פסקי דין על ניב חיים | פסקי דין על ניב תקוה | פסקי דין על חכים ג'ורג | פסקי דין על סכס תאופיק | פסקי דין על נביל חכים |

223217/02 א     07/04/2004




א 223217/02 ניב חיים, ניב תקוה נ' חכים ג'ורג, סכס תאופיק, נביל חכים




1
בתי המשפט
א 223217/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
07/04/2004
תאריך:
השופט רחמים כהן

בפני
:

1 . ניב חיים

2 . ניב תקוה

בעניין:
התובעים
נ ג ד
1 . חכים ג'ורג

2 . סכס תאופיק

3 . נביל חכים
הנתבעים
פסק דין
1. התובעים (להלן - המשכירים או התובעים) הגישו נגד הנתבעים כתב תביעה על סך 35,527 ₪.

להלן תמצית כתב התביעה:

א. התובעים הם בעלי זכות חכירה וחזקה בדירה בת 4 חדרים, בפרויקט "לב אילת" באילת (להלן - הדירה).

ב. הנתבע 1 (להלן - השוכר או הנתבע), שכר את הדירה למגוריו מהתובעים, על פי הסכם שכירות מיום 25/9/01 (להלן - ההסכם או הסכם השכירות).

ג. הנתבעים 2 ו-3 ערבו להתחייבותיו של השוכר על פי הסכם השכירות.

ד. תקופת השכירות המוסכמת היתה החל מיום 1.10.01 ועד ליום 30.9.02, ללא אפשרות קיצור, שלא בהסכמת התובעים מראש ובכתב.

ה. דמי השכירות המוסכמים היו בסך של 800$ לחודש, בתשלומים דו-חודשיים מראש ובס"ה - שישה תשלומים, 1,600$ כ"א, לפי השער היציג ביום התשלום. להבטחת קרן התשלומים הפקיד השוכר 6 שיקים. כמו כן, התחייב השוכר לשאת בכל התשלומים הנובעים מהחזקת הדירה.

ו. השוכר הפר את ההסכם הפרות יסודיות, כדלהלן:

1. השוכר שילם 3 תשלומים מתוך ששת התשלומים המוסכמים וגם את הפרשי השער בגין התשלומים שכן בוצעו, לא שילם.

2. השוכר הותיר חובות לספקי השירותים - חברת החשמל, חברת הגז, עירית אילת וחברת האחזקה.

חובות השוכר ושיערוכן רוכזו בנספח ד' לכתב התביעה ובנספח 18 לתצהיר מטעם התובעים.

ז. בסוף מרץ 2002 או בתחילת אפריל, הבטיח השוכר לשלם את דמי השכירות והחובות לרשויות. כמו כן, הסביר, כי הוא שוקל לעזוב את אילת וזאת, רק לאחר סגירת כל חובותיו ולאחר שיאתר שוכרים חלופיים.

ח. בפועל עזב השוכר את הדירה ללא ידיעת המשכירים וללא הסכמתם. השוכר פנה למנהל חברת האחזקה בפרוייקט, מר דניאל זנטי (להלן - מר זנטי) והודיע לו, כי הוא עוזב את הדירה בהסכמת התובעים וביקש ממנו לערוך פרוטוקול בדיקת המושכר בזמן הפינוי.

ט. מר זנטי לא היה מוסמך לפעול בקשר לפינוי הדירה ואין זה מתפקידו. לחברת האחזקה אין כל יכולת או סמכות לחתום בשם בעלי הדירה על התקשרויות משפטיות או חוזים או ביטולם. מר זנטי לא היה ער לכך, שהשוכר מטעה אותו במכוון והוא נעתר לבקשת השוכר רק מתוך שהאמין, כי הדבר נעשה בהסכמת התובעים.

י. לא ניתנה כל הסכמה לפינוי הנכס לפני סיום ההסכם. להיפך, הובהר לשוכר חד משמעית, כי אינו משוחרר מחובותיו על פי ההסכם. השוכר עשה דין לעצמו והסתלק מהנכס.

יא. לתובעים נגרמו נזקים בסך כולל של 35,527 ₪.

2. הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו נטען כדלהלן:

א. הנתבע 1 שכר את הדירה באמצעות המתווך, מר זנטי, אשר היה הדמות הדומיננטית בכל הקשור לכריתת ההסכם ופינוי הדירה. מר זנטי הציג עצמו בפני
השוכר כשליח מטעם התובעים. השוכר מעולם לא נפגש או ראה את התובעים.

ב. המשא ומתן בקשר לכריתת ההסכם ולפינוי המושכר נעשה עם מר זנטי.

ג. חלק מתנאי הסכם השכירות, לרבות סעיף 10 להסכם, הם תנאים מקפחים ומטעים. נושא הפרת ההסכם לא הוסבר לנתבע.

ד. הנתבע 2 חתם על כתב הערבות, מבלי שיוצג בפני
ו הסכם השכירות.

ה. הנתבע 3 אינו ערב להתחייבויות השוכר. החתימה של כתב הערבות אינה חתימתו וכל הפרטים הנוספים שבכתב הערבות, פרט לשם, אינם פרטיו. התובעים או מי מטעמם זייפו את חתימתו של הנתבע 3 על כתב הערבות.

ו. השוכר שילם את מלוא חובו בגין דמי השכירות לששת החודשים בהם שהה בדירה.
ז. השוכר עזב את הדירה בהסכמת מר זנטי, לאחר שביקש זאת מעו"ד רן ניב (להלן - עוה"ד ניב), אשר הפנתה אותו למר זנטי.

ח. השוכר הודיע למר זנטי, בטרם פינוי הדירה, כי הוא יכול לארגן שוכרים חלופיים במקומו, אך מר זנטי הרגיע אותו ואמר לו, שהוא יוכל למצוא שוכרים חלופיים בקלות.

ט. בהסתמך על הבטחותיו והסכמתו של מר זנטי, החזיר השוכר את המפתחות ושב לנצרת. מר זנטי ערך ביום 4/4/02 סיור בדירה והממצאים פורטו ב"פרטיכל פינוי המושכר".

י. השוכר עזב את הדירה בידיעת עוה"ד ניב ובהסכמתו של מר זנטי, שפעל כשליח מטעם התובעים ו/או הציג מצג שהוא שליח מטעם התובעים וכבעל סמכויות בכל הקשור לדירה.

3. התובעים הגישו כתב תשובה לכתב ההגנה. בכתב התשובה מכחישים התובעים את האמור בכתב ההגנה ומרחיבים את הטענות הנטענות בכתב התביעה.

4. מטעם התובעים העידה בתם, עוה"ד ניב ואילו מטעם הנתבעים העידו הנתבעים עצמם ומר זנטי.

דיון

5. ביום 25/9/01 נחתם בין התובעים לבין הנתבע 1 הסכם שכירות (נספח א' לתצהירה של עוה"ד ניב).

בסעיף 2 להסכם השכירות נקבעה "תקופת השכירות" מיום 1.10.01 ועד ליום 31.9.02. ואילו בסעיף 5.4 להסכם נקבע כדלהלן:
"חובת תשלום דמי השכירות לכל תקופת השכירות תחול על השוכר אף אם הוא יפנה את המושכר לפני תום תקופת השכירות, מכל סיבה שהיא, אלא אם המשכיר מסכים לכך מראש ובכתב"

6. בסעיף 5 לכתב ההגנה ובסעיף 5 לתצהיר השוכר מכחישים הנתבעים את הטענה, שלא ניתן לקצר את תקופת השכירות אלא אם המשכירים מסכימים לכך "מראש ובכתב", אך בעמוד הראשון לסיכומיהם חוזרים בהם הנתבעים מטענה זו וטוב שכך, שכן הדבר נקבע במפורש בסעיף 5.4 להסכם.

7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו ולאחר ששמעתי את העדים, הגעתי למסקנה, שנטישת הדירה על ידי הנתבע היתה בניגוד להסכם ומהווה הפרה יסודית של ההסכם.

א. אין מחלוקת בין הצדדים לכך, שהשוכר עזב את הדירה לפני תום תקופת השכירות ועשה זאת מבלי לקבל את אישורם של התובעים או את אישורה של עוה"ד ניב מראש ובכתב, אי לכך, הנטל להוכחת הסכמת התובעים לקיצור תקופת השכירות מוטל על הנתבעים, שלא עמדו בנטל זה.

