פסקי דין על אלחדד יגאל | פסקי דין על מטילסקי ליאת

1223/04 בשא     31/03/2004




בשא 1223/04 אלחדד יגאל נ' מטילסקי ליאת




2
בתי המשפט
בש"א 001223/04
בית משפט השלום חדרה
בתיק עיקרי: א 001962/04

31/3/2004
תאריך:
כב' הרשם רומי שמעון

בפני
:
אלחדד יגאל

בעניין:
המבקש
- נ ג ד -
מטילסקי ליאת
המשיבה

החלטה

התובעת בתיק העיקרי והמשיבה בבש"א זו, (להלן:"ליאת") הגישה תובענה בסד"מ כנגד הנתבע שם והמבקש כאן (להלן:"יגאל"), ובסעיף 34 של כתב התביעה, הצביעה על סמכותו שלבימ"ש השלום כמוסמך עניינית להיזקק לתובענה.

יגאל כפר בסמכותו העניינית של בימ"ש זה, עתר וטען, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

ליאת השיבה לבקשה זו בתשובה ארוכה ומנומקת כדבעי, כאשר מכוונת היא לסמכות עניינית הנתונה מן הסתם לביהמ"ש "האזרחי", כאמור לעיל, ויגאל שב והחרה אחר עמדתו הראשונית.

עתה, משתגובת המשיבה ותשובת המבקש לתגובה, כמו גם כתבי הטענות בפני
, אין לי אלא להכריע במחלוקת זו, היינו - להחליט לאיזו ערכאה מסורה הסמכות העניינית להיזקק לתובענה שבפני
.

במה ידון ביהמ"ש לעניני משפחה?

המענה לשאלה שבכותרת, אינו אחיד, ורכיביה של השאלה, מחייבים פריטת ההגדרות השונות שב"סעיף הסמכות" לרכיביו השונים.
סמכותו העניינית (והייחודית, שכן בהתקיימה, אין נתונה סמכות לבימ"ש אחר) קבועה בחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984, בסע' 51 המציין בס"ק (ג) - "בענינים המפורטים בפיסקה
(5) בסעיף קטן (א) ידון בית המשפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995".
פיסקה 5 בס"ק א' הנ"ל, מציינת:"בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפיסקאות (2) ו-(3)".

חוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995, בסע' 1 (סעיף הגדרתי) מגדיר מהו "ענייני משפחה":
"הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח)
בחוק זה, "עניני משפחה" - אחת מאלה:
(1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא, לענין פיסקה זו-
"בן משפחתו-
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;..." (ההדגשה אינה מן המקור -ש.ר.).

התייחסות הפסיקה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

הפסיקה אינה חד משמעית ונחרצת לעת הכרעה בסמכותה של ערכאת המשפחה.
כך למשל, נפסק בה"נ 9447/00 נינה אפרוס נ' גרגורי אפרוס, פ"ד נ"ה (2) 106, בזו הלשון:

"חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה - 1995 מקנה לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות כללית לדון בכל ענייני משפחה. סמכות בית-המשפט נמתחה והורחבה ונעשה ניסיון לקבוע כתובת אחת ואחידה ככל האפשר, בכפוף לדין האישי.
בית המשפט לענייני משפחה הוא הכתובת הרגילה לכל סכסוך בין בני-זוג, לרבות סכסוך כספי.
בית-המשפט יכריע בסכסוכים אלה בין שהנישואין פקעו ובין שלאו, בין שתלויה ועומדת תביעה לגירושין או להתרת נישואין ובין שלאו (109 ו-110 א)". [ההדגשה בקו אינה במקור - ש.ר.]
בית המשפט העליון פסק, [ע"א 1662/99, חזקיהו חיים נ' אליהו חיים פ"ד נ"ו (6) 295, עמוד 295-296].

"א.(1) (בעקבות רע"א 6558/99 [2]:התנאים הנדרשים לקביעת הסמכות העניינית על-פי העילה של סכסוך בתוך המשפחה המנויה בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 הם אלה:
ראשית, התובענה האזרחית הוגשה על-ידי אדם כנגד בן משפחה, שנית, עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. פרשנותו של תנאי זה נגזרת מתכליתו של ההסדר לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת בין בני המשפחה מתוך רצון לרדת - בעזרת גופי ייעוץ - לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה
(307א-ב).

