פסקי דין על הילה פורת | פסקי דין על פ.ד פסגות סוכנות לביטוח חיים (1997) | פסקי דין על דן יהודה פיק | פסקי דין על זיוה פישלזון ואח' |

454/07 א     14/11/2010




א 454/07 הילה פורת נ' פ.ד פסגות סוכנות לביטוח חיים (1997) בע"מ, דן יהודה פיק, זיוה פישלזון ואח'





בפני
:
כבוד סגן הנשיא גדעון גינת
התובעת:

הילה פורת
נגד
הנתבעים:

1. פ.ד פסגות סוכנות לביטוח חיים (1997) בע"מ

2. דן יהודה פיק

3. זיוה פישלזון -נמחקה
4. מרדכי שינהאוט

בשם התובעת: עו"ד אילה סגל-גבסי

בשם הנתבעים: עו"ד אורית הייפרמן ועו"ד שי שולשטיין


פסק דין

תביעת עורכת-דין בגין הפרת זכויות יוצרים במאמרים בנושא הדין המצוי, שנכתבו על ידיה.

א. רקע
1. התובעת, עורכת דין, העוסקת בתחום דיני העבודה ומתמחה בו. היא כותבת ומפרסמת מאמרים מקצועיים, כתבות קצרות על דרך של שאלות ותשובות, ותקצירי פסיקה וחקיקה.

2. הנתבעת 1 הינה סוכנות לביטוח פנסיוני (להלן: "הנתבעת"). אתר האינטרנט שלה כולל, בין היתר, מידע בתחומים משיקים לתחום עיסוקה, ובכלל זאת תחום דיני העבודה http://www.pdpsagot.co.il.
הנתבע 2 הינו יו"ר הנתבעת ובעל מניות הרוב בה.
הנתבע 3 הוא מנכ"ל הנתבעת ובעל 10% ממניות החברה.

3. הנתבעת 1 פרסמה באתר האינטרנט שלה מאמרים, כתבות קצרות שעניינן שאלות ותשובות ותקצירי פסיקה וחקיקה בתחום דיני העבודה (להלן: "המאמרים"). כל המאמרים הועתקו, כמפורט להלן בסעיף 7. התביעה נסובה על 173 מאמרים, שפורסמו באתר של הנתבעת לאורך תקופה של לפחות שנה עובר למועד הגשת התביעה (2.5.07). מהות כל אחד ואחד מהמאמרים הינה הצגת הדין הקיים, אם בעניין שאלה פרטנית, כגון אם התפטרות של עובד עקב הצטרפות לבן זוגו העובד בחו"ל מזכה בפיצויי פיטורין, אם בעניין שאלה כללית יותר, כגון זכויות העובד במקרה של חילופי מעבידים.

תולדות המאמרים
4. בשנת 1996 הקימה התובעת יחד עם בעלה, רונן פורת, את ה.פ. פיתוח תוכנה ומערכות מידע בע"מ. ביום 11.2.99 שונה שמה של חברה זו ל-hps ltd (להלן: "hps"). hps עסקה מיום הקמתה ולמצער עד ליולי 2006 במתן שירותי מידע בתחומי מיסוי ודיני העבודה. זאת, גם לאחר שינוי הבעלות בה בשנת 2000, כפי שיפורט בסעיף הבא. קהל לקוחותיה של hps כולל רואי החשבון, מנהלי כספים, חשבים, יועצי מס ומנהלי כוח אדם. שירות המידע בתחום דיני העבודה נוהל על ידי התובעת. השירות נקרא "וורקפון". בשנים הראשונות לפעילותו הוא כלל עיתון פקס שבועי וקבלת מענה טלפוני לשאלות. עיתון הפקס כלל חידושים ועדכונים בתחום דיני עבודה, ובכלל זאת המאמרים נשוא התביעה. בשלב מסויים, בעקבות דרישת לקוחות hps, רוכז המידע, כפי שפורסם בגיליונות השבועיים, בתוכנת מחשב (עדות התובעת, ח"נ מיום 25.3.09, עמ' 54 לפרט'). מאוחר יותר הועלה המאגר גם לאינטרנט באתר www.netopro.co.il. http://www.netopro.co.il/

