פסקי דין על אורה לידסקי | פסקי דין על שמואל שטיגמן | פסקי דין על שרה שטיגמן | פסקי דין על אורה אלון |

20917/94 א     26/10/2010




א 20917/94 אורה לידסקי נ' שמואל שטיגמן, שרה שטיגמן, אורה אלון








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה




ת"א 20917-94 שטיגמן ואח' נ' לידסקי




בקשה מס' 3

בפני

כב' השופטת
חנה לפין הראל


מבקשת

אורה לידסקי


נגד


משיבים

1.שמואל שטיגמן
2.שרה שטיגמן
3.אורה אלון


החלטה


בעניין: בקשה
למתן הוראות.

עניינה של בקשה זו הוא "בקשה למתן הוראות", אשר הוגשה על ידי עו"ד טויסטר בתפקידו ככונס נכסים אשר מונה ביחד עם עו"ד גושן על פי החלטת בית המשפט השלום בחיפה בה"פ 20917/94, מיום 5.1.2004 אשר ניתנה על ידי כב' השופט רניאל.

תפקידם של הכונסים היה: "לביצוע החלוקה המוסכמת שקיבלה תוקף של

פסק דין
חלקי והרישום של זכויות לידסקי תחילה ובהעברה ממנה לשטיגמן ואלון. יוגש על ידם צו פורמלי לשם ביצוע כינוס הנכסים".

בבקשה מגולל עו"ד טויסטר את הניסיונות להביא לידי ביצוע ההחלטה, דהיינו מילוי תפקידם של הכונסים וכישלון ניסיונות אילו לפחות עד מועד הגשת הבקשה ותאריך הדיון האחרון בפני
י.

על פי הבקשה השתנתה המציאות בשטח על ידי בניה שנועדה לדעת עו"ד טויסטר להכשיל את אפשרות ביצוע החלוקה ולפגוע בזכויותיהם של ה"ה שטיגמן והגב' אלון (להלן:"שטיגמן").
עוד הליך שנעשה על ידי גב' לידסקי הוא הליכי הוצל"פ בקשר לתשלומים, אשר היה על שטיגמן לשלם להם על פי פסק הדין.

הבקשה היתה להורות על הקפאת הליכים אלו ביום 4.1.2010 ניתנה על ידי החלטה המורה על עיכוב הליכי הוצל"פ, ואיסור על בניה המשיגה גבול חלקת המבקשים ובכלל זה חיבור או הכנה לחיבור בקורות בין שני בתים.

נערכו מספר דיונים, כאשר נאמר כי גם נעשים ניסיונות להגיע להסכמה. בין השאר היתה הסכמה לביטול הצו בכל הנוגע לבניה.

הסכמה זו לא הועילה לגרום לרשום הזכויות, ולמרות שנאמר לא פעם, כי אין כל בעיה להעביר את אישורי המיסים הנדרשים לצורך רישום הזכויות הדבר לא צלח. חבל.

כב' השופט רניאל חייב את שטיגמן בתשלום 5,000 ₪ ללידסקי, בגין שיפוצים על דרך האמודנא.

כמו כן קבע, כי על לידסקי יהיה לשלם דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל, לכשתדרש.

כב' השופט רניאל קבע, כי לידסקי אינה זכאית לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.

עם זאת קבע, כי מגיע לגב' לדיסקי פיצוי של 13,000$ כפי ערכם בשקלים נכון ליום 26.10.93.

בנוסף, קבע, כי לידסקי זכאית לדמי שכירות ראויים בסך 450$ לחודש למשך 12 חודשים, וכן פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הריסת מחסן.

פרק סיכום פסק הדין של כב' השופט רניאל הוא כדלקמן:

"התוצאה היא שיש להשלים את העיסקה, כפי שדורשים שטיגמן, ולפצות את לידסקי על הפרות וחריגות ממה שהוסכם. אין זה מעשי היום להרוס את מה שנבנה, וב"כ לידסקי לא דורש זאת. ממילא, במסגרת הפיצויים הנקבעים, מקבלת לידסקי פיצוי על ההפרות המעמידים אותה במצב שבו היתה לולא ההפרות.

לפיכך, לסיכום אני קובע כדלקמן:
א.
אני ממנה את עו"ד טויסטר ועו"ד גושן ככונסי נכסים לביצוע החלוקה המוסכמת שקיבלה תוקף של

פסק דין
חלקי והרישום של זכויות לידסקי תחילה ובהעברה ממנה לשטיגמן ואלון.
יוגש על ידם צו פורמלי לשם ביצוע כינוס הנכסים.
ב.
אני דוחה את תביעת שטיגמן לפיצויים מלידסקי.
ג.
אני מקבל את התביעה שכנגד בחלקה ומחייב את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעת שכנגד לידסקי, סכומים אלו:

1.
15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

2.
10,000 דולר ארה"ב כפי ערכם בשקלים ביום התשלום על פי השער היציג.
3.
13,000 דולר ארה"ב כפי ערכם בשקלים ביום 26.10.93 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.10.93 ועד לתשלום המלא בפועל.
4.
5,400 דולר ארה"ב כפי ערכם בשקלים ביום 30.11.95 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.11.95 ועד לתשלום המלא בפועל.
5.
אגרות התביעה שכנגד ועוד שכ"ט עו"ד בהתחשב בתוצאות בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ"
.

על

פסק דין
זה לא הוגש ערעור.

חוזה המכר בין לידסקי ושטיגמן נחתם ב-1989 דהיינו לפני למעלה מ-20 שנים, וכפי שנלמד מפסק הדין הדרך מאז היתה רצופה סכסוכים בין הצדדים.