(2) ראוי לרכז בפני
ערכאת שיפוט אחת את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה במטרה ליתן פתרון מקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו. כן נדרש קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי המתרחש כל אימת שסיבת הסכסוך או מקורו נעוצים ביחסי משפחה.
כאשר היסוד הדומיננטי של הסכסוך הוא העניין המשפחתי, נתון ההליך לסמכות בית-המשפט לענייני משפחה. במסגרת בחינה זו יישקל אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר מבחינת הצורך כי ערכאה מיוחדת, המצויידת במנגנון מקצועי מיוחד, תדון בו, או כעניין שעיקרו אזרחי, שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לפסוק בו (307ב-ג, ה-ו 308ב).

(3) יש להכריע בדבר טיבו של הסכסוך כ"סכסוך בתוך המשפחה" או כעניין אזרחי הנתון לסמכות הערכאה האזרחית עם תחילת המשפט ועל-פי כתבי-הטענות של הצדדים....

(4) מלאכת סיווג עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה מצריכה, על-פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך.
בצד הנתונים האובייקטיביים ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם: איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם - אם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי, אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה.
הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה (308ג,ה)....:

במקרה המונח לפתחי עתה, הוגשה התובענה לבית-משפט השלום, ובערכאה הדיונית טען הנתבע כי מדובר בסכסוך משפחתי שהסמכות לדון בו נתונה לבית-המשפט לענייני משפחה, ומנגד כיוונה התובעת פעמיה לעברה של ערכה זו.
כל אחד וטעמיו עמו.

סממנים עובדתיים לסמכות עניינית
הסמכות העניינית אינה אלא פרי מיון עיוני, מבוסס על נתונים עובדתיים (בלתי מוכחים, לפי שעה), ועלה בידי לדלות (עובדות המכוונות לעברה של הסמכות העניינית) אלו מכתב התביעה:

1. הצדדים גרו יחדיו, תחת קורת גג אחת למן שנת 1996, ועד שנת 1999.
2. שני הצדדים הינם גרושים מבני זוגם לשעבר, לכל אחד מהם ילד/ים מנישואין קודמים, ושניהם לא נישאו זה לזו כדמו"י או באופן אחר, ולהם בת (שהצדדים הם הוריה) אשר נולדה במרץ 1999.
3. ליאת אהבה את יגאל, ובדיעבד נסתבר לה כי אהבתה אליו נוצלה על ידו.
4. בשנת 1997 החליטו השניים יחדיו, למכור את ביתה של ליאת ולרכוש מגרש בקיסריה, עליו עתיד היה להיבנות ביתם החדש.
5. במאי 1998, אגב ניצול אהבתה העיוורת של ליאת את יגאל (כך בסע' 10 לתובענה), נטלה ליאת משכנתא למימון רכישת המגרש בקיסריה, כלווה ראשונה, יגאל היה ללווה שני, ואחיו של יגאל - שימש כערב.
6. לפי האמור בסע' 11, את כספי המשכנתא נטל יגאל והעבירם לידי גרושתו....לתשלום בגין חובות שרבצו על דירתה (ודירת יגאל) בגין משכנתא קודמת של יגאל וגרושתו.
7. בין הצדדים תלוי ועומד תיק הוצל"פ, למימוש פסק מזונות בו חויב יגאל לשאת ביישומו.
8. זמן קצר לפני הגשת התובענה בתיק העיקרי (התיק נפתח ביום 23/02/04) נישאה ליאת לבן זוגה "מזה כ- 6 חודשים", מן הסתם אין המדובר ביגאל.
עובדות אלה, אינן מצביעות על התייחסות סובייקטיבית של ליאת לאפיה של המחלוקת בינה לבין
יגאל - כמחלוקת שטיבה העיקרי אזרחי. זאת במנוגד לאמור בסע' 34 של כתב התביעה, המצביע
לעברה של מחלוקת נטולת גוון משפחתי כלשהו.

