פסקי דין על אנדרי הרשקוביץ | פסקי דין על צציליה הרשקוביץ | פסקי דין על חיים סימון אייזנקרפט ואח' | פסקי דין על יורי מרגוליס | פסקי דין על דליה מרגוליס |

41/10 תיק     09/11/2010




תיק 41/10 אנדרי הרשקוביץ, צציליה הרשקוביץ, חיים סימון אייזנקרפט ואח' נ' יורי מרגוליס, דליה מרגוליס




תיק מס': 41/10

בפני
כב' המפקח פ. לוי
התובעים: 1. אנדרי הרשקוביץ

2. צציליה הרשקוביץ

3. חיים סימון אייזנקרפט
4. דליה אייזנקרפט
כולם מרחוב אברהם שרון 13, ירושלים
ע"י ב"כ: עו"ד ד. דמביץ ושות'

רחוב בן יהודה 10, ירושלים.
נ ג ד
הנתבעים: 1. יורי מרגוליס

2. דליה מרגוליס

שניהם מרחוב אברהם שרון 13, ירושלים
ע"י ב"כ: עו"ד א. דהן ושות'

רחוב רמב"ן 11, ירושלים.
פ ס ק - ד י ן
זכות הקניין או זכות הפרטיות - מה עדיף?

נזקק אני להכריע בסוגיה איזו זכות גוברת, זכות הפרטיות של התובעים או שמא זכות הקניין (או ההגנה על הקניין) של הנתבעים.

1. בעלי הדין הם בעלי דירות בבית משותף הנמצא ברחוב אברהם שרון 13, ירושלים, הידוע כגוש 30399 חלקה 20.

בבית המשותף הנדון יש 5 דירות בסה"כ, 2 דירות שייכות לתובעים ו-2 דירות שייכות לנתבעים, כאשר לבעלים של הדירה הנוספת אין קשר לסכסוך שהתגלע בין הצדדים, והוא אינו מעורב בו כלל, ועמדתו המפורשת לא נמסרה.

2. בתובענה שהגישו התובעים ביום 11.3.10 הם קובלים על כך שהנתבעים התקינו על הקיר החיצוני של הבית, בצמוד לדירתם, מצלמות מעקב, ללא הסכמתם, ובכך הם פגעו ברכוש המשותף, ופגעו בקניינם ובפרטיותם של התובעים ובאי ביתם.

בשל כך, עותרים התובעים לקבל סעד שיחייב את הנתבעים להסיר ולסלק את כל המצלמות מהקירות החיצוניים של הבית המשותף.

3. הנתבעים אישרו בכתב הגנתם כי אכן הם התקינו 6 מצלמות, 5 על הקירות החיצוניים של הבית ומצלמה נוספת בתחום הכניסה של דירתם.

אליבא דנתבעים, מצלמות אלו הותקנו בשל איומים שהופנו אליהם לפגוע ברכושם, ובמטרה לתעד ניסיונות לחבל ברכושם ובעבודות הבנייה שהם עושים, ובכלל כדי למנוע פגיעה ברכושם וכדי לשמור על ביטחונם.

הנתבעים טוענים כי הצבת המצלמות הינה שימוש סביר ברכוש המשותף בנסיבות העניין, ומכחישים שקיימת פגיעה בפרטיותם של התובעים, שכן יש להם כניסה פרטית לדירתם, והמצלמות מכוונות לכיוון הרחוב ולכיוון הכניסה לדירת הנתבעים.

4. מאחר שלא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות בעניין הצבת המצלמות, מיקומן ומספרן, הרי השאלה היחידה שצריך להכריע בה היא: אם יש במצלמות המותקנות ובכמותן משום שימוש סביר ורגיל ברכוש המשותף של הבית, וקביעת מידת איזון האינטרסים בין הצדדים. לאור זה, ניתנה החלטה לפיה ייערך ביקור במקום שלאחריו יגישו הצדדים סיכומים בכתב, ויינתן פסק-דין בתובענה על יסוד כל החומר המצוי בתיק, ללא צורך בקיום הליך של הוכחות שבו יובאו עדויות וראיות.

5. ביום 25.10.10 נערך ביקור במקום, ולאחר מכן הוגשו סיכומים ע"י הצדדים.

6. עיקרי טענות התובעים בסיכומיהם -

התובעים זנחו את דרישתם לסילוק אחת המצלמות המצויה בתחום דירתם של הנתבעים, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות ובכל טענה שלהם לגבי השטח שבו מותקנת אותה מצלמה.

באשר להצבתן ו/או התקנתן של 5 המצלמות האחרות על הקיר החיצוני של הבית, שהוא רכוש משותף, טוענים התובעים שהן מהוות פגיעה ברכוש המשותף, וצריך היה לקבל תחילה את הסכמת שאר בעלי הדירות בבית המשותף, דבר שלא נעשה.

