פסקי דין על שמעון אלפסי | פסקי דין על רפאל אסור

4480-08/10 פשר     26/10/2010




פשר 4480-08/10 שמעון אלפסי נ' רפאל אסור








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 4480-08-10 אלפסי נ' אסור






בפני

כב' השופט
מנחם רניאל


מבקשים

שמעון אלפסי


נגד


משיבים

רפאל אסור



החלטה

1.
זהו ערעור על דחיית הוכחת החוב שהגיש המערער בגין חובות החייב.

2.
כעולה מהערעור עצמו, ניתנה החלטת הנאמן בהוכחת החוב ביום 19.4.10. המערער לא מסר מתי היא הומצאה לו, ומתגובת הנאמן עולה שהיא נמסרה לב,כ הנושה ביום 25.4.10. לפי תקנה 96 (א) לתקנות פשיטת הרגל, ניתן להגיש ערעור בתוך 45 יום, דהיינו עד 9.6.10. הערעור הוגש ביום 2.8.10, לאחר המועד, ב מבלי שהמועד יוארך. לפיכך, הערעור הוגש לאחר המועד, ודינו מחיקה.

3.
אף לגופו של ענין, דין הערעור להידחות.

4.
אני דוחה את טענת המערער, כי תביעתו מבוססת על עשיית עושר ולא במשפט, המבוססת על החזקת החייב אישית בנכס לאחר המועד שבו חדלה החברה להתקיים. מלבד העובדה שאין על כך כל

פסק דין
, הרי שהטענה לא הוכחה. כל שהוכח הוא שאפשר שאשתו של החייב החזיקה בנכס, או חברה אחרת, אבל אין ראיות לכך שהחייב אישית החזיק בנכס, גם אם שימש כשכיר בחברה שהחזיקה בנכס, ואין ראיה שהוא חייב סכום מסויים, שהרי מדובר בדמי שימוש ראויים שיש להוכיחם באמצעות שומה.

5.
אין ספק גם שהחייב אינו חייב לפי פסק הדין שניתן נגד החברה, על הסכום הנתבע. כעולה מהמסמכים שצורפו על ידי המערער, למרות ניהול התביעה משך זמן רב בבית משפט השלום, ותיקונה, מעולם לא נתבע החייב אישית, ולא ניתן נגדו

פסק דין
. קיים מעשה בית דין, לפיו החברה היא שהחזיקה במושכר וחייבת בתשלום דמי שכירות בגינו.

6.
אשר לשטר החוב, טוען המערער שהחייב חתום על שטר החוב, וכי הוא ניתן ערובה לחיובי השוכרת לפי הסכם השכירות. אמנם, המערער מודה שעל חתימת החייב על גבי השטר מופיעה חותמת "אור דיגיטל צילום (2004) בע"מ העתק נאמן למקור", אך טוען שפרטי החייב בשטר הם פרטי החייב כאן, וכי החייב החתים את החותמת תוך ניצול תמימותו של הנושה המערער, שקיבל את השטר כבטוחה לחיובי השוכרת. לטענתו, אין הגיון בכך שהשוכרת תתן שטר חוב כאשר היא נותנת שיקים סחירים לתקופת השכירות. החיוב לפי השטר נמוך הרבה מהחוב הנתבע בהוכחת החוב. הנאמן טוען כי החברה היא החתומה על שטר החוב.

לכל הטענות העובדתיות של המערער לא מצאתי כל תימוכין בתצהיר או ראיה אחרת, ועל כן אני דוחה את טענת התמימות.
עיון בהסכם השכירות מעלה שלא נאמר בו כלל שיהיה שטר אשר יבטיח את השכירות, ויכלול ערב זה או אחר. הבטוחה היחידה המוזכרת בו היא ערבות בנקאית. לא סביר שהחותמת שימשה לאישור העתק נאמן למקור, מאחר שזה המקור. אין זה נכון שפרטי עושה השטר הם פרטי החייב עצמו. בפרטי עושה השטר מופיעים שני עושים, "רפאל אסור
" וגם "אור דיגיטל צילום בע"מ". לעומת זאת יש רק חתימה אחת, שהיא חותמת החברה שעליה חתימה. מכאן, שזו החתימה של החברה כעושה השטר. חסרה החתימה של רפאל אסור
כעושה השטר. כלומר, רפאל אסור
לא חתם על השטר. רק החברה חתמה.
יש הגיון בכך שהחברה תחתום על שטר, למרות שהיא נותנת שיקים על דמי השכירות, הן כדי להבטיח חיובים ונזקים מעבר לדמי השכירות, והן כדי להבטיח דמי שכירות לתקופה שעבורה לא ניתנו שיקים.

על כן, אני מקבל את טענת הנאמן שהשטר אינו מבסס חיוב נגד החייב עצמו.

7.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור. המערער ישלם לנאמן הוצאות הערעור בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ.



ניתנה היום,
י"ח חשון תשע"א, 26 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 4480-08/10 שמעון אלפסי נ' רפאל אסור (פורסם ב-ֽ 26/10/2010)