יגאל מעברה השני של מחלוקת הסמכות העניינית, מדגיש בתגובתו את ראייתה הסובייקטיבית
הנ"ל של ליאת, ומגייסה לצידוד בטיעונו ההפוך....
כבר ציינתי לעיל, כי האמור אינו אלא מבט סובייקטיבי של הצדדים, כפי שנראה הוא מבעד
לעדשות משקפי.
אמנם יש לייחס משקל מסוים לראייה סובייקטיבית זו, גם אם לא משקל מכריע, אך אודה כי
קשה ההכרעה בין שתי העמדות הסובייקטיביות המנוגדות, אולם דומני כי העדפת אחת מן
השתיים, תביא לאותה תוצאה אליה מגיעים לעת צפייה בכל סאגה רשומונית ("רשומון" - סרטו
של הבימאי היפני, אקירה קורסאווה, בו מובאית ראייתם הסובייקטיבית של חמישה עדי ראייה
לאותו רצח, והצופה "נדרש" לאמץ לו נקודת מבט אחת מביניהן...), היינו, כל נקודת מבט תהא
תקפה באותה המידה.

הואיל והפן הסובייקטיבי הנ"ל אינו בעל משקל מכריע, ולפי שעה מעויין הוא, אבחן את הפן האחר, המכריע לטעמי, הפן האובייקטיבי:

לעת דיון במחלוקת שבין אחים ואחיות, על דרך של מתן סעד הצהרתי שעיקרו הכרזה על בטלות ישיבות מנהלים ואסיפות בעלי מניות בחברות משפחתיות, נסוב בפני
ביהמ"ש למשפחה בתל אביב, דיון בשאלה, האם עילתה של התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה, כדרישת סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן - החוק) ואם מוקנית לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה:
אמנם "הנפשות הפועלות" שונות מן המקרה שבפני
, אך הרציונל שמאחורי בחינת עילת התביעה, זהה.

כב' השופט ש' שוחט, בפוסקו הדין בבש"א 7028/98, ברוך עוז נ' אליהו עזיז, פ"מ ס' 34, קבע

"...מהות הסכסוך וטבעו" כסכסוך בתוך המשפחה המהווה את המקור או את הסיבה להגשת התובענה, הוא המקנה את הסמכות הייחודית.
התובענות האזרחיות שבין בני המשפחה יידונו ייחודית בבית-המשפט לענייני משפחה כל עוד הן הוגשו "בשל";בגלל; "משום", "עקב" סכסוך שפרץ בתוך המשפחה, ולא משנה מהי העילה המשפטית המקנה זכות תביעה ובאיזה מעשה חקיקה היא תימצא".

ובהמשך, "לשם סיווג סכסוך כסכסוך "בתוך המשפחה" או כסכסוך אזרחי רגיל, ניתן להזדקק למאפיינים מספר: יש לבחון אם נתקיימו בין בעלי העסק יחסי אמון הנובעים מהקשר המשפחתי, אם היטשטשו גבולות בין התחום העסקי לתחום המשפחתי, אם איוש התפקידים בעסק נעשה על בסיס משפחתי. וכן זהות בני המשפחה ומידת הקירבה המשפחתית ביניהם. ככל שהצדדים לסכסוך רחוקים ממעגל ה"משפחה הגרעינית", יש להניח שהסכסוך עסקי הוא ולא סכסוך בתוך המשפחה (42 ו- 43ד). (3) שיקולים נוספים שיש לבחון כדי לקבוע את הסכסוך הוא "בתוך המשפחה" הם:
מספר בני המשפחה המעורבים בסכסוך; קיומו של גורם זר בסכסוך בין בני המשפחה; מקורותיו ההיסטוריים של הסכסוך להבדיל ממקור הזכות נושא הסכסוך.
כמו כן ניתן לבחון אם הסכסוך העסקי הינו חלק מסכסוך נרחב יותר בתוך המשפחה, או שהוא עומד בפני
עצמו. שקלול של כל הפראמטרים הנזכרים יסייע לבית-המשפט, לקבוע, בכל מקרה ספציפי שנתון בפני
ו, אם התובענה היא בסמכותו הענינית אם לאו (44ה-45ה)".

במחלוקת שבפני
, נגולה אף "מחלוקת זוטא", בשאלה האם בבני משפחה עסקינן, אולם דומני כי בעניין זה, שני הצדדים מצביעים על המועדים הרבלנטיים במועד בו ראו הם עצמם את עצמם כ"בני משפחה", על אף היעדרו של קשר נישואין פורמאלי בין השניים.