5. ביום 9.11.00 נמכרה hps ל-קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ (להלן: "קו מנחה"). באותו יום נחתם הסכם בין התובעת לבין hps, לפיו התובעת תמשיך לנהל את שירותי וורקפון, לרבות עריכת הגיליונות השבועיים והכוונה מקצועית שוטפת של צוות עורכי הדין (נספח ג' לתצהיר עדות ראשית של התובעת). תחילה המשיכה התובעת בכך במסגרת מתן שירותים ל-hps כעצמאית ובהמשך (החל מיום 3.8.04) כשכירה של hps.
תחת בעלותה של קו מנחה פורסמו החידושים והעדכונים בתחום דיני העבודה במקביל הן בגיליונות וורקפון וגם ב- ”netopro newsletter”, מגזין שבועי בנושאי דיני עבודה ושכר, מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין, ביטוח לאומי וכספים (להלן: "נטופרו"). הגיליונות של נטופרו הופצו באמצעות הדואר האלקטרוני ללא תשלום (עדותו של אייבי מאיר, מנכ"ל hps לאחר מיזוגה עם חשבים מידע עסקי בע"מ, מיום 25.3.09, ח"נ 64).
בשנת 2006 התמזגה hps עם חשבים מידע עסקי בע"מ. החברה החדשה נקראת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ. ביולי 2006 הפסיקה התובעת את עבודתה בה.

6. בשנת 2006 יצא לאור ספרה של התובעת "דיני העבודה – המדריך המלא", המהווה בעיקרו אוסף של מאמרים, כולל חלק מהמאמרים נשוא התביעה, כפי שפורסמו בגיליונות וורקפון ובגיליונות נטופרו.


עילות התביעה והסעדים המבוקשים
7. אין מחלוקת שהמאמרים, כפי שפורסמו באתר האינטרנט של הנתבעת 1, הועתקו מהגיליונות של נטופרו, אשר נשלחו לנתבע 2 על ידי hps באמצעות הדואר האלקטרוני (ראו המאמרים, כפי שפורסמו באתר האינטרנט של הנתבעת 1, נספחים ט'1 – ט'173 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, בהשוואה לגיליונות נטופרו שצורפו כנספחים נ'1 – נ'173 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע 2). גם אין מחלוקת שהמאמרים פורסמו מבלי לייחס אותן אל מי שחיבר אותם.

8. התובעת טוענת, כי היא זו שחיברה את כל אחד ואחד מהמאמרים. לטענתה, מיום הקמתה של hps ועד להתפטרותה מעבודתה שם היא ורק היא כתבה את החידושים והעדכונים שפורסמו תחילה רק בגיליונות של וורקפון, בהמשך גם בגיליונות של נטופרו, ובחלקם בסופו של דבר בספר שהוציאה. לטענתה, זכויות היוצרים שלה במאמרים בהיותה המחברת שלהם לא הושפעו משינויי הבעלות ב-hps בשנת 2000. התובעת, ועל כך אין מחלוקת, מעולם לא נתנה לנתבעים היתר לעשות שימוש במאמרים.

9. לטענת התובעת, מעשיהם של הנתבעים מקימים לה כנגדם עילות תביעה בגין הפרת זכות יוצרים, לרבות זכותה המוסרית בכל אחד ואחד מהמאמרים, סה"כ 173 הפרות, וגזל של פרי עבודתה. הסעד המבוקש הינו פיצויים בסך המכפלה של סכום הפיצויים הסטטוטוריים המינימאלי בשל הפרת זכות יוצרים ללא הוכחת נזק (10,000 ₪, לפי סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים) ב-173, סה"כ: 1,730,000 ₪.

תמצית טענות הנתבעים
10. טענותיהם החלופיות העיקריות של הנתבעים הינן:
1) המאמרים אינם מוגנים על פי דיני זכויות היוצרים, שכן מדובר בתמצית חדשות משפטיות, הנטולות כל תרומה אישית מצד מי שכתב אותן.
2) זכויות היוצרים במאמרים אינן שייכות לתובעת. הגליונות של נטופרו מהם הועתקו המאמרים הם מהתקופה בה עבדה התובעת במחלקה המשפטית של hps כשכירה, כאשר בכפוף לה עבדו עורכי דין נוספים. לאור זאת, טוענים הנתבעים, כי גרסתה לפיה היא זו שכתבה כל אחד ואחד מהמאמרים אינה אמינה, וכי בכל מקרה זכויות היוצרים בהם שייכות ל-hps, הואיל והם נוצרו במהלך העבודה אצלה ולצורך כך.
3) לא בוצעה הפרה של זכויות יוצרים. מדובר בשימוש הוגן.
4) התובעת מנועה מלתבוע על הפרת זכויות יוצרים. הנתבע 2, מי שיזם ופעל להעתקת המאמרים לאתר האינטרנט של הנתבעת 1, הסתמך בתום לב על מצגים מצד hps והתובעת לפיהם זכויות היוצרים במאמרים אכן שייכות ל-hps, ועל קבלת רשות מטעם האחרונה לעשיית שימוש בהם.
5) נסיבות העניין מצדיקות הימנעות מפסיקת פיצויים.
6) אין לחשב את מספר ההפרות לפי מספר המאמרים, שכן יש להתייחס לכל מסכת ההעתקות כמעשה אחד.
7) המאמרים בחלקם חוזרים על עצמם ובחלקם הופרדו ליצירות נפרדות באופן מלאכותי, כך שבפועל מדובר ב-47 הפרות לכל היותר.
8) העדר עילה להטלת אחריות אישית על הנתבע 3.