בנוסף, קיימת פגיעה בפרטיותם של התובעים ע"י הצבת המצלמות, והן גורמות להם נזק או אי נוחות, דבר האסור עפ"י סעיף 14 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ומנוגד לאמור בסעיפים 1-2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ומנוגד לאמור בסעיפים 1-2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

התובעים מסתמכים גם על פסק-דין שניתן בעניין דומה ע"י המפקחת על רישום המקרקעין בנצרת בתיק תביעה מס' 63/05.

באשר לטענות הנתבעים, מציינים התובעים כי הנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם בדבר הנימוקים שהביאו אותם להתקנת המצלמות (האיומים, הפריצות שהיו בשכונה ותפקידו הרגיש של הנתבע מס' 1).

אליבא דתובעים, תכליתן של המצלמות הנ"ל ע"י הנתבעים אינה לשם אבטחה אלא לשם הפחדה של התובעים.

7. עיקרי טענות הנתבעים בסיכומיהם -

טוענים הנתבעים כי התובענה של התובעים הוגשה למעשה על רקע סכסוכים אחרים הקיימים בין הצדדים ולא בשל המצלמות שהותקנו, ומטרתה היא להטריד את הנתבעים, ותו לא.

המצלמות שהותקנו לא נועדו כדי להתחקות או לבלוש אחר התובעים אלא נועדו אך ורק על מנת להגן על רכושם וגופם של הנתבעים.

מדובר במצלמות סטטיות, שהן מצלמות אבטחה ולא מצלמות מעקב, שכלל אינן פונות לדירותיהם של התובעים, אלא לרחוב שהוא שטח ציבורי, וגם המצלמות שפונות לכניסה לבית המשותף נועדו להגן על הרכוש הנמצא בסמוך לכניסה ולא כדי להתחקות או לבלוש אחר התובעים.

אליבא דתובעים, הם זכאים לעשות שימוש סביר במקרקעין וזאת בהתאם לאמור בסעיף 30 לחוק המקרקעין.

עיקרון יסוד בבית משותף הוא למצוא איזון בין השמירה על הזכויות הקיימות של בעלי הדירות בדירותיהם וברכוש המשותף לבל ייפגעו, לבין האינטרס הלגיטימי של כל בעל דירה יחיד לעשות שימוש רגיל ברכוש המשותף בצורה נאותה ובאורח סביר, כפי שנקבע ע"י כב' המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה (תיק תביעה מס' 195/07 ו-188/06).

גם אם קיימת פגיעה בפרטיותם של התובעים, הרי בהתאם לסעיף 18(2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, "הפגיעה" נעשתה לשם הגנה על רכושם וגופם של הנתבעים, דבר שמשמש להגנתם של הנתבעים.

8. להלן הכרעתי -

(א) סעיף 2(א) לתקנון המוסכם קובע כי: "בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים לסכן את קיומו, או משנים או עשויים לשנות את ערכו, אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות. לעניין זה, 'פגיעה ברכוש המשותף' - לרבות פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה כפי שהייתה בעת גמר הבנייה".
(ב) האם יש בהצבת המצלמות ע"י הנתבעים על הרכוש המשותף משום פגיעה ברכוש המשותף?

במהלך ביקורי במקום ביום 25.10.10 בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם נוכחתי לדעת כי לא קיימת פגיעה של ממש ברכוש המשותף של הבית, שכן המצלמות מוצבות על דופן המרפסת ובחלקו התחתון של המעקה ומעל דלת הכניסה של דירת הנתבעים.

יש לציין, כי כמעט ולא ניתן להבחין במצלמות הנ"ל, במיוחד ב-4 המצלמות המותקנות על דופן המרפסת ובחלקה התחתונה, ומידת הפגיעה ברכוש המשותף - אם קיימת - היא מזערית ביותר.

(ג) הלכה פסוקה היא כי לא כל "פגיעה" ברכוש המשותף מצריכה קבלת הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות תחילה.

ב-ע"א 549/73 וינטרס ואח'
נ. זמורה ואח'
פ"ד כ"ח) 1) 645 נפסק כי: "לא כל שימוש ברכוש המשותף מותנה בקיומה של החלטה של האסיפה הכללית המתירה אותו. נראה לי, כי המבחן הנכון הוא זה: כל שימוש מותר גם בלי החלטה של האסיפה הכללית, ובלבד שהוא רגיל וס







תיק המפקח על רישום המקרקעין 41/10 אנדרי הרשקוביץ, צציליה הרשקוביץ, חיים סימון אייזנקרפט ואח' נ' יורי מרגוליס, דליה מרגוליס (פורסם ב-ֽ 09/11/2010)