש סכום ההלוואה לא הועבר אליו בפועל מאחר ומר דסקלו התנה העברת הכספים
בפועל במשכון זכויותיו של המבקש בדירה כבטוחה לתשלום ההלוואה.
טענתו זו של המבקש לא נסתרה בחקירה נגדית.
טענת ב"כ המשיב כי תמוה הדבר שהמבקש, שהינו עו"ד במקצועו, חתם על הסכם ההלוואה בטרם
קיבל את כספי ההלוואה – אינה טענה המבססת עילה לדחייה על הסף כהגנת בדים.
ב"כ המשיב מנסה לצייר תמונה של המבקש חותם על הסכם ההלוואה ביד אחת ובידו השנייה אוחז
בכספים – תמונה אשר לטענתו בלעדיה אין.
לא מן הנמנע שהמבקש חתם על ההלוואה ובאותו מעמד לא העביר המשיב לידי המבקש את הכספים
והתנה את ביצוע התשלום בהמצאת בטוחה, התנאה שאינה מצויה בהסכם ההלוואה.

3.
הנני לציין כי כל העסקה כולה תמוהה ומורכבת הרבה יותר מהנראה לעין וכפי שמנסה ב"כ
המשיב
להציג.
הסכם ההלוואה עצמו אינו מזכיר כלל בטוחה של מקרקעין. הבטוחה היחידה המוזכרת בהסכם הוא שטר חוב.
בחקירתו הנגדית של המבקש לא הוצג כלל שטר חוב כך שהנני להניח כי לא נחתם כלל.
להסכם ההלוואה צורף נספח שנחתם ביום 17.2.09 (שישה ימים לאחר מועד החתימה על הסכם
ההלוואה) לפיו שונו תנאי שעורה של הריבית המצטרפת לסכום ההלוואה וכי תשולם ב 8 תשלומים
באמצעות המחאות.
ההמחאות אכן ניתנו והעתקן צורף לכתב התביעה.
המסמך אינו נראה כחתום על ידי המבקש אלא על ידי בנו כפי שציין המבקש בתצהירו.
האות "א" המייצגת את שמו של הבן, אייל, נראית בבירור בחתימה על גבי הנספח הנ"ל.
המבקש כלל לא נחקר בטענתו זו.
במכתבי ב"כ המשיב אשר צורפו לכתב התביעה, עולה כי גרסת המשיב היא כי המבקש התחייב לטענתו, להשיב את ההלוואה או למכור את זכויותיו בדירה למשיב כאשר סכום ההלוואה ישמש חלק מהתמורה.
גרסה זו תומכת בגרסתו של המבקש לפיה תחילתו של סיפור המעשה ובסיסו הוא מכר הדירה. אף
יפויי הכוח הבלתי חוזר למכר זכויות במקרקעין אשר הוגש במעמד הדיון (בש/1), אף הוא תומך בטענתו של המבקש.
כיצד הליכי מכר אלו הפכו להסכם הלוואה וכיצד שולמו הכספים למבקש – לא ברור ויש לברר מסכת עובדות זו לאשורה.
יש לציין כי במהלך חקירתו הנגדית של המבקש, אשר התפרסה על קשת רחבה של שאלות, כלל לא
עומת המבקש עם דרך תשלום ההלוואה על מנת לנסות לפחות, לסתור את טענת המבקש כי סכום
ההלוואה לא שולם לו בפועל.


4.
אשר על כן, לא רק שהנני סבורה כי בפי המבקש עילת הגנה כלפי התביעה, הרי שעילה זו אינה קלושה כלל ואינה מצריכה חיוב בהפקדת עירבון כטענת ב"כ המשיב.
סוף דבר הוא כי פסק הדין מיום 13.1.10 בטל.
פסק הדין ניתן על סמך מסירה שלא כדין ומאחר ובוטל מעיקרו, תישא המשיבה בהוצאות הדיון בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.



תצהירו של המבקש ישמש כתב הגנה.
ב"כ הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים בטרם קיומו של קדם המשפט הראשון.










ניתנה היום,
כ' חשון תשע"א, 28 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 31565-11/09 יצחק וסטמן נ' שמואל זינגרמן (פורסם ב-ֽ 28/10/2010)