ב. דיון
השאלות שבמחלוקת
11. המחלוקות בין הצדדים מעלות שרשרת שאלות, כאשר כל שאלה מותנית בתשובה חיובית לשאלה שקדמה לה. זאת כדלקמן:
1) האם המאמרים מוגנים בזכות יוצרים?
2) האם התובעת הינה בעלת זכות היוצרים, לרבות הזכות המוסרית, בכל אחד מהמאמרים?
3) האם הופרו זכויות היוצרים במאמרים?
4) האם קמה לנתבעים הגנה?
5) מה גובה הנזק?
6) מה מידת האחריות לנזק של כל אחד מהנתבעים?

הדין החל
12. השאלות שבמחלוקת, כפי שפורטו לעיל, מעלות שאלות מתחום דיני זכות היוצרים. על רקע שינוי החקיקה בתחום במהלך המשפט, הרי שעל מנת להשיב עליהן נדרש תחילה לדון בשאלת הדין החל.
התביעה הוגשה ביום 2.5.07. במועד זה ועד ליום 25.5.08 נושא זכות היוצרים וההגנה עליה הוסדר בחוק זכות יוצרים, 1911, שהינו חוק אנגלי, copyright act. 1911, אשר הוחל בישראל מכוח דבר המלך על חוק זכות יוצרים (הטלתו על ארץ ישראל) 1924, וכן בפקודת זכות יוצרים 1924, המנדטורית, כפי שתוקנו במהלך השנים (להלן: "הדין הקודם").
ביום 25.11.07 פורסם ברשומות (בס"ח תשס"ח מס' 2119, עמ' 38) חוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007 (להלן" "החוק"), שנועד להחליף את החקיקה הקיימת בחוק חדש ועדכני במטרה להשיג את האיזון הראוי בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה לבין אינטרסים אחרים של טובת הציבור (ראו דברי ההסבר לחוק, הצ"ח 196, תשס"ה, עמ' 1116). על פי הוראת סעיף 77 לחוק, הוא נכנס לתוקף שישה חודשים מיום פרסומו, היינו ביום 25.5.08.
החוק ביטל את חוק זכות יוצרים, 1911 ואת מרבית סעיפי פקודת זכות יוצרים, ובכללם הסעיפים עליהם נסמכת בחלקה התביעה כאן. בסעיף 78 לחוק נקבעו הוראות מעבר. אלה הרלבנטיות לתביעה דנן, קובעות כדלקמן:
"(א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י).
"(ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם)...
"(ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם.
...

"(ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם...
"(ו) הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם.. .".
עניינם של סעיפים 33 עד 36 לחוק הינו הבעלות בזכות יוצרים. עניינו של סעיף 37 לחוק הינו העברת זכות יוצרים והענקת רישיון. עניינים אלה הוסדרו בדין הקודם בסעיף 5 לחוק זכות יוצרים, 1911.

13. על פי הוראות המעבר, הרי שעם כניסת החוק לתוקף, זכות התביעה בגין פעולה ביצירה, שנעשתה קודם לכן, בעילה של הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית, מותנית בשלושה תנאים: התנאי הראשון הינו, שהיצירה היתה מוגנת לפי הוראות הדין הקודם; התנאי השני הינו שהפעולה מהווה הפרה של זכות יוצרים או של זכות מוסרית לפי הוראות הדין הקודם; התנאי השלישי הינו שהפעולה מהווה הפרה של זכות יוצרים או של זכות מוסרית לפי הוראות החוק.
לגבי קביעת הבעלות בזכות יוצרים או קיומו של היתר לעשות ביצירה פעולות שיוחדו לבעלים, חל הדין הקודם.