"בני המשפחה" המעורבים בסכסוך הם הוריה של ילדתם המשותפת, וככל שיגעתי בחיפוש (בכתבי הטענות) אין בנמצא "גורם זר" המעורב בסכסוך, זולת השניים.

"המקור ההיסטורי" של הכספים הנתבעים מקורו לכאורה בכספה של ליאת, שלעת ניפוץ חלום הזוגיות בינה לבין יגאל, תובעת היא את השבתם.

עובדה זו, לכשעצמה אינה הופכת את הסכסוך לסכסוך "בתוך המשפחה".
אולם, בשלב מקדמי זה טרם הוכח מאומה הדרוש הוכחה, וממילא טרם הוכחו עילות התביעה בעטיין מתבקשים ע"י ליאת סעדי תביעתה.

נעלה מכל ספק הוא בעיני, כי המחלוקת שבין השניים קמה על רקע או בשל "קשרי המשפחה", בין הצדדים, ובעיקר לעת נגלה בהם שבר חסר תקנה, שהובילם מיישום חלום הבית המשותף להם ולילדי כ"א מהם בנפרד ולילדתם המשותפת, לעברה של פרידה, ואת ליאת אף לנישואין טריים לאחר הפרידה.

המחלוקת שבפני
, כך נראה, ממוקדת ונוגעת כל כולה במכלול יחסי "המשפחה" בעבר.

מסקנתי היא, כי מערכת העובדות המשמשת בסיס לתביעה האזרחית מקורה בסכסוך בתוך מרכיבי "המשפחה", אופי הסכסוך, טיבו ומהותו הם של "סכסוך משפחתי".

במסקנה זו תומכות אף שלוש עובדות אלה:
1. בין הצדדים תלוי ועומד פס"ד בו חוייב יגאל בתשלום מזונות ילדתם המשותפת, בתמ"ש 14820/02 (חיפה).
2. למימוש

פסק דין
זה, נקטה ליאת בהליכי הוצל"פ.
3. תלוי ועומד כנגד יגאל, כתב אישום שעובדותיו מאזכרות את תיק התמ"ש הנ"ל.

כתבי הטענות משקפים, לעניות דעתי, מחלוקת אמיתית המעוגנת כל כולה ביחסים משפחתיים.
ככל הנראה בשלב מקדמי זה, הסכסוך לא היה מתעורר אלמלא דובר בסכסוך משפחתי.

תמצית עיון בפסק דינו של כב' השופט י' גייפמן, תמ"ש 62620/97 שרה נתניהו נ' דורון נויבורגר;
פ"מ נ"ז (4) 54, מחזקת מסקנתי שלהלן:

א. חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995 (להלן:"החוק") הציב לעצמו מטרה להביא לכך, שמכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה יידונו בפני
אותו שופט באותה ערכאת שיפוט.
ב. החוק אימץ גישה כוללנית-אינטגרטיבית תוך מעבר לקונספציה של פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה בודדת.
ג. תחומי הסמכות של בית-המשפט למשפחה נקבעו על-פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על-פיה בית-המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם.

לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע, כי התובענה האזרחית במקרה שבפני
, עילתה בסכסוך
בתוך המשפחה, סכסוך שראשיתו נדונה זה מכבר בבית המשפט למשפחה בחיפה, ועל-כן אין
נתונה לבית משפט זה הסמכות העניינית להיזקק לתובענה בתיק העיקרי, בהיות התובענה
בסמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה.

אני מורה על העברת החלטה זו לסגן נשיא ביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה, לקביעת מקום המשך
ההתדיינות בתיק זה, לאור העובדה כי יש בנמצא תיק משפחה בין הצדדים כאן אשר
נדון בעבר בביהמ"ש הנעבר (תמ"ש 14820/02), וכן בשל כך כי בביהמ"ש למשפחה סדרי דין שונים
מבימ"ש זה, ומן הסתם המשך ההתיידנות מחייב מתן הוראות ביחס להגשת התובענה בביהמ"ש
הנעבר, עפ"י סדרי הדין הקבועות בחוק, ביחס לערכאה הנעברת.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ט' בניסן, תשס"ד (31 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.

רומי שמעון
, רשם

אושרת.ד.









בשא בית משפט שלום 1223/04 אלחדד יגאל נ' מטילסקי ליאת (פורסם ב-ֽ 31/03/2004)