ב. הנתבע ידע שעליו לקבל את הסכמת עוה"ד ניב לקיצור תקופת השכירות. בסעיף 7.1 לכתב ההגנה, הנתמך בתצהיר אימות של הנתבע, נאמר שהנתבע "ביקש זאת מעו"ד רון ניב ואשר היא הפנתה אותו לדניאל". בסעיף 8 לתצהירו נאמר, "דניאל הפנה אותי לרון אשר אמרה לי כי אין לה התנגדות אך יש לדאוג להמציא שוכר חלופי". הנתבע חוזר על כך בחקירתו הנגדית "היא אישרה לי את זה בעל פה ואמרה שאין בעיה שאצא בתנאי שאביא שוכר חלופי" (עמ' 22 לפרוטוקול). עוה"ד ניב מאשרת בתצהירה, את קיומה של שיחת טלפון בה אמרה לנתבע, כי עליו להסדיר את חובו לתובעים ולרשויות "וכי עליו למצוא לו שוכר חילופי שיאושר על ידי התובעים באם אין באפשרותו לעמוד בהתחייבויותיו" (סעיף 12 לתצהיר).

בסופו של דבר לא הסדיר הנתבע את חובותיו לתובעים ולרשויות ולא מצא שוכר חלופי כפי שנדרש.

ג. הנתבע טוען, כי מר זנטי הבטיח לו לטפל בנושא השוכר החלופי ולכן הוא פטור ממציאת שוכר חלופי. איני מקבל טענה זו.

הנתבע ידע שתנאי לקיצור תקופת השכירות היא הבאת שוכר חלופי ליתרת תקופת השכירות. הנתבע אינו יכול להטיל את האחריות לכך על מר זנטי. על הנתבע חלה החובה לדאוג לשוכר חלופי לפני יציאתו מהדירה וככל שלא עשה כן, הדבר מהווה הפרה יסודית של ההסכם.

ה. מר זנטי לא היה מוסמך לבטל את ההסכם טרם סיומו (עמוד 9 לפרוטוקול) וגם לא הוסמך לאשר לנתבע את סיום השכירות (עמוד 12 לפרוטוקול). ב"פרטיכל פינוי המושכר" מיום 4.4.02 נרשם במפורש, ש"החתימה על מסמך זה לא תחשב כוויתור של אחד מהצדדים על איזה מזכויותיו על פי חוזה השכירות בין הצדדים או על פי כל דין...", כך שגם אם מר זנטי היה מוסמך לאשר את פינוי המושכר, ולא כך הוא, הרי שהמסמך עצמו אינו "מנקה" את השוכר מחובותיו על פי הסכם השכירות.

ו. הנתבע הוא איש עסקים, קבלן בניין (עמוד 18 לפרוטוקול), אשר זוכה לליווי משפטי של בנו, ב"כ בהליך זה, וחזקה עליו שהאמור בהסכם היה ברור ונהיר לו היטב וחזקה שמערכת היחסים בין מר זנטי לבין התובעים וב"כ היתה ברורה לו היטב.
הסעדים המתבקשים נגד הנתבע 1

8. משהפר הנתבע את ההסכם, נטש את הדירה ולא דאג לשוכר חלופי, הוא חייב לשלם לתובעים את יתרת דמי השכירות המוסכמים לכל תקופת השכירות. לפי נספח 18 לתצהירה של עוה"ד ניב, סה"כ יתרת דמי השכירות, נכון ליום הגשת התביעה מגיע לסך 24,846.4 ₪.

9. באשר ליתר הנזקים הנטענים, מצאתי לנכון לקבל רק חלק מהם, כמפורט להלן:

א. תשלום למר זנטי - תשלום זה התחיל כתשלום עבור "טיפול ראשוני והעמדת שירותי משרד" והפך בסיכומי התובעים ל"דמי תיווך" (סעיף 31 לסיכומים). מר זנטי עצמו העיד, שמדובר ב"בונוס" שקיבל מעוה"ד ניב כאות הערכה על מעשיו לאורך זמן (עמוד 6 לפרוטוקול). מכל מקום, אין לחייב את הנתבע בתשלומים שנעשו על ידי התובעים למר זנטי במסגרת היחסים ביניהם. הנתבע אינו צד ואינו קשור לתשלום זה.