האם המאמרים מוגנים בהגנת זכות יוצרים
14. הן על פי הדין הקודם והן על פי החוק מוענקת הגנה לחמישה סוגים של יצירות: יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט (סעיפים 1 ו-19 לחוק זכות יוצרים, 1911, סעיפים 4(א)(1) ו-4(א)(2) לחוק). המונחים הנ"ל, ברובם, מוגדרים בכל אחד מהחוקים על דרך הריבוי (סעיף 35 לחוק זכות יוצרים, 1911 וסעיף 1 לחוק). מאמרים מעצם טיבם הינם יצירה ספרותית.
ההגנה מוענקת ליצירה מקורית בלבד. החוק קובע זאת מפורשות, כפי שקובע גם המקור האנגלי של חוק זכות יוצרים, 1911 בסעיף 1. דרישת המקוריות כתנאי להיותה של יצירה בת הגנה, אף שהינה בגדר דרישה בסיסית, אמנם נשמטה מן התרגום העברי, אולם בית המשפט פירש את סעיף 1 על פי המקור האנגלי (רע"א 2687/92 דוד גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1), 251, 258 (1993)).
"מקוריות" התפרשה בפסיקה כיצירה עצמאית, להבדיל מהעתקה. "אין צורך בחדשנות, וכן: מבחינה איכותית לא נדרשת אלא רמה נמוכה ביותר של ביטוי אישי" (רע"א 2687/92 דוד גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1), 251 , 258 (1993)).

15. המאמרים, כפי שצויין לעיל, עוסקים בהצגת המצב המשפטי הקיים בסוגיות הנוגעות ליחסי עובד מעביד. הם בעיקרם תקצירי פסיקה, חקיקה והסכמים קיבוציים חדשים. לרוב, הם נטולי הבעת דעה אישית של המחבר. למשל: תקציר פס"ד מיום 27.11.03 בעניין פיצוי למועמד שלא התקבל לעבודה (מאמר 1), עיקרי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (מאמר 37), הסכם קיבוצי כללי בענף הסיעוד מיום 27.12.04 (מאמר 173). בנוסף כוללים המאמרים ריכוז של הוראות חוק ו/או הלכות בנוגע למצבים שונים שעשויים להיווצר במקומות עבודה (כגון: המשמעות של הפרות משמעת חמורות (מאמר 9), היעדרות עובד עקב תאונה (מאמר 40), המשמעות הכספית של פיטורי אישה בהריון (מאמר 111). בחלק מהמאמרים הצגת הדברים נעשית על דרך תשובה לשאלה הכוללת סיפור מעשה (לדוגמא: מאמר 50, מאמר 83, מאמר 145).
מידת המקוריות בכל מאמר היא שונה. אך גם המאמרים, שאינם אלא סיכום של פס"ד או תמצית של חוק, עונים לדרישת המקוריות בהיותם פרי מאמץ אישי, גם אם במידה מעטה, של המחבר.
יתכן שניתן לראות במאמרים מהסוג האחרון ידיעות חדשותיות, כפי שטוענים הנתבעים. ואכן עובדות וחדשות היום אינם מוגנים בזכות יוצרים, אולם דרך ביטוין, ככל שהיא עומדת בהגדרת המונחים "יצירה" ו"מקורית" מוגנת. אופן התמצות, דרך הצגת הדברים, צורת הניסוח וברירת המילים מהווים ביטוי מקורי בכתב של החדשות.


הבעלים של זכויות היוצרים
16. זכות יוצרים מורכבת משתי זכויות משנה: זכות כלכלית-חומרית, המקנה לבעליה בלעדיות לגבי שימושים פומביים ומסחריים ביצירה, וזכות מוסרית (הנקראת גם "זכות אישית"), שתכליתה הגנה על הזיקה האישית שיש ליוצר ליצירתו. עד לשנת 1981 זכות יוצרים על פי המשפט הישראלי כללה את הזכות הכלכלית-החומרית בלבד. סעיף 1(2) לחוק זכות יוצרים, 1911 מגדיר "זכות יוצרים" על דרך רשימת שימושים פומביים ומסחריים. בשנת 1981 הורחב היקפה של זכות היוצרים ונכללה בה גם הזכות המוסרית על ידי תיקון פקודת זכות יוצרים, שהוסיף לפקודה את סעיף 4א. לעניין תוכן הזכות המוסרית קובע סעיף 4א לפקוד







א בית משפט מחוזי 454/07 הילה פורת נ' פ.ד פסגות סוכנות לביטוח חיים (1997) בע"מ, דן יהודה פיק, זיוה פישלזון ואח' (פורסם ב-ֽ 14/11/2010)