פסקי דין על בנימין נידם | פסקי דין על ליאור נידם | פסקי דין על בנק אוצר החייל (14) - סניף 362 |

40460-03/10 הפ     01/11/2010




הפ 40460-03/10 בנימין נידם נ' ליאור נידם, בנק אוצר החייל בע"מ (14) - סניף 362








בית משפט השלום בקריות



1 נובמבר 2010

ה"פ 40460-03-10 נידם נ' נידם ואח'





המבקש/התובע

בנימין נידם
ת.ז. 069096428


נגד


המשיבים/הנתבעים

1.ליאור נידם
ת.ז. 38566030
2.בנק אוצר החייל בע"מ (14) - סניף 362



פסק דין



תביעה על דרך של המרצת פתיחה להצהיר כי רכב פרטי שמספרו 9932324 מסוג פולקסווגן פולו הינו בבעלותו הבלעדית של התובע
ולא של הנתבע 1 ועל כן על הנתבעת 2 להימנע מלנקוט בהליכי הוצל"פ בקשר לכלי רכב זה, לצורך גביית חובות מן הנתבע 1.

מכיוון שהנתבע 1 חייב לנתבעת 2 כספים ועל סמך

פסק דין
אשר ניתן בעניין זה, הטילה הנתבעת 2 עיקול על כלי הרכב בתיק הוצל"פ 02-65130-08-0. התובע
טוען שמדובר בכלי רכב שהיה והינו בבעלותו.

עמדת התובע
:

בתאריך 23.1.07 נערך ונחתם הסכם מכר/קניה בינו ובין סוכנות הרכב טרייד אין מוטורס מרכז נעמן בדרך עכו. עותק ההסכם צורף לכתב התביעה. במעמד החתימה שילם התובע
מקדמה בסך 10,000 ₪ במזומן, לאחר מכן נלקח הרכב לבדיקה והתובע
הפקיד בידי הנתבע 1 את יתרת התשלום בסך 26,000 ₪ במזומן על מנת שישלים את הליך העברת הרכב על שמו של התובע
אשר נאלץ להתפנות לעיסוקיו.
לאחר ששולמה היתרה בסוכנות פנו הנתבע 1 ביחד עם נציג מטעם הסוכנות אל סניף הדואר על מנת לבצע את העברת הבעלות על שמו של התובע
. הליך העברת הבעלות בוצע כולו על ידי נציג הסוכנות אשר החזיק בכל המסמכים כאשר הנתבע 1 המתין על ספסל בצד.
במעמד העברת הבעלות התבקש הנתבע 1 ע"י נציג הסוכנות למסור את תעודת הזהות שלו והנתבע 1 עשה כן. פעולת העברת הבעלות הסתיימה.
בסיום הפעולה מסר נציג הסוכנות את רישיון הרכב לידי הנתבע 1 ואז התברר לנתבע 1 שהרכב נרשם בטעות על שמו ולא על שם התובע
. מיד התקשר הנתבע 1 אל התובע
וביקש הנחיות. התובע
אשר רגז מאוד על הטעות לא פעל מיד לביצוע שינוי בסוברו כי תהיה זו שגיאה מכיוון שרישום נוסף של העברת בעלות יביא להפחתת ערך הרכב עקב "ריבוי בעלויות".
עם זאת בשלב מאוחר יותר התברר לתובע שטעות זו אינה הטעות היחידה שכן בהסכם הרכישה עליו מתנוססת חתימתו נרשם שמו של הנתבע 1 ובצידו מספר תעודת הזהות של התובע
. כאשר פנה התובע
לסוכנות הרכב הודתה מנהלת השיווק מטעם הסוכנות בטעות ותיקנה את הסכם הרכישה בטיפקס באופן ששמו של התובע
צוין כרוכש.

התובע
הוא זה אשר שילם את מלוא התמורה עבור רכישת הרכב, הוא זה החתום על הסכם הרכישה, שמו ותעודת הזהות שלו מצוינים בהסכם הרכישה, התובע
הוא זה אשר משלם עבור ביטוחי הרכב על אף שבפוליסת הביטוח מצוין שמו של הנתבע 1.

אין ולא היה כל צורך ברישום הרכב על שמו של הנתבע 1 שכן כבעלים של מרכול יש לתובע אינטרס שהרכב יירשם על שמו וזאת לצורכי מס.

לכתב התביעה צורף גם תצהיר ב"כ התובע
המציינת כי בבירור מול באת כח סוכנות הרכב נאמר לה כי טעויות כאלה יכולות להיווצר וכי יתכן שהסוכנות תהיה מוכנה להצהיר על כך בתנאי שהתובע
יחתום על תצהיר העדר תביעות. בסופו של דבר לא נוצרו התנאים לכך ולא הוצג תצהיר מטעם הסוכנות.

מכל מקום בנסיבות הנ"ל מן הדין והצדק ליתן סעד הצהרתי לזכות התובע
כמבוקש.

עמדת הנתבע 2:

דין התביעה להידחות מכיוון שהתובע
לא הצליח להוכיח את טענתו כי הוא הבעלים של כלי הרכב. אין חולק כי על פי הרישומים המתנהלים כדין במשרד התחבורה /
רשות הרישוי , רשום הנתבע 1 כבעלים של כלי הרכב.
התובע
נכשל בהוכחת טענתו כי הוא שילם מכספו עבור רכישת הרכב. גרסת התובע
בעניין זה איננה סבירה. לטענתו היה עמו מזה זמן ועובר לרכישת הרכב סכום במזומן של 36,000 ₪, סכום שבנוהג שבעולם אין נוהגים הבריות לשאת עמן. התובע
הסביר שהסכום נמצא עמו מאז שפדה תוכנית חסכון זמן רב קודם לכן והכסף נשמר במשך תקופה ממושכת של למעלה משנה, תקופה שבמהלכה ביקש לרכוש כלי רכב. לבד מגרסה מעורפלת זו אין כל ראיה שהתובע
מימן את רכישת כלי הרכב מכספו. העובדה שהתובע
משלם עבור ביטוחי הרכב איננה מעלה ואינננה מורידה שכן היא מתיישבת גם עם האפשרות ש








הפ בית משפט שלום 40460-03/10 בנימין נידם נ' ליאור נידם, בנק אוצר החייל בע"מ (14) - סניף 362 (פורסם ב-ֽ 01/11/2010)