ב. תשלום עבור התקנת דוד חשמל - דוד החשמל הותקן בדירה לבקשת הנתבע ולאחר ששוכרים קודמים התלוננו שהדוד הישן אינו מספיק אפילו למקלחת של אדם אחד (עמוד 5 לפרוטוקול). הדוד נשאר בדירה לשימושם של דיירים עתידיים ואין מקום לחייב את הנתבע בתשלום עבור התקנתו.

ג. אין לחייב את הנתבע בגין תיקונים בדירה שהתבקשו, אושרו ונעשו על ידי חב' פא-אינה, במהלך שהות הנתבע בדירה.

ד. פרסום הדירה למציאת שוכר חלופי - מדובר בפרסום שהיה נעשה ממילא בסיום השכירות. מעשיו של הנתבע הקדימו את הפרסום אך גם בסיום תקופת השכירות היה צורך, כפי הנראה, בפרסום. לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע גם ברכיב זה.

ה. לא הוכחה "השחתת זמן עבודה" בסך השווה ל- 800$, וגם רכיב זה נדחה.

ו. הנתבע ישלם לתובעים סך של 199.5 ₪ בגין חוב לחברת הגז (נספח 17 לתצהירה של עוה"ד ניב).

ז. אין מקום לחייב את הנתבע בגין צריכת החשמל כאשר לא היה בדירה. לא הוכחה הטענה החדשה שלמרות שעזב את הדירה המשיך להשתמש בה. אני מחייב את הנתבע רק ב"תשלום הקבוע" המפורט בנספח 13 לתצהירה של עוה"ד ניב, בסך של 24.71 ₪.

ח. על פי סעיף 6.1 להסכם חייב הנתבע לשלם לתובעים את החוב לעיריה בסך 2,192 ₪.

ט. אין מקום לחייב את הנתבע בגין נקיון הדירה ותיקון קצר בדירה. על פי הפרטיכל, הדירה היתה נקיה ולא הוגשה קבלה או חשבונית בגין הנקיון או בגין תיקון הקצר.

הנתבע 2

9. הנתבע 2 חתם על כתב הערבות ואין על כך מחלוקת. בכתב הערבות נאמר במפורש, שהערבים ערבים כלפי המשכיר "לקיום כל התחייבויות השוכר בהתאם להסכם זה".

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים את מלוא הסכומים אותם חוייב הנתבע 1 לשלם לתובעים.
הנתבע 3

10. הנתבעים הצהירו על כך, שהנתבע 3 לא חתם על כתב הערבות וחזרו על כך בחקירות הנגדיות (עמודים 20, 22, 23, 24, 25 לפרוטוקול). מר זנטי העיד, שאינו זוכר את הנתבע 3 (עמ' 2 לפרוטוקול). הנתבע 3 גם הציג מסמכי בנק מקוריים מיום 3/9/01 ומיום 12/3/01 (נ/3, נ/1), בהן חתימתו שונה לחלוטין מהחתימה על כתב הערבות.

משנטענה טענת זיוף על ידי הנתבע 3 ובודאי כאשר הנתבע 3 הציג מסמכים בהם חתימתו שונה מהחתימה על כתב הערבות, הנטל להוכחת החתימה מוטל על התובעים.

התובעים לא עמדו בנטל זה ודין התביעה נגד הנתבע 3 - להדחות.

סוף דבר

11. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעים סך כולל של 27,262.6 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום 26.12.03 ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

12. לאור האמור בסעיף 10 לפסק הדין, אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 3. התובעים ישלמו לנתבע 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתן היום ט"ז בניסן, תשס"ד (7 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

רחמים כהן
, שופט
223217/02א 120 קלדנית: ליאת אגרי








א בית משפט שלום 223217/02 ניב חיים, ניב תקוה נ' חכים ג'ורג, סכס תאופיק, נביל חכים (פורסם ב-ֽ 07/04/2004)