נכון לעכשיו, פסק הדין לא בוצע: לא נרשמו הזכויות ולא שולמו הכספים.

עו"ד טויסטר טוען, כי לידסקי משכו אותו שנים כדי לסיים את הבניה שלהם מבלי שיעבירו את הזכויות ובכך נגרם נזק לשטיגמן כמו חוסר אפשרות למשכן את הבית.

עו"ד סלעית בשם לידסקי טוען, כי הכותרת "בקשה למתן הוראות" מטעה, וכי תוכנה אינו קשור לתפקידו של עו"ד טויסטר ככונס נכסים.

הטענות הן טענות שטיגמן ולא של עו"ד טויסטר.

לדעתו פסק הדין של כב' השופט רניאל מתייחס באופן נפרד לשתי הסוגיות.
האחת הרישום והשניה התשלום, ואין אילו חיובים שלובים.

עו"ד סלעית חזר ואמר שאין מניעה להתקדם בהליך הרישום.

"ההסטוריה" מאז פסק הדין ועד היום, לא הובהרה די הצורך.

במהלך הדיון אמר עו"ד סלעית: "ככל שהאדונים שטיגמן לא ינקטו בהליכים נוספים כדי לקשור את שני הדברים, נקדם מיידית את עניין הרישום. יש בידי את ייפוי הכוח, יש בידי את צו הירושה שנדרש כדי להעביר את הזכויות ממר לידסקי המנוח לגב' לידסקי. יש בידי את אישורי המיסים, מס שבח, מס רכוש, לצורך העברת הזכויות ואין שום מניעה. אני לא מוכן לכרוך בין שני הדברים". (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 11.5.2010 שורות 4-7).

דא עקא, שדווקא עו"ד סלעית הוא הכורך בין שני הדברים, אחרת כלל לא מובן מדוע לא מועברים עד היום כל המסמכים המאפשרים את הרישום לעו"ד טויסטר, או לחילופין מדוע עו"ד סלעית בעצמו, לא דואג לרישום הזכויות אם בידו כל המסמכים הנדרשים.

אכן, נכונה טענתו של עו"ד סלעית לפיה הבקשה היתה אמורה להיות מוגשת על ידי המבקשים, אך ברורה גם העילה להגשתה, על ידי כונס הנכסים, עו"ד טויסטר, אשר אינו יכול למלא את תפקידו.

והיכן עו"ד גושן? האם שוחרר מתפקידו ככונס נכסים?
אינני מקבלת את הטענה, כי הנזקים בגינם חויבו שטיגמן, אינם קשורים להסכם המכר. אלמלא ההסכם והעיסקה בין הצדדים, לא היה הסכסוך בא לעולם, לא היו נגרמים הנזקים.

יתר על כן, משפט הסיכום של כב' השופט רניאל הוא ברור: "יש להשלים את העיסקה, כפי שדורשים שטיגמן ו (ההדגשה שלי), לפצות את לידסקי.....".

מידת ההיגיון והצדק הטבעי דורשים, כי אף אחד מן הצדדים לא יתעשר על חשבון רעהו וכשם ששטיגמן צריכים לשלם, לידסקי צריכה לדאוג להעברת הזכויות.

לשם ביצוע הרישום מונו כונסי הנכסים. לא יהא זה הגון לאפשר להמשיך בהליכי הוצל"פ, דהיינו תשלום הכספים כפי שחוייבו שטיגמן בפסק הדין, ולא להשלים את העיסקה, דהיינו רישום זכויות.
ואין בית המשפט יכול להשלים עם תוצאה לא הוגנת גם אם הבקשה לא הוגשה בדקדקנות.

באופן עקרוני צודק עו"ד טויסטר, הוא אינו יכול להשלים את תפקידו כראוי ובנאמנות המצופה ממנו אם ימשכו הליכי הוצל"פ, והוא אינו יכול לרשום את הזכויות.

לטעמי לא היה מקום לפתוח בהליכי הוצל"פ, כל עוד לא נעשה במקביל הליך רישום הזכויות.

לא למותר לציין, כי עד היום לא הוגשו לבית המשפט המסמכים על פי ההחלטה מיום 27.6.10, אך היות ונתבקשתי כבר פעמים ליתן החלטה לא אמתין להם.

סיכומו של דבר. איני רואה סיבה לבטל את החלטתי לעיכוב הליכי הוצל"פ, אשר להבנתי יגדילו את החוב של שטיגמן על פי פסק הדין, מה שאפשר היה למנוע.

הצעתי לצדדים: לקיים כלשונו את פסק הדין של כב' השופט רניאל שלא במסגרת הליכי הוצל"פ.

יתכן ולגב' לידסקי נגרמים נזקים כטענת עו"ד סלעית, אך כך גם לשטיגמן אשר זכויותיהם בנכס אותו רכשו בשנת 1989 אינן נרשמות עד היום.

בהערת אגב: אלמלא הסכימו שטיגמן הייתי משאירה גם את צו המניעה לחיבור הקורות על כנו.

אני מקווה, כי ישכילו הצדדים ובאי כוחם להימנע מהליך משפטי נוסף שיגרור בהכרח הוצאות נוספות וישלימו בעצמם או בסיוע עו"ד טויסטר את ביצוע פסק הדין.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
י"ח חשון תשע"א, 26 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 20917/94 אורה לידסקי נ' שמואל שטיגמן, שרה שטיגמן, אורה אלון (פורסם ב-ֽ 26/10/2010)